מילון סלנג אורבני ישראלי

המילון החופשי לסלנג העברי — יותר מ-600 מונחים, פירושים ודוגמאות שימוש. חדשים ראשונים.

כינוי לחבר טוב, הגרסה האנגלית של אחי. "מה קורה ברו?", "ברו, תקשיב לי רגע" — נאמר בחום, בקלילות, ולפעמים גם בטון של "אחי, באמת?" כשהחבר עשה משהו לא ברור.

מקור: מאנגלית: bro, קיצור של brother (אח). התפשט בסלנג האמריקאי ומשם, דרך סדרות, יוטיוב ורשתות חברתיות, לעברית של הצעירים.

כתיב נוסף: ברואו, ברוו

דוגמה: "ברו, אתה בא הערב או שאתה שוב נעלם לי?"

אהבתם?

תקלה קטנה ומוזרה, בדרך כלל במשחק, באפליקציה או בסרטון — הדמות נתקעת בקיר, המסך מהבהב, משהו פשוט לא מתנהג כמו שצריך. אחות קטנה של הבאג. בצחוק אומרים את זה גם על אנשים: מישהו שנתקע באמצע משפט "עשה גליץ'".

מקור: מאנגלית: glitch, "תקלה רגעית". מקור המילה האנגלית אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהגיעה מיידיש (גליטש, "החלקה"). לעברית היא נכנסה דרך עולם הגיימינג והרשת.

כתיב נוסף: גליץ, גליטש

דוגמה: "באמצע הזום היא עשתה גליץ' והפרצוף שלה נתקע על פרצוף מצחיק לחמש דקות".

קריאת התלהבות למשהו מדהים, מצוין, מעל ומעבר. ההופעה הייתה טירוף, האוכל טירוף, הנוף טירוף. משמש גם במובן של עומס מטורף: "יש טירוף בעבודה" — כלומר אין לך רגע לנשום. קרוב משפחה של פצצה.

מקור: מעברית: טירוף הוא שיגעון, כמו ב"טירוף הדעת", מהשורש ט-ר-ף. בסלנג המשמעות התהפכה לשבח — משהו כל כך טוב שהוא "משגע".

דוגמה: "ראית את הגול בדקה ה-90? טירוף, פשוט טירוף".

מילה שבאה לפני שם עצם ומעצימה אותו, בערך כמו "איזה" או "אחלה של". "וואחד פיצוץ", "וואחד בלגן", "וואחד בן אדם" — כל מה שבא אחרי זה פשוט גדול, מוגזם או מרשים יותר מהרגיל, לטוב ולרע.

מקור: מערבית: واحد (וַאחַד), "אחד". בערבית המדוברת משמשת גם במובן "איזה, אחד ש…", ומשם נקלטה בסלנג העברי כמילת הדגשה.

כתיב נוסף: ואחד

דוגמה: "הייתה אתמול וואחד מסיבה, לא ישנתי עד שש בבוקר".

מצב של רוגע מוחלט, בלי לחץ ובלי לו"ז — הסתלבט בגרסה הרוחנית. אומרים "שאנטי" על מקום, על אדם או על אווירה: חוף בסיני, מסיבת טבע או חבר שלא מתרגש משום דבר. "תהיה שאנטי" = תירגע, הכל יסתדר.

מקור: מסנסקריט והינדית: शान्ति (שַׁאנְטִי), "שלום, שלווה פנימית", מילה שחוזרת במנטרות ובמדיטציה. הגיעה לעברית עם המטיילים הישראלים שנסעו להודו אחרי הצבא.

כתיב נוסף: שאנטי שאנטי

דוגמה: "הטיסה התעכבה בשלוש שעות ואתה עוד יושב פה שאנטי ושותה צ'אי?"

הירשמו

הזן את המייל שלך כדי לקבל עדכונים חדשים מרשימת המונחים

מונח מעולם הכספים שכל פרילנסר לומד לשנוא: "שוטף פלוס 30" אומר שתקבל את הכסף 30 יום אחרי סוף החודש שבו הגשת חשבונית. כלומר, אם עבדת בתחילת החודש, אתה מחכה כמעט חודשיים. "שוטף פלוס 90" זה כבר סוג של באסה רשמית.

מקור: מהעגה של הנהלת החשבונות בעברית: "שוטף" הוא החודש הנוכחי, ו"פלוס" הוא מספר הימים שנוספים אחרי סופו. המונח עבר מהמשרדים לשפת היום יום ככינוי לכל תשלום שמתעכב.

כתיב נוסף: שוטף+30, שוטף פלוס 30, שוטף +60

דוגמה: "עשיתי להם את החלטורה בשבוע אחד, והם עונים לי בנחת: התשלום שוטף פלוס 60".

כינוי חיבה-עלבון למישהו טיפש, תמים או פשוט מבולבל. פחות חריף מדביל, יותר קרוב לטמבלול — אפשר לקרוא ככה לחבר שעשה שטות ולחבק אותו מיד אחר כך. בדרך כלל נאמר עם חיוך ולא עם כעס.

מקור: מערבית: أهبل (אַהְבַּל), "טיפש, תמהוני", מהשורש ה-ב-ל. נכנסה לעברית המדוברת דרך הסלנג הערבי שהיה נפוץ בארץ עוד מימי היישוב.

כתיב נוסף: אהבלה

דוגמה: "יא אהבל, שכחת את המפתחות בפנים ועכשיו כולנו מחכים למנעולן".

