המילון החופשי לסלנג העברי — יותר מ-600 מונחים, פירושים ודוגמאות שימוש. חדשים ראשונים.
ההפך המוחלט מ"טעים" או "יפה" — משהו כל כך דוחה שהגוף ממש מתכווץ. אפשר על אוכל, על ריח, על חדר מלוכלך ועל התנהגות של מישהו: "גועל נפש מה שהוא עשה לה". חזק יותר מקרינג' — שם רק מתביישים, פה ממש בא להקיא.
מקור: עברית מקראית — יחזקאל טז, ה: "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ", והשורש ג־ע־ל מופיע גם בויקרא כו ("וגעלה נפשי אתכם"). הצירוף נשמר בעברית החדשה כקריאת סלידה יומיומית.
דוגמה: "מישהו השאיר את הסיר עם האורז במקרר שבועיים. גועל נפש!".
מחווה קטנה ונחמדה שאף אחד לא ביקש ממך, אבל עשית כי זה יפה. להביא קפה לחבר מהעבודה, להשאיר פתק, לשלם על מישהו בקופה — כל אלה ג'סטות. וכשמישהו עושה לך כזאת, אומרים עליו שהוא בנאדם אחלה עם ג'סטות.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהגיעה מהמילה האיטלקית gesto ("תנועה, מחווה"), ואולי גם בהשפעת האנגלית gesture. בעברית היא שימשה בעיקר בצורה "לעשות ג'סטה".
כתיב נוסף: ג׳סטה, ג'סטות
דוגמה: "הוא הגיע לבית חולים עם פרחים ובורקס לכל המשפחה. איזו ג'סטה!".
במקור תקלה בתוכנה, אבל בסלנג זה כל דבר שלא עובד כמו שצריך — כולל אנשים. מישהו שמתנהג מוזר משום מקום? "יש לו באג". המערכת של הבנק קרסה בדיוק כשרצית להעביר כסף? באג. ומשהו שקרה בטעות ויצא דווקא טוב — "זה לא באג, זה פיצ'ר".
מקור: אנגלית — bug, מילולית "חרק". מהנדסים השתמשו במילה לתקלה כבר במאה ה־19, והסיפור המפורסם הוא על עש אמיתי שנמצא תקוע במחשב Mark II בהרווארד ב־1947 והודבק ליומן התקלות. לעברית זה הגיע דרך עולם המחשבים וההייטק.
דוגמה: "אני לא יודע מה קרה לו היום, הוא צועק על כולם בלי סיבה. יש לו איזה באג".
המסיבה שאחרי המסיבה. כשהמועדון נסגר בחמש בבוקר ואף אחד לא מוכן ללכת הביתה, ממשיכים לאפטר — בדירה של מישהו, בחוף או במקום שפותח רק בשעות האלה. בדרך כלל כולם שם כבר קצת מסטולים, והשמש עולה הרבה לפני שמישהו מתכוון לישון.
מקור: אנגלית — קיצור של after-party ("מסיבת המשך"). נכנס לשפת חיי הלילה בישראל עם סצנת המועדונים בתל אביב, ובעברית כמעט אף אחד לא אומר את המילה party בכלל.
דוגמה: "המסיבה נגמרת בארבע, אבל יש אפטר אצל עומרי, אל תתכנן לישון".
במטבח הכשר — אוכל שהוא לא בשרי ולא חלבי, אז אפשר לאכול אותו עם הכל. בסלנג זה כבר עבר לאנשים ולדברים: משהו פרווה הוא חסר טעם, חסר עמדה, לא פה ולא שם. בנאדם פרווה לא יגיד לך אף פעם מה הוא חושב, ומסעדה פרווה היא כזאת שנשכח ממנה עוד לפני הקינוח — בייסיק לגמרי.
מקור: יידיש — פּאַרעוו (parev), המונח ההלכתי למאכל ניטרלי שאינו בשר ואינו חלב. מקור המילה ביידיש עצמה אינו ודאי. בעברית הישראלית התרחבה המשמעות ל"ניטרלי, חסר ייחוד".
כתיב נוסף: פארווה, פרבה
דוגמה: "שאלתי אותו מה הוא חושב על הוויכוח, והוא ענה ש'לשני הצדדים יש נקודה'. פרווה לגמרי".
העזה בלי בושה — לעשות או להגיד משהו שאף אחד נורמלי לא היה מעז. לפעמים זה עלבון ("איזו חוצפה!"), ולפעמים דווקא מחמאה, כמו כשאומרים שהחוצפה הישראלית היא מה שבנה את הסטארט־אפ ניישן. נגיד להתפרץ לתור ואז להתלונן שהתור איטי — זה כבר ביזיון ברמה של חוצפה.
מקור: עברית ותיקה מהשורש ח־צ־ף, כבר במשנה (סוטה ט, טו: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא"). דרך היידיש (חוצפּה) היא עברה גם לאנגלית בתור chutzpah, ושם היא נחשבת כמעט לתכונה ישראלית רשמית.
