המילון החופשי לסלנג העברי — יותר מ-600 מונחים, פירושים ודוגמאות שימוש. חדשים ראשונים.
ערב שבו חברים מתיישבים לצחוק על מישהו אחד בקול רם, בלי רחמים אבל באהבה. הכבוד הוא של האדם שעליו עושים רוסט, והכאב הוא של מי שאין לו חוש הומור. מי שנכנס לזה צריך עור עבה והרבה סבלנות.
מקור: מאנגלית: roast, "לצלות". המילה מתארת הופעת סטנדאפ אמריקאית שבה צוחקים על אורח כבוד, והגיעה לעברית עם תוכניות הטלוויזיה והסטנדאפ.
כתיב נוסף: רוסטינג
דוגמה: "בחתונה עשינו לחתן רוסט, הוא בכה מצחוק".
משהו שמתפשט ברשת בקצב מטורף: סרטון, מם, אפילו משפט אחד שכולם פתאום חוזרים עליו. מי ששם סרטון והוא הפך ויראלי יכול להתעורר בבוקר עם מיליון צפיות ובלגן בהודעות.
מקור: מאנגלית: viral, מהמילה virus הלטינית שמשמעה "רעל" או "ליחה". המונח נולד בשיווק דיגיטלי, ונכנס לעברית עם עליית הרשתות החברתיות.
כתיב נוסף: ויראלית
דוגמה: "הסרטון של החתול הפך ויראלי תוך שעה, פתאום כולם מכירים אותו".
היום שאחרי הערב שהתחיל ב"רק כוס אחת". כאב ראש, בחילה, חרטה ותחושה שהשמש תקפה אותך אישית. מי שמסוגל לדבר בקול רגיל ביום כזה נחשב גיבור.
מקור: מאנגלית: hangover, מהצירוף hang over, "להישאר תלוי". המילה הגיעה לעברית דרך סרטים, מוזיקה ושיחות בלילות הסוף שבוע.
כתיב נוסף: הנגאובר
דוגמה: "אל תדבר אליי בקול, יש לי האנגאובר מהחתונה של אתמול".
קללה קלאסית שנזרקת על מישהו או על משהו שמעצבן עד כדי כך שאין מילה אחרת. אומרים אותה גם כקריאת כעס על מכשיר שלא עובד, על אח קטן או על פקיד שלא מתרגש. בדרך כלל כוונתה "שייקח אותך", אבל בצורה ביתית.
מקור: מיידיש: חאלערע (כולערע), שמקורה במחלת הכולרה, ובעבר שימשה קללה נפוצה בין דוברי יידיש. היא עברה לעברית דרך דור הסבים והסבתות.
כתיב נוסף: חולירה, חוליירע
דוגמה: "חולירע על המחשב הזה, שוב נתקע לי באמצע העבודה".
צעיר עירוני עם עבודה טובה, חליפה, קפה מיוחד ביד ואפליקציית ניהול זמן בטלפון. הכינוי נאמר בדרך כלל עם קצת קנאה וקצת לעג, ובעיקר על מי שחי בין משרד לבר ופלצן בלי להודות בזה.
מקור: מאנגלית: yuppie, קיצור של young urban professional, "איש מקצוע צעיר ועירוני". המונח נולד בארצות הברית בשנות השמונים ונכנס לעברית דרך התקשורת והתרבות הפופולרית.
דוגמה: "כל החברים שלו יאפים, הם מדברים רק על בונוסים ועל מסעדות שף".
מי שכולם בטוחים שהוא יודע הכל בתחום מסוים, ובדרך כלל גם הוא בטוח בזה. הגורו של הקפה, הגורו של הקריפטו, הגורו של ההתנהלות הזוגית של אחרים. לפעמים באמת מומחה, ולפעמים סתם בעל ביטחון עצמי עם קהל.
מקור: מסנסקריט: गुरु (guru), "מורה" או "מדריך רוחני". המילה הגיעה לעברית דרך האנגלית, ושם התרחבה מהקשר דתי להקשר של מומחה בכל תחום.
דוגמה: "תשאל את דני, הוא הגורו של הציוד לטיולים, יש לו ביקורת על כל נעל".
התקף רעב פתאומי ומטורף, בדרך כלל בשעות הקטנות של הלילה ובדרך כלל אחרי שעישנו משהו. מי שנתקף בו לא מסתפק בפרוסת לחם: הוא רוצה שקית שלמה של במבה, פיצה ועוד קינוח. קרוב משפחה של סטלן ושל המקרר הפתוח בשתיים בלילה.