משהו קטן שמקפיץ אצלך תגובה רגשית גדולה — שיר, ריח, משפט או מישהו שמזכיר לך את האקס. בשפת היום יום משתמשים בזה גם בחצי צחוק: כל דבר שמעצבן אותך במיוחד הוא "טריגר". ואם מישהו כועס מכל שטות, אומרים עליו שהוא "מוטרגר".

מקור: מאנגלית: trigger, "הדק". בפסיכולוגיה המונח מתאר גירוי שמעורר זיכרון טראומטי; ברשת של שנות ה-2010 הוא התרחב לכל דבר שמעורר תגובה חזקה, ומשם הגיע לעברית.

כתיב נוסף: טריגרים, מוטרגר

דוגמה: "אל תשים את השיר הזה, זה טריגר בשבילי, הוא התנגן בפרידה הכי גרועה שלי".

המקום העצוב שבו נוחת מי שיש לו קראש על מישהו, והמישהו הזה רואה בו רק "חבר ממש טוב". אתה סוחב לה שקיות, מקשיב לה על האקסים, והיא מחבקת אותך ואומרת "אתה כמו אח בשבילי". משם כמעט אין דרך חזרה.

מקור: מאנגלית: friend zone, "אזור החברים". הביטוי התפרסם בזכות פרק בסדרה "חברים" משנות ה-90, ומשם עבר לרשת ולעברית המדוברת כמו שהוא.

כתיב נוסף: פרנדזון, פרנד-זון

דוגמה: "שלוש שנים אני מחכה שהיא תבין שאני מאוהב בה, ואתמול היא ביקשה שאעזור לה לבחור מתנה לחבר שלה. רשמית בפרנד זון".

החברה הכי טובה שלך, זאת שיודעת הכל ומקבלת את הצילום מסך לפני כולם. קצת יותר מאחותי וקצת פחות מנשמה תאומה — מי שמגיעה ראשונה כשיש דרמה ואחרונה כשנגמרת המסיבה. בעיקר בשימוש אצל בנות, אבל גם בנים כבר מכריזים על בסטי בלי בושה.

מקור: מאנגלית: bestie, קיצור חיבה של best friend (החבר/ה הכי טוב/ה). הגיעה לעברית דרך אינסטגרם וטיקטוק ונקלטה אצל דור ה-Z.

כתיב נוסף: בסטיז

דוגמה: "אין מצב שאני הולכת לחתונה הזאת בלי הבסטי שלי, היא היחידה שתגיד לי אם השמלה נוראית".

מישהו או משהו שכולם מתרחקים ממנו, לא נוגעים בו ולא רוצים קשר איתו. אדם שהפך למוקצה הוא מי שאחרי סיפור מביך או התנהגות מכוערת אף אחד בחבר'ה כבר לא מזמין אותו לשום דבר. אפשר להגיד גם על חפץ מגעיל: "אל תיגע בגרביים האלה, הן מוקצה".

מקור: מעולם ההלכה — "מוקצה" הוא חפץ שאסור לטלטל בשבת, וממנו הביטוי התלמודי "מוקצה מחמת מיאוס": חפץ שמרוב שהוא מאוס, אדם מרחיק אותו מעצמו. בעברית המדוברת המונח עבר מחפצים לאנשים, במובן של מי שכולם מרחיקים.

דוגמה: "מאז שהוא סיפר לכולם את הסוד שלה, הוא מוקצה בקבוצה, אף אחד לא עונה לו".

חייל שמשרת ביחידה לוחמת — חי"ר, שריון, הנדסה קרבית וכו'. בסלנג "קרבי" הוא גם תואר כבוד: מי שישן בשטח, סוחב ציוד ואוכל מנות קרב, ולא מפספס הזדמנות להזכיר את זה לג'ובניקים. יש גם "פרופיל קרבי" — פרופיל רפואי שמאפשר לשרת כלוחם — ו"קרבי" ככינוי למשהו קשוח במיוחד.

מקור: מהסלנג של צה"ל — מהמילה "קרב", בתואר "קרבי" (שייך לקרב). המונח משמש בצה"ל להבחנה בין תפקידים לוחמים לתפקידי עורף ותומכי לחימה, ומשם עבר לשפה היומיומית.

דוגמה: "הוא לא סתם חייל, הוא קרבי, בא הביתה פעם בשלושה שבועות ונרדם על הספה עם הנעליים".

הדרך הישראלית להגיד "בשום פנים ואופן" — או, לפי האינטונציה, "וואו, לא מאמין!". כשזה נאמר בטון יבש זה סירוב חד ("אין מצב שאני עובד בשבת"), וכשזה נאמר בצעקה עם עיניים פתוחות זה הלם והתלהבות ("אין מצב! התקבלת?!"). שתי מילים שעושות את העבודה של משפט שלם.

מקור: עברית מדוברת — צירוף של "אין" ו"מצב" במובן "אין שום מצב / אפשרות שזה יקרה". הצירוף נפוץ מאוד בעברית הישראלית, ומקבילו הקרוב באנגלית הוא no way, שגם הוא משמש גם לסירוב וגם להבעת תדהמה.

דוגמה: "אמא, אפשר לישון אצל נועה?" "אין מצב, מחר יש לך מבחן".