דוגמה: "הוא חנה לי בחניה, ועוד השאיר פתק שאני חוסם אותו. חוצפה!".
שיחת חולין קלילה ושטחית עם אנשים שאתה לא ממש מכיר — מזג אוויר, פקקים, "נו, מה התוכניות לחג?". הדבר שהכי הרבה אנשים שונאים במעלית ובאירועי עבודה, כי זה מרגיש מאולץ. ויש גם את החפרן שהופך סמול טוק של דקה לנאום של חצי שעה.
מקור: אנגלית — small talk, מילולית "שיחה קטנה". נכנס לעברית בעיקר דרך עולם ההייטק והעבודה הבינלאומית, ובמקום "שיחת חולין" הרשמית, כולם אומרים סמול טוק.
דוגמה: "באתי לכנס רק בשביל ההרצאה, אין לי כוח לסמול טוק עם כל העולם בהפסקת קפה".
מעריץ מושבע ברמה קיצונית — לא סתם אוהב זמרת, אלא מגן עליה בתגובות, יודע את כל השירים בעל פה ומוכן לריב עם כל מי שמעז לבקר. אפשר גם בתור פועל: "אני סטאן של הסדרה הזאת". על הקו הדק שבין אוהד נלהב לפריק.
מקור: אנגלית — מהשיר "Stan" של אמינם (2000), על מעריץ אובססיבי בשם סטן שכותב לו מכתבים. ברשת השם הפך למילה לכל מעריץ פנאטי, ומילון מרים־וובסטר הכניס אותה רשמית ב־2019.
כתיב נוסף: סטן
דוגמה: "אל תגיד מילה רעה על טיילור סוויפט ליד נועה, היא סטאן, היא תפרק אותך".
מצב שבו מישהו חי בסרט ומשוכנע בדברים שאין להם שום קשר למציאות — בעיקר באהבה. היא בטוחה שהזמר מהטיקטוק ענה לה בסטורי כי הוא מאוהב בה? דלולו. לפעמים משתמשים בזה בחיבה ובהומור עצמי ("דלולו זה הסולולו"), כאילו קצת אשליה זה בעצם מתכון לאופטימיות.
מקור: אנגלית — delulu, קיצור חמוד של delusional ("הוזה, משלה את עצמו"). נולדה בקהילות מעריצי הקיי-פופ בשנות ה־2010, התפוצצה בטיקטוק ב־2023 והגיעה משם ישר לסלנג של דור Z בישראל.
כתיב נוסף: דילולו
דוגמה: "היא כבר בחרה שם לילדים שלהם, והוא עוד לא יודע איך קוראים לה. דלולו ברמות".
מי שלא מחכה שיגידו לו מה לעשות. רואה בעיה — פותר אותה, רואה משימה — כבר באמצע. ההפך הגמור מראש קטן: הראשן הוא בעצם בנאדם עם ראש גדול על בסיס קבוע, וכל מפקד או מנהל חולם על אחד כזה בצוות.
מקור: עברית — המילה "ראש" עם סיומת התואר ־ָן (כמו ב"חפרן" או "פשלן"), במובן של מי שמפעיל את הראש. נפוצה מאוד בצה"ל ומשם עברה לעבודה ולחיים האזרחיים.
דוגמה: "תן את המשימה לדני, הוא ראשן, עד מחר בבוקר זה סגור".
הקללה הרוסית שכל ישראלי מכיר, גם אם הוא לא יודע מילה ברוסית. משמשת כמילת מילוי לכל רגש: עצבים, הפתעה, תסכול או התלהבות, בערך כמו "פאק" באנגלית. דפקת את הבוהן בשולחן? בלאט. האוטובוס ברח לך מול העיניים? בלאט. רק תזכור שבמקור זו קללה גסה ממש, אז ליד סבתא של החבר מאשדוד עדיף להתאפק.
מקור: מרוסית: блядь (בליאד) – מילולית "זונה", ובשימוש מדובר קריאת קללה כללית. המילה נכנסה לעברית עם גלי העלייה מברית המועצות, במיוחד בשנות ה-90.
כתיב נוסף: בליאט, בליאד, בלאד
דוגמה: "שכחתי את המפתחות בתוך הדירה והטלפון מת, בלאט, איזה יום".
שדרוג מטורף במראה, בביטחון או בחיים בכלל, בדרך כלל אחרי כמה שנים או אחרי פרידה. מישהו שבתיכון היה עם משקפיים ופוני מגיע למפגש מחזור והוא פתאום פצצה? זה גלואו אפ. בטיקטוק יש לזה ז'אנר שלם של סרטוני "לפני ואחרי".
מקור: מאנגלית: glow up – מילולית "להתחיל לזהור". הביטוי נפוץ בסלנג האמריקאי בעשור השני של שנות ה-2000 והתפשט ברשתות החברתיות, ומשם לבני נוער בישראל.