מקור: מאנגלית: munchies, מהפועל to munch, "ללעוס בהנאה". המונח התפרסם בתרבות הקנאביס האמריקאית ונכנס לעברית דרך סרטים וסדרות.
כתיב נוסף: מאנצ'ים, מנצ'יז
דוגמה: "אחי, יש לי מאנצ'יז, בוא נרוץ למכולת לפני שהיא נסגרת".
להעליב ולהשפיל את היריב לפני, תוך כדי או אחרי תחרות, בלי כוונה אמיתית להרוס לו את החיים. נפוץ בכדורסל, במשחקי מחשב ובכל ערב משחקי קופסה שמתחיל בשלום ונגמר בצעקות. קצת כמו טראש, אבל עם פה גדול.
מקור: מאנגלית: trash talk, "דיבורי זבל". המונח התפתח בספורט האמריקאי, בעיקר בכדורסל, והגיע לעברית דרך שידורי ספורט ומשחקי רשת.
דוגמה: "כל המשחק הוא עשה עליי טראש טוק, ואז קלעתי מהחצי ושתק".
קריאה בסגנון "אחי!" או "בנאדם!" שנזרקת כשמישהו מעצבן, מפתיע או סתם צריך שיקשיב. לפי הטון היא יכולה להיות חיבה, תלונה או חוסר אמון מוחלט במה שהבנאדם שמולך עושה עכשיו.
מקור: מערבית: يا زلمة, "הו, גבר" או "הו, בנאדם". "זלמה" בערבית מדוברת פירושו גבר או בחור, והביטוי חלחל לעברית דרך הדיבור היומיומי בין יהודים וערבים.
כתיב נוסף: יא זלמה, יא זלמי
דוגמה: "יא זלמה, שעה אני מחכה לך בחוץ, איפה אתה?"
מילה שאין לה שום משמעות, ובדיוק בגלל זה כולם אומרים אותה. ילדים ובני נוער משתמשים בה כקריאה מצחיקה, כתשובה לכל שאלה, או כדי להגיד שמשהו מוזר, אקראי ומטומטם במובן הטוב. ההורים בדרך כלל לא מבינים מה רוצים מהם.
מקור: המילה באה מהמם האנגלי "Skibidi", הברות חסרות משמעות מהשיר "Dom Dom Yes Yes" שהפך ויראלי ב-2022, ובהמשך התפוצצה בעקבות סדרת האנימציה "Skibidi Toilet" ביוטיוב. היא נכנסה לעברית הרשת דרך טיקטוק.
כתיב נוסף: סקיבידי, סקיבי
דוגמה: "מה אכלת היום?" "סקיבידי". "אחי, למה הוא רוקד ככה?" "סקיבידי, אל תשאל".
כל הודעה שאף אחד לא ביקש: פרסומות במייל, הודעות מזויפות בוואטסאפ, או חבר שמעביר לך ארבעים סרטונים ביום. בשפה המדוברת גם מי ששולח המון הודעות ברצף "עושה ספאם".
מקור: אנגלית, מהמותג SPAM של בשר משומר, שדרך מערכון של מונטי פייתון על המוצר שנאמר שוב ושוב הפך למילה להודעות חוזרות ובלתי רצויות. נכנסה לעברית עם האינטרנט.
דוגמה: "אל תעשה לי ספאם בקבוצה, אני לא רוצה לדעת מה אכלת".
קריאה שיכולה להביע כמעט כל דבר: תדהמה, תסכול, התפעלות או סתם עייפות. "יא אללה, איזה פקק" הוא אות ההיכר של כל נהג ישראלי בשעות העומס. הטון הוא שקובע אם זו קללה או מחמאה. אפשר להשוות ליאללה, אבל זה בכיוון אחר.
מקור: ערבית, מהביטוי يا الله (יא אללה) שפירושו "הו אלוהים". נכנס לעברית המדוברת מהערבית ומשמש אותנו להביע רגש חזק.
דוגמה: "יא אללה, כמה זה יקר, בשביל פיתה עם חומוס?".
מישהו שעושה מכל דבר פרויקט, אין סוף שאלות והערות ובקשות קטנות שמתחילות ב"רק עוד דבר אחד". זה מי שגורם לנודניק להישמע כמו מתנה לעולם.
מקור: עברית, מהשורש ט-ר-ח (כמו "טרחה", מאמץ ועבודה). הסיומת -ן, כמו ב"פחדן" ו"חפרן", הופכת את התכונה לכינוי לאדם.
דוגמה: "אל תזמין אותו לתכנון הטיול, הוא טרחן, נבזבז שעה על מקום החניה".