משהו ששמעו, ראו או עשו כל כך הרבה פעמים שכבר נמאס ממנו. שיר שמתנגן בכל רדיו, בדיחה שכולם כבר מכירים, סדרה שכל העולם כבר דיבר עליה עד הסוף — הכל חרוש. כשמשהו חרוש הוא כבר לא מצחיק ולא מקורי, ולפעמים אפילו גובל בקרינג'.

מקור: עברית — "חרוש" במובן המילולי הוא שדה שעבר עליו מחרשה. הדימוי הוא של משהו שעברו עליו שוב ושוב עד שלא נשאר בו כלום חדש, והמילה התקבעה בסלנג במובן "שחוק" ו"נדוש".

דוגמה: "די עם השיר הזה, הוא חרוש, שמעתי אותו עשר פעמים רק היום".

מישהו שנמצא כל הזמן במתח, ממהר, מתקתק ומלחיץ את כל מי שסביבו. הלחוץ שולח חמש הודעות "נו?" בדקה, מגיע לשדה התעופה ארבע שעות לפני הטיסה ונכנס לקריז אם משהו זז בתוכנית. משמש גם כתיאור רגעי ("אני לחוץ מהמבחן") וגם כתכונת אופי ("הוא בנאדם לחוץ").

מקור: עברית — מהשורש ל־ח־ץ, "לחוץ" במובן המילולי של משהו שמופעל עליו לחץ. בעברית המדוברת המשמעות הורחבה ללחץ נפשי ולמי שחי במתח קבוע, בדומה ל־stressed באנגלית.

דוגמה: "תירגע, אחי, אתה לחוץ מדי, יש עוד שעה עד שהסרט מתחיל".

ימי החופשה הרשמיים של חייל בצה"ל, שנצברים לאורך השירות ושאפשר לבקש לצאת אליהם. "לצאת לרגילה" זה החלום של כל חייל אחרי שבוע ארוך: כמה ימים בבית, בלי שמירות ובלי מסדרים. יש מי שחוסך את הרגילה לטיסה לחו"ל, ויש מי ששורף אותה ביום הראשון שמאשרים לו.

מקור: מהסלנג של צה"ל — קיצור של "חופשה רגילה", המונח הרשמי לימי החופשה השנתיים של החייל (להבדיל מחופשה מיוחדת). עם הזמן "חופשה" נפלה, ונשארה רק "רגילה".

דוגמה: "המ"פ אישר לי שלושה ימי רגילה, אני טס לאילת ואל תחפשו אותי".

בצה"ל — כל חייל שאינו קצין: טוראים, רב"טים, סמלים, ובעצם כל מי שמקבל פקודות ולא נותן אותן. אומרים "חדר אוכל של חוגרים" או "שירותים לחוגרים", ובשיחה בין חיילים זה משמש גם בגאווה וגם בבדיחה מרירה על מעמד. לא משנה אם אתה קרבי או ג'ובניק — כל עוד אין לך דרגת קצונה, אתה חוגר.

מקור: מהתנ"ך — "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א' כ, יא): החוגר הוא מי שחוגר את חגורת הנשק לפני הקרב. צה"ל אימץ את המילה כמונח רשמי לחיילים שאינם קצינים, ומשם היא עברה לסלנג הצבאי.

דוגמה: "אחי, אני חוגר, אני לא מחליט פה כלום, תדבר עם המ"מ".

שכבת איפור כל כך עבה שנראה כאילו מרחו אותה עם כלי עבודה. אומרים על מישהי (או מישהו) ש"שמה שפכטל" כשהמייקאפ מכסה הכל — ואפשר כמעט לגרד אותו עם ציפורן. בדרך כלל משומש בעקיצה, לפעמים גם בהומור עצמי לפני יציאה.

מקור: מגרמנית — Spachtel, מרית/מגרפת שפכטל שבעזרתה מורחים מרק וטיח על קירות. בעברית המילה הגיעה דרך עולם הבנייה והשיפוצים, ומשם הושאלה בציניות לשכבות איפור עבות.

דוגמה: "היא עלתה לחתונה עם כזה שפכטל, שכשהיא צחקה נפל לה חצי פרצוף".

אישה רכלנית, קולנית וחטטנית, שיודעת הכל על כולם ודואגת שגם כל הבניין יידע. היאכנע תמיד בעניינים, תמיד עם דעה, ותמיד בטון שנשמע עד הקומה השלישית. סוג של נודניק עם פה גדול ורשת מודיעין משוכללת.

מקור: מיידיש — יאַכנע (yakhne), במקור שם פרטי נשי שהפך לכינוי לאישה גסה, פטפטנית ורכלנית. המילה הגיעה לעברית עם דוברי היידיש ונשארה בעיקר בדיבור של הדור המבוגר ובהומור.

דוגמה: "אל תספר כלום לשכנה מלמטה, היא יאכנע, עד הערב כל הרחוב יידע שנפרדתם".

עקרת בית על־אלה. אישה שמנהלת את הבית כמו מבצע צבאי: הסיר על האש, הבית מבריק, המקרר מלא, ואף אחד לא יוצא ממנה רעב. היום משתמשים בזה גם בחיבה וגם קצת בעקיצה — על כל מי שמתקתקת ארוחת שישי לשלושים איש בלי להזיע.

מקור: מיידיש — באַלעבאָסטע (baleboste), צורת הנקבה של באַלעבאָס, שמגיעה מהצירוף העברי "בעל הבית". המילה עברה לעברית הישראלית עם העולים מאירופה ונשארה כאן כמחמאה לאישה שמנהלת משק בית ביד רמה.