כתיב נוסף: גלו אפ, גלואפ
דוגמה: "וואו, ראית את רוני מהשכבה? איזה גלואו אפ, בקושי זיהיתי אותה".
כשמישהו שהכרת לפני שבועיים כבר מציף אותך במחמאות, מתנות, הודעות בוקר טוב ותוכניות לחופשה משותפת ביוון. זה מרגיש כמו סרט, אבל לעתים קרובות זו טקטיקה לקשור אותך מהר, ואחרי שהוא "קנה" אותך מגיעה השליטה או הגוסטינג. אחד הרד פלאג הכי קלאסיים בדייטינג.
מקור: מאנגלית: love bombing – מילולית "הפצצת אהבה". המונח תואר בשנות ה-70 בארה"ב לגבי שיטות גיוס של כתות, ובשנים האחרונות הפך לנפוץ בשיח על מערכות יחסים ברשתות, ומשם לעברית.
כתיב נוסף: לאב-בומבינג, לאבבומבינג
דוגמה: "בדייט השני הוא כבר אמר שהוא רואה אותי אמא של הילדים שלו. סורי, זה לא רומנטי, זה לאב בומבינג".
הקנטות הדדיות וחצי עלבונות בין חברים, שכולם יודעים שהם בצחוק. באנטר טוב זה פינג-פונג מהיר של עקיצות, ואם מישהו נעלב באמת, כנראה שזה כבר לא היה באנטר אלא סתם חוצפה. הקו בין באנטר משובח לבין קרינג' דק מאוד, וזה תלוי בעיקר במי שמולך.
מקור: מאנגלית: banter – "התלוצצות, הקנטה ידידותית". מקור המילה באנגלית אינו ודאי; היא מתועדת כסלנג לונדוני מסוף המאה ה-17. לעברית היא הגיעה בעיקר דרך תרבות הכדורגל הבריטית והרשתות.
דוגמה: "הוא אמר שהתספורת שלי נראית כמו של שחקן שנות ה-90 ואני אמרתי שלפחות יש לי שיער, סתם באנטר, אנחנו חברים מכיתה א'".
הבנאדם שתמיד יש לו על מה להתלונן: חם מדי, קר מדי, האוכל מלוח, המלצר איטי, והמדינה בכלל הולכת לכיוון לא טוב. הוא לא באמת מחפש פתרון, הוא פשוט צריך לפרוק. קרוב משפחה של הנודניק ושל החופר, רק שאצלו כל משפט נגמר באנחה.
מקור: מעברית: מהפועל "לקטר", שנגזר ככל הנראה מ"קיטור" – האדים שקטר משחרר. ההשערה הרווחת היא שמתלונן כרוני "משחרר קיטור" ללא הפסקה, כמו קטר ישן.
כתיב נוסף: מקטרת, לקטר
דוגמה: "אל תשאל אותו מה שלומו, הוא מקטר מקצועי, תשב שם שעה ותשמע על הכאב גב שלו ועל הארנונה".
המחמאה הכי חזקה שדור Z יכול לתת: כשמישהי מגיעה עם לוק מטורף, מעלה סרטון מושלם או סוגרת ויכוח בסטייל, היא "עשתה סלאי" או פשוט "סלאיייי". זה לא רק יפה, זה ניצחון מוחלט, עם וייב של מלכה. ככל שיש יותר יו"דים בסוף, כך הסלאי גדול יותר.
מקור: מאנגלית: slay – מילולית "להרוג, לקטול". בהשאלה "to slay" פירושו להצליח בגדול; השימוש הזה צמח בתרבות הבולרום הקווירית בארה"ב, התפוצץ ברשתות החברתיות ובטיקטוק, ומשם נכנס לסלנג של בני נוער בישראל.
כתיב נוסף: סליי, סלייי
דוגמה: "ראית את התמונות שלה מהחתונה? סלאי, אין מה להגיד, היא קרעה את כל הרחבה".
כל דבר מגעיל, עלוב או חסר ערך. בצבא זו כמעט מילת יסוד: אוכל של מטבח שדה, שמירה של שלוש בלילה, מוצב בלי מזגן, כולם ג'יפה. אפשר גם להגיד "יצא לי ג'יפה" על תוצאה מבאסת, או "ג'יפה של בנאדם" על מישהו שעשה לך תרגיל. הג'ובניק לרוב פחות נתקל בזה, אבל גם לו יש ג'יפות משלו.
מקור: מערבית: جِيفَة (ג'יפה) – "פגר, נבלה", ובהשאלה גם משהו מסריח ורקוב. המילה נקלטה בעברית דרך הסלנג הצבאי והפכה לכינוי כללי לכל דבר מחורבן.
דוגמה: "שלחו אותנו לשבת סגורה בבסיס הכי ג'יפה בנגב, בלי קליטה ובלי מקלחות חמות".
