המילון החופשי לסלנג העברי — יותר מ-600 מונחים, פירושים ודוגמאות שימוש. חדשים ראשונים.
בסלנג, סמרטוט הוא בנאדם בלי עמוד שדרה: כל אחד דורך עליו, מנגב בו את הרגליים, והוא עוד אומר תודה. הבוס מעמיס, החברה מבטלת ברגע האחרון, והסמרטוט רק מהנהן. זה כמו פראייר, רק שהוא כבר לא אפילו מנסה להתנגד.
מקור: מלשון חז"ל, שבה סמרטוט (ברבים: סמרטוטין) הוא בגד בלוי או פיסת בד ישנה. מהמשמעות המילולית של הבד שמנגבים בו את הרצפה נולד הכינוי לאדם שכולם "מנגבים" בו.
דוגמה: "היא ביטלה לך עוד פעם ואתה מחכה לה? אחי, אל תהיה סמרטוט".
טריק, תרגיל קטן ומבריק שגורם לדבר לעבוד, או סתם כדי להרשים. מי שיודע את הקונץ פותח את המנעול בלי מפתח, מוציא קפה מהמכונה בלי מטבע ועוקף את התור בעירייה. כשמישהו "עושה קונצים" הוא בדרך כלל עובד על כולם, לפעמים חמוד ולפעמים כבר גובל בקומבינה.
מקור: מיידיש: קונץ (kunts), "טריק, להטוט", שמקורו בגרמנית Kunst, "אמנות, מיומנות". נכנס לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשאר בשימוש יומיומי.
כתיב נוסף: קונצים
דוגמה: "אל תתאמץ עם השלט, יש קונץ: לוחצים על הכפתור פעמיים ומכים לו בצד".
הדוכן בשוק: שולחן, ארגזים, סחורה פרוסה וזבן שצועק "הכל בעשר". בסלנג "לפתוח בסטה" זה לפרוס מלא דברים ולהתחיל למכור, גם מחוץ לשוק, ו"לסגור את הבסטה" זה לסיים, לקפל וללכת. מי שבונה עסק קטן על קומבינה מהירה מחזיק בסטה.
מקור: מערבית: بسطة (בַּסְטַה), דוכן או משטח של סחורה, מהשורש ב־ס־ט "לפרוש, לשטח". נקלטה בעברית דרך השווקים, ובעיקר שוק הכרמל ומחנה יהודה.
כתיב נוסף: באסטה
דוגמה: "תראה אותו, פתח בסטה של מטענים בכניסה לקניון, עוד שבוע הוא בעל רשת".
מי שעשה את העוול, ואז עוד צועק הכי חזק שפגעו בו. הוא דחף אותך בתור, ובסוף הוא זה שמתלונן למנהל שהתנהגת אליו בגסות. ה"קוזק הנגזל" הוא אמן בלהפוך את הסיפור, לשחק אותה בכיין ולצאת קורבן. בפוליטיקה הישראלית זו כמעט תרבות לאומית.
מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא נשען על זיכרון יהודי ממזרח אירופה, שבו הקוזקים פרעו ביהודים, והדימוי של קוזק שבוזז ואז טוען שהוא זה שנגזל הפך לסמל של מי שמציג עצמו כקורבן.
כתיב נוסף: הקוזק הנגזל, קוזאק נגזל
דוגמה: "הוא חסם לי את החניה ועכשיו הוא כותב פוסט שאני שכן נוראי? תעשה לי טובה, הקוזק הנגזל".
כשלמישהו "יש טאצ'", יש לו את הדבר הזה שאי אפשר ללמד: יד טובה, חוש, קסם קטן. השף ששם רק עוד קורט מלח והמנה עפה, המעצבת שמזיזה כרית אחת והסלון נראה אחר. ובכדורגל "טאצ'" זה נגיעה רכה בכדור שמרדימה אותו בדיוק איפה שצריך.
מקור: מאנגלית: touch, "מגע". בעברית נקלט בעיקר בביטויים "יש לו טאצ'" ו"לתת טאצ' אחרון", וגם בשפת הכדורגל לתיאור שליטה בכדור.
כתיב נוסף: טאץ'
דוגמה: "תן לה לסדר את השולחן, יש לה טאצ', אצלך זה ייראה כמו חדר אוכל בטירונות".
הלוק המלא שלך מכף רגל ועד ראש: בגדים, נעליים, אקססוריז, הכל ביחד. אצל דור Z אאוטפיט הוא לא סתם "מה לבשתי", אלא הצהרה. אם הוא באמת מוצלח, כל התגובות באינסטגרם יהיו "סלאי" ו"איפה קנית".
מקור: מאנגלית: outfit, "מערכת לבוש". נכנס לעברית בעיקר דרך אינסטגרם, טיקטוק וסרטוני OOTD (Outfit Of The Day), ומחליף היום את "תלבושת" כמעט בכל שיחה של צעירים.
כתיב נוסף: אוטפיט, אאוטפיטים
דוגמה: "רגע, אל תצלמי עדיין, אני צריכה להחליף אאוטפיט לפני שאנחנו יוצאות".
הרגע שבו הכל על הקו ומישהו פשוט מספק את הסחורה: סל בשנייה האחרונה, קליעה אחרונה בפורטנייט כשכל הקבוצה מתה, או עבודה שהוגשה בדקה ה־90 וקיבלה 100. מי שעושה את זה באופן קבוע הוא שחקן קלאץ', תותח אמיתי בדיוק כשהלחץ בשמיים.
