המילון החופשי לסלנג העברי — יותר מ-600 מונחים, פירושים ודוגמאות שימוש. חדשים ראשונים.
סימן אזהרה על בן או בת זוג, חבר או סתם אדם שהכרת, שמרמז שכדאי לברוח. מי שמספר שכל האקסיות משוגעות, או לא עונה על הודעות שלושה ימים, מחזיק דגל אדום גדול.
מקור: מאנגלית, red flag, דגל אדום, שמשמש כאות אזהרה או סכנה. בסלנג של הרשתות והדייטינג הפך לסימן אזהרה על התנהגות בעייתית של אדם.
כתיב נוסף: דגל אדום
דוגמה: "הוא צעק על המלצרית, זה רד פלאג, תעוף משם".
להיעלם למישהו בלי הסבר: אתה מדבר, צוחק ומתכנן, ואז פתאום שקט מוחלט. הודעות נשארות בכחול והטלפון לא עונה. הגוסטינג הוא חיסול מערכת יחסים בלי להגיד אפילו מילה.
מקור: מאנגלית, ghosting, מהמילה ghost שפירושה רוח רפאים, כי האדם נעלם כמו רוח. הגיעה לעברית דרך עולם הדייטינג והרשתות החברתיות.
דוגמה: "דיברנו שבועיים כל יום, ואז הוא עשה לי גוסטינג".
הפחד לפספס, הלחץ שאתה חייב להיות בכל מסיבה, כל טיול וכל סטורי של כולם. מי שסובל מפומו נשאר ערב שלם במקום שהוא לא אוהב רק כי "אולי ייקרה משהו".
מקור: מראשי התיבות באנגלית FOMO, Fear Of Missing Out, כלומר פחד לפספס. הגיעה לעברית דרך האינטרנט והרשתות החברתיות והתקבעה כמו שהיא.
דוגמה: "לא בא לי לצאת, אבל יש לי פומו מטורף".
סמרטוט, מישהו או משהו חסר ערך, חלש או עלוב. אומרים על בגד מרופט, על אדם בלי עמוד שדרה ועל מכונית שלא ראתה מוסך שנים.
מקור: מיידיש, שמאטע, סמרטוט או בד ישן; המילה היידית קשורה לפולנית szmata שפירושה סמרטוט. נכנסה לעברית דרך הדוברים של יידיש ונשארה בסלנג.
כתיב נוסף: שמאטה
דוגמה: "מה אתה שמאטע, תגיד לו שאתה לא מסכים".
להיפרד מבן או בת זוג בצורה מהירה וקרה, לפעמים בהודעה אחת ובלי הסברים. בעברית המדוברת המילה מוכרת גם מעולם הכלכלה, שם דמפינג הוא מכירה במחיר נמוך במיוחד, וזה בדיוק מה שקורה ליחסים.
מקור: מאנגלית, dumping, מהפועל to dump שפירושו לזרוק או להשליך. בעסקים ובכלכלה היא התקבעה כמונח מקצועי, ובסלנג של דייטינג היא קיבלה משמעות של לזרוק מישהו.
דוגמה: "אחרי שלושה חודשים הוא עשה לה דמפינג בווטסאפ, בלי אפילו אימוג׳י".
לזרוק שמות של אנשים מפורסמים או חשובים בשיחה כדי להרשים, כאילו במקרה. "כשישבתי עם יובל" יכול להיות יובל נבון, או סתם יובל מהשכנים, אבל הטון תמיד אומר שאתה אמור להתרשם.
מקור: מאנגלית, name-dropping, מהצירוף to drop names שפירושו להפיל שמות לתוך השיחה. נכנס לעברית כמות שהוא, בעיקר בשיחות על קשרים וחברה.
דוגמה: "הוא מתחיל כל משפט ב״כששתיתי קפה עם״, אין מצב, זה ניים דרופינג".
יציאה קצרה ומהירה לאנשהו ובחזרה, בלי להתעכב. במקור זה מונח צבאי, והיום אפשר לצאת לגיחה לסופר, למכולת או לדירה של חבר, ולחזור עד שהקפה מתקרר.