"אוף, ביג דיל" זה הדרך הישראלית לומר "ולמה זה מעניין אותי?". אפשר להגיד את זה בציניות, כשמישהו מתרברב בדבר קטן, ואפשר לומר בגלגול עיניים, כשמישהו עושה מזה עניין.
מקור: אנגלית, מהביטוי big deal ("עסקה גדולה" ובמובן הרחב "עניין חשוב"). נכנס לעברית דרך סרטים וסדרות אמריקאיים והפך לתגובה סרקסטית נפוצה.
דוגמה: "הוא קנה לעצמו אוטו חדש? ביג דיל, כולם קונים אוטו".
מישהו או משהו שגורם לך להרגיש לא נעים בעור: מבט שנמשך שנייה יותר מדי, הודעה באמצע הלילה מאדם שאין לכם שום קשר. זו תחושה של "משהו פה לא בסדר", גם בלי הסבר.
מקור: אנגלית, מהמילה creepy ("מצמרר, מפחיד") שנגזרת מהפועל creep ("לזחול"). נכנסה לעברית דרך הרשתות החברתיות וסלנג הצעירים.
דוגמה: "הוא עמד מחוץ לבית ופשוט הסתכל, אחי, זה היה קריפי רצח".
מישהו שהתמסר לתחביב אחד עד לשורשים: משחקי קונסולה, פקודות לינוקס או כל הפרטים על שושלת הדמויות בסדרה. בניגוד לחננה, גיק לא מתבייש בזה, ולפעמים הוא אפילו מתגאה.
מקור: אנגלית, מהמילה geek, שהחלה כשם של אמן קרקס מוזר ובהמשך הפכה לכינוי לחנון מכור לנושא. נכנסה לעברית דרך עולם המחשבים והאינטרנט.
דוגמה: "הוא גיק של מלחמת הכוכבים, הוא יודע לך בעל פה שמות של פלנטות".
משהו שמנסה מאוד להיות יפה או מרגש ומגזים עד שהוא יוצא מצחיק. פסל גנומים בגינה, תמונת שקיעה עם כיתוב ברוח "החיים יפים" ושטיח של נמר, הכל קיטש. לפעמים אומרים את זה בגועל ולפעמים באהבה גדולה.
מקור: גרמנית, מהמילה Kitsch שהופיעה בסביבות סוף המאה ה-19 בעולם האמנות. מקור המילה עצמה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא נולדה בשוק האמנות של מינכן.
דוגמה: "הסלון שלהם זה קיטש אחד גדול: אריות מזהב, וילונות קטיפה ופסל של דוד המלך".
מישהו או משהו שעושים בדיוק את מה שכולם עושים: אותו קפה, אותו סטורי, אותה דעה. זה לא עלבון ישיר, אבל מי ששומע אותו מרגיש שהוא עבר בדיקת מקוריות וקיבל ציון נמוך. אפשר להוסיף אותו לטוקסיק ולשאר מילות הדור.
מקור: אנגלית, מהמילה basic ("בסיסי"). בסלנג האמריקאי בשנות ה-2010 קיבלה משמעות של "משעמם ושגרתי", ומשם הגיעה לעברית דרך הרשתות החברתיות.
דוגמה: "שוב פיסטוק אייס קפה ותמונה בשקיעה? בייסיק, אחותי".
קללה-לא-קללה שאומרים כשרוצים לשלוח מישהו או משהו רחוק, רחוק מכאן. "לך לקיבינימט" זה פחות או יותר "לך לעזאזל", בגרסה עם קצת יותר צבע וקצת פחות אשמה.
מקור: רוסית, מהביטוי הגס "к ебёной матери" שמשמעותו בערך "לעזאזל". נכנס לעברית עם העלייה מברית המועצות והתקצר לצורה שנשמעת כמעט תמימה.
כתיב נוסף: קיבינימאט, קבינימט
דוגמה: "נמאס לי מהשכנים האלה, שילכו לקיבינימט".
כינוי חיבה שנדבק לסוף כמעט כל משפט, בלי קשר למידת הקרבה האמיתית. בין חברים זה חם ומחבק, ובפה של מישהו אחר זה יכול להישמע גם סרקסטי, כמו "תירגע חביבי". קרוב משפחה של יאללה מבחינת תדירות השימוש.
מקור: ערבית, מהמילה حبيبي (חביבי) שפירושה "אהובי". נכנסה לעברית המדוברת מהשפה הערבית ומהמפגש היומיומי בין דוברי השפות.
דוגמה: "בוא חביבי, תשב, תאכל משהו, אתה נראה גמור".
מרחב אישי, זמן לבד או קצת שקט בלי שאף אחד יבקש ממך משהו. כשמישהו אומר "אני צריך ספייס", הוא לא כועס, הוא רק רוצה שיניחו לו לכמה ימים, ובדרך כלל זה בא עם הרבה צ'יל.