מקור: מאנגלית: clutch, מהביטוי in the clutch, "ברגע הקריטי". נכנס לעברית דרך שידורי NBA וקהילת הגיימינג, ומשם התפשט לכל מצב שבו מישהו מציל את המצב ברגע האחרון.
כתיב נוסף: קלאצ'
דוגמה: "נשאר לו אחד נגד שלושה והוא הוריד את כולם. קלאץ' מטורף, אחי".
מי שנראה כאילו התלבש בחושך, מתוך ערימת כביסה שעוד לא קופלה. חולצה מתוחה, מכנסי טרנינג עם כתם, נעליים שראו ימים טובים יותר. השלומפר לא מתאמץ ולא מתכוון להתחיל, וכל בגד שלו נראה כמו שמאטע, גם אם קנה אותו אתמול.
מקור: מיידיש: שלומפּער (shlumper), אדם מרושל ומוזנח, מאותה משפחה של שלומפּ, "סמרטוט" או אדם מרושל. הגיעה לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשארה בעיקר בפי ההורים והסבתות.
כתיב נוסף: שלומפרית, שלאמפר
דוגמה: "אתה הולך לחתונה ככה? אתה נראה כמו שלומפר, לך תחליף לפני שאמא שלך רואה".
מכה קלה עם כף יד פתוחה על העורף, בדרך כלל מחבר, אח גדול או דוד שמרגיש קרוב מדי. זו לא כאפה לפרצוף שבאה מעצבים, אלא יותר משהו בין "חינוך" לחיבה, עם צליל "טח" מאוד מספק. לרוב מגיעה עם "יא אהבל" צמוד.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה לעברית מהערבית המדוברת, יחד עם עוד מילים מעולם המכות כמו כאפה.
כתיב נוסף: צפחה, צ'פחות
דוגמה: "עוד פעם אתה מספר לאמא שלי שעישנתי? תקבל צ'פחה שתזכור עד הגיוס".
מי שרץ לספר למורה, למפקד, לבוס או למשטרה מה עשית, ברגע שהסתובבת. המלשין הוא האיש שאף אחד לא מספר לידו כלום, כי ידוע שזה יגיע ליעד תוך חמש דקות. בניגוד לחפרן שרק מעייף אותך, המלשין ממש יכול להכניס אותך לצרות.
מקור: עברית מקורית, מהשורש ל־ש־ן (לשון): כבר בתהילים מופיע "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ", ובתפילת שמונה עשרה מתפללים "וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה". משם המילה עברה כמו שהיא לשפת הרחוב, לבית הספר ולצבא.
כתיב נוסף: מלשן, מלשינה
דוגמה: "מי סיפר לרס"פ שהזמנו פיצה לש.ג? יש פה מלשין בפלוגה ואני אמצא אותו".
התאריך שממנו מתחילים לעבוד באמת. עד הדדליין יש בעיקר תכנונים, נטפליקס ו"מחר אני על זה"; בלילה שלפניו פתאום יש קפה, מצגת ושלושה מסמכים שנכתבים במקביל. בעבודה ובלימודים זה הזמן האחרון להגיש משהו, ובחיים זה בעיקר מקור ללחץ.
מקור: מאנגלית — deadline, מילולית "קו מוות". מקור המונח נקשר לעיתים לקו במחנות שבויים במלחמת האזרחים האמריקנית שאסור היה לחצות; המשמעות "מועד אחרון" התקבעה בעולם העיתונות ומשם הגיעה גם לעברית.
דוגמה: "אני לא יכול לצאת הערב, יש לי דדליין מחר בשמונה בבוקר ועוד לא התחלתי".
כשמשהו מקבל הרבה יותר הייפ ממה שמגיע לו. מסעדה שכולם מעלים ממנה סטורי, סדרה שכולם מתים עליה, יעד שכולם טסים אליו — ואתה מגיע ו… בסדר? נחמד? אבל ממש לא שווה את כל הרעש. ההפך שלו הוא "אנדרייטד": משהו טוב שלא מקבל מספיק כבוד.
מקור: מאנגלית — overrated, "מוערך יתר על המידה" (over, "יתר", ו־rated, "מדורג"). המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך אנגלית של רשת, ספורט ותרבות פופ.
כתיב נוסף: אוברייטיד
דוגמה: "כולם אמרו לי שהשווארמה שם הכי טובה בעיר. אוברייטד, אכלתי טובה יותר בתחנה המרכזית".
מילת ההגברה הכי שחוקה של דור Z: "ליטרלי מתתי", "ליטרלי הכי טעים בעולם", "זה ליטרלי אני". במקור המשמעות היא "באופן מילולי", אבל בפועל אומרים את זה בדיוק כשלא מתכוונים באופן מילולי — אף אחד לא באמת מת מצחוק. בשלב מסוים זה מתחיל להישמע קצת קרינג', אבל זה ליטרלי בכל משפט שני.
מקור: מאנגלית — literally, "באופן מילולי, פשוטו כמשמעו". השימוש המוגזם והלא־מילולי נפוץ באנגלית המדוברת, ומשם, דרך סדרות ורשתות חברתיות, עבר לעברית של בני נוער.
דוגמה: "ראית את הסרטון של הכלב? ליטרלי בכיתי מצחוק".
