לעשות משהו בלי להשקיע יותר מדי מאמץ. הבנאדם שעושה חפיף לא בדיוק כישל, אבל גם לא ניסה יותר מדי. בישראל, לעשות חפיף זה כמעט אומנות לאומית — מהתשובה שנותנים בבחינה ועד לאיך שמסדרים את הבית לפני שאורחים מגיעים.
דוגמה: "ניקה את החדר בחפיף לפני שההורים הגיעו, ופשוט דחף הכל מתחת למיטה."
סלנג ירושלמי לאדם שעושה פוזות. זהו צורה בה אדם מנסה למשוך צומת לב, או להרשים, כשאין באמת משהו מאחורי זה.
"בואנה איזה וואג'אראס. קנה טסלה חדשה, ועשה איתה סיבוב בעיר. משך את המבטים של כולם".
היה בשוק, נכנס להלם.
דוגמה: שירלי הודיעה לניסים שהיא בהריון, הוא חרבן קוביות כששמע על זה.
איחור של עד שעה, בטוב טעם, בגושטוזה ובשמחה.
דוגמה: "אשתי נמצאת בזמן ברזיל. לא משנה איפה, לא משנה מתי, צריך לגזור לה זמנים של שעה".
שני פירושים, שקרובים אחד לשני:
הראשון – מרבה בנפיחות, נודים, פוקים, יוספים, גז מדמיע.
השני – אדם שמשחק אותה אנין טעם בביטחון ולא מתפשר על דברים פשוטים, עמחה, פחות מורכבים.
בדרך כלל נאמר אחרי שקורה משהו קטנטן, שמשלים את החוויה ואז אפשר לקרוא למה שקורה כרגע "אירוע".
דוגמה: "וואליד הביא את הקלאץ' והתחיל לירות באוויר בחתונה, סוף סוף יש אירוע".
אדם מושך במיוחד.
דוגמה: "יוסי נראה טוב במיוחד, מגנט. יודע לרקוד, יש לו ריבועים בבטן ולפי השמועות גם מצויד היטב".
נועד לציין שאייטם מסוים הוא לא נכון. דונאלד טראמפ היה מי שהעלה את המושג לתודעה, ומאז פרץ גבולות בכל התחומים.
דוגמה: "דוד, שמעתי שאתה בוחש בשוקו".
"אחי, מצטער לאכזב, זה פייק ניוז".