מקור: מהאנגלית space, "מרחב". הביטוי need some space נכנס לעברית דרך סרטים, שירים וקשרים זוגיים.
דוגמה: "אל תיעלב, אני פשוט צריך קצת ספייס אחרי השבוע הזה, נדבר ביום שישי".
החברה לשעבר, זאת שנשארה בפייסבוק, באינסטגרם ובכל מקום שבו אתה לא רוצה לראות אותה. אקסית היא גם נושא קבוע בשיחות עם חברים, בדרך כלל בלילה ובאווירה של באסה. הזכר הוא אקס.
מקור: מהאנגלית ex, "לשעבר", עם סיומת נקבה עברית (־ית). התחילה בשפת הדיבור והפכה למילה מקובלת על בת זוג קודמת.
דוגמה: "אל תעלה תמונה, האקסית שלי מסתכלת על כל הסטוריז שלי כל יום".
משהו שבא משום מקום, בלי קשר לשום דבר ובלי הסבר. אפשר להגיד "זה היה רנדום" על שיחה מוזרה, על מתנה לא צפויה או על חבר שמופיע בחתונה בלי שהזמינו אותו. בסלנג הצעיר זה גם כינוי למי שאף אחד לא מכיר, "איזה רנדום אחד".
מקור: מהאנגלית random, "אקראי". המילה נכנסה לעברית של הצעירים והרשת, והפכה להיות כינוי לכל דבר מפתיע או לא קשור.
דוגמה: "באמצע ההרצאה קם מישהו רנדומלי ופשוט התחיל לשיר, אף אחד לא הבין מאיפה הוא הגיע".
הפעולה של גלילה אינסופית בטלפון, בלי לחפש משהו מסוים ובלי לדעת למה. התחלת לבדוק הודעה אחת ופתאום עברה שעה וראית כבר שלושים סרטוני חתולים. אפשר לעשות סקרול, לשקוע בסקרול או לברוח מהחיים דרך הסקרול.
מקור: מהאנגלית scroll, "לגלול". המילה הגיעה לעברית עם הסמארטפונים והרשתות החברתיות, ומשמשת כפועל וכשם עצם בשפת הרשת.
דוגמה: "רציתי לישון ב-11, אבל התחלתי סקרול בטיקטוק וקמתי בבוקר עם עיניים אדומות".
מי שמצליח בגדול, תמיד יוצא מנצח ועושה את זה בסטייל. אפשר להגיד "ווינר" על חבר שסגר עסקה, על מי שהשיג חניה מול הכניסה, או סתם בתור מחמאה לכל מי שעשה משהו חכם. דומה לתותח, רק עם מבטא אמריקאי.
מקור: מהאנגלית winner, "מנצח". המילה נכנסה לעברית היומיומית דרך משחקים, ספורט ותרבות פופולרית, וקיבלה משמעות רחבה של מי שהצליח.
כתיב נוסף: וינר
דוגמה: "סגרת לנו את המקום בלי להזמין מראש? אתה ווינר אמיתי".
סלנג דור Z שמשמש כמילת הדגשה: מאוד, בטירוף, בצורה קיצונית. אפשר להיות ברוטלי עייף, ברוטלי רעב או לאכול ברוטלי טוב. ההגזמה היא כל הרעיון, ולכן זה עובד גם על דברים טובים וגם על דברים רעים.
מקור: מהאנגלית brutal ו-brutally, "אכזרי" או "בברוטליות". בסלנג האינטרנט האנגלי המילה התרככה והפכה להדגשה, וכך היא עברה גם לעברית של הרשת.
דוגמה: "הלכתי אתמול לחדר כושר ואני ברוטלי תפוס ברגליים, בקושי יורד במדרגות".
מצב של רוגע, בלי לחץ ובלי להיכנס לפאניקה. אפשר להיות בצ'יל, לעשות צ'יל או סתם להגיד למישהו "תעשה צ'יל" כשהוא מתחיל להילחץ בלי סיבה. קרוב מאוד לתחושה של סבבה כללי.
מקור: מהפועל האנגלי to chill, "להתקרר" ובהשאלה להירגע. המילה התפשטה לעברית דרך סרטים, מוזיקה ורשתות חברתיות.
כתיב נוסף: צ׳יל
דוגמה: "אין לחץ, היום יש לנו רק צ'יל על החוף, בלי טלפונים ובלי שיחות עבודה".
ברכה חמה וקלילה, משהו בין "שלום" ל"מה קורה". משתמשים בה כשפוגשים חבר, נכנסים למקום או סתם רוצים להישמע כמו מישהו שחזר מחופשה באיים היווניים וגם הביא איתו כמה צלחות.
