מילון סלנג אורבני ישראלי

כשהחופר במשרד מתחיל לדבר ואתה כבר מרגיש איך הזמן נעצר – זו חפרנות. אותו סיפור, שלוש פעמים, עם פרטים שאף אחד לא ביקש. הקרוב המשפחתי של הנודניק, רק עם יותר מילים.

דוגמה: "ישבתי איתו עשר דקות על קפה, קיבלתי חפרנות על הארנונה שלו, בא לי לברוח".

בלי לחץ, בלי דרמה, בלי להתאמץ יותר מדי. אפשר להגיד על ערב, על בנאדם או על החלטה: כל מה שקל, נינוח ולא מחייב. ההפך הגמור מפלצן שעושה מכל דבר אירוע.

דוגמה: "אל תתלבש יותר מדי, זה ערב לייט, רק אנחנו והפיצה".

כשמשהו קטן יצא משליטה והפך לאירוע שלם עם קהל, רעש ומלא דרמה. בעצם גרסה מנופחת של בלאגן, רק עם אווירה של חגיגה.

דוגמה: "ביקשתי מכולם להביא סלט אחד, בסוף הגיעו 40 איש ושלושה גריל. פסטיבל".

בן אדם שהקצב שלו נקבע לפי איזה מצב רוח של שבת בצהריים. הכל אצלו איטי, רגוע וקצת מרחף, והוא אף פעם לא ממהר לשום מקום — גם כשהוא כבר חופר לכולם על כמה שהחיים טובים.

דוגמה: "קבענו ב-8 והוא הגיע ב-10 עם חיוך ושקית חטיפים, סטלן קלאסי".

אדם דתי, או כזה שנראה ככה מהצד, בדרך כלל מישהו עם כיפה, עם חולצה מכופתרת ועם הרבה יותר סבלנות משלך. המילה יכולה להישמע כמו קללה או כמו חיבה, תלוי מי אומר ולמי. ההפך המוחלט של חנון, כי הדוסי דווקא מכיר את כל החבר'ה בשכונה.

דוגמה: "הוא דוסי אבל הכי זורם שיש, שבועיים לא שילמתי על קפה".

שאלה שמתחילה בסקרנות תמימה ומסתיימת בעלבון. משמשת כשמישהו נעלם, מתנהג מוזר, או פשוט עושה משהו שלא הגיוני, ומתקרבת מאוד למה הקטע, רק עם קצת יותר כעס בעיניים. כשאומרים אותה עם "איתך" בסוף, כדאי להתחיל לדאוג.

דוגמה: "אחי, מה נסגר, קבענו ב-8 ואתה מגיע ב-10 וחצי?"

ביטוי שימושי שאומר "בחייך", "לא נכון", או "אל תהיה תמים". אפשר להגיד אותו כשמישהו מספר לך סיפור לא הגיוני, וגם כשמישהו מתנצל על שטות והשיחה צריכה פשוט להמשיך הלאה. הכל תלוי בטון, ובכמה ידיים זזות תוך כדי.

דוגמה: חבר 1: "סליחה שלא עניתי, הטלפון היה על שקט". חבר 2: "עזוב אותך, הכל טוב".

משפט הקסם של כל ישראלי שלא בא לו. לא תמיד מדובר בעייפות אמיתית, לפעמים פשוט אין חשק לקום מהספה ולעשות משהו שהוא לא נטפליקס. אפשר להוסיף "אין לי כוח לאף אחד" לאפקט דרמטי.

דוגמה: חבר 1: "יאללה, באים לים?" חבר 2: "אחי, אין לי כוח".

בנאדם שמקבל את החיים כמו שהם בלי להתלונן: אומרים לו ללכת לפיצה, הוא הולך. אומרים לו לשנות תוכניות, הוא משנה. ברוב המקרים הוא גם יגיד סבבה על כל דבר, כולל דברים שבאמת לא סבבה.

דוגמה: "תיקח את דניאל לטיול, הוא זורם, לא יעשה לך בעיות".

