מילון סלנג אורבני ישראלי

המילון החופשי לסלנג העברי — יותר מ-600 מונחים, פירושים ודוגמאות שימוש. חדשים ראשונים.

מישהו או משהו שכולם מתרחקים ממנו, לא נוגעים בו ולא רוצים קשר איתו. אדם שהפך למוקצה הוא מי שאחרי סיפור מביך או התנהגות מכוערת אף אחד בחבר'ה כבר לא מזמין אותו לשום דבר. אפשר להגיד גם על חפץ מגעיל: "אל תיגע בגרביים האלה, הן מוקצה".

מקור: מעולם ההלכה — "מוקצה" הוא חפץ שאסור לטלטל בשבת, וממנו הביטוי התלמודי "מוקצה מחמת מיאוס": חפץ שמרוב שהוא מאוס, אדם מרחיק אותו מעצמו. בעברית המדוברת המונח עבר מחפצים לאנשים, במובן של מי שכולם מרחיקים.

דוגמה: "מאז שהוא סיפר לכולם את הסוד שלה, הוא מוקצה בקבוצה, אף אחד לא עונה לו".

אהבתם?

חייל שמשרת ביחידה לוחמת — חי"ר, שריון, הנדסה קרבית וכו'. בסלנג "קרבי" הוא גם תואר כבוד: מי שישן בשטח, סוחב ציוד ואוכל מנות קרב, ולא מפספס הזדמנות להזכיר את זה לג'ובניקים. יש גם "פרופיל קרבי" — פרופיל רפואי שמאפשר לשרת כלוחם — ו"קרבי" ככינוי למשהו קשוח במיוחד.

מקור: מהסלנג של צה"ל — מהמילה "קרב", בתואר "קרבי" (שייך לקרב). המונח משמש בצה"ל להבחנה בין תפקידים לוחמים לתפקידי עורף ותומכי לחימה, ומשם עבר לשפה היומיומית.

דוגמה: "הוא לא סתם חייל, הוא קרבי, בא הביתה פעם בשלושה שבועות ונרדם על הספה עם הנעליים".

הדרך הישראלית להגיד "בשום פנים ואופן" — או, לפי האינטונציה, "וואו, לא מאמין!". כשזה נאמר בטון יבש זה סירוב חד ("אין מצב שאני עובד בשבת"), וכשזה נאמר בצעקה עם עיניים פתוחות זה הלם והתלהבות ("אין מצב! התקבלת?!"). שתי מילים שעושות את העבודה של משפט שלם.

מקור: עברית מדוברת — צירוף של "אין" ו"מצב" במובן "אין שום מצב / אפשרות שזה יקרה". הצירוף נפוץ מאוד בעברית הישראלית, ומקבילו הקרוב באנגלית הוא no way, שגם הוא משמש גם לסירוב וגם להבעת תדהמה.

דוגמה: "אמא, אפשר לישון אצל נועה?" "אין מצב, מחר יש לך מבחן".

משהו ששמעו, ראו או עשו כל כך הרבה פעמים שכבר נמאס ממנו. שיר שמתנגן בכל רדיו, בדיחה שכולם כבר מכירים, סדרה שכל העולם כבר דיבר עליה עד הסוף — הכל חרוש. כשמשהו חרוש הוא כבר לא מצחיק ולא מקורי, ולפעמים אפילו גובל בקרינג'.

מקור: עברית — "חרוש" במובן המילולי הוא שדה שעבר עליו מחרשה. הדימוי הוא של משהו שעברו עליו שוב ושוב עד שלא נשאר בו כלום חדש, והמילה התקבעה בסלנג במובן "שחוק" ו"נדוש".

דוגמה: "די עם השיר הזה, הוא חרוש, שמעתי אותו עשר פעמים רק היום".

מישהו שנמצא כל הזמן במתח, ממהר, מתקתק ומלחיץ את כל מי שסביבו. הלחוץ שולח חמש הודעות "נו?" בדקה, מגיע לשדה התעופה ארבע שעות לפני הטיסה ונכנס לקריז אם משהו זז בתוכנית. משמש גם כתיאור רגעי ("אני לחוץ מהמבחן") וגם כתכונת אופי ("הוא בנאדם לחוץ").

מקור: עברית — מהשורש ל־ח־ץ, "לחוץ" במובן המילולי של משהו שמופעל עליו לחץ. בעברית המדוברת המשמעות הורחבה ללחץ נפשי ולמי שחי במתח קבוע, בדומה ל־stressed באנגלית.

דוגמה: "תירגע, אחי, אתה לחוץ מדי, יש עוד שעה עד שהסרט מתחיל".

הירשמו

הזן את המייל שלך כדי לקבל עדכונים חדשים מרשימת המונחים

ימי החופשה הרשמיים של חייל בצה"ל, שנצברים לאורך השירות ושאפשר לבקש לצאת אליהם. "לצאת לרגילה" זה החלום של כל חייל אחרי שבוע ארוך: כמה ימים בבית, בלי שמירות ובלי מסדרים. יש מי שחוסך את הרגילה לטיסה לחו"ל, ויש מי ששורף אותה ביום הראשון שמאשרים לו.

מקור: מהסלנג של צה"ל — קיצור של "חופשה רגילה", המונח הרשמי לימי החופשה השנתיים של החייל (להבדיל מחופשה מיוחדת). עם הזמן "חופשה" נפלה, ונשארה רק "רגילה".

דוגמה: "המ"פ אישר לי שלושה ימי רגילה, אני טס לאילת ואל תחפשו אותי".