דוגמה: "תראה איך היא מארגנת את כל החג לבד, איזו בלבוסטה, אמא שלי הייתה מתה עליה".

הפחה, גז, הפלצה – מה שיוצא כשהבטן מחליטה לדבר. משמש גם בהשאלה למשהו חסר ערך ("זה שווה פלוץ") או לשקר ריק מתוכן. ומי שאוהב להריח את התוצאה בכלל זוכה לתואר מסניף פלוצים.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; יש המקשרים אותה לפועל ביידיש פּלאַצן (פלאצן, "להתפוצץ"), ויש הרואים בה מילה אונומטופאית שמחקה את הצליל עצמו.

כתיב נוסף: פלוצים, פלצה

דוגמה: "מי עשה פלוץ באוטו? פותחים חלונות, עכשיו!".

שתי משמעויות: הראשונה – "באופן כללי, בלי להיכנס לפרטים" ("בגדול הכל בסדר"), השנייה – "בענק, ברמות" ("חגגנו בגדול"). אחיו הגדול של בקטנה, ולפעמים מחליף את תכלס כשרוצים לסכם סיפור ארוך במשפט אחד.

מקור: ביטוי עברי מדובר: מילת היחס "ב" עם "גדול", שנעשה למילת תואר־פועל בסלנג – בדיוק כמו "בקטנה".

דוגמה: "איך היה הטיול?" – "בגדול? שלושה ימים של גשם, אבל יצאנו מזה בגדול".

המילה הכי ישראלית שיש. פנייה לחבר, לאח, לנהג מונית שאתה רואה בפעם הראשונה ולכל אדם על פני כדור הארץ. יכולה להביע חיבה ("אחי, התגעגעתי"), תדהמה ("אחיייי"), אזהרה ("אחי, תירגע") או סתם מילת קישור באמצע משפט. קרוב משפחה של חביבי ונשמה.

מקור: מהמילה העברית "אח" עם כינוי השייכות "־י" (האח שלי). השימוש כפנייה כללית לכל אדם, גם שאינו קרוב משפחה, התקבע בעברית המדוברת.

כתיב נוסף: אח שלי, אחשלי

דוגמה: "אחי, אחי, אחי… אתה לא תאמין מה קרה לי היום".

"אתה מלך" זו הדרך הישראלית להגיד תודה ענקית, או פשוט להחמיא למישהו שהוא הכי טוב שיש. מקבלים את זה מהשכן שעזר לסחוב ספה, מהמלצר שהביא צ'ייסר על חשבון הבית, ומכל מי שהיה נשמה ברגע הנכון. אין שום קשר לכתר או לממלכה.

מקור: שימוש מושאל במילה העברית "מלך" כמחמאה, בדומה לשימוש ב־king באנגלית המדוברת.

כתיב נוסף: מלכה, מלך העולם

דוגמה: "עזבת הכל ובאת לקפוץ לי את האוטו בשתיים בלילה? אחי, אתה מלך".

מחמאה למי שעשה משהו אמיץ, ישר או פשוט עמד במילה שלו בלי לעשות מזה סיפור. ההכפלה מעצימה – לא סתם גבר, אלא תותח אמיתי. נשמע גם בציניות, כשמישהו מתרברב על הישג קטן במיוחד, כמו להרכיב מדף מאיקאה לבד.

מקור: ביטוי עברי מדובר שנבנה על הכפלת המילה "גבר" לשם הדגשה, תבנית נפוצה בעברית המדוברת (כמו "חבר חבר" או "רגע רגע").

דוגמה: "הוא החזיר לי את הכסף עוד לפני שביקשתי, ועוד הביא קפה. גבר גבר".

מי שמתנהג כמו גיבור אקשן – נכנס לבד לכל עניין, לא מחכה לאף אחד ובטוח שהוא יסדר הכל בכוח. בצבא זה החייל שרץ קדימה בלי לחכות לפקודה, באזרחות זה מי שנכנס לוויכוח עם שלושה מאבטחים. לפעמים מחמאה לקשוח אמיתי, ולרוב עקיצה על מי ששם את עצמו בסכנה בלי סיבה.

מקור: מהדמות ג'ון רמבו, גיבור סדרת סרטי האקשן שהחלה ב"דם ראשון" (First Blood) מ־1982, בגילומו של סילבסטר סטאלון.

דוגמה: "תירגע רמבו, זה רק תור בקופת חולים, לא צריך לפרוץ פנימה".

משהו או מישהו מדהים, מהמם, מכה בעיניים. "איזה שוס" נאמר על בחורה או בחור יפים במיוחד (בדומה לפצצה), אבל גם על דיל מטורף, גול מהחלומות או מסיבה שהייתה פשוט ענק.

מקור: ככל הנראה מיידיש, מהמילה שאָס (שוס, בגרמנית Schuss) שפירושה "יריה". הרעיון: משהו שפוגע בך כמו יריה. המילה נפוצה בעברית המדוברת כבר עשרות שנים.

דוגמה: "ראית את הדירה שהם שכרו? מרפסת לים, שלושה חדרים, במחיר של מחסן. שוס!".