מקור: מהשורש ג-י-ח שמשמעו לפרוץ החוצה, המופיע כבר בתנ"ך (איוב לח 8, "בגיחו מרחם יצא"). בעברית המודרנית התקבע כמונח צבאי, בעיקר בחיל האוויר, ומשם עבר לשפת היומיום.
דוגמה: "אני עושה גיחה לסופר, צריך משהו?"
להיות באוויר, בסטלה, בעולם משלך. אפשר לפרוח מאושר, מעייפות או מכל דבר אחר שגורם לך לאבד קשר עם הקרקע. כשמישהו פורח, אין טעם לבקש ממנו לזכור משהו.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמדובר בהשאלה מהפועל העברי לפרוח, כמו לעוף, שבסלנג קיבל משמעות של ניתוק וסטלה.
דוגמה: "אל תדבר איתו עכשיו, הוא פורח מאז ההופעה".
גישה של "לא נורא, יהיה בסדר": לקחת דברים בקלילות, בלי להילחץ ובלי להתייחס ברצינות מוגזמת. לפעמים זה שלווה מעוררת קנאה, ולפעמים זה פשוט חוסר אחריות שמסתיים בבעיה.
מקור: הצירוף "קלות ראש" הוא עברי ותיק, מלשון חז"ל, ומשמעותו קלילות דעת ויחס לא רציני; ההפך שלו הוא "כובד ראש". בעברית המדוברת הוא התקצר ל"בקלות ראש" ונכנס לשפת היומיום.
דוגמה: "אחי, תיקח את הבגרות בקלות ראש, זה לא סוף העולם". "בקלות ראש הוא הזמין מלון בלי לבדוק מחירים".
כשמגיעים לאירוע ולא יושבים בשולחן אלא מסתובבים בין האנשים עם כוס ביד ומחליפים חצי משפט עם כל אחד. המינגלינג הוא האמנות לעשות חיי חברה בלי להתחייב לשיחה של יותר משלוש דקות, ובדרך כלל הוא נגמר ב"אני הולך להביא עוד משהו לשתות".
מקור: מהמילה האנגלית mingling, מהפועל to mingle שפירושו להתערבב. נכנסה לעברית כמות שהיא, בעיקר בהקשר של אירועים, חתונות ומסיבות.
דוגמה: "בחתונה ישבתי חצי שעה בשולחן ואז עברתי למינגלינג, פגשתי שם את כל הכיתה מי"ב".
תגובה דרמטית להפליא למשהו מפתיע, מצחיק או פשוט מוגזם, בדרך כלל כשמישהו מספר לך סיפור שנשמע כמו חרטא אבל מתברר כאמת. אף אחד לא באמת נופל, אבל ככה זה נשמע.
מקור: ביטוי עברי מדובר, הגזמה ציורית של תגובה גופנית להפתעה – כאילו ההלם היה כל כך חזק שהפיל אותך מהכיסא. מקביל לביטוי האנגלי I fell off my chair.
דוגמה: "שמעת? דני הציע נישואין אחרי שלושה שבועות". "נפלתי מהכיסא".
מצב רוח של "אין לי כוח לכלום ובא לי להסתכל על התקרה". לא ממש דיכאון, יותר כמו פלופ קטן בנשמה אחרי שהתוכניות של הערב התבטלו ברגע האחרון.
מקור: מהשורש ב-א-ס, שנולד מ"באסה" – מילה שמקורה בערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה). ממנה התגלגלו בעברית הפועל "לבאס", התואר "מבאס" וגם "מבואס".
דוגמה: חבר 1: "מה קורה איתך, למה הפרצוף?" חבר 2: "מבואס אחי, הפיצה הגיעה בלי תוספות".
הבנאדם שקנה את כל הכרטיסים להופעה לפני שהבנת שהיא בכלל קיימת, ועכשיו מוכר לך אותם ב-400% רווח עם חיוך של דוד שעושה לך טובה. ספסר לא עובד, ספסר "מתווך". הוא גם זה שתמיד גורם לך להרגיש כמו פראייר שמחכה בתור.