חסיד ברסלב מהזרם של "נ נח נחמ נחמן מאומן": הבחורים עם הכיפה הלבנה הגדולה והפאות שרוקדים בצמתים על גג של ואן עם מוזיקת טראנס חסידית בפול ווליום. בשימוש היומיומי זה גם כינוי חצי חיבה חצי ירידה לכל מי שנראה שמח מדי, מרחף מדי, או סתם רוקד בלי סיבה. לא כל דוס הוא נחנאח, אבל כל נחנאח שמח יותר מכל דוס.
מקור: מהביטוי "נ נח נחמ נחמן מאומן", צירוף אותיות של שם רבי נחמן מברסלב שמקורו ב"פתק" שייחס לו רבי ישראל בער אודסר במאה ה-20. החסידים שמזמרים את הביטוי בכל הזדמנות קיבלו ממנו את הכינוי.
כתיב נוסף: נחנח, נ נח
דוגמה: "עמדנו ברמזור בצומת גלילות ופתאום נחנאחים קפצו מהוואן והתחילו לרקוד, אפילו נהג המונית חייך".
כינוי גנאי ותיק לצעיר שנתפס כ"שכונתי": שרשרת זהב, צעקות ברחוב, מוזיקה בפול ווליום מהאוטו. בעצם הסבא של הערס, ובשנות ה-50 וה-60 הוא שימש בעיקר נגד צעירים ממוצא מזרחי מהעיירות והשיכונים, ולכן יש בו מטען עדתי ומתנשא שכדאי להכיר לפני שזורקים אותו.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מצלולית (אונומטופאית) שנולדה בעברית הישראלית של שנות ה-50, ולא בתרגום של מילה מוכרת משפה אחרת.
כתיב נוסף: צחצח, צ'חצ'חים
דוגמה: "סבתא שלי עדיין קוראת לכל מי שיש לו מכנסי טרנינג וצ'יינז 'צ'חצ'ח', אין מה לעשות איתה".
הגרסה הערסית-ערבית של "שמע", ומשמשת בדיוק לאותו דבר: לפתוח משפט חשוב, לתפוס את תשומת הלב של מישהו, או סתם להודיע שעכשיו בא סיפור. בדרך כלל אחרי "צ'מע" מגיע משהו שהוא או רכילות טובה או תוכנית מפוקפקת, ובמקרים רבים זה נגמר ביאללה.
מקור: מערבית: اِسْمَع (אִסְמַע) – "שמע!", צורת הציווי של הפועל "לשמוע". המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך הדיבור היומיומי בשכונות, וההגייה עם צ' היא עיוות עממי של המילה הערבית.
כתיב נוסף: צ'מאע, צמע
דוגמה: "צ'מע אחי, יש לי רעיון מטורף לסופ"ש, רק אל תגיד לאמא שלך".
מאפה בצק עלים ממולא בגבינה, תפוחי אדמה או פטריות, והאוכל הלאומי של כל מי שמתעורר ברעב ליד מאפייה. אין בוקר ישראלי בלי בורקס ביד, לפעמים עם ביצה קשה ושלוש חריפות מהצד.
מקור: מקור המילה טורקי, börek, שמשמעה מאפה בצק ממולא. המאכל הגיע לארץ ישראל עם יהודי הבלקן והאימפריה העות'מאנית והפך לחלק מהתרבות המקומית.
כתיב נוסף: בורקסים
דוגמה: "קפצתי לקנות בורקס בשבע בבוקר ויצאתי עם שלושה".
אמיתי, מקורי, הדבר האמיתי בלי זיופים. כשאומרים על מישהו 'אסלי', מתכוונים שהוא אמיתי עד העצם. כשאומרים את זה על מוצר, מתכוונים שהוא לא חיקוי מהשוק. תואר שאפשר לתת רק למי שמגיע לו, ולכן הוא מגניב במיוחד.
מקור: מערבית, أصلي (aṣlī), שפירושה מקורי או אותנטי, מהמילה أصل (aṣl), שורש או מקור. המילה נכנסה לסלנג הישראלי דרך הדיבור היומיומי והשפעת הערבית.
דוגמה: "הוא אסלי, אם אמר שיבוא, הוא יגיע גם אם ירד שלג".
מישהו שעושה מכל דבר הצגה. לא בהכרח אמן אמיתי אלא אדם שאוהב להיות במרכז, להגזים בתנועות ולהפוך עניין קטן לשואו. קרוב משפחה של דרמה קווין, רק עם יותר תנועות ידיים.
מקור: המילה לקוחה מהצרפתית, artiste, אמן או שחקן. בעברית היומיומית נוצרה לה משמעות אירונית של מי שמציג את עצמו יותר ממה שמגיע לו; מקור השימוש הסלנגי המדויק אינו ודאי.
דוגמה: "הוא סתם התעטש ונשכב על הריצפה, איזה ארטיסט".
בלי שום סיבה, בלי הקשר ובלי הסבר. משהו שקורה פתאום ולא קשור לכלום. בניגוד לקטע שיש לו לפחות רקע, הרנדומלי פשוט נוחת עליך משום מקום.