בצה"ל — כל חייל שאינו קצין: טוראים, רב"טים, סמלים, ובעצם כל מי שמקבל פקודות ולא נותן אותן. אומרים "חדר אוכל של חוגרים" או "שירותים לחוגרים", ובשיחה בין חיילים זה משמש גם בגאווה וגם בבדיחה מרירה על מעמד. לא משנה אם אתה קרבי או ג'ובניק — כל עוד אין לך דרגת קצונה, אתה חוגר.

מקור: מהתנ"ך — "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א' כ, יא): החוגר הוא מי שחוגר את חגורת הנשק לפני הקרב. צה"ל אימץ את המילה כמונח רשמי לחיילים שאינם קצינים, ומשם היא עברה לסלנג הצבאי.

דוגמה: "אחי, אני חוגר, אני לא מחליט פה כלום, תדבר עם המ"מ".

שכבת איפור כל כך עבה שנראה כאילו מרחו אותה עם כלי עבודה. אומרים על מישהי (או מישהו) ש"שמה שפכטל" כשהמייקאפ מכסה הכל — ואפשר כמעט לגרד אותו עם ציפורן. בדרך כלל משומש בעקיצה, לפעמים גם בהומור עצמי לפני יציאה.

מקור: מגרמנית — Spachtel, מרית/מגרפת שפכטל שבעזרתה מורחים מרק וטיח על קירות. בעברית המילה הגיעה דרך עולם הבנייה והשיפוצים, ומשם הושאלה בציניות לשכבות איפור עבות.

דוגמה: "היא עלתה לחתונה עם כזה שפכטל, שכשהיא צחקה נפל לה חצי פרצוף".

אישה רכלנית, קולנית וחטטנית, שיודעת הכל על כולם ודואגת שגם כל הבניין יידע. היאכנע תמיד בעניינים, תמיד עם דעה, ותמיד בטון שנשמע עד הקומה השלישית. סוג של נודניק עם פה גדול ורשת מודיעין משוכללת.

מקור: מיידיש — יאַכנע (yakhne), במקור שם פרטי נשי שהפך לכינוי לאישה גסה, פטפטנית ורכלנית. המילה הגיעה לעברית עם דוברי היידיש ונשארה בעיקר בדיבור של הדור המבוגר ובהומור.

דוגמה: "אל תספר כלום לשכנה מלמטה, היא יאכנע, עד הערב כל הרחוב יידע שנפרדתם".

עקרת בית על־אלה. אישה שמנהלת את הבית כמו מבצע צבאי: הסיר על האש, הבית מבריק, המקרר מלא, ואף אחד לא יוצא ממנה רעב. היום משתמשים בזה גם בחיבה וגם קצת בעקיצה — על כל מי שמתקתקת ארוחת שישי לשלושים איש בלי להזיע.

מקור: מיידיש — באַלעבאָסטע (baleboste), צורת הנקבה של באַלעבאָס, שמגיעה מהצירוף העברי "בעל הבית". המילה עברה לעברית הישראלית עם העולים מאירופה ונשארה כאן כמחמאה לאישה שמנהלת משק בית ביד רמה.

דוגמה: "תראה איך היא מארגנת את כל החג לבד, איזו בלבוסטה, אמא שלי הייתה מתה עליה".

הפחה, גז, הפלצה – מה שיוצא כשהבטן מחליטה לדבר. משמש גם בהשאלה למשהו חסר ערך ("זה שווה פלוץ") או לשקר ריק מתוכן. ומי שאוהב להריח את התוצאה בכלל זוכה לתואר מסניף פלוצים.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; יש המקשרים אותה לפועל ביידיש פּלאַצן (פלאצן, "להתפוצץ"), ויש הרואים בה מילה אונומטופאית שמחקה את הצליל עצמו.

כתיב נוסף: פלוצים, פלצה

דוגמה: "מי עשה פלוץ באוטו? פותחים חלונות, עכשיו!".

שתי משמעויות: הראשונה – "באופן כללי, בלי להיכנס לפרטים" ("בגדול הכל בסדר"), השנייה – "בענק, ברמות" ("חגגנו בגדול"). אחיו הגדול של בקטנה, ולפעמים מחליף את תכלס כשרוצים לסכם סיפור ארוך במשפט אחד.

מקור: ביטוי עברי מדובר: מילת היחס "ב" עם "גדול", שנעשה למילת תואר־פועל בסלנג – בדיוק כמו "בקטנה".

דוגמה: "איך היה הטיול?" – "בגדול? שלושה ימים של גשם, אבל יצאנו מזה בגדול".

המילה הכי ישראלית שיש. פנייה לחבר, לאח, לנהג מונית שאתה רואה בפעם הראשונה ולכל אדם על פני כדור הארץ. יכולה להביע חיבה ("אחי, התגעגעתי"), תדהמה ("אחיייי"), אזהרה ("אחי, תירגע") או סתם מילת קישור באמצע משפט. קרוב משפחה של חביבי ונשמה.

מקור: מהמילה העברית "אח" עם כינוי השייכות "־י" (האח שלי). השימוש כפנייה כללית לכל אדם, גם שאינו קרוב משפחה, התקבע בעברית המדוברת.

כתיב נוסף: אח שלי, אחשלי

דוגמה: "אחי, אחי, אחי… אתה לא תאמין מה קרה לי היום".