מקור: המילה היוונית γεια σου (יָה סוּ), שפירושה המילולי "לבריאותך". היא הגיעה לעברית דרך חופשות ביוון, מסעדות יווניות ותרבות הים התיכון.
דוגמה: "יאסו אחי, מה העניינים? הגעת סוף סוף, חיכינו לך כבר חצי שעה".
מי שמוכר סמים, בדרך כלל כאלה שמסתובבים עם הכל בכיסים ושומרים על פרופיל נמוך. בשפה היומיומית משתמשים בזה גם בהקשר מצחיק, על מי שיודע להשיג לך כל דבר, מכרטיסים להופעה ועד טלפון של שרברב.
מקור: מילה שהגיעה מהאנגלית (dealer), מי שעוסק בעסקאות ובמסחר. בעברית היא התקבעה בעיקר בהקשר של סחר בסמים, וגם כעוקץ סלנגי למי ש"מסדר הכל".
כתיב נוסף: דיילר
דוגמה: "אתה צריך כרטיסים לפיינל פור? תדבר עם יוסי, הוא דילר של כרטיסים, תמיד יש לו".
מצב מוזר, מביך או מסובך שקשה להסביר במילים רגילות. כשמישהו אומר "יש פה סיטואציה", כולם מבינים שמשהו לא בסדר ושעדיף לא להיכנס לפרטים. הקרובה שלה היא הסיטואציה-שיפ, רק בלי הרומנטיקה.
מקור: המילה מגיעה מהאנגלית והצרפתית (situation), ובסופו של דבר מהמילה הלטינית situs שפירושה "מקום". בעברית היא נכנסה כלשון דיבור למצב לא נוח.
דוגמה: "אחי, היה לי ערב מטורף, פתאום האקסית שלי הגיעה לאותו בר עם החבר החדש שלה. סיטואציה".
סרטון או תמונה שמתעדים את היום באינסטגרם ונעלמים אחרי 24 שעות. גם הדרך ללמוד איפה כולם היו בלי שהם סיפרו. "תעלה סטורי" הוא הצו של דור שלם, ו"ראית את הסטורי?" פותח כל שיחה.
מקור: אנגלית, story, "סיפור", תכונה שהוצגה באפליקציית Snapchat ואחר כך באינסטגרם. נכנסה לעברית כמו שהיא.
כתיב נוסף: סטוריז
דוגמה: "ראית את הסטורי שלה? היא בטיול ברומא ולא סיפרה לאף אחד".
משהו איכותי, מוצלח, כזה שאפשר להשוויץ בו. אפשר להגיד על אוכל, על סרט, על חבר. ובצירוף "קוואליטי טיים" הכוונה לזמן איכות עם מישהו, למשל שעה בלי טלפון. קצת כמו סבבה אבל עם יותר סטייל.
מקור: אנגלית, quality, "איכות". נכנסה לעברית המדוברת כמילה לועזית שמבטאים בצורה מודגשת, בעיקר כשמתכוונים לאיכות גבוהה.
כתיב נוסף: קואליטי
דוגמה: "הזמנו מנה בבר החדש, הכול שם קוואליטי".
מי שעובד בהיי-טק: מפתח, מנהל מוצר או בעל תפקיד עם שם באנגלית שאף אחד בבית לא באמת מבין. מזוהה עם סטרטאפים, אופציות, וחדר אוכל עם קפה חינם. בשיחות משפחה "הוא הייטר" מסביר הכול.
מקור: עברית, מהמילה "היי-טק" (אנגלית, high-tech, "טכנולוגיה גבוהה") עם הסיומת העברית ר' לבעל מקצוע. נולד בעברית המדוברת ואינו קשור לאנגלית hater.
דוגמה: "הוא הייטר, אז הוא קונה קפה ב-20 שקל ולא מרגיש".
מי שמבלה את רוב חייו מול מסך עם אוזניות, ויודע בעל פה כל קומבו ומפה. בעיני עצמו הוא אתלט אלקטרוני, בעיני ההורים הוא "זה שלא יוצא מהחדר". לפעמים בא עם צעקות על חבר לצוות באמצע משחק.
מקור: אנגלית, gamer, "מי שמשחק משחקים", ממילה game. נכנס לעברית עם התפשטות משחקי המחשב והקונסולות.
דוגמה: "הוא גיימר רציני, אתמול הוא עלה על דרגה חדשה בשלוש לפנות בוקר".