תיאור חמוד-מזלזל למישהו שקצת יצא מדעתו, מתנהג מוזר או מתלהב יותר מדי. גרסה רכה יותר של פסיכי – לא באמת מפחיד, פשוט "קצת לא שם". אפשר להגיד את זה גם על רעיון מטורף או על מצב שיצא משליטה.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה מהאנגלית cuckoo (קוקייה), שמשמשת שם כבר מאות שנים כינוי למשוגע. אין קשר ל"קוקו" של השיער.

דוגמה: "הוא קם בחמש בבוקר לרוץ עשרים קילומטר בשביל הכיף. האיש קוקו לגמרי".

מישהו שהמקצוע שלו (או לפחות מה שהוא מספר לכולם) זה להעלות תוכן לרשתות ולהשפיע על העוקבים שלו. חי מלייקים, שיתופי פעולה וקוד הנחה, ומצלם כל ארוחה לפני שהוא נוגע בה. בישראל משתמשים בזה גם בציניות על כל מי שיש לו 800 עוקבים ומתנהג כמו סלב.

מקור: מאנגלית – influencer, "משפיע", מהפועל to influence. המונח נכנס לעברית עם עליית האינסטגרם באמצע שנות ה־2010.

כתיב נוסף: אינפלואנסרית, אינפלואנסרים, משפיען

דוגמה: "הוא לא עובד, הוא אינפלואנסר. כלומר הוא מעלה סטורי מהים ומחכה שמישהו ישלח לו קרם הגנה בחינם".

מי שמתנהג כאילו החיים שלו הם סרט והוא הכוכב הראשי, וכל השאר סתם ניצבים ברקע. לפעמים זה דווקא מחמאה – לחיות את הרגע עד הסוף, ללכת עם אוזניות בגשם כמו בקליפ. אבל רוב הזמן זה נאמר בעקיצה על מישהו שעושה מכל דבר קטן דרמה ומעלה על זה סטורי.

מקור: מאנגלית – main character, כלומר "הדמות הראשית". הביטוי (ובעיקר main character energy) התפוצץ בטיקטוק בסביבות 2020 ומשם עבר לסלנג של דור Z בישראל.

כתיב נוסף: מיין קאראקטר, מיין קרקטר אנרג'י

דוגמה: "היא ירדה מהאוטובוס, הסתכלה על השקיעה ועשתה סלואו מושן לבד. מיין קרקטר ברמות".

השוט הקטן ששותים אחרי שוט, או המשקה שבא מיד אחרי כדי לשטוף את הטעם. בבר אומרים "תביא צ'ייסר" ופתאום כל השולחן מקבל עוד סיבוב, וככה אף אחד לא יוצא מפה בלי להיות מסטול.

מקור: מאנגלית: chaser, מהפועל chase, לרדוף. באנגלית זה המשקה שבא "לרדוף" אחרי משקה חריף, ובישראל המילה התקבעה בחיי הלילה גם במשמעות של שוט קטן שמזמינים לשולחן.

כתיב נוסף: צ׳ייסר, צייסר

דוגמה: "אחי, עוד צ'ייסר אחד וזזים, יש לי עבודה מחר בשמונה".

חורבן טוטאלי, בלגן ברמה תנ"כית. משתמשים בזה כשמשהו לא סתם מבולגן אלא הרוס לגמרי, כמו הסלון אחרי מסיבה או מצב החשבון אחרי חופשה באילת. גרסה מכובדת יותר של ברדק.

מקור: מהתנ"ך: ספר נחום (ב, יא) מתאר את חורבן נינוה במילים "בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה", כלומר ריקנות, שממה והרס. מהפסוק נשאר בעברית המודרנית הצירוף המקוצר כביטוי לחורבן ולאי סדר מוחלט.

דוגמה: "השארנו את הילדים לבד לסופ"ש וחזרנו לבית שהוא בוקה ומבולקה".

כינוי גס לבנאדם מעצבן, טיפש או שפל. אחיו הקטן של השמוק, ושניהם אומרים בדיוק את אותו דבר על אותו איבר. נאמר בעיקר בעצבים, ולפעמים גם בחיבה בין חברים.

מקור: מיידיש: פּאָץ (pots), כינוי גס לאיבר המין הגברי, ובהשאלה אדם טיפש או נבזה. באנגלית האמריקאית המילה הגיעה כ-putz, ובעברית היא נשארה בעיקר בפי דוברי יידיש ובסלנג הוותיק.

כתיב נוסף: פאץ

דוגמה: "איזה פוץ, הוא חנה לי בדיוק מאחורי האוטו ונעלם לשעתיים".

עלבון לבנאדם טיפש במיוחד, דרגה אחת מעל אידיוט. נשמע הכי טבעי עם מבטא רוסי כבד ובצעקה, בדרך כלל על מישהו שעשה משהו מטומטם בכביש.

מקור: מרוסית: дебил (דביל), במקור מונח רפואי ישן לפיגור קל, שמגיע מהלטינית debilis, חלש. ברוסית הוא הפך לקללה נפוצה, ונכנס לעברית בעיקר עם העלייה מברית המועצות לשעבר.

דוגמה: "הדביל הזה עקף אותי מימין ואז נעצר באמצע הצומת".

סבך. קשר שאי אפשר לפתוח, בין אם זה חוטים של אוזניות בכיס ובין אם זה מצב בחיים שנהיה כל כך מסובך שאתה כבר לא יודע מאיפה להתחיל. הבלגן הוא כשהכל מפוזר, הפלונטר הוא כשהכל קשור אחד בשני.