"אתה מלך" זו הדרך הישראלית להגיד תודה ענקית, או פשוט להחמיא למישהו שהוא הכי טוב שיש. מקבלים את זה מהשכן שעזר לסחוב ספה, מהמלצר שהביא צ'ייסר על חשבון הבית, ומכל מי שהיה נשמה ברגע הנכון. אין שום קשר לכתר או לממלכה.

מקור: שימוש מושאל במילה העברית "מלך" כמחמאה, בדומה לשימוש ב־king באנגלית המדוברת.

כתיב נוסף: מלכה, מלך העולם

דוגמה: "עזבת הכל ובאת לקפוץ לי את האוטו בשתיים בלילה? אחי, אתה מלך".

מחמאה למי שעשה משהו אמיץ, ישר או פשוט עמד במילה שלו בלי לעשות מזה סיפור. ההכפלה מעצימה – לא סתם גבר, אלא תותח אמיתי. נשמע גם בציניות, כשמישהו מתרברב על הישג קטן במיוחד, כמו להרכיב מדף מאיקאה לבד.

מקור: ביטוי עברי מדובר שנבנה על הכפלת המילה "גבר" לשם הדגשה, תבנית נפוצה בעברית המדוברת (כמו "חבר חבר" או "רגע רגע").

דוגמה: "הוא החזיר לי את הכסף עוד לפני שביקשתי, ועוד הביא קפה. גבר גבר".

מי שמתנהג כמו גיבור אקשן – נכנס לבד לכל עניין, לא מחכה לאף אחד ובטוח שהוא יסדר הכל בכוח. בצבא זה החייל שרץ קדימה בלי לחכות לפקודה, באזרחות זה מי שנכנס לוויכוח עם שלושה מאבטחים. לפעמים מחמאה לקשוח אמיתי, ולרוב עקיצה על מי ששם את עצמו בסכנה בלי סיבה.

מקור: מהדמות ג'ון רמבו, גיבור סדרת סרטי האקשן שהחלה ב"דם ראשון" (First Blood) מ־1982, בגילומו של סילבסטר סטאלון.

דוגמה: "תירגע רמבו, זה רק תור בקופת חולים, לא צריך לפרוץ פנימה".

משהו או מישהו מדהים, מהמם, מכה בעיניים. "איזה שוס" נאמר על בחורה או בחור יפים במיוחד (בדומה לפצצה), אבל גם על דיל מטורף, גול מהחלומות או מסיבה שהייתה פשוט ענק.

מקור: ככל הנראה מיידיש, מהמילה שאָס (שוס, בגרמנית Schuss) שפירושה "יריה". הרעיון: משהו שפוגע בך כמו יריה. המילה נפוצה בעברית המדוברת כבר עשרות שנים.

דוגמה: "ראית את הדירה שהם שכרו? מרפסת לים, שלושה חדרים, במחיר של מחסן. שוס!".

תיאור חמוד-מזלזל למישהו שקצת יצא מדעתו, מתנהג מוזר או מתלהב יותר מדי. גרסה רכה יותר של פסיכי – לא באמת מפחיד, פשוט "קצת לא שם". אפשר להגיד את זה גם על רעיון מטורף או על מצב שיצא משליטה.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה מהאנגלית cuckoo (קוקייה), שמשמשת שם כבר מאות שנים כינוי למשוגע. אין קשר ל"קוקו" של השיער.

דוגמה: "הוא קם בחמש בבוקר לרוץ עשרים קילומטר בשביל הכיף. האיש קוקו לגמרי".

מישהו שהמקצוע שלו (או לפחות מה שהוא מספר לכולם) זה להעלות תוכן לרשתות ולהשפיע על העוקבים שלו. חי מלייקים, שיתופי פעולה וקוד הנחה, ומצלם כל ארוחה לפני שהוא נוגע בה. בישראל משתמשים בזה גם בציניות על כל מי שיש לו 800 עוקבים ומתנהג כמו סלב.

מקור: מאנגלית – influencer, "משפיע", מהפועל to influence. המונח נכנס לעברית עם עליית האינסטגרם באמצע שנות ה־2010.

כתיב נוסף: אינפלואנסרית, אינפלואנסרים, משפיען

דוגמה: "הוא לא עובד, הוא אינפלואנסר. כלומר הוא מעלה סטורי מהים ומחכה שמישהו ישלח לו קרם הגנה בחינם".

מי שמתנהג כאילו החיים שלו הם סרט והוא הכוכב הראשי, וכל השאר סתם ניצבים ברקע. לפעמים זה דווקא מחמאה – לחיות את הרגע עד הסוף, ללכת עם אוזניות בגשם כמו בקליפ. אבל רוב הזמן זה נאמר בעקיצה על מישהו שעושה מכל דבר קטן דרמה ומעלה על זה סטורי.

מקור: מאנגלית – main character, כלומר "הדמות הראשית". הביטוי (ובעיקר main character energy) התפוצץ בטיקטוק בסביבות 2020 ומשם עבר לסלנג של דור Z בישראל.

כתיב נוסף: מיין קאראקטר, מיין קרקטר אנרג'י

דוגמה: "היא ירדה מהאוטובוס, הסתכלה על השקיעה ועשתה סלואו מושן לבד. מיין קרקטר ברמות".

השוט הקטן ששותים אחרי שוט, או המשקה שבא מיד אחרי כדי לשטוף את הטעם. בבר אומרים "תביא צ'ייסר" ופתאום כל השולחן מקבל עוד סיבוב, וככה אף אחד לא יוצא מפה בלי להיות מסטול.