לבטל מישהו: להפסיק לעקוב, לחרים ולהכריז ברשת שהוא "גמור" אחרי שאמר או עשה משהו שלא עבר. אפשר גם "לקנסל" תוכנית, ובעיקר פגישה עם מישהו ברגע האחרון, מה שקצת מזכיר ביזיון חברתי קטן.
מקור: אנגלית, cancel, "לבטל". המשמעות של ביטול חברתי ברשת (cancel culture) התפשטה מהרשתות האמריקאיות לעברית של הצעירים.
כתיב נוסף: קנסל, קנסול
דוגמה: "אחרי הציוץ ההוא כולם עשו לו קאנסל, אפילו אמא שלו הפסיקה לעקוב".
משהו או מישהו שמרעיל לך את החיים: חבר שכל שיחה איתו משאירה אותך מותש, מערכת יחסים של דרמות בלי סוף, או קבוצת וואטסאפ שאי אפשר לצאת ממנה. כשמישהו אומר "זה טוקסי", הוא כבר מוכן לחסום.
מקור: אנגלית, toxic, "רעיל". המשמעות הנפשית-חברתית התפשטה ברשתות החברתיות ובעברית של הדור הצעיר מאנגלית.
כתיב נוסף: טוקסיק
דוגמה: "הוא כל הזמן מבקר אותה ומשווה אותה לאקסית, אחי, זה טוקסי".
נער רחוב קשוח וחצוף שמסתובב בחבורה ומתנהג כאילו הוא הבעלים של השכונה. קרוב לערס, אבל עם דגש על חוסר נימוס ובריונות קלה. לפעמים משתמשים בזה גם בחיבה, בעיקר לגבי חבר שהיה פעם כזה.
מקור: ערבית, جاهل (ג'אהל), שפירושו המילולי "בור, חסר ידע"; בערבית מדוברת משמש גם לצעיר גס רוח ונמהר. נכנס לסלנג העברי מהערבית המדוברת.
כתיב נוסף: ג'הל, ג׳אהל
דוגמה: "אל תתעסק עם החבורה ההיא, שם הכול ג'אהלים".
מי שמבין באוכל (או בכל דבר אחר) ברמה כזאת שאי אפשר לקחת אותו למסעדה בלי שיעשה ממנה סמינר. יודע להבדיל בין שמן זית מהגליל לשמן זית מהקריטי, ותמיד יש לו דעה. אפשר להגיד את זה בהערכה או בציניות קלה.
מקור: יידיש, פיינשמעקער, מהמילה הגרמנית Feinschmecker, "מי שטועם בעדינות" (fein, עדין, ו-schmecken, לטעום). נכנסה לעברית דרך היידיש ומשמשת בעיקר לגבי אוכל ויין.
כתיב נוסף: פיינשמעקער, פיינשמקער
דוגמה: "אל תיקח אותו לפיצה סתם, הוא פיינשמקר, ישאל אם הבצק התפחה 48 שעות".
אחד שהכול נופל לו מהידיים: מרטיב את עצמו בקפה, שוכח את המפתחות בדירה ונתקע בחוץ, ותמיד מגיע בדיוק כשכולם כבר הלכו. מסכן, אבל חמוד. קרוב לפשלן, רק עם יותר רחמים מצד הסביבה.
מקור: יידיש, שלעמיל. מקור המילה אינו ודאי; יש המקשרים אותה לשלומיאל בן צורישדי מספר במדבר, ואחרים לדמות פיטר שלמיל בספרו של אדלברט פון שמיסו. נכנסה לעברית דרך היידיש.
כתיב נוסף: שלמיל
דוגמה: "שלח את המייל לכל החברה במקום לבוס בלבד, איזה שלמיאל".
מי שהמזל שלו נוראי באופן קבוע: אם יש שלולית בכל הרחוב, הוא ידרוך בה, ואם יש תור, הוא יעמוד בתור הלא נכון. בניגוד לפשלן, הוא לא מקלקל את הדברים בעצמו, פשוט היקום נגדו. לוזר עם הרבה פחות אשמה.
מקור: יידיש, שלימזל (שלימזל), בדרך כלל מסבירים אותו כצירוף של "שלים" (רע, כמו בגרמנית schlimm) ו"מזל" העברי, כלומר "מזל רע". נכנס לעברית דרך יידיש של יהודי מזרח אירופה.
כתיב נוסף: שלימאזל, שלימזאל
דוגמה: "הוא שבר את הרגל ביום הראשון של החופשה והמזגן במלון התקלקל, איזה שלימזל".
"הכול טוב". ביטוי שנולד בעולם הדתי והתפשט לכל הסלונים בארץ, גם אצל חילונים שמעולם לא הניחו תפילין. אפשר להשתמש בו בתשובה ל"מה שלומך", או כשמשהו הצליח ואתה מרגיש הקלה.