הבן דוד העצלן של הגוסטינג: הוא לא נעלם לגמרי, אבל גם לא באמת מתקדם. לייק לסטורי, "היי מה קורה" פעם בשבועיים, ותמיד "נקבע בקרוב" — רק כדי להשאיר אותך על הספסל למקרה שהאופציה הראשית לא תצליח. אם מישהו עושה לך בנצ'ינג, זה רד פלאג בגודל של שלט חוצות.
מקור: מאנגלית — benching, מ־bench ("ספסל"), דימוי מעולם הספורט לשחקן שיושב על ספסל המחליפים. המונח נולד בשיח הדייטינג ברשת באמצע שנות ה־2010 ועבר לעברית יחד עם שאר סלנג האפליקציות.
דוגמה: "הוא לא עונה שבוע ואז פתאום 'מתגעגע'? זה בנצ'ינג, תמחקי".
ימי מחלה בצבא: הרופא בדק אותך, השתכנע שאתה באמת חולה (או לפחות משתעל ממש משכנע), ושלח אותך הביתה לכמה ימים. "לקבל גימלים" זה החלום של כל טירון באמצע שבוע שטח, ומי שמביא גימלים כל שבועיים מקבל מהר מאוד שם של ג'ובניק.
מקור: צה"ל — הכינוי בא מהאות ג' (גימל), שבה סומנו ימי מנוחה בבית ברישום הרפואי הצבאי. ההסבר המדויק לבחירת האות אינו ודאי, אבל הביטוי מוכר לכל מי שעשה צבא.
כתיב נוסף: גימל, ימי גימלים
דוגמה: "מה, שוב לא באת לבסיס?" "אחי, יש לי שלושה גימלים, דלקת גרון".
מסיבה עם הרבה אוכל, הרבה מוזיקה ים תיכונית ודרבוקה שמישהו תמיד מביא מהבית. חאפלה זה לא מועדון עם סלקטור בכניסה — זו חגיגה משפחתית־שכונתית, שולחנות ארוכים, סלטים בלי סוף, וכולם קמים לרקוד כשמתחיל השיר הנכון. אומרים את זה גם על כל אירוע שיצא שמח ורועש במיוחד.
מקור: מערבית — حفلة (חַפְלֶה), "מסיבה, חגיגה". המילה נכנסה לעברית המדוברת מהערבית המדוברת ומיהודי ארצות ערב, ומזוהה במיוחד עם מסיבות של מוזיקה מזרחית.
כתיב נוסף: חפלה, חפלות
דוגמה: "הבר מצווה של הבן דוד שלי הפכה לחאפלה אמיתית, עד שתיים בלילה עם דרבוקות".
ערב של "רק פרק אחד ולישון", שנגמר בשלוש לפנות בוקר כשכל העונה כבר מאחוריך ונטפליקס שואלת אם אתה עדיין שם. בינג' זה לזלול סדרה שלמה ברצף, בלי הפסקות ובלי רגשות אשם — או לפחות עם מעט מאוד מהם. אפשר לעשות בינג' גם על אוכל, אבל בעיקר זה סדרות.
מקור: מאנגלית — binge, "זלילה" או "השתוללות" בלי שליטה. הצירוף binge-watching התפשט בעידן הסטרימינג, כששירותים כמו נטפליקס התחילו לשחרר עונות שלמות בבת אחת, ומשם עבר לעברית.
כתיב נוסף: בינג'ינג, לעשות בינג'
דוגמה: "מה עשית בסופ"ש?" "בינג' על כל העונה, לא יצאתי מהמיטה".
כשגבר מסביר לאישה, בטון הכי סבלני בעולם, משהו שהיא יודעת הרבה יותר טוב ממנו — לפעמים אפילו בתחום שהיא עצמה מומחית בו. אף אחד לא שאל אותו אם צריך הסבר, הוא פשוט התחיל, וחופר בביטחון מלא עד הסוף.
מקור: מאנגלית — mansplaining, הלחם של man ("גבר") ו־explaining ("הסבר"). המונח התפשט ברשת בהשראת מסה של הסופרת רבקה סולניט מ־2008, ונכנס לעברית דרך השיח הפמיניסטי ברשתות החברתיות.
כתיב נוסף: מנספליין, מנסספליינינג
דוגמה: "הוא הסביר לרופאה שלו איך עובדת אנטיביוטיקה. מנספליינינג ברמות".
הזאב הבודד של האינטרנט: לא צריך אף אחד, קם בארבע לפנות בוקר, לא מחייך בתמונות ובטח שלא עונה להודעות. ברשת זה התחיל כמחמאה רצינית ונגמר בעיקר בצחוק — היום קוראים "סיגמא" לכל מי שעושה משהו מוזר בביטחון מלא. משהו כמו "יש לו ריזז", רק בגרסה המתבודדת.
מקור: מאנגלית — sigma male, על שם האות היוונית סיגמא (Σ). הכינוי נוצר ברשת כהמשך להיררכיית ה"אלפא" וה"בטא", ונכנס לעברית דרך טיקטוק וממים של דור Z, לרוב באירוניה.
כתיב נוסף: סיגמה, סיגמא מייל
דוגמה: "הוא ישב לבד בחתונה, אכל שלוש מנות עיקריות ועזב בלי להגיד שלום. סיגמא".