מקור: מילה עברית תקנית מהשורש ס-פ-ס-ר, שקיבלה ברחוב משמעות של מי שקונה כרטיסים בכמויות ומוכר אותם ביוקר. בשנים האחרונות נקשרה בעיקר להופעות ולמשחקי כדורגל.
דוגמה: "רציתי כרטיס לגמר, יש לי ספסר מחוץ לאצטדיון שמבקש אלף שקל. אחי, זה לא כרטיס, זה משכנתא".
מי שמשוכנע שהוא הדבר הכי טוב שקרה לעולם, ובינתיים כולם מסביב רק מגלגלים עיניים. בדרך כלל מלווה בפדיחה קלה כשהמציאות מתנגשת בביטחון העצמי.
מקור: ביטוי עברי מדובר: מי ש"עובד על אחרים" מרמה אותם, ומי ש"עובד על עצמו" כבר הצליח לרמות גם את עצמו ומאמין לסיפור שלו.
דוגמה: "הוא חושב שכל הבנות מתות עליו, אחי, הוא סתם עובד על עצמו".
מישהו או משהו שנראה מזלזל, זול, חסר רמה או סתם מוזנח. אפשר להגיד על מסעדה, על בגד או על בנאדם שמתנהג בלי שום סטייל. הגרסה העדינה של "איזה מקום עלוב".
מקור: ככל הנראה מיידיש ומפולנית: pustak, "ריקני" – בנאדם ריק וחסר ערך. בעברית התרחבה המילה לכל דבר זול ומוזנח.
דוגמה: "הזמנתי פיצה מהמקום ההוא, פושטק לגמרי, הבצק כמו קרטון".
לבלות בכיף, בלי לחץ ובלי לחשוב על מחר. כשמישהו "עושה חיים" זה אומר שהוא בשיא הסבבה שלו: שמש, חברים, אוכל טוב, ואפס אחריות. בדרך כלל נאמר בקצת קנאה מצד מי שעדיין יושב במשרד.
מקור: תרגום שאול מהביטוי האנגלי to have a life ומהשפה המדוברת של שנות ה-90 והאלפיים, שהפכה את "חיים" לשם נרדף לבילוי וכיף.
כתיב נוסף: עושה חיים
דוגמה: "תראה אותו בתאילנד, עושה חיים, ואני פה בדוח רבעוני".
דוגמה נוספת: "תראה אותו, יום רביעי בצהריים והוא בבריכה. עושה חיים הבנאדם".
מישהו שמתנהג כאילו מצלמים אותו כל הזמן: יושב בצורה מסוימת, מדבר בטון מסוים ומנסה להיראות יותר מעניין ממה שהוא באמת. בניגוד לסחבק האמיתי שפשוט בא כמו שהוא, העושה פוזות עובד על זה שעות מול המראה.
מקור: מהמילה הצרפתית-אנגלית pose (תנוחה לצילום). "פוזה" נכנסה לעברית כבר מזמן, והצירוף "עושה פוזות" מתאר מי שמתנהג כאילו הוא תמיד מול מצלמה.
דוגמה: "הוא הגיע לברביקיו עם משקפי שמש בתשע בערב ורק עושה פוזות, אף אחד לא הבין מה הוא רוצה".
כל דבר שנאמר או נעשה בלי שום סיבה, בלי שום כיוון ובלי שום משמעות. תשובה של מישהו שלא הכין שיעורי בית, או תוכנית לסופ"ש שנקראת "נראה מה יהיה". ההיפך הגמור של תכלס.
מקור: מארמית של התלמוד: "בוקי סריקי" הם כדים ריקים, ובהשאלה – דיבורים ריקים מתוכן. משם עבר הצירוף לעברית המדוברת כשם נרדף לשטויות.
דוגמה: "שאלתי אותו מה התוכנית לשבוע הבא והוא ענה לי איזה בוקי סריקי, בלי שום פרטים".
מישהו שמדבר בקול מתקתק ומתחנן, כאילו הוא ילד בן חמש שרוצה גלידה לפני ארוחת ערב. בדרך כלל זה בא עם נודניק ברקע, כי אם "לא" לא עבד, אז ננסה את זה בקול של חתלתול.