שאלה שנשאלת כשמישהו עושה משהו מוזר ואתה מנסה להבין מה עובר לו בראש. משמש גם כפתיח לשיחה במקום "מה קורה", וגם כשאתה מתעצבן על נודניק שמסתובב לך מסביב ולא אומר מה הוא רוצה.

דוגמה: "אחי, מה הקטע? הזמנת אותי לשבע ואתה עוד במקלחת".

מושלם, ברמה הכי גבוהה, בלי פגם. אפשר להגיד על אוכל, על מסיבה, על חבר או על סתם יום שהכל הסתדר בו. כמעט כמו תותח, אבל בשביל דברים ולא רק אנשים.

דוגמה: "היינו אתמול בים, מים שפיץ, חומוס שפיץ, פשוט יום שפיץ".

בנאדם שהגוף שלו בשיחה אבל הראש שלו בקפריסין. שואלים אותו שאלה, והוא עונה אחרי שלוש שניות עם "מה?". לא להתבלבל עם חופר: המרחפן לא מדבר יותר מדי, הוא פשוט לא פה.

דוגמה: "דיברתי איתו עשר דקות על החתונה, הוא מרחפן, לא שמע מילה".

מישהו שכל דבר שהוא מנסה מתפרק לו ביד, והוא כבר התרגל. בדרך כלל חבר קרוב של הפשלן וגם של החננה מהכיתה, ובמקרים קשים הוא פשוט שלושתם ביחד.

דוגמה: "אחי, הוא קנה כרטיס לפסטיבל ביום שהוא בוטל, לוזר אמיתי".

הלוואה מאנגלית שמשמשת בדיוק כשמישהו מוכר לך בלאגן עם עטיפת מתנה. אומרים אותה כשלא מאמינים אף מילה, ולפעמים גם סתם כי היא נשמעת טוב יותר מ"שטויות".

דוגמה: "הוא אומר שהוא מרוויח עשרים אלף בחודש מעבודה מהבית? בולשיט, הוא עדיין גר אצל אמא".

מישהי (או מישהו, אבל בעיקר מישהי) שנראית כל כך טוב שהשיחה בחדר נעצרת לשנייה. מחמאה ישנה שעדיין עובדת, אם כי היום עדיף להגיד אותה בקול נמוך ובלי לעמוד ליד ההורים.

דוגמה: "ראית את החברה החדשה של דניאל? אחי, חתיכה. הוא עוד יגיד וואלה על עצמו".

סיפור מופרך שמישהו מספר בפרצוף רציני לגמרי, בדרך כלל כדי להרשים או כדי לצאת מצרות. ככל שהצ'יזבט יותר מפורט ("והיה שם גם דוב"), ככה סביר יותר שהמספר מקווה שאתה פרייר מספיק כדי להאמין לו.

דוגמה: "איחרת שעה? מה זה הצ'יזבט הזה על הפנצ'ר וסבתא של השכן, תגיד שהתעכבת ודי".

לחיות בכיף, בלי לחץ, בלי דד-ליין ובלי שום מחויבות. ככה מתאר מי שנמצא על כיסא נוח עם משהו קר ביד, או מי שמקנא במי שנמצא שם. אפשר להגיד על עצמך וגם לצעוק על חבר שנהנה יותר מדי.

דוגמה: "תראה אותו, יום רביעי בצהריים והוא בבריכה. עושה חיים הבנאדם".

מצב רוח של יום שני בשבע בבוקר. לא ממש עצוב, לא ממש כועס, פשוט משהו כבד ואפור באוויר שאי אפשר להסביר. בדרך כלל התוצאה של משהו מבאס שקרה, או של כלום בכלל.

דוגמה: "מה קרה לך? אתה כולו מצוברח היום". "לא יודע אחי, ירד גשם והקפה נגמר".

מדויק. בדיוק. פגיעה בדיוק במרכז, בין אם מדובר בחיצים, בתשובה לשאלה או בזמן ההגעה של השליח. כשמישהו אומר "בול" הוא בעצם מעניק לך ציון מאה ומחמאה קטנה על הדרך, בלי להתאמץ יותר מדי. קרוב משפחה של סחטיין, רק יותר קצר ופחות מתלהב.