מקור: מאנגלית, random, אקראי או מקרי. הצורה 'רנדומלי' נבנתה בעברית על ידי הוספת סיומת עברית למילה האנגלית, והתפשטה בדיבור הצעיר.
דוגמה: "באמצע השיחה הוא התחיל לשיר, זה היה כל כך רנדומלי".
תבנית קבועה שמשתמשים בה שוב ושוב בלי לחשוב. כשמישהו עונה לך תשובה שבלונה, זה אומר שהוא העתיק אותה מהמקום שבו הוא תמיד מעתיק. גם מכתב רשמי שנראה כמו כל מכתב אחר הוא שבלונה.
מקור: המילה מגיעה מהגרמנית, Schablone, תבנית או דפוס לחיתוך וציור. מהמשמעות המקורית של תבנית מתכת עברה לדבר שחוזר על עצמו בלי יצירתיות.
דוגמה: "הוא שלח לי הודעת יום הולדת שבלונה, אפילו לא כתב את השם שלי".
הרעידה שתופסת לך את הרגליים כשאתה מפחד מאוד, בא להתחתן, או עומד להיכנס לשיחה עם הבוס. כשאומרים 'יש לי פיק ברכיים' מתכוונים לפחד אמיתי, כזה שאי אפשר להסתיר.
מקור: הביטוי מקראי: 'ופיק ברכיים' מופיע בספר נחום (ב, יא) בתיאור הפחד שאחז בנינוה. מכאן הוא נשאר בעברית, והפך לביטוי שכיח בדיבור.
דוגמה: "כשהמדריך אמר לקפוץ מהמטוס, התחיל לי פיק ברכיים".
סרטונים קצרים אנכיים באינסטגרם שמגלגלים בלי סוף עד שמתברר שעברה שעה. בסלנג זה גם התירוץ הקבוע: 'מה עשית כל הערב?' 'רילס'. כל טרנד חדש והייפ מתחיל פה ומסתיים בעוד שבוע.
מקור: מאנגלית, Reels, השם שנתנה חברת מטא לפיצ'ר הסרטונים הקצרים באינסטגרם, שהושק ב-2020. בעברית נוהגים לומר 'רילס' גם על סרטון בודד.
כתיב נוסף: ריל, רילז
דוגמה: "התכוונתי ללמוד למבחן, פתחתי רילס אחד ופתאום זה שלוש בלילה".
השהיה מעצבנת בין מה שעשית לבין מה שקרה על המסך. בגיימינג זה הרגע שבו אתה לוחץ על כפתור והדמות שלך מגיבה אחרי שנייה, ובדיוק אז אתה מת. מהמשחקים עבר לחיים: מישהו שמגיב לאט לכל דבר נחשב 'עם לאג'.
מקור: מאנגלית, lag, פיגור או השהיה. המילה התפשטה מעולם המחשבים והגיימרים והפכה לביטוי כללי בסלנג הצעירים.
כתיב נוסף: לג, לאגי
דוגמה: "אחי, יש לי לאג בראש היום, שאלתי אותך שאלה לפני חמש דקות ורק עכשיו הבנתי".
משפט, רעיון או סצנה שכבר שמענו אלף פעם עד שהם איבדו כל טעם. 'הכול קורה מסיבה' או החתן שבורח מהחתונה, הכול קלישאות. כשאומרים על משהו שהוא קלישאה, מתכוונים שאין בו שום דבר חדש.
מקור: המילה מגיעה מהצרפתית, cliché, שבמקור היה לוחית דפוס בדפוס. מהדפוס עברה המשמעות לביטוי שחוזר שוב ושוב, ומשם לעברית.
כתיב נוסף: קלישה
דוגמה: "בסרט הזה יש כל קלישאה אפשרית: הם שונאים אחד את השנייה ובסוף מתאהבים".
דיבור שאף אחד לא מבין: בלגן של מילים שנשמע כמו שפה אבל בעצם אין בו שום משמעות. משתמשים בו גם על מישהו שמדבר מהר ומסובך מדי, וגם על הוראות הרכבה של רהיט שבא בקופסה שטוחה.
מקור: מילה באנגלית, gibberish, שמשמעה פטפוט חסר פשר. היא נכנסה לעברית היומיומית דרך האנגלית ודרך סרטים וסדרות.
כתיב נוסף: גיבריש, ג׳יבריש
דוגמה: "הוא התחיל להסביר לי על הביטקוין ואני שמעתי רק ג'יבריש".
מישהו שלא מתרגש, לא נשבר ולא מוותר. מי שקשוח הולך לצבא ולא מתלונן, עולה לראש ההר בלי מים. לפעמים משמש בלשון הערכה, לפעמים בציניות לגבי מי ש'קשוח' על הכל.
מקור: מילה עברית מהשורש ק.ש.ה, "קשה". בסלנג קיבלה המילה את המובן של חזק ולא נשבר.
דוגמה: "עשה את כל הטיול על רגל אחת, קשוח".