מקור: משחק מילים עברי על הפועל "להתחנן", עם הכפלת הצליל "חנחן" שנותנת לו טון מתקתק וילדותי.
דוגמה: "תפסיק להיות מתחנחן, אמרתי לך שאני לא נוסע אליך באמצע הלילה בשביל פיצה".
כל דבר שקורה בלי הפסקה, בלי נשימה ובלי רחמים. עבודה, מסיבה, חפירות של חבר – אם זה לא נגמר, זה נון סטופ. אומרים את זה עם עיניים קצת עייפות.
מקור: מאנגלית: non-stop, כלומר בלי עצירה. נכנס לעברית בעיקר דרך פרסומות, מסיבות ותחנות רדיו.
דוגמה: "השבוע היה נון סטופ, אני לא זוכר מתי ישנתי".
מילת שבח לכל דבר שהיה ברמה גבוהה במיוחד: מסיבה, אוכל, מופע או סתם יום טוב. ככל שהפיצוץ גדול יותר, ככה עוד שבוע מדברים על זה.
מקור: מהמילה העברית התקנית "פיצוץ", שבסלנג קיבלה היפוך משמעות: משהו כל כך טוב שהוא "מפוצץ" – בדומה ל"מטורף" או "הורס".
דוגמה: "היית אתמול בחתונה? אחי, פיצוץ! הדי ג'יי עשה לנו שיעורי בית".
כשהחופר במשרד מתחיל לדבר ואתה כבר מרגיש איך הזמן נעצר – זו חפרנות. אותו סיפור, שלוש פעמים, עם פרטים שאף אחד לא ביקש. הקרוב המשפחתי של הנודניק, רק עם יותר מילים.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות על משהו כאילו חופרים בור שאין לו סוף. "חפרנות" היא שם העצם שנגזר מ"חפרן".
דוגמה: "ישבתי איתו עשר דקות על קפה, קיבלתי חפרנות על הארנונה שלו, בא לי לברוח".
בלי לחץ, בלי דרמה, בלי להתאמץ יותר מדי. אפשר להגיד על ערב, על בנאדם או על החלטה: כל מה שקל, נינוח ולא מחייב. ההפך הגמור מפלצן שעושה מכל דבר אירוע.
מקור: מאנגלית: light (קל). הגיע לעברית דרך מוצרי מזון "לייט" והתרחב לתיאור כל דבר קליל ולא מחייב.
דוגמה: "אל תתלבש יותר מדי, זה ערב לייט, רק אנחנו והפיצה".
כשמשהו קטן יצא משליטה והפך לאירוע שלם עם קהל, רעש ומלא דרמה. בעצם גרסה מנופחת של בלאגן, רק עם אווירה של חגיגה.
מקור: מהמילה "פסטיבל" (במקור מלטינית festivus, חגיגי). בסלנג היא משמשת בציניות לכל מצב שיצא משליטה והפך לאירוע.
דוגמה: "ביקשתי מכולם להביא סלט אחד, בסוף הגיעו 40 איש ושלושה גריל. פסטיבל".
בן אדם שהקצב שלו נקבע לפי איזה מצב רוח של שבת בצהריים. הכל אצלו איטי, רגוע וקצת מרחף, והוא אף פעם לא ממהר לשום מקום — גם כשהוא כבר חופר לכולם על כמה שהחיים טובים.
מקור: מהמילה "סטלה" או "סטלן", ככל הנראה מהאנגלית stoned (מסטול). בעברית המילה התרחבה מצרכן קנאביס לכל אחד שמתנהל לאט ובמצב מרחף.
דוגמה: "קבענו ב-8 והוא הגיע ב-10 עם חיוך ושקית חטיפים, סטלן קלאסי".
שאלה שמתחילה בסקרנות תמימה ומסתיימת בעלבון. משמשת כשמישהו נעלם, מתנהג מוזר, או פשוט עושה משהו שלא הגיוני, ומתקרבת מאוד למה הקטע, רק עם קצת יותר כעס בעיניים. כשאומרים אותה עם "איתך" בסוף, כדאי להתחיל לדאוג.