דוגמה: "אמרתי לו שיגיע ב-8 והוא הגיע בדיוק ב-8:00. בול!"

כל דבר שיש לו סטייל, שווה, או פשוט עושה רושם. מי שמגניב הוא בדרך כלל קצת תותח עם יחסי ציבור טובים. אבל זהירות: מי שמסביר לכולם כמה הוא מגניב, כנראה לא.

דוגמה: "ראית את האוטו החדש שלו? וואו, איזה מגניב".

הדרך הישראלית להגיד שהכל טוב, בלי להתאמץ ובלי להתלהב יותר מדי. עדיין ברמה של סבבה, אבל עם קצת יותר אנרגיה. אפשר להגיד על אוכל, על בנאדם, על תוכנית לשישי או על מצב כללי בחיים.

דוגמה: "מה נשמע?" "אחלה, אחלה. ואצלך?"

המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה.

דוגמה: חבר 1: "אנחנו מאחרים כבר חצי שעה". חבר 2: "יאללה יאללה, אני יורד". (הוא עוד במקלחת).

בנאדם שהפך את לא לעשות כלום לסגנון חיים. לא מרושע ולא נודניק, הוא פשוט תמיד בדרך להתחיל משהו, ואף פעם לא מגיע. הספה שלו כבר מכירה אותו בשמו הפרטי.

דוגמה: "אמרתי לו לעזור לי לעבור דירה והוא שאל אם אפשר מחר. מחר של שנה הבאה. בטלן".

המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה.

דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, של חמישים שקל". חבר 2: "וואלה."

מי שמצליח להפוך כל קטע קטן, כמו עיכוב של חמש דקות או סלט בלי זיתים, לטרגדיה לאומית. הכול אצלו או הסוף העולם או הרגע הכי יפה בחיים, ואין אמצע. בדרך כלל גם יש לו קהל שהוא ממש לא ביקש, אבל מקבל בכל מקרה.

דוגמה: "היא שלחה לי שבע הודעות קוליות כי הקפה שלה היה פושר, איזו דרמה קווין".

קריאת תדהמה שמתאימה לכל מצב: הפתעה, פחד, התלהבות או סתם חוסר אמון מוחלט. הטון קובע הכול, ומי שמאריך את ה"ה" בסוף כנראה ראה משהו ממש מטורף. בקטע של תכלס, זו תגובה שאי אפשר לטעות בה.

דוגמה: אדם 1: "ראית כמה עולה דירה בתל אביב?" אדם 2: "אמאלהההה".

מישהו שמגיע לכל מקום בלי להביא כלום, אבל אוכל, שותה ולוקח הביתה שאריות – ממש כמו ספוג. קרוב משפחה של פרזיט, רק עם יותר סטייל ופחות בושה.

דוגמה: "הוא שוב הגיע לברביקיו בלי אפילו חומוס ויצא עם שלוש קופסאות, איזה ספונג'ה".

כל דבר שהוא מעולה, מטורף או ברמה גבוהה במיוחד – אוכל, מסיבה, ציון, או אפילו בחור שנראה טוב. מילה אחת שמסכמת "וואו" בלי שצריך להתאמץ.

דוגמה: "היית אתמול במסיבה של דנה? בומבה! עד ארבע בבוקר רקדנו".

אדם שמצטרף לכל מקום בלי להשקיע כלום – לא בנזין, לא תכנון ולא כסף. כל הכבוד לו על ההתמדה. בגרסה העדינה זה פשוט מי שמנצל ליד חבר שכבר סידר הכל, ובגרסה הקשה הוא סוג של פלצן שעוד מספר לכולם שהוא ארגן את הערב.

דוגמה: "הוא לא עזר בכלום באורגניזציה אבל נרשם לחגיגה ראשון, טרמפיסט ברמות".