מי שיעשה הכל כדי לא להוציא שקל. לא יזמין אותך לקפה, יחשב כל אגורה בחשבון המסעדה ויזכיר שהוא לא אכל את הסלט. ואם הוא כבר שילם, הוא יספר לך על זה במשך שבוע.
מקור: מילה עברית מהשורש ק.מ.ץ, "לקמוץ", כלומר לסגור את היד בחוזקה. מי שקמצן הוא כמו מי שלא פותח את היד.
דוגמה: "שילמנו כולנו על הפיצה, וההוא ביקש שיפחיתו לו כי לא אכל את הקצוות, איזה קמצן".
מי שמתלונן על הכל, על כל דבר קטן. נפל לו הטלפון, גשם, אין חניה, והוא כבר מספר לכולם כמה קשה החיים. כינוי מעט מעליב לילדים וגם למבוגרים שמתנהגים כמו ילדים.
מקור: מילה עברית מהשורש ב.כ.ה, "בכי", בתוספת סיומת ן' שמציינת אדם שעושה את הפעולה בקביעות.
דוגמה: "הוא ביקש שיעבירו אותו מקום כי יש שמש בעיניים, איזה בכיין".
מצחיק ברמות. מי שקורע גורם לך לצחוק עד שכואב הבטן, וסרטון שקורע הוא סרטון ששולחים לכל הקבוצות. לרוב אומרים גם "קורע מצחוק".
מקור: מילה עברית מהשורש ק.ר.ע, "לקרוע". המשמעות היא שמישהו כמעט נקרע מרוב צחוק, ובשיחה היומיומית נשאר רק "קורע".
דוגמה: "שמעת מה הוא אמר לרמזור? אחי, קורע".
השורה שגורמת לבדיחה להתפוצץ, או סתם תשובה חדה שסוגרת סיפור. מי שמספר בדיחה בלי פאנץ' הוא פשוט אדם שמדבר הרבה. אפשר גם להגיד "פאנצ'ליין".
מקור: מהאנגלית punch, "אגרוף" ו-punchline, "שורת הסיום של בדיחה". נקלט בעברית דרך עולם הסטנד אפ והטלוויזיה.
דוגמה: "הסיפור שלו היה ארוך, אבל הפאנץ' בסוף היה שווה את הכל".
תחושת הבושה שמישהו אחר גורם לך, או הסיטואציה עצמה. כשמישהו מנסה בכוח להיות מצחיק ונכשל, או כשההורים שלך מנסים לדבר בסלנג, זה קרינג'י. קרובה מאוד לפדיחה, רק שהפעם אתה הצופה.
מקור: מהאנגלית cringe, "להתכווץ מבושה", בתוספת סיומת י' עברית. נכנס לעברית דרך האינטרנט ודור Z.
כתיב נוסף: קרינג, קרינג׳י
דוגמה: "הוא שר לה בפומבי בפני כולם, אחי זה היה קרינג'י ברמות".
הכריזמה והקסם שיש למי שמצליח לסגור עם כולם, ובעיקר עם מי שמעניין אותו. מי שיש לו ריזז נכנס למסיבה והחצי כבר מחייכים אליו. מי שאין לו, עומד ליד השולחן עם הצ'יפס.
מקור: מהאנגלית, קיצור של charisma, ככל הנראה מהסלנג של סטרימרים בארה"ב. הפך לפופולרי ברשת ב-2023, וממנה הגיע לעברית של בני הנוער.
כתיב נוסף: ריז
דוגמה: "ראית איך הוא דיבר איתה? אין לו מה לעשות, יש לו ריזז".
מתיחה שמתעדים כדי להעלות לרשת. כל הקטע הוא שהקורבן לא יודע, ובסוף מישהו צועק "זה היה פראנק". לפעמים מצחיק, לפעמים החבר הכי טוב שלך כבר לא מדבר איתך.
מקור: מהאנגלית prank, "מתיחה", שנכנסה לעברית דרך סרטוני יוטיוב וטיקטוק.
דוגמה: "שמתי לו שפגעתי לו באוטו, הוא כמעט התעלף, ואז אמרתי לו שזה פראנק".
קריאת הערכה למישהו שעשה משהו באמת טוב. בלי יותר מדי מילים, פשוט מורידים את הכובע ומוחאים כפיים מבפנים. מתאים להצלחה, לתושייה או לתשובה שסגרה לכולם את הפה.
מקור: מהצרפתית chapeau, "כובע", מתוך הביטוי להסיר את הכובע בפני מישהו מתוך כבוד. הדרך המדויקת שבה נקלט בעברית אינה ודאית.
כתיב נוסף: שפו
דוגמה: "פתר את הבאג שכולנו נלחמנו בו שבוע בעשר דקות? שאפו!"
ערב שבו חברים מתיישבים לצחוק על מישהו אחד בקול רם, בלי רחמים אבל באהבה. הכבוד הוא של האדם שעליו עושים רוסט, והכאב הוא של מי שאין לו חוש הומור. מי שנכנס לזה צריך עור עבה והרבה סבלנות.
