המילון החופשי לסלנג העברי — יותר מ-600 מונחים, פירושים ודוגמאות שימוש. חדשים ראשונים.
"הכול טוב". ביטוי שנולד בעולם הדתי והתפשט לכל הסלונים בארץ, גם אצל חילונים שמעולם לא הניחו תפילין. אפשר להשתמש בו בתשובה ל"מה שלומך", או כשמשהו הצליח ואתה מרגיש הקלה.
מקור: עברית, מהמקורות היהודיים, "ברוך ה'" (ברוך אלוהים). כינוי דתי לדיבור שמודה לאל, שנכנס לדיבור היומיומי הישראלי בכל הקהילות.
דוגמה: "מה שלומך?" "ברוך השם, הכול בסדר".
כל מה שכולם אוהבים, שומעים ורואים. הזרם המרכזי, הרגיל, זה שאין בו שום דבר מיוחד. מי שאומר "אני לא מיינסטרים" מנסה להגיד שהוא מיוחד, מה שבדרך כלל לא עובד.
מקור: אנגלית, mainstream, "הזרם המרכזי". נכנס לעברית מעולם התרבות והמוזיקה, והפך לתיאור כללי של כל דבר פופולרי.
דוגמה: "הוא שומע רק מוזיקה לא מיינסטרים, אתה לא מכיר אף להקה".
מי שכולם בטוחים שיפסיד, ובכל זאת אי אפשר שלא לאהוב אותו. הקבוצה הקטנה מול הענקית, הבחור שלא אמור לנצח. כשהוא מנצח, כל המדינה צועקת "וואלה!".
מקור: אנגלית, underdog, "כלב שבתחתית" (המפסיד בקרב כלבים). מקורו בעולם הספורט והמהמרים, ומשם נכנס לשפה העברית היומיומית.
דוגמה: "מכבי חיפה היא האנדרדוג הערב, אבל יש לה סיכוי".
סטייל, ביטחון עצמי ו"אני יודע שאני נראה טוב" בבת אחת. בעל סוואג הולך בדרך מסוימת, לובש משהו שרק הוא יכול ללבוש, ולא צריך להסביר למה. קרוב משפחה של פלקס, אבל בלי המאמץ.
מקור: אנגלית, swag, ברוב הסיכויים קיצור של swagger, "הליכה מתנופפת של בטחון עצמי". הוא התפשט בתרבות ההיפ-הופ האמריקאית ומשם הגיע לדור הצעיר בישראל.
דוגמה: "הוא נכנס עם משקפי שמש בלילה, אין עליו, יש לו סוואג".
אחד שנכנס לאינטרנט כדי להרוס לכולם את היום. כותב תגובות מכוונות לעצבן, מתעלם מעובדות, ונהנה מהתגובות. לייק הוא הדבר היחיד שהוא לא מחפש, כי הוא רוצה את הכעס.
מקור: אנגלית, troll. המונח באינטרנט (trolling) מתייחס להשמעת פרובוקציות כדי לעורר תגובה. המקור הרחוק יותר של המילה הוא יצור מהפולקלור הסקנדינבי.
דוגמה: "אל תענה לו, הוא סתם טרול שרוצה תשומת לב".
אדם שהוא קצת (או הרבה) מעבר לנורמה: מכור לדבר מסוים, מוזר, או סתם משוגע על נושא. יכול להיות מחמאה ("פריק של מוזיקה") ויכול להיות עלבון, תלוי בטון ובחבר'ה סביבך.
מקור: אנגלית, freak, "חריג" או "מוזר". בעברית הפך לכינוי לאדם עם אובססיה או התנהגות יוצאת דופן.
דוגמה: "הוא פריק של כושר, מתעורר בחמש בבוקר כדי להתאמן".
עלבון קלאסי ופופולרי. שמוק הוא אדם טיפש, מעצבן או סתם לא נעים, אבל בלי הרעל של הקללות הכבדות. בדרך כלל מעפן או לוזר עם טיפה יותר מדי ביטחון עצמי.
מקור: יידיש, שמאָק (שמוק). בשימוש המקורי והגס שלה היא מתייחסת לאיבר המין הגברי, ומשם הפכה בעברית ובאנגלית לכינוי גנאי לאדם טיפש או מעצבן.