מקור: מהפועל העברי "לסגור" במובן של "להגיע להסכמה" או "מה נקבע". השאלה "מה נסגר?" התגלגלה לשאלה "מה קורה איתך?" עם נימה של חוסר סבלנות.
דוגמה: "אחי, מה נסגר, קבענו ב-8 ואתה מגיע ב-10 וחצי?"
ביטוי שימושי שאומר "בחייך", "לא נכון", או "אל תהיה תמים". אפשר להגיד אותו כשמישהו מספר לך סיפור לא הגיוני, וגם כשמישהו מתנצל על שטות והשיחה צריכה פשוט להמשיך הלאה. הכל תלוי בטון, ובכמה ידיים זזות תוך כדי.
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה בהשפעת הערבית "חַלִּיק" או "סִיבַּכּ" (עזוב), שמשמש כדי לבטל את דברי בן השיח.
דוגמה: חבר 1: "סליחה שלא עניתי, הטלפון היה על שקט". חבר 2: "עזוב אותך, הכל טוב".
משפט הקסם של כל ישראלי שלא בא לו. לא תמיד מדובר בעייפות אמיתית, לפעמים פשוט אין חשק לקום מהספה ולעשות משהו שהוא לא נטפליקס. אפשר להוסיף "אין לי כוח לאף אחד" לאפקט דרמטי.
מקור: ביטוי עברי פשוט שהפך לסמל תרבותי של העצלות הישראלית, ומוכר גם בגרסה המקוצרת "אין כוח".
דוגמה: חבר 1: "יאללה, באים לים?" חבר 2: "אחי, אין לי כוח".
בנאדם שמקבל את החיים כמו שהם בלי להתלונן: אומרים לו ללכת לפיצה, הוא הולך. אומרים לו לשנות תוכניות, הוא משנה. ברוב המקרים הוא גם יגיד סבבה על כל דבר, כולל דברים שבאמת לא סבבה.
מקור: מהפועל העברי "לזרום" – ללכת עם הזרם. בהשפעת הביטוי האנגלי go with the flow, שהפך בשנות ה-90 לשם תואר לאדם נוח וגמיש.
דוגמה: "תיקח את דניאל לטיול, הוא זורם, לא יעשה לך בעיות".
שאלה שנשאלת כשמישהו עושה משהו מוזר ואתה מנסה להבין מה עובר לו בראש. משמש גם כפתיח לשיחה במקום "מה קורה", וגם כשאתה מתעצבן על נודניק שמסתובב לך מסביב ולא אומר מה הוא רוצה.
מקור: מהמילה "קטע" במובן של "עניין" או "סיטואציה". השאלה "מה הקטע?" היא הדרך העברית לשאול "מה העניין?" או "מה קורה פה?".
דוגמה: "אחי, מה הקטע? הזמנת אותי לשבע ואתה עוד במקלחת".
בנאדם שהגוף שלו בשיחה אבל הראש שלו בקפריסין. שואלים אותו שאלה, והוא עונה אחרי שלוש שניות עם "מה?". לא להתבלבל עם חופר: המרחפן לא מדבר יותר מדי, הוא פשוט לא פה.
מקור: מהפועל העברי "לרחף" – כמו מי שמרחף מעל הקרקע ולא נוגע במציאות. המשמעות קרובה ל"בעננים".
דוגמה: "דיברתי איתו עשר דקות על החתונה, הוא מרחפן, לא שמע מילה".
הלוואה מאנגלית שמשמשת בדיוק כשמישהו מוכר לך בלאגן עם עטיפת מתנה. אומרים אותה כשלא מאמינים אף מילה, ולפעמים גם סתם כי היא נשמעת טוב יותר מ"שטויות".
מקור: מאנגלית: bullshit (מילולית "חרא של שור"), שמשמעותה שטויות ושקרים.
דוגמה: "הוא אומר שהוא מרוויח עשרים אלף בחודש מעבודה מהבית? בולשיט, הוא עדיין גר אצל אמא".