מקור: מאנגלית: chaser, מהפועל chase, לרדוף. באנגלית זה המשקה שבא "לרדוף" אחרי משקה חריף, ובישראל המילה התקבעה בחיי הלילה גם במשמעות של שוט קטן שמזמינים לשולחן.

כתיב נוסף: צ׳ייסר, צייסר

דוגמה: "אחי, עוד צ'ייסר אחד וזזים, יש לי עבודה מחר בשמונה".

חורבן טוטאלי, בלגן ברמה תנ"כית. משתמשים בזה כשמשהו לא סתם מבולגן אלא הרוס לגמרי, כמו הסלון אחרי מסיבה או מצב החשבון אחרי חופשה באילת. גרסה מכובדת יותר של ברדק.

מקור: מהתנ"ך: ספר נחום (ב, יא) מתאר את חורבן נינוה במילים "בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה", כלומר ריקנות, שממה והרס. מהפסוק נשאר בעברית המודרנית הצירוף המקוצר כביטוי לחורבן ולאי סדר מוחלט.

דוגמה: "השארנו את הילדים לבד לסופ"ש וחזרנו לבית שהוא בוקה ומבולקה".

כינוי גס לבנאדם מעצבן, טיפש או שפל. אחיו הקטן של השמוק, ושניהם אומרים בדיוק את אותו דבר על אותו איבר. נאמר בעיקר בעצבים, ולפעמים גם בחיבה בין חברים.

מקור: מיידיש: פּאָץ (pots), כינוי גס לאיבר המין הגברי, ובהשאלה אדם טיפש או נבזה. באנגלית האמריקאית המילה הגיעה כ-putz, ובעברית היא נשארה בעיקר בפי דוברי יידיש ובסלנג הוותיק.

כתיב נוסף: פאץ

דוגמה: "איזה פוץ, הוא חנה לי בדיוק מאחורי האוטו ונעלם לשעתיים".

עלבון לבנאדם טיפש במיוחד, דרגה אחת מעל אידיוט. נשמע הכי טבעי עם מבטא רוסי כבד ובצעקה, בדרך כלל על מישהו שעשה משהו מטומטם בכביש.

מקור: מרוסית: дебил (דביל), במקור מונח רפואי ישן לפיגור קל, שמגיע מהלטינית debilis, חלש. ברוסית הוא הפך לקללה נפוצה, ונכנס לעברית בעיקר עם העלייה מברית המועצות לשעבר.

דוגמה: "הדביל הזה עקף אותי מימין ואז נעצר באמצע הצומת".

סבך. קשר שאי אפשר לפתוח, בין אם זה חוטים של אוזניות בכיס ובין אם זה מצב בחיים שנהיה כל כך מסובך שאתה כבר לא יודע מאיפה להתחיל. הבלגן הוא כשהכל מפוזר, הפלונטר הוא כשהכל קשור אחד בשני.

מקור: מיידיש: פּלאָנטער (plonter), סבך או קשר, מהפועל פּלאָנטערן, להסתבך. המילה הגיעה ליידיש מפולנית (plątać, לסבך) ונכנסה לעברית המדוברת עם העולים ממזרח אירופה.

כתיב נוסף: פלאנטר

דוגמה: "שאלתי אותה למה היא לא מדברת עם אחותה, ויצא לי פלונטר של עשרים שנה של ריבים משפחתיים".

מישהו שמסתכל על כולם מלמעלה כי יש לו טעם "מעודן" יותר. שותה רק קפה מפולים ספציפיים, לא יראה סרט שלא היה בפסטיבל, ומעקם את האף על כל דבר פופולרי. קרוב משפחה של הפלצן, רק עם יותר ביטחון עצמי.

מקור: מאנגלית: snobby, מהמילה snob, שבמאה ה-19 שימשה לתיאור אדם המחקה את המעמדות הגבוהים ומזלזל במי שמתחתיו. בעברית אומרים גם "סנוב" כשם עצם.

כתיב נוסף: סנוב

דוגמה: "אל תביא אותה למסעדה הזאת, היא סנובית, היא תגיד שהחומוס פה תעשייתי".

צרור שטרות מגולגל או ערימה עבה של כסף מזומן, מהסוג שמוציאים מהכיס כדי שכולם יראו. מי ששולף בוכטה בקופה בדרך כלל רוצה להרשים, ולפעמים זה גם נשמע קצת חשוד.

מקור: ככל הנראה מרוסית: бухта (בוּחטה), סליל של חבל מגולגל, ומשם בהשאלה גליל של שטרות. בעברית המדוברת זה הפך לכינוי לכל צרור כסף גדול במזומן.

כתיב נוסף: בוחטה

דוגמה: "הוא שלף בוכטה של מאתיים מהכיס ושילם על כל השולחן".

החוש הזה שאומר לך מתי לסתום. מי שיש לו טאקט יודע להגיד דברים לא נעימים בעדינות ולא לשאול את החבר שנפרד הרגע "נו, ומה עם האקסית?". בדרך כלל שומעים את המילה בשלילה: "אין לך טפת טאקט".

מקור: מגרמנית: Takt, במקור "קצב" ו"מגע" (מהלטינית tactus), ובהשאלה רגישות חברתית ועדינות. המילה עברה גם ליידיש (טאַקט) ונכנסה לעברית דרך העולים מאירופה.

דוגמה: "היא באה ללוויה ושאלה מי מקבל את הדירה? אין לה שום טאקט".

הבנאדם הכי מגושם שאתה מכיר. מפיל כוסות, נתקע בכל משקוף, דורך לך על הרגל בריקוד. הוא לא אידיוט, פשוט כל התנועה שלו בעולם נראית כמו תאונה שמחכה לקרות.