מי שהכי מיינסטרים שיש: שומע רק מה שמתנגן ברדיו, צוחק ממם רק אחרי שהוא כבר מת, וחושב שטיקטוק זה "האפליקציה עם הריקודים". נורמי זה לא בדיוק עלבון, יותר אבחנה — בנאדם נחמד לגמרי, פשוט בייסיק ברמה הכי מוחלטת, שלא מבין אף בדיחה פנימית של הרשת.
מקור: מאנגלית — normie (מ־normal, "רגיל"), כינוי שנולד בפורומים ובקהילות הממים באינטרנט לאדם שלא חלק מתרבות הרשת, והגיע לעברית דרך סלנג הרשת של דור Z.
כתיב נוסף: נורמיז
דוגמה: "שלחתי לו מם על הבחירות והוא שאל אותי מה זה אומר. אחי, איזה נורמי".
ההפך המוחלט מ"טעים" או "יפה" — משהו כל כך דוחה שהגוף ממש מתכווץ. אפשר על אוכל, על ריח, על חדר מלוכלך ועל התנהגות של מישהו: "גועל נפש מה שהוא עשה לה". חזק יותר מקרינג' — שם רק מתביישים, פה ממש בא להקיא.
מקור: עברית מקראית — יחזקאל טז, ה: "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ", והשורש ג־ע־ל מופיע גם בויקרא כו ("וגעלה נפשי אתכם"). הצירוף נשמר בעברית החדשה כקריאת סלידה יומיומית.
דוגמה: "מישהו השאיר את הסיר עם האורז במקרר שבועיים. גועל נפש!".
מחווה קטנה ונחמדה שאף אחד לא ביקש ממך, אבל עשית כי זה יפה. להביא קפה לחבר מהעבודה, להשאיר פתק, לשלם על מישהו בקופה — כל אלה ג'סטות. וכשמישהו עושה לך כזאת, אומרים עליו שהוא בנאדם אחלה עם ג'סטות.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהגיעה מהמילה האיטלקית gesto ("תנועה, מחווה"), ואולי גם בהשפעת האנגלית gesture. בעברית היא שימשה בעיקר בצורה "לעשות ג'סטה".
כתיב נוסף: ג׳סטה, ג'סטות
דוגמה: "הוא הגיע לבית חולים עם פרחים ובורקס לכל המשפחה. איזו ג'סטה!".
במקור תקלה בתוכנה, אבל בסלנג זה כל דבר שלא עובד כמו שצריך — כולל אנשים. מישהו שמתנהג מוזר משום מקום? "יש לו באג". המערכת של הבנק קרסה בדיוק כשרצית להעביר כסף? באג. ומשהו שקרה בטעות ויצא דווקא טוב — "זה לא באג, זה פיצ'ר".
מקור: אנגלית — bug, מילולית "חרק". מהנדסים השתמשו במילה לתקלה כבר במאה ה־19, והסיפור המפורסם הוא על עש אמיתי שנמצא תקוע במחשב Mark II בהרווארד ב־1947 והודבק ליומן התקלות. לעברית זה הגיע דרך עולם המחשבים וההייטק.
דוגמה: "אני לא יודע מה קרה לו היום, הוא צועק על כולם בלי סיבה. יש לו איזה באג".
המסיבה שאחרי המסיבה. כשהמועדון נסגר בחמש בבוקר ואף אחד לא מוכן ללכת הביתה, ממשיכים לאפטר — בדירה של מישהו, בחוף או במקום שפותח רק בשעות האלה. בדרך כלל כולם שם כבר קצת מסטולים, והשמש עולה הרבה לפני שמישהו מתכוון לישון.
מקור: אנגלית — קיצור של after-party ("מסיבת המשך"). נכנס לשפת חיי הלילה בישראל עם סצנת המועדונים בתל אביב, ובעברית כמעט אף אחד לא אומר את המילה party בכלל.
דוגמה: "המסיבה נגמרת בארבע, אבל יש אפטר אצל עומרי, אל תתכנן לישון".
במטבח הכשר — אוכל שהוא לא בשרי ולא חלבי, אז אפשר לאכול אותו עם הכל. בסלנג זה כבר עבר לאנשים ולדברים: משהו פרווה הוא חסר טעם, חסר עמדה, לא פה ולא שם. בנאדם פרווה לא יגיד לך אף פעם מה הוא חושב, ומסעדה פרווה היא כזאת שנשכח ממנה עוד לפני הקינוח — בייסיק לגמרי.
מקור: יידיש — פּאַרעוו (parev), המונח ההלכתי למאכל ניטרלי שאינו בשר ואינו חלב. מקור המילה ביידיש עצמה אינו ודאי. בעברית הישראלית התרחבה המשמעות ל"ניטרלי, חסר ייחוד".
כתיב נוסף: פארווה, פרבה
דוגמה: "שאלתי אותו מה הוא חושב על הוויכוח, והוא ענה ש'לשני הצדדים יש נקודה'. פרווה לגמרי".
העזה בלי בושה — לעשות או להגיד משהו שאף אחד נורמלי לא היה מעז. לפעמים זה עלבון ("איזו חוצפה!"), ולפעמים דווקא מחמאה, כמו כשאומרים שהחוצפה הישראלית היא מה שבנה את הסטארט־אפ ניישן. נגיד להתפרץ לתור ואז להתלונן שהתור איטי — זה כבר ביזיון ברמה של חוצפה.