מישהי (או מישהו, אבל בעיקר מישהי) שנראית כל כך טוב שהשיחה בחדר נעצרת לשנייה. מחמאה ישנה שעדיין עובדת, אם כי היום עדיף להגיד אותה בקול נמוך ובלי לעמוד ליד ההורים.
מקור: מהמילה העברית "חתיכה" (פיסה), שבסלנג של שנות ה-50 וה-60 הפכה לתיאור של אישה יפה, ככל הנראה בהשפעת הביטוי האנגלי a piece.
דוגמה: "ראית את החברה החדשה של דניאל? אחי, חתיכה. הוא עוד יגיד וואלה על עצמו".
מצב רוח של יום שני בשבע בבוקר. לא ממש עצוב, לא ממש כועס, פשוט משהו כבד ואפור באוויר שאי אפשר להסביר. בדרך כלל התוצאה של משהו מבאס שקרה, או של כלום בכלל.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. יש המקשרים אותה ליידיש ויש לערבית המדוברת, ובכל מקרה היא מתועדת בעברית הישראלית כבר מאמצע המאה ה-20.
דוגמה: "מה קרה לך? אתה כולו מצוברח היום". "לא יודע אחי, ירד גשם והקפה נגמר".
מדויק. בדיוק. פגיעה בדיוק במרכז, בין אם מדובר בחיצים, בתשובה לשאלה או בזמן ההגעה של השליח. כשמישהו אומר "בול" הוא בעצם מעניק לך ציון מאה ומחמאה קטנה על הדרך, בלי להתאמץ יותר מדי. קרוב משפחה של סחטיין, רק יותר קצר ופחות מתלהב.
מקור: מצרפתית: boule (כדור) או מאנגלית bull's eye – פגיעה במרכז המטרה. בעברית זו המילה הכי קצרה ל"בדיוק".
דוגמה: "אמרתי לו שיגיע ב-8 והוא הגיע בדיוק ב-8:00. בול!"
כל דבר שיש לו סטייל, שווה, או פשוט עושה רושם. מי שמגניב הוא בדרך כלל קצת תותח עם יחסי ציבור טובים. אבל זהירות: מי שמסביר לכולם כמה הוא מגניב, כנראה לא.
מקור: מהשורש העברי ג-נ-ב ("גונב את ההצגה"), או ממילת הסלנג של שנות ה-70 "גניבה" שמשמעה דבר שווה. הפך למקבילה העברית של cool.
דוגמה: "ראית את האוטו החדש שלו? וואו, איזה מגניב".
הדרך הישראלית להגיד שהכל טוב, בלי להתאמץ ובלי להתלהב יותר מדי. עדיין ברמה של סבבה, אבל עם קצת יותר אנרגיה. אפשר להגיד על אוכל, על בנאדם, על תוכנית לשישי או על מצב כללי בחיים.
מקור: מערבית: אַחְלָא, "יותר מתוק" או "הכי יפה". נכנס לעברית כבר בתקופת היישוב והפך לאחת המילים הנפוצות ביותר.
דוגמה: "מה נשמע?" "אחלה, אחלה. ואצלך?"
המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה.
מקור: מערבית: יַא אַללָּה, "הו אלוהים". בעברית איבד את המשמעות הדתית והפך לקריאת זירוז כללית.
דוגמה: חבר 1: "אנחנו מאחרים כבר חצי שעה". חבר 2: "יאללה יאללה, אני יורד". (הוא עוד במקלחת).
בנאדם שהפך את לא לעשות כלום לסגנון חיים. לא מרושע ולא נודניק, הוא פשוט תמיד בדרך להתחיל משהו, ואף פעם לא מגיע. הספה שלו כבר מכירה אותו בשמו הפרטי.
מקור: מהמילה העברית "בטל" (ריק, שאינו עושה דבר). "בטלן" מופיע כבר בספרות חז"ל, ובסלנג הוא מתאר מי שהפך את הבטלה לאורח חיים.
דוגמה: "אמרתי לו לעזור לי לעבור דירה והוא שאל אם אפשר מחר. מחר של שנה הבאה. בטלן".