דוגמה: "שמוק, חסמת אותי באמצע הכביש!"
"בבקשה, אחי, תעשה לי טובה". דחילק הוא התחנונים הישראלי, ובכל זאת בטון שאומר "אני יודע שאני מבקש הרבה, אבל אתה גדול". אפשר לשמוע אותו בשוק, בתור לקופה, ובשיחות שכנוע עם בן/בת זוג.
מקור: ערבית, دخيلك (דַחִילָכּ), בערך "אני בחסותך" או "אני מתחנן אליך". הביטוי משמש בערבית דיבורית לבקשה ולהפצרה, ונכנס לסלנג הישראלי.
דוגמה: "דחילק, תן לי לעבור, אני מאחר לעבודה".
היד הקטנה שתלויה אצל סבתא בסלון ומגנה מפני עין הרע. ובשפה היומיומית, קריאה שאומרים אחרי שמישהו מחמיא (או אחרי שמשהו הצליח מדי) כדי שלא תיפול עליו עין רעה. "חמסה חמסה" והכול בסדר.
מקור: ערבית, خمسة (חַמְסָה), "חמש", על שם חמש האצבעות של הכף. הקמע והביטוי נפוצים בקרב יהודים ומוסלמים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ומשם נכנסו לעברית.
דוגמה: "איזה תינוק מתוק! חמסה חמסה, שלא תיפול עליו עין".
"אם ירצה השם". הדרך הישראלית להגיד "נראה" בלי להתחייב לכלום. כשמישהו אומר לך אינשאללה, תתכונן לכך שזה יקרה מתישהו, אולי, בגדול, תלוי מי שואל. משמש גם בכוונה רצינית לגמרי וגם כמו תכלס של הלא-מחויבים.
מקור: ערבית, إن شاء الله (אִן שָא אללה), "אם ירצה אללה". נכנס לעברית המדוברת דרך השכנות והמגע היומיומי עם דוברי ערבית.
דוגמה: "נקבע לשבת בשמונה?" "אינשאללה".
מישהו שעושה הכל לאט. הוא מסיים לאכול כשכולם כבר שילמו, מגיע לאירוע כשכבר מקפלים אותו, ועונה להודעה אחרי שלושה ימים. אומרים את זה בחיבה אבל גם בקצת תסכול, בדרך כלל כשכולם כבר נעלו את הדלת ומחכים בחוץ.
מקור: מהמילה העברית "שבלול", חיה איטית עם בית על הגב (מופיע כבר בתנ"ך, תהלים נח, ט). השימוש בו כדימוי לאדם איטי טבעי ונפוץ בעברית.
דוגמה: "די, תתקדם, אתה שבלול, הסרט כבר התחיל".
בשימוש היומיומי: אחד שמצליח לעשות מעשה ערמומי או שובב ולצאת מזה בחיוך. תלוי בטון, זה יכול להיות עלבון קל או מחמאה חצי מוסתרת, בדרך כלל על מי שהצליח לעקוף אותך בעורמה, עם קצת כבוד ובלי כוונה לריב.
מקור: מהמילה העברית המקראית "ממזר" (דברים כג, ג), שפירושה ההלכתי הוא ילד שנולד מקשר אסור. בדיבור היומיומי איבדה המילה את משמעותה ההלכתית והפכה לכינוי ערמומי ושובב.
דוגמה: "איך הוא הצליח לקבל פטור? ממזר אחד".
מצב הרוח של הרגע, כפי שהוא נאמר באינטרנט. כותבים "מוד" כשרוצים להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש עכשיו", בדרך כלל מתחת לתמונה של חתול עצבני או של קפה ביום ראשון בבוקר. אפשר גם להגיד "אני במוד של…" ולהשלים כל דבר.
מקור: מהאנגלית mood ("מצב רוח"), דרך הסלנג והמימים ברשת, שבהם "mood" משמש להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש". בעברית כותבים ואומרים "מוד".
דוגמה: "יום ראשון, שבע בבוקר, אין קפה. מוד".