המילה הכי רב-תכליתית בעברית. יכולה להיות סיפור, מצב, בעיה, רעיון או סתם משהו שקרה. כשמישהו אומר "איזה קטע" – הוא מתכוון שמשהו מוזר, מצחיק או מפתיע קרה. כשהוא אומר "אין לי קטע עם זה" – זה אומר שזה פשוט לא בא לו.

דוגמה: חבר 1: "שמע, פגשתי את האקסית שלי בסופר". חבר 2: "איזה קטע!".

מישהו שיודע הכל על הכל חוץ מלדבר עם בנות, לצאת מהבית או להבין שכבר שלוש בבוקר. בדרך כלל אוהב מאוד את מה שהוא אוהב, ויכול ללחפור עליו שעות. הכינוי נאמר גם בחיבה, ולפעמים כמחמאה אמיתית.

דוגמה: "אחי, הוא שינן את כל הפרקים של הכוכבים הנופלים בעל פה, חנון אמיתי, אבל תמיד אפשר לסמוך עליו".

מי שגר אצלך על הספה "לכמה ימים" כבר שלושה שבועות ואוכל לך את כל מה שיש במקרר. בניגוד לסחבק, שבא לבלות איתך, הפרזיט בא לגור איתך.

דוגמה: "תגיד לו כבר ללכת הביתה, הוא פרזיט, גמר לי את הגבינה והשוקולד".

הרבה כסף, במיוחד בהתחשב בנסיבות.

דוגמה: "עזרתי לאיזה בחור עשיר עם כמה דברים בגינה. עשיתי ג'ובה בעבודה הזאת".

בנאדם שכל הזמן מקרר את האווירה, או לחלופין מקפיא אותה. מזגן הוא מי שבא לפגישה, יושב בפינה, לא אומר מילה, והטמפרטורה בחדר יורדת בעשר מעלות. לפעמים הוא פשוט נודניק שהחליט לעבור לשיטה השקטה.

דוגמה: "תזמין אותו לחתונה, אבל תשים אותו רחוק מהריקודים, הוא מזגן, הוא ידרדר את כל הערב".

כשמישהו מגיע, אבל רק בקטע של "תראו, אני פה". הוא מופיע לחצי שעה באירוע, מחייך לכולם, אוכל משהו ונעלם, כאילו מילא מכסה. אפשר גם להשתמש בזה על מי שעושה משהו בחצי כוח רק כדי לצאת ידי חובה.

דוגמה: "הוא הגיע לחתונה רק לעשות כבוד, עד שהחתן אמר שלום הוא כבר היה באוטו".

בנאדם שמתעסק בפרטים הכי קטנים ומחשב כל שקל וחצי. אם יצאתם לאכול והוא מבקש לפצל את החשבון לפי מי לקח יותר צ'יפס, זה הוא. קרוב משפחה של נודניק, רק עם מחשבון, ובדרך כלל גם נחשב לפרייר הפוך — הוא בטוח שאף אחד לא יעבוד עליו.

דוגמה: "אחי, עשרים אגורות? אל תהיה קטנוני".

מי שהחדר שלו נראה כאילו עבר בו טורנדו, והראש שלו נראה אותו דבר. הבלאגניסט לא מוצא מפתחות, מאחר לכל דבר, ומתעקש שיש לו "סדר משלו". בפועל, הסדר היחיד שיש שם הוא סדר ההתמוטטות.

דוגמה: "אל תיכנס לדירה שלו, הוא בלאגניסט, מצאתי שם גרב בתוך המקרר".

בנאדם שמרגיש שהוא ה-דבר הכי גדול מאז הפיתה, ולא שוכח להזכיר לך את זה כל חמש דקות. לא תמיד יש לו על מה, אבל זה לא מפריע לו. אחיו הבכור של הפלצן.

דוגמה: "קנה אופניים חשמליים והתנהג כאילו זכה בטור דה פראנס, איזה שחצן".