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה.
מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון.
דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, של חמישים שקל". חבר 2: "וואלה."
מי שמצליח להפוך כל קטע קטן, כמו עיכוב של חמש דקות או סלט בלי זיתים, לטרגדיה לאומית. הכול אצלו או הסוף העולם או הרגע הכי יפה בחיים, ואין אמצע. בדרך כלל גם יש לו קהל שהוא ממש לא ביקש, אבל מקבל בכל מקרה.
מקור: מאנגלית: drama queen, ביטוי שנכנס לעברית דרך תרבות הפופ האמריקאית.
דוגמה: "היא שלחה לי שבע הודעות קוליות כי הקפה שלה היה פושר, איזו דרמה קווין".
קריאת תדהמה שמתאימה לכל מצב: הפתעה, פחד, התלהבות או סתם חוסר אמון מוחלט. הטון קובע הכול, ומי שמאריך את ה"ה" בסוף כנראה ראה משהו ממש מטורף. בקטע של תכלס, זו תגובה שאי אפשר לטעות בה.
מקור: מהמילה "אמא" עם סיומת החיבה "ל'ה" מיידיש. קריאת בהלה שבה קוראים לאמא, כמו בערבית "יַא מַמַא".
דוגמה: אדם 1: "ראית כמה עולה דירה בתל אביב?" אדם 2: "אמאלהההה".
מישהו שמגיע לכל מקום בלי להביא כלום, אבל אוכל, שותה ולוקח הביתה שאריות – ממש כמו ספוג. קרוב משפחה של פרזיט, רק עם יותר סטייל ופחות בושה.
מקור: מאיטלקית/לדינו: spugna, ספוג. במקור סמרטוט לשטיפת רצפה, ובסלנג – מי שסופג הכל ולא נותן כלום.
דוגמה: "הוא שוב הגיע לברביקיו בלי אפילו חומוס ויצא עם שלוש קופסאות, איזה ספונג'ה".
כל דבר שהוא מעולה, מטורף או ברמה גבוהה במיוחד – אוכל, מסיבה, ציון, או אפילו בחור שנראה טוב. מילה אחת שמסכמת "וואו" בלי שצריך להתאמץ.
מקור: מאיטלקית: bomba (פצצה). נכנס לעברית בהשפעת תרבות הבילוי והמוזיקה הים תיכונית, ומשמש כמחמאה לדבר מעולה.
דוגמה: "היית אתמול במסיבה של דנה? בומבה! עד ארבע בבוקר רקדנו".
אדם שמצטרף לכל מקום בלי להשקיע כלום – לא בנזין, לא תכנון ולא כסף. כל הכבוד לו על ההתמדה. בגרסה העדינה זה פשוט מי שמנצל ליד חבר שכבר סידר הכל, ובגרסה הקשה הוא סוג של פלצן שעוד מספר לכולם שהוא ארגן את הערב.
מקור: מהמילה "טרמפ", שנכנסה לעברית מאנגלית (tramp, נווד) עוד בתקופת המנדט. מי שתופס טרמפ על מאמץ של אחרים הוא טרמפיסט.
דוגמה: "הוא לא עזר בכלום באורגניזציה אבל נרשם לחגיגה ראשון, טרמפיסט ברמות".
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. יכולה להיות סיפור, מצב, בעיה, רעיון או סתם משהו שקרה. כשמישהו אומר "איזה קטע" – הוא מתכוון שמשהו מוזר, מצחיק או מפתיע קרה. כשהוא אומר "אין לי קטע עם זה" – זה אומר שזה פשוט לא בא לו.
מקור: מהמילה העברית התקנית "קטע" (חלק, מקטע), שבסלנג קיבלה משמעות רחבה של סיטואציה, עניין או חוויה.
דוגמה: חבר 1: "שמע, פגשתי את האקסית שלי בסופר". חבר 2: "איזה קטע!".