האגודל למעלה של הרשתות החברתיות, וגם המטבע של הדור הנוכחי. לתת לייק זה להגיד "ראיתי, אהבתי" בלי להתאמץ, ולקבל לייק זה להרגיש שהחיים שלך קצת שווים. מי שלא קיבל לייקים מרגיש לפעמים לוזר.
מקור: מהאנגלית like ("אהבה", "אוהב"), מכפתור ה-Like של פייסבוק שהושק ב-2009. התקבע בעברית כמו שהוא, גם כפועל: "לייקקתי".
דוגמה: "העליתי תמונה מהחופשה, יש רק שלושה לייקים, ואחד מהם של אמא".
אוכל שאתה יודע שהוא לא בריא, אבל בדיוק בגלל זה הוא כל כך טעים: המבורגר, צ'יפס, פיצה ושאר הדברים שמתבשלים ב-2 בלילה. "ג'אנק" אומר שאין פה שום תירוץ בריאותי, רק תאווה. בדרך כלל נגמר ברגשות אשם, ובהזמנה חוזרת.
מקור: מהאנגלית junk food, שפירושה המילולי "אוכל זבל". נכנסה לעברית כמילה לאוכל מהיר ולא בריא.
כתיב נוסף: ג'אנק, ג'אנק פוד
דוגמה: "התחלתי דיאטה ביום ראשון, ביום שני כבר הייתי בג'אנק עד הצוואר".
להפסיק להתאמץ ולהפסיק להתייחס: לא אכפת לי, אין לי כוח, יהיה מה שיהיה. במקום להיות בקלות ראש אתה פשוט משחרר את הראש לכיוון הרצפה ומחכה שהעניין יעבור.
מקור: ככל הנראה מסלנג צה"ל, מהדימוי של ראש שנופל מעייפות או מויתור. מקור הביטוי המדויק אינו ודאי.
דוגמה: "אחרי שבוע של שמירות הוא פשוט הפיל ראש ולא קם לתורנות".
כינוי חיבה לבן או בת זוג, ולפעמים גם לחברה טובה שאתה רוצה להתחנף אליה. נשמע מתוק, אבל מי שאומר "בייב" באמצע ריב בדרך כלל לא מתכוון לזה בכלל.
מקור: מהאנגלית babe או baby ("תינוק/ת"), ככינוי חיבה. התפשט בעברית דרך סרטים, מוזיקה ורשתות חברתיות.
כתיב נוסף: בייבי, ביבי
דוגמה: "בייב, אפשר לבחור היום מסעדה? אני מבטיח שאהיה רגוע".
מישהו שמגלה לך את סוף הסרט, הסדרה או הספר לפני שראית אותו, ומרוויח בכך אויב לכל החיים. אומרים "ספוילר!" גם כדי להזהיר מראש וגם, אחרי שכבר מאוחר מדי, בתור התנצלות לא ממש כנה.
מקור: מהאנגלית spoiler, מהפועל to spoil ("לקלקל"). נכנסה לעברית יחד עם תרבות הסדרות והסטרימינג.
דוגמה: "ספוילר: בסוף כולם מתים", "אחי, למה סיפרת לי, אני בפרק 2!"
בקיצור, לעניין, בלי סיפורים. מה שאומרים כשנמאס מההקדמות ורוצים לשמוע את השורה התחתונה. מי שלא יודע להגיע לתכל'ס הוא בדרך כלל חופר.
מקור: מהמילה העברית "תכלית" (מטרה), בתוספת סיומת בסגנון יידיש. הצורה "תכלס" נפוצה בדיבור הישראלי מאז ימי היישוב, ומקור הסיומת אינו ודאי.
כתיב נוסף: תכלס, תכלעס
דוגמה: "טוב, תכל'ס, אתה בא או לא בא?"
משהו שהוא יותר מחברים ופחות מזוג: מדברים כל יום, נפגשים, אולי גם ישנים יחד, אבל אף אחד לא מעז להגיד את המילה "יחסים". מצב מבלבל שבו שני הצדדים זורמים, ובדרך כלל אחד מהם מקווה ליותר ואחד מהם זורם בכיף.
מקור: מהאנגלית situationship, שילוב של situation ("סיטואציה") ו-relationship ("מערכת יחסים"). נכנסה לעברית בעיקר דרך הרשתות החברתיות.