מקור: מיידיש: קלאָץ (klots), שפירושו המילולי בול עץ, ובהשאלה אדם כבד, מגושם וחסר חן. המילה הגיעה לעברית עם יוצאי מזרח אירופה, ומאותו מקור גם klutz באנגלית האמריקאית.

דוגמה: "אל תיתן לו להחזיק את העוגה, הוא קלוץ, היא תגמור על הרצפה תוך שתי דקות".

ילד קטן, זאטוט, או סתם מישהו קטנטן ומתוק. בדרך כלל נאמר בחיבה, כמו שסבתא מדברת על הנכד, אבל כשאומרים את זה על בנאדם מבוגר זה כבר קצת מקטין ומתנשא.

מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא נפוצה בעברית המדוברת לפחות מאמצע המאה ה-20 במשמעות "ילד קטן", ואין לה מקור לועזי מוסכם.

כתיב נוסף: פטוץ

דוגמה: "תראה איך הפאטוץ הזה כבר רוכב על אופניים בלי גלגלי עזר".

בסלנג, סמרטוט הוא בנאדם בלי עמוד שדרה: כל אחד דורך עליו, מנגב בו את הרגליים, והוא עוד אומר תודה. הבוס מעמיס, החברה מבטלת ברגע האחרון, והסמרטוט רק מהנהן. זה כמו פראייר, רק שהוא כבר לא אפילו מנסה להתנגד.

מקור: מלשון חז"ל, שבה סמרטוט (ברבים: סמרטוטין) הוא בגד בלוי או פיסת בד ישנה. מהמשמעות המילולית של הבד שמנגבים בו את הרצפה נולד הכינוי לאדם שכולם "מנגבים" בו.

דוגמה: "היא ביטלה לך עוד פעם ואתה מחכה לה? אחי, אל תהיה סמרטוט".

טריק, תרגיל קטן ומבריק שגורם לדבר לעבוד, או סתם כדי להרשים. מי שיודע את הקונץ פותח את המנעול בלי מפתח, מוציא קפה מהמכונה בלי מטבע ועוקף את התור בעירייה. כשמישהו "עושה קונצים" הוא בדרך כלל עובד על כולם, לפעמים חמוד ולפעמים כבר גובל בקומבינה.

מקור: מיידיש: קונץ (kunts), "טריק, להטוט", שמקורו בגרמנית Kunst, "אמנות, מיומנות". נכנס לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשאר בשימוש יומיומי.

כתיב נוסף: קונצים

דוגמה: "אל תתאמץ עם השלט, יש קונץ: לוחצים על הכפתור פעמיים ומכים לו בצד".

הדוכן בשוק: שולחן, ארגזים, סחורה פרוסה וזבן שצועק "הכל בעשר". בסלנג "לפתוח בסטה" זה לפרוס מלא דברים ולהתחיל למכור, גם מחוץ לשוק, ו"לסגור את הבסטה" זה לסיים, לקפל וללכת. מי שבונה עסק קטן על קומבינה מהירה מחזיק בסטה.

מקור: מערבית: بسطة (בַּסְטַה), דוכן או משטח של סחורה, מהשורש ב־ס־ט "לפרוש, לשטח". נקלטה בעברית דרך השווקים, ובעיקר שוק הכרמל ומחנה יהודה.

כתיב נוסף: באסטה

דוגמה: "תראה אותו, פתח בסטה של מטענים בכניסה לקניון, עוד שבוע הוא בעל רשת".

מי שעשה את העוול, ואז עוד צועק הכי חזק שפגעו בו. הוא דחף אותך בתור, ובסוף הוא זה שמתלונן למנהל שהתנהגת אליו בגסות. ה"קוזק הנגזל" הוא אמן בלהפוך את הסיפור, לשחק אותה בכיין ולצאת קורבן. בפוליטיקה הישראלית זו כמעט תרבות לאומית.

מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא נשען על זיכרון יהודי ממזרח אירופה, שבו הקוזקים פרעו ביהודים, והדימוי של קוזק שבוזז ואז טוען שהוא זה שנגזל הפך לסמל של מי שמציג עצמו כקורבן.

כתיב נוסף: הקוזק הנגזל, קוזאק נגזל

דוגמה: "הוא חסם לי את החניה ועכשיו הוא כותב פוסט שאני שכן נוראי? תעשה לי טובה, הקוזק הנגזל".

כשלמישהו "יש טאצ'", יש לו את הדבר הזה שאי אפשר ללמד: יד טובה, חוש, קסם קטן. השף ששם רק עוד קורט מלח והמנה עפה, המעצבת שמזיזה כרית אחת והסלון נראה אחר. ובכדורגל "טאצ'" זה נגיעה רכה בכדור שמרדימה אותו בדיוק איפה שצריך.

מקור: מאנגלית: touch, "מגע". בעברית נקלט בעיקר בביטויים "יש לו טאצ'" ו"לתת טאצ' אחרון", וגם בשפת הכדורגל לתיאור שליטה בכדור.

כתיב נוסף: טאץ'

דוגמה: "תן לה לסדר את השולחן, יש לה טאצ', אצלך זה ייראה כמו חדר אוכל בטירונות".

הלוק המלא שלך מכף רגל ועד ראש: בגדים, נעליים, אקססוריז, הכל ביחד. אצל דור Z אאוטפיט הוא לא סתם "מה לבשתי", אלא הצהרה. אם הוא באמת מוצלח, כל התגובות באינסטגרם יהיו "סלאי" ו"איפה קנית".