מישהו שיודע הכל על הכל חוץ מלדבר עם בנות, לצאת מהבית או להבין שכבר שלוש בבוקר. בדרך כלל אוהב מאוד את מה שהוא אוהב, ויכול ללחפור עליו שעות. הכינוי נאמר גם בחיבה, ולפעמים כמחמאה אמיתית.
מקור: מהמילה העברית "חנון" (מרחם), שבשנות ה-80 עברה שינוי משמעות מוזר: מתלמיד שמשתדל לרצות את המורה לבנאדם ששקוע בלימודים ובטכנולוגיה, מקביל ל-nerd האנגלי.
דוגמה: "אחי, הוא שינן את כל הפרקים של הכוכבים הנופלים בעל פה, חנון אמיתי, אבל תמיד אפשר לסמוך עליו".
מי שגר אצלך על הספה "לכמה ימים" כבר שלושה שבועות ואוכל לך את כל מה שיש במקרר. בניגוד לסחבק, שבא לבלות איתך, הפרזיט בא לגור איתך.
מקור: מיוונית דרך לטינית: parasitos – מי שאוכל ליד שולחנו של אחר. בעברית התקנית זה "טפיל", וברחוב – פרזיט.
דוגמה: "תגיד לו כבר ללכת הביתה, הוא פרזיט, גמר לי את הגבינה והשוקולד".
הרבה כסף, במיוחד בהתחשב בנסיבות.
דוגמה: "עזרתי לאיזה בחור עשיר עם כמה דברים בגינה. עשיתי ג'ובה בעבודה הזאת".
מקור: מערבית: ג'וּבָּה, במקור גלימה או מעיל רחב. התגלגל לסלנג כ"חבילה גדולה" של כסף.
בנאדם שכל הזמן מקרר את האווירה, או לחלופין מקפיא אותה. מזגן הוא מי שבא לפגישה, יושב בפינה, לא אומר מילה, והטמפרטורה בחדר יורדת בעשר מעלות. לפעמים הוא פשוט נודניק שהחליט לעבור לשיטה השקטה.
מקור: מטאפורה עברית חדשה: כמו מזגן, הוא מקרר את האווירה בכל חדר שהוא נכנס אליו.
דוגמה: "תזמין אותו לחתונה, אבל תשים אותו רחוק מהריקודים, הוא מזגן, הוא ידרדר את כל הערב".
כשמישהו מגיע, אבל רק בקטע של "תראו, אני פה". הוא מופיע לחצי שעה באירוע, מחייך לכולם, אוכל משהו ונעלם, כאילו מילא מכסה. אפשר גם להשתמש בזה על מי שעושה משהו בחצי כוח רק כדי לצאת ידי חובה.
מקור: ביטוי עברי מדובר, הרחבה אירונית של "לכבד בנוכחות" – מי שמגיע רק כדי שידעו שהוא היה.
דוגמה: "הוא הגיע לחתונה רק לעשות כבוד, עד שהחתן אמר שלום הוא כבר היה באוטו".
בנאדם שמתעסק בפרטים הכי קטנים ומחשב כל שקל וחצי. אם יצאתם לאכול והוא מבקש לפצל את החשבון לפי מי לקח יותר צ'יפס, זה הוא. קרוב משפחה של נודניק, רק עם מחשבון, ובדרך כלל גם נחשב לפרייר הפוך — הוא בטוח שאף אחד לא יעבוד עליו.
מקור: מהמילה העברית "קטן", במובן של מי שמתעסק בקטנות. מוכר כבר בעברית של תחילת המאה ה-20.
דוגמה: "אחי, עשרים אגורות? אל תהיה קטנוני".
בנאדם שמרגיש שהוא ה-דבר הכי גדול מאז הפיתה, ולא שוכח להזכיר לך את זה כל חמש דקות. לא תמיד יש לו על מה, אבל זה לא מפריע לו. אחיו הבכור של הפלצן.
מקור: מילה עברית עתיקה מהשורש ש-ח-צ, המופיעה כבר במקרא ("בני שחץ" באיוב). משמעה גאוותן ויהיר.
דוגמה: "קנה אופניים חשמליים והתנהג כאילו זכה בטור דה פראנס, איזה שחצן".