כתיב נוסף: סיטואשיפ, סיטואיישנשיפ, situationship
דוגמה: "אנחנו כבר חצי שנה ביחד אבל היא אומרת שזה סתם סיטואציה-שיפ, אז אני לא יודע מה אני".
מי שנראה או מתנהג כאילו אין אף אחד בבית: עייף, מנותק, הולך באוטומט. כמו אחרי לילה בלי שינה או יום ארוך בעבודה.
מקור: אנגלית: zombie. המילה מקורה בתרבויות מערב אפריקה ובהאיטי (zonbi), ונכנסה לאנגלית ומשם לעברית.
דוגמה: "אחרי המשמרת הלילית הוא הסתובב כמו זומבי".
הודעה קצרה שמטרתה להזכיר למישהו שאתה קיים או לבדוק שהוא זמין. "שלח לי פינג" פירושו תן סימן חיים.
מקור: אנגלית: ping, במקור צליל של סונאר. מכאן הפקודה ברשתות מחשבים לבדיקת חיבור (שנות ה-80), ומשם נכנסה לסלנג העברי של עולם ההייטק והרשת.
דוגמה: "תשלח לי פינג כשאתה מגיע ואני ארד".
משהו באיכות גרועה, שטותי או מביך, אבל לפעמים בדיוק בגלל זה כיף לצרוך אותו. "טלוויזיית טראש", "טראש טוק".
מקור: אנגלית: trash, "זבל". נכנסה לעברית בעיקר דרך עולם התרבות והטלוויזיה.
דוגמה: "אני יודע שזה ריאליטי טראש, אבל אני לא מצליח להפסיק לראות".
ההתלהבות והבאזז סביב משהו, לפעמים הרבה יותר ממה שהוא באמת שווה. "יש הייפ" אומר שכולם מדברים על זה.
מקור: אנגלית: hype. ההסבר המקובל הוא שמדובר בקיצור של hyperbole, "הגזמה", אך הדבר אינו ודאי לגמרי. נכנסה לעברית דרך הרשת והמוזיקה.
דוגמה: "היה הייפ ענק על הסרט הזה, והוא בסוף יצא סתם בסדר".
קללה ערבית שנכנסה לעברית וקופצת בעיקר בשיחות עצבניות. בערבית המשמעות פוגענית מאוד, ובעברית היומיומית היא משמשת לפעמים סתם כקריאת כעס או תדהמה. עדיף לא להגיד אותה למישהו בפנים.
מקור: ערבית: أخو شرموطة (אח'ו שרמוטה), בתרגום מילולי "אחיה של זונה". נכנסה לעברית בעיקר דרך שיחות רחוב ושירות צבאי.
כתיב נוסף: אחו שרמוטה
דוגמה: "אחושרמוטה, שוב הפקק הזה, אני מאחר לפגישה".
בחור שמשקיע המון בבחורה ומוכן לעשות בשבילה הכול, בלי לקבל הרבה בתמורה. כינוי חצי מבדח וחצי מעליב, בערך לוזר עם לב רחב.
מקור: אנגלית: simp, סלנג רשת שהתפשט בשנים האחרונות. מקורו המדויק אינו ודאי; ההסבר הרווחת הוא שמדובר בקיצור של simpleton, אך זו השערה בלבד.
דוגמה: "הוא שילם לה על כל הארוחה והיא אפילו לא ענתה להודעה, איזה סימפ".
מניפולציה שבה מישהו גורם לך לפקפק בזיכרון ובשיפוט שלך, בסגנון "לא אמרתי את זה אף פעם, אתה מדמיין". היום משתמשים בזה גם בקטע קליל, על כל מי שמכחיש משהו שברור שקרה.
מקור: אנגלית: gaslighting. המונח מגיע מהמחזה Gas Light (1938) ומעיבוד הסרט (1944), שבהם בעל גורם לאשתו לחשוב שהיא מאבדת שפיות, בין היתר בהכחשת העמעום של אורות הגז בבית.
כתיב נוסף: גזלייטינג, גאזלייטינג
דוגמה: "אמרת לי שתתקשר, ועכשיו אתה אומר שלא אמרת? אל תעשה לי גאסלייטינג".