מקור: מאנגלית: outfit, "מערכת לבוש". נכנס לעברית בעיקר דרך אינסטגרם, טיקטוק וסרטוני OOTD (Outfit Of The Day), ומחליף היום את "תלבושת" כמעט בכל שיחה של צעירים.

כתיב נוסף: אוטפיט, אאוטפיטים

דוגמה: "רגע, אל תצלמי עדיין, אני צריכה להחליף אאוטפיט לפני שאנחנו יוצאות".

הרגע שבו הכל על הקו ומישהו פשוט מספק את הסחורה: סל בשנייה האחרונה, קליעה אחרונה בפורטנייט כשכל הקבוצה מתה, או עבודה שהוגשה בדקה ה־90 וקיבלה 100. מי שעושה את זה באופן קבוע הוא שחקן קלאץ', תותח אמיתי בדיוק כשהלחץ בשמיים.

מקור: מאנגלית: clutch, מהביטוי in the clutch, "ברגע הקריטי". נכנס לעברית דרך שידורי NBA וקהילת הגיימינג, ומשם התפשט לכל מצב שבו מישהו מציל את המצב ברגע האחרון.

כתיב נוסף: קלאצ'

דוגמה: "נשאר לו אחד נגד שלושה והוא הוריד את כולם. קלאץ' מטורף, אחי".

מי שנראה כאילו התלבש בחושך, מתוך ערימת כביסה שעוד לא קופלה. חולצה מתוחה, מכנסי טרנינג עם כתם, נעליים שראו ימים טובים יותר. השלומפר לא מתאמץ ולא מתכוון להתחיל, וכל בגד שלו נראה כמו שמאטע, גם אם קנה אותו אתמול.

מקור: מיידיש: שלומפּער (shlumper), אדם מרושל ומוזנח, מאותה משפחה של שלומפּ, "סמרטוט" או אדם מרושל. הגיעה לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשארה בעיקר בפי ההורים והסבתות.

כתיב נוסף: שלומפרית, שלאמפר

דוגמה: "אתה הולך לחתונה ככה? אתה נראה כמו שלומפר, לך תחליף לפני שאמא שלך רואה".

מכה קלה עם כף יד פתוחה על העורף, בדרך כלל מחבר, אח גדול או דוד שמרגיש קרוב מדי. זו לא כאפה לפרצוף שבאה מעצבים, אלא יותר משהו בין "חינוך" לחיבה, עם צליל "טח" מאוד מספק. לרוב מגיעה עם "יא אהבל" צמוד.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה לעברית מהערבית המדוברת, יחד עם עוד מילים מעולם המכות כמו כאפה.

כתיב נוסף: צפחה, צ'פחות

דוגמה: "עוד פעם אתה מספר לאמא שלי שעישנתי? תקבל צ'פחה שתזכור עד הגיוס".

מי שרץ לספר למורה, למפקד, לבוס או למשטרה מה עשית, ברגע שהסתובבת. המלשין הוא האיש שאף אחד לא מספר לידו כלום, כי ידוע שזה יגיע ליעד תוך חמש דקות. בניגוד לחפרן שרק מעייף אותך, המלשין ממש יכול להכניס אותך לצרות.

מקור: עברית מקורית, מהשורש ל־ש־ן (לשון): כבר בתהילים מופיע "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ", ובתפילת שמונה עשרה מתפללים "וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה". משם המילה עברה כמו שהיא לשפת הרחוב, לבית הספר ולצבא.

כתיב נוסף: מלשן, מלשינה

דוגמה: "מי סיפר לרס"פ שהזמנו פיצה לש.ג? יש פה מלשין בפלוגה ואני אמצא אותו".

התאריך שממנו מתחילים לעבוד באמת. עד הדדליין יש בעיקר תכנונים, נטפליקס ו"מחר אני על זה"; בלילה שלפניו פתאום יש קפה, מצגת ושלושה מסמכים שנכתבים במקביל. בעבודה ובלימודים זה הזמן האחרון להגיש משהו, ובחיים זה בעיקר מקור ללחץ.

מקור: מאנגלית — deadline, מילולית "קו מוות". מקור המונח נקשר לעיתים לקו במחנות שבויים במלחמת האזרחים האמריקנית שאסור היה לחצות; המשמעות "מועד אחרון" התקבעה בעולם העיתונות ומשם הגיעה גם לעברית.

דוגמה: "אני לא יכול לצאת הערב, יש לי דדליין מחר בשמונה בבוקר ועוד לא התחלתי".

כשמשהו מקבל הרבה יותר הייפ ממה שמגיע לו. מסעדה שכולם מעלים ממנה סטורי, סדרה שכולם מתים עליה, יעד שכולם טסים אליו — ואתה מגיע ו… בסדר? נחמד? אבל ממש לא שווה את כל הרעש. ההפך שלו הוא "אנדרייטד": משהו טוב שלא מקבל מספיק כבוד.

מקור: מאנגלית — overrated, "מוערך יתר על המידה" (over, "יתר", ו־rated, "מדורג"). המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך אנגלית של רשת, ספורט ותרבות פופ.

כתיב נוסף: אוברייטיד

דוגמה: "כולם אמרו לי שהשווארמה שם הכי טובה בעיר. אוברייטד, אכלתי טובה יותר בתחנה המרכזית".