מקור: עברית ותיקה מהשורש ח־צ־ף, כבר במשנה (סוטה ט, טו: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא"). דרך היידיש (חוצפּה) היא עברה גם לאנגלית בתור chutzpah, ושם היא נחשבת כמעט לתכונה ישראלית רשמית.
דוגמה: "הוא חנה לי בחניה, ועוד השאיר פתק שאני חוסם אותו. חוצפה!".
שיחת חולין קלילה ושטחית עם אנשים שאתה לא ממש מכיר — מזג אוויר, פקקים, "נו, מה התוכניות לחג?". הדבר שהכי הרבה אנשים שונאים במעלית ובאירועי עבודה, כי זה מרגיש מאולץ. ויש גם את החפרן שהופך סמול טוק של דקה לנאום של חצי שעה.
מקור: אנגלית — small talk, מילולית "שיחה קטנה". נכנס לעברית בעיקר דרך עולם ההייטק והעבודה הבינלאומית, ובמקום "שיחת חולין" הרשמית, כולם אומרים סמול טוק.
דוגמה: "באתי לכנס רק בשביל ההרצאה, אין לי כוח לסמול טוק עם כל העולם בהפסקת קפה".
מעריץ מושבע ברמה קיצונית — לא סתם אוהב זמרת, אלא מגן עליה בתגובות, יודע את כל השירים בעל פה ומוכן לריב עם כל מי שמעז לבקר. אפשר גם בתור פועל: "אני סטאן של הסדרה הזאת". על הקו הדק שבין אוהד נלהב לפריק.
מקור: אנגלית — מהשיר "Stan" של אמינם (2000), על מעריץ אובססיבי בשם סטן שכותב לו מכתבים. ברשת השם הפך למילה לכל מעריץ פנאטי, ומילון מרים־וובסטר הכניס אותה רשמית ב־2019.
כתיב נוסף: סטן
דוגמה: "אל תגיד מילה רעה על טיילור סוויפט ליד נועה, היא סטאן, היא תפרק אותך".
מצב שבו מישהו חי בסרט ומשוכנע בדברים שאין להם שום קשר למציאות — בעיקר באהבה. היא בטוחה שהזמר מהטיקטוק ענה לה בסטורי כי הוא מאוהב בה? דלולו. לפעמים משתמשים בזה בחיבה ובהומור עצמי ("דלולו זה הסולולו"), כאילו קצת אשליה זה בעצם מתכון לאופטימיות.
מקור: אנגלית — delulu, קיצור חמוד של delusional ("הוזה, משלה את עצמו"). נולדה בקהילות מעריצי הקיי-פופ בשנות ה־2010, התפוצצה בטיקטוק ב־2023 והגיעה משם ישר לסלנג של דור Z בישראל.
כתיב נוסף: דילולו
דוגמה: "היא כבר בחרה שם לילדים שלהם, והוא עוד לא יודע איך קוראים לה. דלולו ברמות".
מי שלא מחכה שיגידו לו מה לעשות. רואה בעיה — פותר אותה, רואה משימה — כבר באמצע. ההפך הגמור מראש קטן: הראשן הוא בעצם בנאדם עם ראש גדול על בסיס קבוע, וכל מפקד או מנהל חולם על אחד כזה בצוות.
מקור: עברית — המילה "ראש" עם סיומת התואר ־ָן (כמו ב"חפרן" או "פשלן"), במובן של מי שמפעיל את הראש. נפוצה מאוד בצה"ל ומשם עברה לעבודה ולחיים האזרחיים.
דוגמה: "תן את המשימה לדני, הוא ראשן, עד מחר בבוקר זה סגור".
הקללה הרוסית שכל ישראלי מכיר, גם אם הוא לא יודע מילה ברוסית. משמשת כמילת מילוי לכל רגש: עצבים, הפתעה, תסכול או התלהבות, בערך כמו "פאק" באנגלית. דפקת את הבוהן בשולחן? בלאט. האוטובוס ברח לך מול העיניים? בלאט. רק תזכור שבמקור זו קללה גסה ממש, אז ליד סבתא של החבר מאשדוד עדיף להתאפק.
מקור: מרוסית: блядь (בליאד) – מילולית "זונה", ובשימוש מדובר קריאת קללה כללית. המילה נכנסה לעברית עם גלי העלייה מברית המועצות, במיוחד בשנות ה-90.
כתיב נוסף: בליאט, בליאד, בלאד
דוגמה: "שכחתי את המפתחות בתוך הדירה והטלפון מת, בלאט, איזה יום".
שדרוג מטורף במראה, בביטחון או בחיים בכלל, בדרך כלל אחרי כמה שנים או אחרי פרידה. מישהו שבתיכון היה עם משקפיים ופוני מגיע למפגש מחזור והוא פתאום פצצה? זה גלואו אפ. בטיקטוק יש לזה ז'אנר שלם של סרטוני "לפני ואחרי".
מקור: מאנגלית: glow up – מילולית "להתחיל לזהור". הביטוי נפוץ בסלנג האמריקאי בעשור השני של שנות ה-2000 והתפשט ברשתות החברתיות, ומשם לבני נוער בישראל.
כתיב נוסף: גלו אפ, גלואפ
דוגמה: "וואו, ראית את רוני מהשכבה? איזה גלואו אפ, בקושי זיהיתי אותה".