אמיתי, נכון, מדויק. אומרים "ריל" כשמישהו אומר משהו שאתה מזדהה איתו לגמרי, בערך "אני מרגיש אותך".
מקור: אנגלית: real, "אמיתי". בסלנג הרשת האנגלי משמשת המילה כתגובה לאמירה שמתחברים אליה, ומשם עברה לעברית של דור Z.
דוגמה: חבר 1: "אין לי כוח לשום דבר היום". חבר 2: "ריל".
בגדים ישנים, סמרטוטים או סתם חפצים בלי ערך שמסתובבים בבית. המילה שסבתא אומרת כשהיא מתכוונת ל"הבגדים האלה" בטון של זלזול.
מקור: יידיש: שמאטע (שמאטעס ברבים) פירושה סמרטוט או בגד מרופט. המילה נכנסה לעברית דרך דוברי היידיש.
כתיב נוסף: שמאטעס, שמטעס
דוגמה: "תזרקי כבר את כל השמעטס האלה מהארון, לא לבשת אותם מאז הצבא".
מי שמשקיע יותר מדי מאמץ, וזה גלוי: משתדל להיות מגניב, לשכנע שהוא טוב, לנצח במשחק או להרשים. משתמשים בזה בנימה לועגת גם על מי שבאמת עובד קשה. בקצה השני נמצא חנון שמשקיע ולא מתבייש.
מקור: מהאנגלית try hard, "להתאמץ חזק". המילה צמחה בקהילות הגיימרים, ומשם עברה לשפה היומיומית של בני נוער.
דוגמה: "הוא הגיע לחתונה עם שלוש חליפות, איזה טרייהארד".
פוסט או משפט שנכתב בכוונה כדי לעצבן אנשים ולגרור תגובות, כמו פיתיון לדגים. "לא לאכול בייט" זה להימנע מהתגובה שהמפרסם רוצה. מי שנופל בזה הוא מי ש"אכל בייט".
מקור: המילה באה מהאנגלית bait, פיתיון, ופועל bait להקניט. היא נכנסה לעברית דרך שפת הגיימרים והרשתות החברתיות.
דוגמה: "הוא העלה פוסט שכל הפוליטיקאים אשמים, זה בייט, אל תגיב".
אבא שלי, אבא יקר, אבא חמוד. מי שאומר "אבאל'ה" מדבר בחיבה, ולפעמים גם מחמיא למישהו שמתנהג כמו אב דואג: מי שנותן עצות, משלם על הכל ושולח הודעה "הגעת?" כל חמש דקות.
מקור: הסיומת -ל'ה, שנוספת למילים כדי להוסיף חיבה (כמו "אמאל'ה", "בובה'לה"), מקורה ביידיש; כאן היא נוספה למילה הארמית-עברית "אבא" כדי ליצור כינוי חיבה.
דוגמה: "אבאל'ה, אתה יכול להעביר לי קצת כסף עד סוף החודש?".
מישהו או משהו מעולה, מרשים או מושלם: אוכל, בחורה, חתיך, מסיבה, ציון. ביחס לאדם בדרך כלל מדובר על מי שנראה טוב. גם מי שנחת בהפתעה וגרם לכולם לדבר עליו הוא "פצצה" (ראה גם חתיכה).
מקור: "פצצה" היא מילה עברית מהשורש פצ"ץ, שמשמעו ניפוץ או התפוצצות. המשמעות החיובית נולדה מהדימוי של דבר שמפוצץ את החושים, וכך עברה לשפת היומיום.
דוגמה: "הביקור במסעדה היה פצצה, ההמבורגר פשוט התפוצץ בפה".
"בית ספר" בגרסה המקוצרת והמרוחה של מי שלא מתאמץ לפתוח את הפה עד הסוף. משתמשים בזה כשמדברים על לימודים בגיל צעיר, ולפעמים בנימה מתנשאת על מי שמדבר "כמו ילד".
מקור: צירוף "בית ספר" שהתקצר והתמזג למילה אחת בהגייה מהירה, כמו הרבה מילים שקוצרו בעברית מדוברת. אין מקור זר ולא ידוע על יוצר מסוים.
דוגמה: "אחי, אני צריך לקום מחר לביצפר ואני בכלל לא למדתי".