מקור: מיידיש: פּלאָנטער (plonter), סבך או קשר, מהפועל פּלאָנטערן, להסתבך. המילה הגיעה ליידיש מפולנית (plątać, לסבך) ונכנסה לעברית המדוברת עם העולים ממזרח אירופה.

כתיב נוסף: פלאנטר

דוגמה: "שאלתי אותה למה היא לא מדברת עם אחותה, ויצא לי פלונטר של עשרים שנה של ריבים משפחתיים".

מישהו שמסתכל על כולם מלמעלה כי יש לו טעם "מעודן" יותר. שותה רק קפה מפולים ספציפיים, לא יראה סרט שלא היה בפסטיבל, ומעקם את האף על כל דבר פופולרי. קרוב משפחה של הפלצן, רק עם יותר ביטחון עצמי.

מקור: מאנגלית: snobby, מהמילה snob, שבמאה ה-19 שימשה לתיאור אדם המחקה את המעמדות הגבוהים ומזלזל במי שמתחתיו. בעברית אומרים גם "סנוב" כשם עצם.

כתיב נוסף: סנוב

דוגמה: "אל תביא אותה למסעדה הזאת, היא סנובית, היא תגיד שהחומוס פה תעשייתי".

צרור שטרות מגולגל או ערימה עבה של כסף מזומן, מהסוג שמוציאים מהכיס כדי שכולם יראו. מי ששולף בוכטה בקופה בדרך כלל רוצה להרשים, ולפעמים זה גם נשמע קצת חשוד.

מקור: ככל הנראה מרוסית: бухта (בוּחטה), סליל של חבל מגולגל, ומשם בהשאלה גליל של שטרות. בעברית המדוברת זה הפך לכינוי לכל צרור כסף גדול במזומן.

כתיב נוסף: בוחטה

דוגמה: "הוא שלף בוכטה של מאתיים מהכיס ושילם על כל השולחן".

החוש הזה שאומר לך מתי לסתום. מי שיש לו טאקט יודע להגיד דברים לא נעימים בעדינות ולא לשאול את החבר שנפרד הרגע "נו, ומה עם האקסית?". בדרך כלל שומעים את המילה בשלילה: "אין לך טפת טאקט".

מקור: מגרמנית: Takt, במקור "קצב" ו"מגע" (מהלטינית tactus), ובהשאלה רגישות חברתית ועדינות. המילה עברה גם ליידיש (טאַקט) ונכנסה לעברית דרך העולים מאירופה.

דוגמה: "היא באה ללוויה ושאלה מי מקבל את הדירה? אין לה שום טאקט".

הבנאדם הכי מגושם שאתה מכיר. מפיל כוסות, נתקע בכל משקוף, דורך לך על הרגל בריקוד. הוא לא אידיוט, פשוט כל התנועה שלו בעולם נראית כמו תאונה שמחכה לקרות.

מקור: מיידיש: קלאָץ (klots), שפירושו המילולי בול עץ, ובהשאלה אדם כבד, מגושם וחסר חן. המילה הגיעה לעברית עם יוצאי מזרח אירופה, ומאותו מקור גם klutz באנגלית האמריקאית.

דוגמה: "אל תיתן לו להחזיק את העוגה, הוא קלוץ, היא תגמור על הרצפה תוך שתי דקות".

ילד קטן, זאטוט, או סתם מישהו קטנטן ומתוק. בדרך כלל נאמר בחיבה, כמו שסבתא מדברת על הנכד, אבל כשאומרים את זה על בנאדם מבוגר זה כבר קצת מקטין ומתנשא.

מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא נפוצה בעברית המדוברת לפחות מאמצע המאה ה-20 במשמעות "ילד קטן", ואין לה מקור לועזי מוסכם.

כתיב נוסף: פטוץ

דוגמה: "תראה איך הפאטוץ הזה כבר רוכב על אופניים בלי גלגלי עזר".

בסלנג, סמרטוט הוא בנאדם בלי עמוד שדרה: כל אחד דורך עליו, מנגב בו את הרגליים, והוא עוד אומר תודה. הבוס מעמיס, החברה מבטלת ברגע האחרון, והסמרטוט רק מהנהן. זה כמו פראייר, רק שהוא כבר לא אפילו מנסה להתנגד.

מקור: מלשון חז"ל, שבה סמרטוט (ברבים: סמרטוטין) הוא בגד בלוי או פיסת בד ישנה. מהמשמעות המילולית של הבד שמנגבים בו את הרצפה נולד הכינוי לאדם שכולם "מנגבים" בו.

דוגמה: "היא ביטלה לך עוד פעם ואתה מחכה לה? אחי, אל תהיה סמרטוט".

טריק, תרגיל קטן ומבריק שגורם לדבר לעבוד, או סתם כדי להרשים. מי שיודע את הקונץ פותח את המנעול בלי מפתח, מוציא קפה מהמכונה בלי מטבע ועוקף את התור בעירייה. כשמישהו "עושה קונצים" הוא בדרך כלל עובד על כולם, לפעמים חמוד ולפעמים כבר גובל בקומבינה.

מקור: מיידיש: קונץ (kunts), "טריק, להטוט", שמקורו בגרמנית Kunst, "אמנות, מיומנות". נכנס לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשאר בשימוש יומיומי.

כתיב נוסף: קונצים

דוגמה: "אל תתאמץ עם השלט, יש קונץ: לוחצים על הכפתור פעמיים ומכים לו בצד".