כשמישהו שהכרת לפני שבועיים כבר מציף אותך במחמאות, מתנות, הודעות בוקר טוב ותוכניות לחופשה משותפת ביוון. זה מרגיש כמו סרט, אבל לעתים קרובות זו טקטיקה לקשור אותך מהר, ואחרי שהוא "קנה" אותך מגיעה השליטה או הגוסטינג. אחד הרד פלאג הכי קלאסיים בדייטינג.
מקור: מאנגלית: love bombing – מילולית "הפצצת אהבה". המונח תואר בשנות ה-70 בארה"ב לגבי שיטות גיוס של כתות, ובשנים האחרונות הפך לנפוץ בשיח על מערכות יחסים ברשתות, ומשם לעברית.
כתיב נוסף: לאב-בומבינג, לאבבומבינג
דוגמה: "בדייט השני הוא כבר אמר שהוא רואה אותי אמא של הילדים שלו. סורי, זה לא רומנטי, זה לאב בומבינג".
הקנטות הדדיות וחצי עלבונות בין חברים, שכולם יודעים שהם בצחוק. באנטר טוב זה פינג-פונג מהיר של עקיצות, ואם מישהו נעלב באמת, כנראה שזה כבר לא היה באנטר אלא סתם חוצפה. הקו בין באנטר משובח לבין קרינג' דק מאוד, וזה תלוי בעיקר במי שמולך.
מקור: מאנגלית: banter – "התלוצצות, הקנטה ידידותית". מקור המילה באנגלית אינו ודאי; היא מתועדת כסלנג לונדוני מסוף המאה ה-17. לעברית היא הגיעה בעיקר דרך תרבות הכדורגל הבריטית והרשתות.
דוגמה: "הוא אמר שהתספורת שלי נראית כמו של שחקן שנות ה-90 ואני אמרתי שלפחות יש לי שיער, סתם באנטר, אנחנו חברים מכיתה א'".
הבנאדם שתמיד יש לו על מה להתלונן: חם מדי, קר מדי, האוכל מלוח, המלצר איטי, והמדינה בכלל הולכת לכיוון לא טוב. הוא לא באמת מחפש פתרון, הוא פשוט צריך לפרוק. קרוב משפחה של הנודניק ושל החופר, רק שאצלו כל משפט נגמר באנחה.
מקור: מעברית: מהפועל "לקטר", שנגזר ככל הנראה מ"קיטור" – האדים שקטר משחרר. ההשערה הרווחת היא שמתלונן כרוני "משחרר קיטור" ללא הפסקה, כמו קטר ישן.
כתיב נוסף: מקטרת, לקטר
דוגמה: "אל תשאל אותו מה שלומו, הוא מקטר מקצועי, תשב שם שעה ותשמע על הכאב גב שלו ועל הארנונה".
המחמאה הכי חזקה שדור Z יכול לתת: כשמישהי מגיעה עם לוק מטורף, מעלה סרטון מושלם או סוגרת ויכוח בסטייל, היא "עשתה סלאי" או פשוט "סלאיייי". זה לא רק יפה, זה ניצחון מוחלט, עם וייב של מלכה. ככל שיש יותר יו"דים בסוף, כך הסלאי גדול יותר.
מקור: מאנגלית: slay – מילולית "להרוג, לקטול". בהשאלה "to slay" פירושו להצליח בגדול; השימוש הזה צמח בתרבות הבולרום הקווירית בארה"ב, התפוצץ ברשתות החברתיות ובטיקטוק, ומשם נכנס לסלנג של בני נוער בישראל.
כתיב נוסף: סליי, סלייי
דוגמה: "ראית את התמונות שלה מהחתונה? סלאי, אין מה להגיד, היא קרעה את כל הרחבה".
כל דבר מגעיל, עלוב או חסר ערך. בצבא זו כמעט מילת יסוד: אוכל של מטבח שדה, שמירה של שלוש בלילה, מוצב בלי מזגן, כולם ג'יפה. אפשר גם להגיד "יצא לי ג'יפה" על תוצאה מבאסת, או "ג'יפה של בנאדם" על מישהו שעשה לך תרגיל. הג'ובניק לרוב פחות נתקל בזה, אבל גם לו יש ג'יפות משלו.
מקור: מערבית: جِيفَة (ג'יפה) – "פגר, נבלה", ובהשאלה גם משהו מסריח ורקוב. המילה נקלטה בעברית דרך הסלנג הצבאי והפכה לכינוי כללי לכל דבר מחורבן.
דוגמה: "שלחו אותנו לשבת סגורה בבסיס הכי ג'יפה בנגב, בלי קליטה ובלי מקלחות חמות".
חסיד ברסלב מהזרם של "נ נח נחמ נחמן מאומן": הבחורים עם הכיפה הלבנה הגדולה והפאות שרוקדים בצמתים על גג של ואן עם מוזיקת טראנס חסידית בפול ווליום. בשימוש היומיומי זה גם כינוי חצי חיבה חצי ירידה לכל מי שנראה שמח מדי, מרחף מדי, או סתם רוקד בלי סיבה. לא כל דוס הוא נחנאח, אבל כל נחנאח שמח יותר מכל דוס.
מקור: מהביטוי "נ נח נחמ נחמן מאומן", צירוף אותיות של שם רבי נחמן מברסלב שמקורו ב"פתק" שייחס לו רבי ישראל בער אודסר במאה ה-20. החסידים שמזמרים את הביטוי בכל הזדמנות קיבלו ממנו את הכינוי.