כינוי פוגעני לבחורה שנתפסת כשטחית, צעקנית או "לא מי יודע מה". זו מילה שנוטה למשוך ביקורת על גזענות, מעמדיות ושוביניזם, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שמשתמשים בה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי ואין לה ביסוס אטימולוגי מוסכם; היא נולדה בסלנג הרחוב הישראלי והתפשטה דרך שיחות בני נוער ומוזיקה.
דוגמה: "הוא קרא לה פקצה, והיא סגרה לו את הפה בשנייה".
כינוי מזלזל לבחורה שנתפסת כצעקנית, מתאפרת בכבדות, מדברת בקול ומתלבשת בסגנון מסוים. זה כינוי פוגעני ומלא סטריאוטיפים, ורבים רואים בו גם נימה מעמדית. קרוב משפחה נשי של פרחח ברוח, אבל לא באותה משמעות.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה זו צורת נקבה של הסלנג "פרח" ששימש לתיאור בחורים מהשכבות העממיות. המילה השתרשה בשפת הרחוב ובקרב בני נוער.
דוגמה: "אל תקרא לה פרחה, זה מעליב וזה גם סתם שיפוטי".
מישהו שאתה מאוהב בו בסתר או חצי בסתר: מסתכל באינסטגרם שלו, מתכנן "מקרים" שבהם תפגשו ומתפרק כשהוא מעלה סטורי. אפשר גם לומר "יש לי קראש על…" או "הקראש שלי".
מקור: המילה באה מהאנגלית crush, שפירושה "מעיכה", ובשפה המדוברת "התאהבות חולפת". היא נכנסה לעברית דרך סדרות, רשתות חברתיות ושפת בני הנוער.
דוגמה: "יש לי קראש על הברמנית, אני מזמין עוד בירה רק בשביל לדבר איתה".
מצב מביך שגורם לך לרצות שהאדמה תבלע אותך, קרוב משפחה של פדיחה אבל עם יותר כאב. במקור זה גם המילה למצח ולקדמת הראש, ומשם הפדחת האדומה של מי שמתבייש.
מקור: "פדחת" היא מילה עברית עתיקה מלשון חז"ל, שפירושה מצח או קדמת הראש. הקשר המדויק בינה לבין "פדיחה" אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהמשמעות המביכה נולדה מההסמקה במצח.
דוגמה: "נכנסתי לפגישה עם הרוכסן פתוח, איזו פדחת".
המקום הרך בראש של תינוק, שם עצמות הגולגולת עוד לא נסגרו. בסלנג משתמשים בזה בציניות על מי שמתנהג כאילו הפונטנלה שלו עוד פתוחה: תמים, מפוזר ולא ממש מחובר למציאות.
מקור: המילה הגיעה מהמינוח הרפואי הלועזי fontanelle / fontanella, שפירושו "מזרקה קטנה" (תיאור של הדופק שנראה במקום הרך). המשמעות הסלנגית היא הרחבה הומוריסטית של המילה.
דוגמה: "אל תתן לו לנהל את התקציב, הוא עדיין חי עם פונטנלה פתוחה".
קיצור של "חיים רק פעם אחת", ובעצם תירוץ לכל הדברים שלא היו אמורים לקרות: להזמין עוד סיבוב, לקפוץ לתאילנד בלי תכנון או לקנות נעליים ב-800 שקל. הכול בשם היולו.
מקור: מהאנגלית YOLO, ראשי תיבות של you only live once ("חיים רק פעם אחת"), שהתפשטו באינטרנט בשנות ה-2010 ובמיוחד אחרי שימוש בשיר של הראפר דרייק. נכנס לעברית כמו שהוא, בכתיב "יולו".
כתיב נוסף: YOLO
דוגמה: "נו יולו, בוא נזמין עוד מנה".
ההפך מרד פלאג: סימן חיובי אצל מישהו, במיוחד בדייטינג וביחסים. מי ששואל אותך מה שלומך ומקשיב לתשובה הוא גרין פלאג. מי שמגיע בזמן ולא נעלם אחרי הדייט, גם.
מקור: מהאנגלית green flag, "דגל ירוק". הביטוי נולד כהשלמה לרד פלאג בשיחות על מערכות יחסים ברשת, ואומץ בעברית בתעתיק.