הדוכן בשוק: שולחן, ארגזים, סחורה פרוסה וזבן שצועק "הכל בעשר". בסלנג "לפתוח בסטה" זה לפרוס מלא דברים ולהתחיל למכור, גם מחוץ לשוק, ו"לסגור את הבסטה" זה לסיים, לקפל וללכת. מי שבונה עסק קטן על קומבינה מהירה מחזיק בסטה.

מקור: מערבית: بسطة (בַּסְטַה), דוכן או משטח של סחורה, מהשורש ב־ס־ט "לפרוש, לשטח". נקלטה בעברית דרך השווקים, ובעיקר שוק הכרמל ומחנה יהודה.

כתיב נוסף: באסטה

דוגמה: "תראה אותו, פתח בסטה של מטענים בכניסה לקניון, עוד שבוע הוא בעל רשת".

מי שעשה את העוול, ואז עוד צועק הכי חזק שפגעו בו. הוא דחף אותך בתור, ובסוף הוא זה שמתלונן למנהל שהתנהגת אליו בגסות. ה"קוזק הנגזל" הוא אמן בלהפוך את הסיפור, לשחק אותה בכיין ולצאת קורבן. בפוליטיקה הישראלית זו כמעט תרבות לאומית.

מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא נשען על זיכרון יהודי ממזרח אירופה, שבו הקוזקים פרעו ביהודים, והדימוי של קוזק שבוזז ואז טוען שהוא זה שנגזל הפך לסמל של מי שמציג עצמו כקורבן.

כתיב נוסף: הקוזק הנגזל, קוזאק נגזל

דוגמה: "הוא חסם לי את החניה ועכשיו הוא כותב פוסט שאני שכן נוראי? תעשה לי טובה, הקוזק הנגזל".

כשלמישהו "יש טאצ'", יש לו את הדבר הזה שאי אפשר ללמד: יד טובה, חוש, קסם קטן. השף ששם רק עוד קורט מלח והמנה עפה, המעצבת שמזיזה כרית אחת והסלון נראה אחר. ובכדורגל "טאצ'" זה נגיעה רכה בכדור שמרדימה אותו בדיוק איפה שצריך.

מקור: מאנגלית: touch, "מגע". בעברית נקלט בעיקר בביטויים "יש לו טאצ'" ו"לתת טאצ' אחרון", וגם בשפת הכדורגל לתיאור שליטה בכדור.

כתיב נוסף: טאץ'

דוגמה: "תן לה לסדר את השולחן, יש לה טאצ', אצלך זה ייראה כמו חדר אוכל בטירונות".

הלוק המלא שלך מכף רגל ועד ראש: בגדים, נעליים, אקססוריז, הכל ביחד. אצל דור Z אאוטפיט הוא לא סתם "מה לבשתי", אלא הצהרה. אם הוא באמת מוצלח, כל התגובות באינסטגרם יהיו "סלאי" ו"איפה קנית".

מקור: מאנגלית: outfit, "מערכת לבוש". נכנס לעברית בעיקר דרך אינסטגרם, טיקטוק וסרטוני OOTD (Outfit Of The Day), ומחליף היום את "תלבושת" כמעט בכל שיחה של צעירים.

כתיב נוסף: אוטפיט, אאוטפיטים

דוגמה: "רגע, אל תצלמי עדיין, אני צריכה להחליף אאוטפיט לפני שאנחנו יוצאות".

הרגע שבו הכל על הקו ומישהו פשוט מספק את הסחורה: סל בשנייה האחרונה, קליעה אחרונה בפורטנייט כשכל הקבוצה מתה, או עבודה שהוגשה בדקה ה־90 וקיבלה 100. מי שעושה את זה באופן קבוע הוא שחקן קלאץ', תותח אמיתי בדיוק כשהלחץ בשמיים.

מקור: מאנגלית: clutch, מהביטוי in the clutch, "ברגע הקריטי". נכנס לעברית דרך שידורי NBA וקהילת הגיימינג, ומשם התפשט לכל מצב שבו מישהו מציל את המצב ברגע האחרון.

כתיב נוסף: קלאצ'

דוגמה: "נשאר לו אחד נגד שלושה והוא הוריד את כולם. קלאץ' מטורף, אחי".

מי שנראה כאילו התלבש בחושך, מתוך ערימת כביסה שעוד לא קופלה. חולצה מתוחה, מכנסי טרנינג עם כתם, נעליים שראו ימים טובים יותר. השלומפר לא מתאמץ ולא מתכוון להתחיל, וכל בגד שלו נראה כמו שמאטע, גם אם קנה אותו אתמול.

מקור: מיידיש: שלומפּער (shlumper), אדם מרושל ומוזנח, מאותה משפחה של שלומפּ, "סמרטוט" או אדם מרושל. הגיעה לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשארה בעיקר בפי ההורים והסבתות.

כתיב נוסף: שלומפרית, שלאמפר

דוגמה: "אתה הולך לחתונה ככה? אתה נראה כמו שלומפר, לך תחליף לפני שאמא שלך רואה".

מכה קלה עם כף יד פתוחה על העורף, בדרך כלל מחבר, אח גדול או דוד שמרגיש קרוב מדי. זו לא כאפה לפרצוף שבאה מעצבים, אלא יותר משהו בין "חינוך" לחיבה, עם צליל "טח" מאוד מספק. לרוב מגיעה עם "יא אהבל" צמוד.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה לעברית מהערבית המדוברת, יחד עם עוד מילים מעולם המכות כמו כאפה.