מקור: מאנגלית: roast, "לצלות". המילה מתארת הופעת סטנדאפ אמריקאית שבה צוחקים על אורח כבוד, והגיעה לעברית עם תוכניות הטלוויזיה והסטנדאפ.
כתיב נוסף: רוסטינג
דוגמה: "בחתונה עשינו לחתן רוסט, הוא בכה מצחוק".
משהו שמתפשט ברשת בקצב מטורף: סרטון, מם, אפילו משפט אחד שכולם פתאום חוזרים עליו. מי ששם סרטון והוא הפך ויראלי יכול להתעורר בבוקר עם מיליון צפיות ובלגן בהודעות.
מקור: מאנגלית: viral, מהמילה virus הלטינית שמשמעה "רעל" או "ליחה". המונח נולד בשיווק דיגיטלי, ונכנס לעברית עם עליית הרשתות החברתיות.
כתיב נוסף: ויראלית
דוגמה: "הסרטון של החתול הפך ויראלי תוך שעה, פתאום כולם מכירים אותו".
היום שאחרי הערב שהתחיל ב"רק כוס אחת". כאב ראש, בחילה, חרטה ותחושה שהשמש תקפה אותך אישית. מי שמסוגל לדבר בקול רגיל ביום כזה נחשב גיבור.
מקור: מאנגלית: hangover, מהצירוף hang over, "להישאר תלוי". המילה הגיעה לעברית דרך סרטים, מוזיקה ושיחות בלילות הסוף שבוע.
כתיב נוסף: הנגאובר
דוגמה: "אל תדבר אליי בקול, יש לי האנגאובר מהחתונה של אתמול".
קללה קלאסית שנזרקת על מישהו או על משהו שמעצבן עד כדי כך שאין מילה אחרת. אומרים אותה גם כקריאת כעס על מכשיר שלא עובד, על אח קטן או על פקיד שלא מתרגש. בדרך כלל כוונתה "שייקח אותך", אבל בצורה ביתית.
מקור: מיידיש: חאלערע (כולערע), שמקורה במחלת הכולרה, ובעבר שימשה קללה נפוצה בין דוברי יידיש. היא עברה לעברית דרך דור הסבים והסבתות.
כתיב נוסף: חולירה, חוליירע
דוגמה: "חולירע על המחשב הזה, שוב נתקע לי באמצע העבודה".
צעיר עירוני עם עבודה טובה, חליפה, קפה מיוחד ביד ואפליקציית ניהול זמן בטלפון. הכינוי נאמר בדרך כלל עם קצת קנאה וקצת לעג, ובעיקר על מי שחי בין משרד לבר ופלצן בלי להודות בזה.
מקור: מאנגלית: yuppie, קיצור של young urban professional, "איש מקצוע צעיר ועירוני". המונח נולד בארצות הברית בשנות השמונים ונכנס לעברית דרך התקשורת והתרבות הפופולרית.
דוגמה: "כל החברים שלו יאפים, הם מדברים רק על בונוסים ועל מסעדות שף".
מי שכולם בטוחים שהוא יודע הכל בתחום מסוים, ובדרך כלל גם הוא בטוח בזה. הגורו של הקפה, הגורו של הקריפטו, הגורו של ההתנהלות הזוגית של אחרים. לפעמים באמת מומחה, ולפעמים סתם בעל ביטחון עצמי עם קהל.
מקור: מסנסקריט: गुरु (guru), "מורה" או "מדריך רוחני". המילה הגיעה לעברית דרך האנגלית, ושם התרחבה מהקשר דתי להקשר של מומחה בכל תחום.
דוגמה: "תשאל את דני, הוא הגורו של הציוד לטיולים, יש לו ביקורת על כל נעל".
התקף רעב פתאומי ומטורף, בדרך כלל בשעות הקטנות של הלילה ובדרך כלל אחרי שעישנו משהו. מי שנתקף בו לא מסתפק בפרוסת לחם: הוא רוצה שקית שלמה של במבה, פיצה ועוד קינוח. קרוב משפחה של סטלן ושל המקרר הפתוח בשתיים בלילה.
מקור: מאנגלית: munchies, מהפועל to munch, "ללעוס בהנאה". המונח התפרסם בתרבות הקנאביס האמריקאית ונכנס לעברית דרך סרטים וסדרות.
כתיב נוסף: מאנצ'ים, מנצ'יז
דוגמה: "אחי, יש לי מאנצ'יז, בוא נרוץ למכולת לפני שהיא נסגרת".
להעליב ולהשפיל את היריב לפני, תוך כדי או אחרי תחרות, בלי כוונה אמיתית להרוס לו את החיים. נפוץ בכדורסל, במשחקי מחשב ובכל ערב משחקי קופסה שמתחיל בשלום ונגמר בצעקות. קצת כמו טראש, אבל עם פה גדול.
מקור: מאנגלית: trash talk, "דיבורי זבל". המונח התפתח בספורט האמריקאי, בעיקר בכדורסל, והגיע לעברית דרך שידורי ספורט ומשחקי רשת.