כתיב נוסף: נחנח, נ נח
דוגמה: "עמדנו ברמזור בצומת גלילות ופתאום נחנאחים קפצו מהוואן והתחילו לרקוד, אפילו נהג המונית חייך".
כינוי גנאי ותיק לצעיר שנתפס כ"שכונתי": שרשרת זהב, צעקות ברחוב, מוזיקה בפול ווליום מהאוטו. בעצם הסבא של הערס, ובשנות ה-50 וה-60 הוא שימש בעיקר נגד צעירים ממוצא מזרחי מהעיירות והשיכונים, ולכן יש בו מטען עדתי ומתנשא שכדאי להכיר לפני שזורקים אותו.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מצלולית (אונומטופאית) שנולדה בעברית הישראלית של שנות ה-50, ולא בתרגום של מילה מוכרת משפה אחרת.
כתיב נוסף: צחצח, צ'חצ'חים
דוגמה: "סבתא שלי עדיין קוראת לכל מי שיש לו מכנסי טרנינג וצ'יינז 'צ'חצ'ח', אין מה לעשות איתה".
הגרסה הערסית-ערבית של "שמע", ומשמשת בדיוק לאותו דבר: לפתוח משפט חשוב, לתפוס את תשומת הלב של מישהו, או סתם להודיע שעכשיו בא סיפור. בדרך כלל אחרי "צ'מע" מגיע משהו שהוא או רכילות טובה או תוכנית מפוקפקת, ובמקרים רבים זה נגמר ביאללה.
מקור: מערבית: اِسْمَع (אִסְמַע) – "שמע!", צורת הציווי של הפועל "לשמוע". המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך הדיבור היומיומי בשכונות, וההגייה עם צ' היא עיוות עממי של המילה הערבית.
כתיב נוסף: צ'מאע, צמע
דוגמה: "צ'מע אחי, יש לי רעיון מטורף לסופ"ש, רק אל תגיד לאמא שלך".
מאפה בצק עלים ממולא בגבינה, תפוחי אדמה או פטריות, והאוכל הלאומי של כל מי שמתעורר ברעב ליד מאפייה. אין בוקר ישראלי בלי בורקס ביד, לפעמים עם ביצה קשה ושלוש חריפות מהצד.
מקור: מקור המילה טורקי, börek, שמשמעה מאפה בצק ממולא. המאכל הגיע לארץ ישראל עם יהודי הבלקן והאימפריה העות'מאנית והפך לחלק מהתרבות המקומית.
כתיב נוסף: בורקסים
דוגמה: "קפצתי לקנות בורקס בשבע בבוקר ויצאתי עם שלושה".
אמיתי, מקורי, הדבר האמיתי בלי זיופים. כשאומרים על מישהו 'אסלי', מתכוונים שהוא אמיתי עד העצם. כשאומרים את זה על מוצר, מתכוונים שהוא לא חיקוי מהשוק. תואר שאפשר לתת רק למי שמגיע לו, ולכן הוא מגניב במיוחד.
מקור: מערבית, أصلي (aṣlī), שפירושה מקורי או אותנטי, מהמילה أصل (aṣl), שורש או מקור. המילה נכנסה לסלנג הישראלי דרך הדיבור היומיומי והשפעת הערבית.
דוגמה: "הוא אסלי, אם אמר שיבוא, הוא יגיע גם אם ירד שלג".
מישהו שעושה מכל דבר הצגה. לא בהכרח אמן אמיתי אלא אדם שאוהב להיות במרכז, להגזים בתנועות ולהפוך עניין קטן לשואו. קרוב משפחה של דרמה קווין, רק עם יותר תנועות ידיים.
מקור: המילה לקוחה מהצרפתית, artiste, אמן או שחקן. בעברית היומיומית נוצרה לה משמעות אירונית של מי שמציג את עצמו יותר ממה שמגיע לו; מקור השימוש הסלנגי המדויק אינו ודאי.
דוגמה: "הוא סתם התעטש ונשכב על הריצפה, איזה ארטיסט".
בלי שום סיבה, בלי הקשר ובלי הסבר. משהו שקורה פתאום ולא קשור לכלום. בניגוד לקטע שיש לו לפחות רקע, הרנדומלי פשוט נוחת עליך משום מקום.
מקור: מאנגלית, random, אקראי או מקרי. הצורה 'רנדומלי' נבנתה בעברית על ידי הוספת סיומת עברית למילה האנגלית, והתפשטה בדיבור הצעיר.
דוגמה: "באמצע השיחה הוא התחיל לשיר, זה היה כל כך רנדומלי".
תבנית קבועה שמשתמשים בה שוב ושוב בלי לחשוב. כשמישהו עונה לך תשובה שבלונה, זה אומר שהוא העתיק אותה מהמקום שבו הוא תמיד מעתיק. גם מכתב רשמי שנראה כמו כל מכתב אחר הוא שבלונה.
מקור: המילה מגיעה מהגרמנית, Schablone, תבנית או דפוס לחיתוך וציור. מהמשמעות המקורית של תבנית מתכת עברה לדבר שחוזר על עצמו בלי יצירתיות.
דוגמה: "הוא שלח לי הודעת יום הולדת שבלונה, אפילו לא כתב את השם שלי".
הרעידה שתופסת לך את הרגליים כשאתה מפחד מאוד, בא להתחתן, או עומד להיכנס לשיחה עם הבוס. כשאומרים 'יש לי פיק ברכיים' מתכוונים לפחד אמיתי, כזה שאי אפשר להסתיר.