מקור: עברית, מהמקורות היהודיים, "ברוך ה'" (ברוך אלוהים). כינוי דתי לדיבור שמודה לאל, שנכנס לדיבור היומיומי הישראלי בכל הקהילות.
דוגמה: "מה שלומך?" "ברוך השם, הכול בסדר".
כל מה שכולם אוהבים, שומעים ורואים. הזרם המרכזי, הרגיל, זה שאין בו שום דבר מיוחד. מי שאומר "אני לא מיינסטרים" מנסה להגיד שהוא מיוחד, מה שבדרך כלל לא עובד.
מקור: אנגלית, mainstream, "הזרם המרכזי". נכנס לעברית מעולם התרבות והמוזיקה, והפך לתיאור כללי של כל דבר פופולרי.
דוגמה: "הוא שומע רק מוזיקה לא מיינסטרים, אתה לא מכיר אף להקה".
מי שכולם בטוחים שיפסיד, ובכל זאת אי אפשר שלא לאהוב אותו. הקבוצה הקטנה מול הענקית, הבחור שלא אמור לנצח. כשהוא מנצח, כל המדינה צועקת "וואלה!".
מקור: אנגלית, underdog, "כלב שבתחתית" (המפסיד בקרב כלבים). מקורו בעולם הספורט והמהמרים, ומשם נכנס לשפה העברית היומיומית.
דוגמה: "מכבי חיפה היא האנדרדוג הערב, אבל יש לה סיכוי".
סטייל, ביטחון עצמי ו"אני יודע שאני נראה טוב" בבת אחת. בעל סוואג הולך בדרך מסוימת, לובש משהו שרק הוא יכול ללבוש, ולא צריך להסביר למה. קרוב משפחה של פלקס, אבל בלי המאמץ.
מקור: אנגלית, swag, ברוב הסיכויים קיצור של swagger, "הליכה מתנופפת של בטחון עצמי". הוא התפשט בתרבות ההיפ-הופ האמריקאית ומשם הגיע לדור הצעיר בישראל.
דוגמה: "הוא נכנס עם משקפי שמש בלילה, אין עליו, יש לו סוואג".
אחד שנכנס לאינטרנט כדי להרוס לכולם את היום. כותב תגובות מכוונות לעצבן, מתעלם מעובדות, ונהנה מהתגובות. לייק הוא הדבר היחיד שהוא לא מחפש, כי הוא רוצה את הכעס.
מקור: אנגלית, troll. המונח באינטרנט (trolling) מתייחס להשמעת פרובוקציות כדי לעורר תגובה. המקור הרחוק יותר של המילה הוא יצור מהפולקלור הסקנדינבי.
דוגמה: "אל תענה לו, הוא סתם טרול שרוצה תשומת לב".
אדם שהוא קצת (או הרבה) מעבר לנורמה: מכור לדבר מסוים, מוזר, או סתם משוגע על נושא. יכול להיות מחמאה ("פריק של מוזיקה") ויכול להיות עלבון, תלוי בטון ובחבר'ה סביבך.
מקור: אנגלית, freak, "חריג" או "מוזר". בעברית הפך לכינוי לאדם עם אובססיה או התנהגות יוצאת דופן.
דוגמה: "הוא פריק של כושר, מתעורר בחמש בבוקר כדי להתאמן".
עלבון קלאסי ופופולרי. שמוק הוא אדם טיפש, מעצבן או סתם לא נעים, אבל בלי הרעל של הקללות הכבדות. בדרך כלל מעפן או לוזר עם טיפה יותר מדי ביטחון עצמי.
מקור: יידיש, שמאָק (שמוק). בשימוש המקורי והגס שלה היא מתייחסת לאיבר המין הגברי, ומשם הפכה בעברית ובאנגלית לכינוי גנאי לאדם טיפש או מעצבן.
דוגמה: "שמוק, חסמת אותי באמצע הכביש!"
"בבקשה, אחי, תעשה לי טובה". דחילק הוא התחנונים הישראלי, ובכל זאת בטון שאומר "אני יודע שאני מבקש הרבה, אבל אתה גדול". אפשר לשמוע אותו בשוק, בתור לקופה, ובשיחות שכנוע עם בן/בת זוג.
מקור: ערבית, دخيلك (דַחִילָכּ), בערך "אני בחסותך" או "אני מתחנן אליך". הביטוי משמש בערבית דיבורית לבקשה ולהפצרה, ונכנס לסלנג הישראלי.
דוגמה: "דחילק, תן לי לעבור, אני מאחר לעבודה".