מילת ההגברה הכי שחוקה של דור Z: "ליטרלי מתתי", "ליטרלי הכי טעים בעולם", "זה ליטרלי אני". במקור המשמעות היא "באופן מילולי", אבל בפועל אומרים את זה בדיוק כשלא מתכוונים באופן מילולי — אף אחד לא באמת מת מצחוק. בשלב מסוים זה מתחיל להישמע קצת קרינג', אבל זה ליטרלי בכל משפט שני.

מקור: מאנגלית — literally, "באופן מילולי, פשוטו כמשמעו". השימוש המוגזם והלא־מילולי נפוץ באנגלית המדוברת, ומשם, דרך סדרות ורשתות חברתיות, עבר לעברית של בני נוער.

דוגמה: "ראית את הסרטון של הכלב? ליטרלי בכיתי מצחוק".

הבן דוד העצלן של הגוסטינג: הוא לא נעלם לגמרי, אבל גם לא באמת מתקדם. לייק לסטורי, "היי מה קורה" פעם בשבועיים, ותמיד "נקבע בקרוב" — רק כדי להשאיר אותך על הספסל למקרה שהאופציה הראשית לא תצליח. אם מישהו עושה לך בנצ'ינג, זה רד פלאג בגודל של שלט חוצות.

מקור: מאנגלית — benching, מ־bench ("ספסל"), דימוי מעולם הספורט לשחקן שיושב על ספסל המחליפים. המונח נולד בשיח הדייטינג ברשת באמצע שנות ה־2010 ועבר לעברית יחד עם שאר סלנג האפליקציות.

דוגמה: "הוא לא עונה שבוע ואז פתאום 'מתגעגע'? זה בנצ'ינג, תמחקי".

ימי מחלה בצבא: הרופא בדק אותך, השתכנע שאתה באמת חולה (או לפחות משתעל ממש משכנע), ושלח אותך הביתה לכמה ימים. "לקבל גימלים" זה החלום של כל טירון באמצע שבוע שטח, ומי שמביא גימלים כל שבועיים מקבל מהר מאוד שם של ג'ובניק.

מקור: צה"ל — הכינוי בא מהאות ג' (גימל), שבה סומנו ימי מנוחה בבית ברישום הרפואי הצבאי. ההסבר המדויק לבחירת האות אינו ודאי, אבל הביטוי מוכר לכל מי שעשה צבא.

כתיב נוסף: גימל, ימי גימלים

דוגמה: "מה, שוב לא באת לבסיס?" "אחי, יש לי שלושה גימלים, דלקת גרון".

מסיבה עם הרבה אוכל, הרבה מוזיקה ים תיכונית ודרבוקה שמישהו תמיד מביא מהבית. חאפלה זה לא מועדון עם סלקטור בכניסה — זו חגיגה משפחתית־שכונתית, שולחנות ארוכים, סלטים בלי סוף, וכולם קמים לרקוד כשמתחיל השיר הנכון. אומרים את זה גם על כל אירוע שיצא שמח ורועש במיוחד.

מקור: מערבית — حفلة (חַפְלֶה), "מסיבה, חגיגה". המילה נכנסה לעברית המדוברת מהערבית המדוברת ומיהודי ארצות ערב, ומזוהה במיוחד עם מסיבות של מוזיקה מזרחית.

כתיב נוסף: חפלה, חפלות

דוגמה: "הבר מצווה של הבן דוד שלי הפכה לחאפלה אמיתית, עד שתיים בלילה עם דרבוקות".

ערב של "רק פרק אחד ולישון", שנגמר בשלוש לפנות בוקר כשכל העונה כבר מאחוריך ונטפליקס שואלת אם אתה עדיין שם. בינג' זה לזלול סדרה שלמה ברצף, בלי הפסקות ובלי רגשות אשם — או לפחות עם מעט מאוד מהם. אפשר לעשות בינג' גם על אוכל, אבל בעיקר זה סדרות.

מקור: מאנגלית — binge, "זלילה" או "השתוללות" בלי שליטה. הצירוף binge-watching התפשט בעידן הסטרימינג, כששירותים כמו נטפליקס התחילו לשחרר עונות שלמות בבת אחת, ומשם עבר לעברית.

כתיב נוסף: בינג'ינג, לעשות בינג'

דוגמה: "מה עשית בסופ"ש?" "בינג' על כל העונה, לא יצאתי מהמיטה".

כשגבר מסביר לאישה, בטון הכי סבלני בעולם, משהו שהיא יודעת הרבה יותר טוב ממנו — לפעמים אפילו בתחום שהיא עצמה מומחית בו. אף אחד לא שאל אותו אם צריך הסבר, הוא פשוט התחיל, וחופר בביטחון מלא עד הסוף.

מקור: מאנגלית — mansplaining, הלחם של man ("גבר") ו־explaining ("הסבר"). המונח התפשט ברשת בהשראת מסה של הסופרת רבקה סולניט מ־2008, ונכנס לעברית דרך השיח הפמיניסטי ברשתות החברתיות.

כתיב נוסף: מנספליין, מנסספליינינג

דוגמה: "הוא הסביר לרופאה שלו איך עובדת אנטיביוטיקה. מנספליינינג ברמות".

הזאב הבודד של האינטרנט: לא צריך אף אחד, קם בארבע לפנות בוקר, לא מחייך בתמונות ובטח שלא עונה להודעות. ברשת זה התחיל כמחמאה רצינית ונגמר בעיקר בצחוק — היום קוראים "סיגמא" לכל מי שעושה משהו מוזר בביטחון מלא. משהו כמו "יש לו ריזז", רק בגרסה המתבודדת.