מי שמדבר המון ואומר מעט מאוד. שיחה של דקה איתו הופכת לשלושת רבעי שעה של סיפורים בלי נקודה, ובסוף אתה לא זוכר על מה שאלת. קרוב משפחה של הנודניק, רק עם יותר מילים ופחות כוונה רעה.

דוגמה: "רק ביקשתי ממנו שעה, ועכשיו אני יודע על כל החתונות במשפחה שלו. איזה קשקשן".

בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים.

דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".

מישהו שמבלה יותר מדי זמן עם ספרים, מחשבים או נושאים מאוד ספציפיים, ומחוץ לזה קצת קשה לו חברתית. המילה נאמרת לפעמים בזלזול ולפעמים באהבה, תלוי מי אומר ובאיזה טון. היום חננות הם בדרך כלל הבוסים של הסטארטאפים, אז אולי כדאי להיות נחמדים אליהם. ההפך המוחלט של ערס, לפחות לפי הסטריאוטיפ.

דוגמה: "הוא חננה מושלם, יודע בעל פה את כל הפרקים של סטאר טרק".

אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.

דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".

בדיחה, צחוק, או סתם שטות שנזרקת באוויר כדי להצחיק את החבר'ה. מילה שהגיעה מהערבית ונשארה איתנו כי אין לה תחליף עברי שמרגיש באמת נכון. אם מישהו אומר "דאחקה" אחרי משפט, סביר שהוא לא באמת התכוון ושאתה יכול להירגע. ומי שכל השיחה שלו דאחקות — כנראה שיש בו קצת מהפלצן, אבל בגרסה החמודה.

דוגמה: "מה, באמת חשבת שאני אקום בשש בבוקר לריצה? דאחקה, אחי".

בנאדם שהתמקם על הספה ופשוט התאחד איתה. לא זז, לא יוצא, לא עונה להודעות, ובקושי קם לשירותים בין פרק לפרק. מצב שבו הסלון הוא כל העולם והשלט הוא ההישג היומי.

דוגמה: "מה, אתה לא בא למסיבה? אתה כזה בטטה בזמן האחרון".

מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה.

דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".

הבן הערבי-מזרחי של בלאגן, אבל עם יותר נשמה וקצת פחות סדר. זה מה שיש בחדר של נער בן 16, ברכב של אבא שלך אחרי טיול משפחתי, ובקבוצת הווטסאפ של הצבא ביום שמחלקים תורנויות. אם אף אחד לא מבין מה קורה, זה ברדק.

דוגמה: "נכנסתי למטבח אחרי שהם בישלו, אחי, ברדק בלתי רגיל".

להשוויץ במשהו, בדרך כלל באופן שמראה שאתה לא ממש מתאמץ ושזה קטן עליך. מגיע מהאנגלית, ומשמש כפועל ("לפלקס") וגם כשם עצם ("איזה פלקס"). נפוץ במיוחד באינסטגרם ובכל חתונה של בן דוד.

דוגמה: "ראית אותו מעלה סטורי מהמלון? כזה הזוי, פלקס בלי בושה".

מצב של בלגן כללי: חדר, חיים, ראש או ממשלה. אפשר גם להגיד "יש לי בלגן" כשהכוונה היא שיש לך הרבה דברים על הראש ובעיקר אין לך כוח לפרט. לפעמים זה גם מחמאה, כמו "בלגן של מסיבה", כלומר הצלחה מוחלטת שאף אחד לא זוכר.

דוגמה: "איך היה אתמול?" "בלגן, אחי, חלאס, אני עדיין מנסה להרכיב מה קרה".

המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין.

דוגמה: "אחי נדחה לשמונה?" "סבבה". "ואז גם נחלוק על החשבון?" "סבבה". "ואתה משלם?" "תכלס, לא סבבה".

מעולה, חזק, מטורף, בלי שום קשר לקטילה בפועל. אוכל, שיר, מסיבה או סרט – אם זה עשה לך טוב, זה קטלני. כל עוד לא מתכוונים לקרוא למשטרה.

דוגמה: "היית אתמול בהופעה?" "קטלני! עד עכשיו אני בלי קול".