דוגמה: "הוא הזכיר לי שאני שונאת קוסבר, גרין פלאג ענק".
מישהו שמאבד שליטה: מתעצבן בלי גבול, מתנהג מוזר, או פשוט חורג מהדרך הרגילה שלו. אפשר לרדת מהפסים מכעס, מהתרגשות או מבילוי שהסתבך קצת יותר מדי.
מקור: מדימוי של רכבת שנופלת מהפסים ומאבדת כיוון; הביטוי תורגם לעברית ככל הנראה מביטויים דומים בשפות אחרות, אך מקורו המדויק אינו ידוע.
דוגמה: "אחרי שלושה כוסות הוא ירד מהפסים והתחיל לרקוד על השולחן".
כינוי חיבה למישהו קרוב או כזה שעושה לך טוב. "נשמה" אומרים לחבר, לילד, לחתול ולמלצר שהביא את החשבון מהר. כשמישהו הוא "נשמה" זה אומר שאפשר לסמוך עליו ושהוא טוב ללב.
מקור: מהעברית המקראית נשמה, "נשימה" ו"נפש" (למשל "נשמת חיים" בבראשית ב, 7). כסלנג, הפכה לכינוי חיבה בדיבור הישראלי.
דוגמה: "תודה אחי, אתה נשמה". / "קח, נשמה, שמרתי לך חתיכה".
חם, ביתי ונעים, כמו אוכל של סבתא או חבר שמרגיש כמו משפחה. מי שהוא "היימיש" לא מתאמץ להרשים, הוא פשוט נעים להיות לידו. מקום "היימיש" הוא מקום שנכנסים אליו ומיד מורידים נעליים.
מקור: מהיידיש heymish (היימיש), "ביתי", מהמילה heym ("בית"). נכנסה לעברית דרך הדוברים האשכנזים ושרדה כמילה שמתארת אווירה חמה.
דוגמה: "המסעדה הזאת ממש היימיש, מגישים לך מרק כאילו אתה בן המשפחה".
מצב מביך, מחפיר או שפשוט נגמר באסון. "איזה ביזיון!" אומרים על משחק שנגמר ב-5:0, על חתונה עם אוכל גרוע, או על כל דבר שאין לו הצדקה. הרבה יותר דרמטי מ"אה, לא נורא".
מקור: מהעברית "בזיון" (שורש ב.ז.ה, "לבזות"), בהגייה יומיומית עם י. המילה קיימת בעברית ההיסטורית והפכה בסלנג לקריאת ביטוי.
כתיב נוסף: בזיון
דוגמה: "הם הפסידו בבית לקבוצה מהליגה השנייה, איזה ביזיון".
מישהו (או משהו) שיוצא מגדרו, לטובה או לרעה. יכול להיות אחד שמטורף ומסוכן, ויכול להיות מחמאה: דבר שהוא מגניב ברמה לא הגיונית. ההקשר והטון קובעים הכול.
מקור: מקור המילה בקיצור של "פסיכופט" או "פסיכולוג" ובאנגלית psycho, שמקורן ביוונית psyche ("נפש"). המעבר המדויק לסלנג הישראלי אינו מתועד היטב.
דוגמה: "הוא פסיכי, קפץ מהמצוק לים". / "אחי, האוכל פה פסיכי".
מצב של שובע והנאה מוחלטים: מישהי שאכלה טוב, נחה טוב, ועכשיו היא פשוט חיה בשלום עם העולם. הצורה הנפוצה היא "מדושן עונג" בלשון זכר, והיא מתארת מישהו שממש מפוטם בהנאה.
מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא קשור לשורש ד.ש.ן ("שומן, שפע") ולפסוק "ותתענג בדשן נפשכם" (ישעיהו נ"ה, 2), שמחבר בין דשן להתענגות.
כתיב נוסף: מדושן עונג
דוגמה: "אחרי הסעודה אמא ישבה על הספה, מדושנת עונג, ואמרה שאף אחד לא מפריע לה".
הצורה העברית של "מדהים, יוצא דופן". בפה ישראלי זה נשמע בדרך כלל עם קצת דרמה או ציניות, כשרוצים להגיד שמשהו פשוט ברמה אחרת. אפשר להגיד את זה בכנות וגם כדי להקניט מישהו שמתלהב יותר מדי.