מקור: הביטוי מקראי: 'ופיק ברכיים' מופיע בספר נחום (ב, יא) בתיאור הפחד שאחז בנינוה. מכאן הוא נשאר בעברית, והפך לביטוי שכיח בדיבור.
דוגמה: "כשהמדריך אמר לקפוץ מהמטוס, התחיל לי פיק ברכיים".
סרטונים קצרים אנכיים באינסטגרם שמגלגלים בלי סוף עד שמתברר שעברה שעה. בסלנג זה גם התירוץ הקבוע: 'מה עשית כל הערב?' 'רילס'. כל טרנד חדש והייפ מתחיל פה ומסתיים בעוד שבוע.
מקור: מאנגלית, Reels, השם שנתנה חברת מטא לפיצ'ר הסרטונים הקצרים באינסטגרם, שהושק ב-2020. בעברית נוהגים לומר 'רילס' גם על סרטון בודד.
כתיב נוסף: ריל, רילז
דוגמה: "התכוונתי ללמוד למבחן, פתחתי רילס אחד ופתאום זה שלוש בלילה".
השהיה מעצבנת בין מה שעשית לבין מה שקרה על המסך. בגיימינג זה הרגע שבו אתה לוחץ על כפתור והדמות שלך מגיבה אחרי שנייה, ובדיוק אז אתה מת. מהמשחקים עבר לחיים: מישהו שמגיב לאט לכל דבר נחשב 'עם לאג'.
מקור: מאנגלית, lag, פיגור או השהיה. המילה התפשטה מעולם המחשבים והגיימרים והפכה לביטוי כללי בסלנג הצעירים.
כתיב נוסף: לג, לאגי
דוגמה: "אחי, יש לי לאג בראש היום, שאלתי אותך שאלה לפני חמש דקות ורק עכשיו הבנתי".
משפט, רעיון או סצנה שכבר שמענו אלף פעם עד שהם איבדו כל טעם. 'הכול קורה מסיבה' או החתן שבורח מהחתונה, הכול קלישאות. כשאומרים על משהו שהוא קלישאה, מתכוונים שאין בו שום דבר חדש.
מקור: המילה מגיעה מהצרפתית, cliché, שבמקור היה לוחית דפוס בדפוס. מהדפוס עברה המשמעות לביטוי שחוזר שוב ושוב, ומשם לעברית.
כתיב נוסף: קלישה
דוגמה: "בסרט הזה יש כל קלישאה אפשרית: הם שונאים אחד את השנייה ובסוף מתאהבים".
דיבור שאף אחד לא מבין: בלגן של מילים שנשמע כמו שפה אבל בעצם אין בו שום משמעות. משתמשים בו גם על מישהו שמדבר מהר ומסובך מדי, וגם על הוראות הרכבה של רהיט שבא בקופסה שטוחה.
מקור: מילה באנגלית, gibberish, שמשמעה פטפוט חסר פשר. היא נכנסה לעברית היומיומית דרך האנגלית ודרך סרטים וסדרות.
כתיב נוסף: גיבריש, ג׳יבריש
דוגמה: "הוא התחיל להסביר לי על הביטקוין ואני שמעתי רק ג'יבריש".
מישהו שלא מתרגש, לא נשבר ולא מוותר. מי שקשוח הולך לצבא ולא מתלונן, עולה לראש ההר בלי מים. לפעמים משמש בלשון הערכה, לפעמים בציניות לגבי מי ש'קשוח' על הכל.
מקור: מילה עברית מהשורש ק.ש.ה, "קשה". בסלנג קיבלה המילה את המובן של חזק ולא נשבר.
דוגמה: "עשה את כל הטיול על רגל אחת, קשוח".
מי שיעשה הכל כדי לא להוציא שקל. לא יזמין אותך לקפה, יחשב כל אגורה בחשבון המסעדה ויזכיר שהוא לא אכל את הסלט. ואם הוא כבר שילם, הוא יספר לך על זה במשך שבוע.
מקור: מילה עברית מהשורש ק.מ.ץ, "לקמוץ", כלומר לסגור את היד בחוזקה. מי שקמצן הוא כמו מי שלא פותח את היד.
דוגמה: "שילמנו כולנו על הפיצה, וההוא ביקש שיפחיתו לו כי לא אכל את הקצוות, איזה קמצן".
מי שמתלונן על הכל, על כל דבר קטן. נפל לו הטלפון, גשם, אין חניה, והוא כבר מספר לכולם כמה קשה החיים. כינוי מעט מעליב לילדים וגם למבוגרים שמתנהגים כמו ילדים.
מקור: מילה עברית מהשורש ב.כ.ה, "בכי", בתוספת סיומת ן' שמציינת אדם שעושה את הפעולה בקביעות.
דוגמה: "הוא ביקש שיעבירו אותו מקום כי יש שמש בעיניים, איזה בכיין".
מצחיק ברמות. מי שקורע גורם לך לצחוק עד שכואב הבטן, וסרטון שקורע הוא סרטון ששולחים לכל הקבוצות. לרוב אומרים גם "קורע מצחוק".
מקור: מילה עברית מהשורש ק.ר.ע, "לקרוע". המשמעות היא שמישהו כמעט נקרע מרוב צחוק, ובשיחה היומיומית נשאר רק "קורע".
דוגמה: "שמעת מה הוא אמר לרמזור? אחי, קורע".