היד הקטנה שתלויה אצל סבתא בסלון ומגנה מפני עין הרע. ובשפה היומיומית, קריאה שאומרים אחרי שמישהו מחמיא (או אחרי שמשהו הצליח מדי) כדי שלא תיפול עליו עין רעה. "חמסה חמסה" והכול בסדר.
מקור: ערבית, خمسة (חַמְסָה), "חמש", על שם חמש האצבעות של הכף. הקמע והביטוי נפוצים בקרב יהודים ומוסלמים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ומשם נכנסו לעברית.
דוגמה: "איזה תינוק מתוק! חמסה חמסה, שלא תיפול עליו עין".
"אם ירצה השם". הדרך הישראלית להגיד "נראה" בלי להתחייב לכלום. כשמישהו אומר לך אינשאללה, תתכונן לכך שזה יקרה מתישהו, אולי, בגדול, תלוי מי שואל. משמש גם בכוונה רצינית לגמרי וגם כמו תכלס של הלא-מחויבים.
מקור: ערבית, إن شاء الله (אִן שָא אללה), "אם ירצה אללה". נכנס לעברית המדוברת דרך השכנות והמגע היומיומי עם דוברי ערבית.
דוגמה: "נקבע לשבת בשמונה?" "אינשאללה".
מישהו שעושה הכל לאט. הוא מסיים לאכול כשכולם כבר שילמו, מגיע לאירוע כשכבר מקפלים אותו, ועונה להודעה אחרי שלושה ימים. אומרים את זה בחיבה אבל גם בקצת תסכול, בדרך כלל כשכולם כבר נעלו את הדלת ומחכים בחוץ.
מקור: מהמילה העברית "שבלול", חיה איטית עם בית על הגב (מופיע כבר בתנ"ך, תהלים נח, ט). השימוש בו כדימוי לאדם איטי טבעי ונפוץ בעברית.
דוגמה: "די, תתקדם, אתה שבלול, הסרט כבר התחיל".
בשימוש היומיומי: אחד שמצליח לעשות מעשה ערמומי או שובב ולצאת מזה בחיוך. תלוי בטון, זה יכול להיות עלבון קל או מחמאה חצי מוסתרת, בדרך כלל על מי שהצליח לעקוף אותך בעורמה, עם קצת כבוד ובלי כוונה לריב.
מקור: מהמילה העברית המקראית "ממזר" (דברים כג, ג), שפירושה ההלכתי הוא ילד שנולד מקשר אסור. בדיבור היומיומי איבדה המילה את משמעותה ההלכתית והפכה לכינוי ערמומי ושובב.
דוגמה: "איך הוא הצליח לקבל פטור? ממזר אחד".
מצב הרוח של הרגע, כפי שהוא נאמר באינטרנט. כותבים "מוד" כשרוצים להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש עכשיו", בדרך כלל מתחת לתמונה של חתול עצבני או של קפה ביום ראשון בבוקר. אפשר גם להגיד "אני במוד של…" ולהשלים כל דבר.
מקור: מהאנגלית mood ("מצב רוח"), דרך הסלנג והמימים ברשת, שבהם "mood" משמש להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש". בעברית כותבים ואומרים "מוד".
דוגמה: "יום ראשון, שבע בבוקר, אין קפה. מוד".
האגודל למעלה של הרשתות החברתיות, וגם המטבע של הדור הנוכחי. לתת לייק זה להגיד "ראיתי, אהבתי" בלי להתאמץ, ולקבל לייק זה להרגיש שהחיים שלך קצת שווים. מי שלא קיבל לייקים מרגיש לפעמים לוזר.
מקור: מהאנגלית like ("אהבה", "אוהב"), מכפתור ה-Like של פייסבוק שהושק ב-2009. התקבע בעברית כמו שהוא, גם כפועל: "לייקקתי".
דוגמה: "העליתי תמונה מהחופשה, יש רק שלושה לייקים, ואחד מהם של אמא".
אוכל שאתה יודע שהוא לא בריא, אבל בדיוק בגלל זה הוא כל כך טעים: המבורגר, צ'יפס, פיצה ושאר הדברים שמתבשלים ב-2 בלילה. "ג'אנק" אומר שאין פה שום תירוץ בריאותי, רק תאווה. בדרך כלל נגמר ברגשות אשם, ובהזמנה חוזרת.
מקור: מהאנגלית junk food, שפירושה המילולי "אוכל זבל". נכנסה לעברית כמילה לאוכל מהיר ולא בריא.
כתיב נוסף: ג'אנק, ג'אנק פוד
דוגמה: "התחלתי דיאטה ביום ראשון, ביום שני כבר הייתי בג'אנק עד הצוואר".