כתיב נוסף: צפחה, צ'פחות

דוגמה: "עוד פעם אתה מספר לאמא שלי שעישנתי? תקבל צ'פחה שתזכור עד הגיוס".

מי שרץ לספר למורה, למפקד, לבוס או למשטרה מה עשית, ברגע שהסתובבת. המלשין הוא האיש שאף אחד לא מספר לידו כלום, כי ידוע שזה יגיע ליעד תוך חמש דקות. בניגוד לחפרן שרק מעייף אותך, המלשין ממש יכול להכניס אותך לצרות.

מקור: עברית מקורית, מהשורש ל־ש־ן (לשון): כבר בתהילים מופיע "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ", ובתפילת שמונה עשרה מתפללים "וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה". משם המילה עברה כמו שהיא לשפת הרחוב, לבית הספר ולצבא.

כתיב נוסף: מלשן, מלשינה

דוגמה: "מי סיפר לרס"פ שהזמנו פיצה לש.ג? יש פה מלשין בפלוגה ואני אמצא אותו".

התאריך שממנו מתחילים לעבוד באמת. עד הדדליין יש בעיקר תכנונים, נטפליקס ו"מחר אני על זה"; בלילה שלפניו פתאום יש קפה, מצגת ושלושה מסמכים שנכתבים במקביל. בעבודה ובלימודים זה הזמן האחרון להגיש משהו, ובחיים זה בעיקר מקור ללחץ.

מקור: מאנגלית — deadline, מילולית "קו מוות". מקור המונח נקשר לעיתים לקו במחנות שבויים במלחמת האזרחים האמריקנית שאסור היה לחצות; המשמעות "מועד אחרון" התקבעה בעולם העיתונות ומשם הגיעה גם לעברית.

דוגמה: "אני לא יכול לצאת הערב, יש לי דדליין מחר בשמונה בבוקר ועוד לא התחלתי".

כשמשהו מקבל הרבה יותר הייפ ממה שמגיע לו. מסעדה שכולם מעלים ממנה סטורי, סדרה שכולם מתים עליה, יעד שכולם טסים אליו — ואתה מגיע ו… בסדר? נחמד? אבל ממש לא שווה את כל הרעש. ההפך שלו הוא "אנדרייטד": משהו טוב שלא מקבל מספיק כבוד.

מקור: מאנגלית — overrated, "מוערך יתר על המידה" (over, "יתר", ו־rated, "מדורג"). המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך אנגלית של רשת, ספורט ותרבות פופ.

כתיב נוסף: אוברייטיד

דוגמה: "כולם אמרו לי שהשווארמה שם הכי טובה בעיר. אוברייטד, אכלתי טובה יותר בתחנה המרכזית".

מילת ההגברה הכי שחוקה של דור Z: "ליטרלי מתתי", "ליטרלי הכי טעים בעולם", "זה ליטרלי אני". במקור המשמעות היא "באופן מילולי", אבל בפועל אומרים את זה בדיוק כשלא מתכוונים באופן מילולי — אף אחד לא באמת מת מצחוק. בשלב מסוים זה מתחיל להישמע קצת קרינג', אבל זה ליטרלי בכל משפט שני.

מקור: מאנגלית — literally, "באופן מילולי, פשוטו כמשמעו". השימוש המוגזם והלא־מילולי נפוץ באנגלית המדוברת, ומשם, דרך סדרות ורשתות חברתיות, עבר לעברית של בני נוער.

דוגמה: "ראית את הסרטון של הכלב? ליטרלי בכיתי מצחוק".

הבן דוד העצלן של הגוסטינג: הוא לא נעלם לגמרי, אבל גם לא באמת מתקדם. לייק לסטורי, "היי מה קורה" פעם בשבועיים, ותמיד "נקבע בקרוב" — רק כדי להשאיר אותך על הספסל למקרה שהאופציה הראשית לא תצליח. אם מישהו עושה לך בנצ'ינג, זה רד פלאג בגודל של שלט חוצות.

מקור: מאנגלית — benching, מ־bench ("ספסל"), דימוי מעולם הספורט לשחקן שיושב על ספסל המחליפים. המונח נולד בשיח הדייטינג ברשת באמצע שנות ה־2010 ועבר לעברית יחד עם שאר סלנג האפליקציות.

דוגמה: "הוא לא עונה שבוע ואז פתאום 'מתגעגע'? זה בנצ'ינג, תמחקי".

ימי מחלה בצבא: הרופא בדק אותך, השתכנע שאתה באמת חולה (או לפחות משתעל ממש משכנע), ושלח אותך הביתה לכמה ימים. "לקבל גימלים" זה החלום של כל טירון באמצע שבוע שטח, ומי שמביא גימלים כל שבועיים מקבל מהר מאוד שם של ג'ובניק.

מקור: צה"ל — הכינוי בא מהאות ג' (גימל), שבה סומנו ימי מנוחה בבית ברישום הרפואי הצבאי. ההסבר המדויק לבחירת האות אינו ודאי, אבל הביטוי מוכר לכל מי שעשה צבא.

כתיב נוסף: גימל, ימי גימלים

דוגמה: "מה, שוב לא באת לבסיס?" "אחי, יש לי שלושה גימלים, דלקת גרון".