דוגמה: "כל המשחק הוא עשה עליי טראש טוק, ואז קלעתי מהחצי ושתק".
קריאה בסגנון "אחי!" או "בנאדם!" שנזרקת כשמישהו מעצבן, מפתיע או סתם צריך שיקשיב. לפי הטון היא יכולה להיות חיבה, תלונה או חוסר אמון מוחלט במה שהבנאדם שמולך עושה עכשיו.
מקור: מערבית: يا زلمة, "הו, גבר" או "הו, בנאדם". "זלמה" בערבית מדוברת פירושו גבר או בחור, והביטוי חלחל לעברית דרך הדיבור היומיומי בין יהודים וערבים.
כתיב נוסף: יא זלמה, יא זלמי
דוגמה: "יא זלמה, שעה אני מחכה לך בחוץ, איפה אתה?"
מילה שאין לה שום משמעות, ובדיוק בגלל זה כולם אומרים אותה. ילדים ובני נוער משתמשים בה כקריאה מצחיקה, כתשובה לכל שאלה, או כדי להגיד שמשהו מוזר, אקראי ומטומטם במובן הטוב. ההורים בדרך כלל לא מבינים מה רוצים מהם.
מקור: המילה באה מהמם האנגלי "Skibidi", הברות חסרות משמעות מהשיר "Dom Dom Yes Yes" שהפך ויראלי ב-2022, ובהמשך התפוצצה בעקבות סדרת האנימציה "Skibidi Toilet" ביוטיוב. היא נכנסה לעברית הרשת דרך טיקטוק.
כתיב נוסף: סקיבידי, סקיבי
דוגמה: "מה אכלת היום?" "סקיבידי". "אחי, למה הוא רוקד ככה?" "סקיבידי, אל תשאל".
כל הודעה שאף אחד לא ביקש: פרסומות במייל, הודעות מזויפות בוואטסאפ, או חבר שמעביר לך ארבעים סרטונים ביום. בשפה המדוברת גם מי ששולח המון הודעות ברצף "עושה ספאם".
מקור: אנגלית, מהמותג SPAM של בשר משומר, שדרך מערכון של מונטי פייתון על המוצר שנאמר שוב ושוב הפך למילה להודעות חוזרות ובלתי רצויות. נכנסה לעברית עם האינטרנט.
דוגמה: "אל תעשה לי ספאם בקבוצה, אני לא רוצה לדעת מה אכלת".
קריאה שיכולה להביע כמעט כל דבר: תדהמה, תסכול, התפעלות או סתם עייפות. "יא אללה, איזה פקק" הוא אות ההיכר של כל נהג ישראלי בשעות העומס. הטון הוא שקובע אם זו קללה או מחמאה. אפשר להשוות ליאללה, אבל זה בכיוון אחר.
מקור: ערבית, מהביטוי يا الله (יא אללה) שפירושו "הו אלוהים". נכנס לעברית המדוברת מהערבית ומשמש אותנו להביע רגש חזק.
דוגמה: "יא אללה, כמה זה יקר, בשביל פיתה עם חומוס?".
מישהו שעושה מכל דבר פרויקט, אין סוף שאלות והערות ובקשות קטנות שמתחילות ב"רק עוד דבר אחד". זה מי שגורם לנודניק להישמע כמו מתנה לעולם.
מקור: עברית, מהשורש ט-ר-ח (כמו "טרחה", מאמץ ועבודה). הסיומת -ן, כמו ב"פחדן" ו"חפרן", הופכת את התכונה לכינוי לאדם.
דוגמה: "אל תזמין אותו לתכנון הטיול, הוא טרחן, נבזבז שעה על מקום החניה".
"אוף, ביג דיל" זה הדרך הישראלית לומר "ולמה זה מעניין אותי?". אפשר להגיד את זה בציניות, כשמישהו מתרברב בדבר קטן, ואפשר לומר בגלגול עיניים, כשמישהו עושה מזה עניין.
מקור: אנגלית, מהביטוי big deal ("עסקה גדולה" ובמובן הרחב "עניין חשוב"). נכנס לעברית דרך סרטים וסדרות אמריקאיים והפך לתגובה סרקסטית נפוצה.
דוגמה: "הוא קנה לעצמו אוטו חדש? ביג דיל, כולם קונים אוטו".
מישהו או משהו שגורם לך להרגיש לא נעים בעור: מבט שנמשך שנייה יותר מדי, הודעה באמצע הלילה מאדם שאין לכם שום קשר. זו תחושה של "משהו פה לא בסדר", גם בלי הסבר.
מקור: אנגלית, מהמילה creepy ("מצמרר, מפחיד") שנגזרת מהפועל creep ("לזחול"). נכנסה לעברית דרך הרשתות החברתיות וסלנג הצעירים.
דוגמה: "הוא עמד מחוץ לבית ופשוט הסתכל, אחי, זה היה קריפי רצח".
