לעשות משהו בלי להשקיע יותר מדי מאמץ. הבנאדם שעושה חפיף לא בדיוק כישל, אבל גם לא ניסה יותר מדי. בישראל, לעשות חפיף זה כמעט אומנות לאומית — מהתשובה שנותנים בבחינה ועד לאיך שמסדרים את הבית לפני שאורחים מגיעים.
מקור: מערבית: חַפִיף (خفيف), "קל" או "שטחי".
דוגמה: "ניקה את החדר בחפיף לפני שההורים הגיעו, ופשוט דחף הכל מתחת למיטה."
להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר.
מקור: מיידיש ומגרמנית: schweizer, ככל הנראה בהשפעת הפועל "להשוויץ" שמקורו ביידיש "שוויצן" – להזיע (מרוב מאמץ להרשים).
דוגמה: "שאלתי אותו מה השעה והוא ענה לי עשרים לתשע לפי הרולקס. איזה שוויץ".
עבודה צדדית שעושים ביד שמאל בשביל כסף מהיר, בלי יותר מדי מחשבה על התוצאה. אפשר גם להשתמש בזה כדי לתאר עבודה שנעשתה בצורה חפיף — כלומר, כשמישהו עשה חלטורה, הוא לא באמת השקיע, הוא רק סימן וי.
מקור: מרוסית: халтура (חלטורה), "עבודה מזדמנת" או "עבודה שטחית".
דוגמה: "הבנאדם שצבע לי את הסלון עשה חלטורה, יש עדיין כתמים על התקרה".
כשמישהו מעצבן אותך, אפשר לשאול אותו האם הוא רעב. במקרה והתשובה היא "לא", עונים: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה?". במקרה והתשובה היא "כן", עונים: "יופי, כי אתה הולך לאכול דקירה".
דוגמה:
אדם 1: *מתנהג בצורה מעצבנת, באה ברע*
אדם 2: תגיד [שם גנרי], אתה רעב?
אדם 1: "לא".
אדם 2: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה"?
מקור: ביטוי איום מדובר.
המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך.
מקור: מארמית: "תכלס" הוא הגייה מקוצרת של "תַּכְלִית", בהשפעת היידיש "תכלית" (takhles) – העיקר, הנקודה.
דוגמה: "אז חשבנו אולי לצאת, אולי להישאר, תלוי במזג האוויר ובמי מגיע… תכלס, בא לכם או לא?"
הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי.
מקור: מהפועל העברי "לחפור", עם סיומת "-ן" שמציינת בעל תכונה קבועה.
דוגמה: "אל תשב לידו באוטובוס, הוא חפרן, תגיע לתל אביב ותדע הכל על הדוד שלו מהצבא".
אישה שעלתה מחבר העמים, או מדור שני לחבר העמים, שלא קיבלה זין בלילה ונתנה לך שירות זין בוקר למחרת.
דוגמה: "הסבטלנה הזו גמרה לי את החופשה".
מקור: כינוי גנאי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
כינוי לאדם שלא מבין את כללי ההתנהגות במקום.
לדוגמא: צוות המשרד יושבים לפרזנטציה חשובה עם לקוח פוטנציאלי גדול.
מני הוא בחור טוב, אבל לא ממש יודע איך מתנהגים בסיטואציות חשובות. מני לוקח את כל הכיבוד אליו ולועס בקולי קולות.
מני תייר.
מקור: מהמילה העברית "תייר" – מי שלא מכיר את המקום.
כינוי לכל אדם ברחוב שאתם לא יודעים את שמו. כולם עונים.
דוגמה: "ג'וני, תן לעבור".
מקור: מאנגלית: Johnny, שם נפוץ.
ביטוי לאדם שמאבד את זה כשהוא מתעצבן וצורח בקולי קולות.
לדוגמא: המורה צרח את נשמתו על עידן כשקיבל ציון נכשל במבחן.
מקור: ביטוי עברי מדובר.
כשאתה מלמד דרום אמריקאיות חמודות להגיד "שבת שלום", אבל משום מה, הם לא אומרות את המ'.
דוגמה:
אתה: שבת שלום
היא: שבת שלון
מקור: שיבוש הומוריסטי של "שבת שלום".
ילדי סנטר הוא כינוי סלנג ישראלי אשר נמצא בשימוש מהעשור הראשון של שנות ה-2000, לתת-תרבות של נערים ונערות משלהי דור ה-Y ומדור ה-Z שנוהגים להסתובב בדיזנגוף סנטר בתל אביב.
דוגמה: "הבחור הזה ילד סנטר דפוק".
מקור: מעולם הקניונים בשנות ה-2000, "סנטר" מאנגלית center (מרכז קניות).
כינוי חיבה לבן או בת זוג, ולפעמים גם לחברה טובה שאתה רוצה להתחנף אליה. נשמע מתוק, אבל מי שאומר "בייב" באמצע ריב בדרך כלל לא מתכוון לזה בכלל.
מקור: מהאנגלית babe או baby ("תינוק/ת"), ככינוי חיבה. התפשט בעברית דרך סרטים, מוזיקה ורשתות חברתיות.
כתיב נוסף: בייבי, ביבי
דוגמה: "בייב, אפשר לבחור היום מסעדה? אני מבטיח שאהיה רגוע".