מקור: מאנגלית — sigma male, על שם האות היוונית סיגמא (Σ). הכינוי נוצר ברשת כהמשך להיררכיית ה"אלפא" וה"בטא", ונכנס לעברית דרך טיקטוק וממים של דור Z, לרוב באירוניה.

כתיב נוסף: סיגמה, סיגמא מייל

דוגמה: "הוא ישב לבד בחתונה, אכל שלוש מנות עיקריות ועזב בלי להגיד שלום. סיגמא".

מי שהכי מיינסטרים שיש: שומע רק מה שמתנגן ברדיו, צוחק ממם רק אחרי שהוא כבר מת, וחושב שטיקטוק זה "האפליקציה עם הריקודים". נורמי זה לא בדיוק עלבון, יותר אבחנה — בנאדם נחמד לגמרי, פשוט בייסיק ברמה הכי מוחלטת, שלא מבין אף בדיחה פנימית של הרשת.

מקור: מאנגלית — normie (מ־normal, "רגיל"), כינוי שנולד בפורומים ובקהילות הממים באינטרנט לאדם שלא חלק מתרבות הרשת, והגיע לעברית דרך סלנג הרשת של דור Z.

כתיב נוסף: נורמיז

דוגמה: "שלחתי לו מם על הבחירות והוא שאל אותי מה זה אומר. אחי, איזה נורמי".

ההפך המוחלט מ"טעים" או "יפה" — משהו כל כך דוחה שהגוף ממש מתכווץ. אפשר על אוכל, על ריח, על חדר מלוכלך ועל התנהגות של מישהו: "גועל נפש מה שהוא עשה לה". חזק יותר מקרינג' — שם רק מתביישים, פה ממש בא להקיא.

מקור: עברית מקראית — יחזקאל טז, ה: "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ", והשורש ג־ע־ל מופיע גם בויקרא כו ("וגעלה נפשי אתכם"). הצירוף נשמר בעברית החדשה כקריאת סלידה יומיומית.

דוגמה: "מישהו השאיר את הסיר עם האורז במקרר שבועיים. גועל נפש!".

מחווה קטנה ונחמדה שאף אחד לא ביקש ממך, אבל עשית כי זה יפה. להביא קפה לחבר מהעבודה, להשאיר פתק, לשלם על מישהו בקופה — כל אלה ג'סטות. וכשמישהו עושה לך כזאת, אומרים עליו שהוא בנאדם אחלה עם ג'סטות.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהגיעה מהמילה האיטלקית gesto ("תנועה, מחווה"), ואולי גם בהשפעת האנגלית gesture. בעברית היא שימשה בעיקר בצורה "לעשות ג'סטה".

כתיב נוסף: ג׳סטה, ג'סטות

דוגמה: "הוא הגיע לבית חולים עם פרחים ובורקס לכל המשפחה. איזו ג'סטה!".

במקור תקלה בתוכנה, אבל בסלנג זה כל דבר שלא עובד כמו שצריך — כולל אנשים. מישהו שמתנהג מוזר משום מקום? "יש לו באג". המערכת של הבנק קרסה בדיוק כשרצית להעביר כסף? באג. ומשהו שקרה בטעות ויצא דווקא טוב — "זה לא באג, זה פיצ'ר".

מקור: אנגלית — bug, מילולית "חרק". מהנדסים השתמשו במילה לתקלה כבר במאה ה־19, והסיפור המפורסם הוא על עש אמיתי שנמצא תקוע במחשב Mark II בהרווארד ב־1947 והודבק ליומן התקלות. לעברית זה הגיע דרך עולם המחשבים וההייטק.

דוגמה: "אני לא יודע מה קרה לו היום, הוא צועק על כולם בלי סיבה. יש לו איזה באג".

המסיבה שאחרי המסיבה. כשהמועדון נסגר בחמש בבוקר ואף אחד לא מוכן ללכת הביתה, ממשיכים לאפטר — בדירה של מישהו, בחוף או במקום שפותח רק בשעות האלה. בדרך כלל כולם שם כבר קצת מסטולים, והשמש עולה הרבה לפני שמישהו מתכוון לישון.

מקור: אנגלית — קיצור של after-party ("מסיבת המשך"). נכנס לשפת חיי הלילה בישראל עם סצנת המועדונים בתל אביב, ובעברית כמעט אף אחד לא אומר את המילה party בכלל.

דוגמה: "המסיבה נגמרת בארבע, אבל יש אפטר אצל עומרי, אל תתכנן לישון".

במטבח הכשר — אוכל שהוא לא בשרי ולא חלבי, אז אפשר לאכול אותו עם הכל. בסלנג זה כבר עבר לאנשים ולדברים: משהו פרווה הוא חסר טעם, חסר עמדה, לא פה ולא שם. בנאדם פרווה לא יגיד לך אף פעם מה הוא חושב, ומסעדה פרווה היא כזאת שנשכח ממנה עוד לפני הקינוח — בייסיק לגמרי.

מקור: יידיש — פּאַרעוו (parev), המונח ההלכתי למאכל ניטרלי שאינו בשר ואינו חלב. מקור המילה ביידיש עצמה אינו ודאי. בעברית הישראלית התרחבה המשמעות ל"ניטרלי, חסר ייחוד".

כתיב נוסף: פארווה, פרבה

דוגמה: "שאלתי אותו מה הוא חושב על הוויכוח, והוא ענה ש'לשני הצדדים יש נקודה'. פרווה לגמרי".