מקור: מהאנגלית phenomenal, שמקורה בלטינית וביוונית (phainomenon, "דבר הנראה לעין"). נכנסה לעברית היומיומית דרך האנגלית והסלנג.
דוגמה: "אחי, הסרט הזה היה פנומנלי". / "ראית איך הוא פתח את הבקבוק בשיניים? פנומנלי".
סלנג דור Z שמשמעותו "שקר" או "הגזמה". כשמישהו אומר לך "קאפה" הוא מאשים אותך בלהמציא, ואילו "בלי קאפה" זה "אני לא מקשקש, זה אמיתי".
מקור: מהאנגלית cap, סלנג אמריקאי מהרשת שמשמעותו "שקר"; הביטוי no cap ("בלי שקר") התפשט דרך טיקטוק ורשתות חברתיות והגיע לעברית בתעתיק.
דוגמה: "אמרת שרצת עשרה קילומטר בחצי שעה? קאפה". / "קניתי אייפון בחמישים שקל, בלי קאפה".
סימן אזהרה על בן או בת זוג, חבר או סתם אדם שהכרת, שמרמז שכדאי לברוח. מי שמספר שכל האקסיות משוגעות, או לא עונה על הודעות שלושה ימים, מחזיק דגל אדום גדול.
מקור: מאנגלית, red flag, דגל אדום, שמשמש כאות אזהרה או סכנה. בסלנג של הרשתות והדייטינג הפך לסימן אזהרה על התנהגות בעייתית של אדם.
כתיב נוסף: דגל אדום
דוגמה: "הוא צעק על המלצרית, זה רד פלאג, תעוף משם".
להיעלם למישהו בלי הסבר: אתה מדבר, צוחק ומתכנן, ואז פתאום שקט מוחלט. הודעות נשארות בכחול והטלפון לא עונה. הגוסטינג הוא חיסול מערכת יחסים בלי להגיד אפילו מילה.
מקור: מאנגלית, ghosting, מהמילה ghost שפירושה רוח רפאים, כי האדם נעלם כמו רוח. הגיעה לעברית דרך עולם הדייטינג והרשתות החברתיות.
דוגמה: "דיברנו שבועיים כל יום, ואז הוא עשה לי גוסטינג".
הפחד לפספס, הלחץ שאתה חייב להיות בכל מסיבה, כל טיול וכל סטורי של כולם. מי שסובל מפומו נשאר ערב שלם במקום שהוא לא אוהב רק כי "אולי ייקרה משהו".
מקור: מראשי התיבות באנגלית FOMO, Fear Of Missing Out, כלומר פחד לפספס. הגיעה לעברית דרך האינטרנט והרשתות החברתיות והתקבעה כמו שהיא.
דוגמה: "לא בא לי לצאת, אבל יש לי פומו מטורף".
סמרטוט, מישהו או משהו חסר ערך, חלש או עלוב. אומרים על בגד מרופט, על אדם בלי עמוד שדרה ועל מכונית שלא ראתה מוסך שנים.
מקור: מיידיש, שמאטע, סמרטוט או בד ישן; המילה היידית קשורה לפולנית szmata שפירושה סמרטוט. נכנסה לעברית דרך הדוברים של יידיש ונשארה בסלנג.
כתיב נוסף: שמאטה
דוגמה: "מה אתה שמאטע, תגיד לו שאתה לא מסכים".
להיפרד מבן או בת זוג בצורה מהירה וקרה, לפעמים בהודעה אחת ובלי הסברים. בעברית המדוברת המילה מוכרת גם מעולם הכלכלה, שם דמפינג הוא מכירה במחיר נמוך במיוחד, וזה בדיוק מה שקורה ליחסים.
מקור: מאנגלית, dumping, מהפועל to dump שפירושו לזרוק או להשליך. בעסקים ובכלכלה היא התקבעה כמונח מקצועי, ובסלנג של דייטינג היא קיבלה משמעות של לזרוק מישהו.
דוגמה: "אחרי שלושה חודשים הוא עשה לה דמפינג בווטסאפ, בלי אפילו אימוג׳י".
