נודניק, שלומיאל, פרגון, תכלס – היידיש של הסבים והסבתות עדיין חיה בכל שיחה ישראלית. ריכזנו כאן את כל מילות הסלנג במילון שהגיעו מיידיש, עם פירוש, המקור והמשמעות המקורית של כל מילה.
מקור: מיידיש וגרמנית: Eisen, "ברזל".
מקור: מיידיש וגרמנית: Eisen, "ברזל".
קריאת תדהמה שמתאימה לכל מצב: הפתעה, פחד, התלהבות או סתם חוסר אמון מוחלט. הטון קובע הכול, ומי שמאריך את ה"ה" בסוף כנראה ראה משהו ממש מטורף. בקטע של תכלס, זו תגובה שאי אפשר לטעות בה.
מקור: מהמילה "אמא" עם סיומת החיבה "ל'ה" מיידיש. קריאת בהלה שבה קוראים לאמא, כמו בערבית "יַא מַמַא".
מצב של כעס קטנוני ודרמטי בין חברים או זוגות, שבו אף אחד לא באמת רוצה להישאר ככה אבל אף אחד גם לא מתכוון להתקשר ראשון. בדרך כלל נגמר אחרי יומיים עם סטיקר של לב.
מקור: מיידיש: ברוגז (ברוֹגעז), מגרמנית böse – כועס. נפוץ במיוחד בקרב ילדים.
מקור: מיידיש: געשעפט (gesheft), "עסק" – כאן בשימוש אירוני.
מקור: מיידיש: געשעפט (gesheft), "עסק" – כאן בשימוש אירוני.
אדם דתי, או כזה שנראה ככה מהצד, בדרך כלל מישהו עם כיפה, עם חולצה מכופתרת ועם הרבה יותר סבלנות משלך. המילה יכולה להישמע כמו קללה או כמו חיבה, תלוי מי אומר ולמי. ההפך המוחלט של חנון, כי הדוסי דווקא מכיר את כל החבר'ה בשכונה.
מקור: מיידיש, מהמילה "דאָס" ("דוֹס"), שהיא ההגייה האשכנזית של "דת". במקור כינוי לאדם דתי, ולעיתים עם נימה מזלזלת.
מקור: מיידיש: ווארט (vort), "מילה".
מקור: מיידיש: ווארט (vort), "מילה".
טמבל. טיפש. מטומטם. אידיוט. רק עם קריצה סלחנית.
מקור: מ"טמבל" (מיידיש ומגרמנית: Tölpel, גולם) עם סיומת חיבה.
מקור: מיידיש: שוויצן (שוויצן), "להזיע" – ככל הנראה בגלל המאמץ להרשים. בעברית הפך ל"להתרברב".
מקור: מיידיש: שוויצן (שוויצן), "להזיע" – ככל הנראה בגלל המאמץ להרשים. בעברית הפך ל"להתרברב".
היכולת הנדירה להיות שמח בשביל מישהו אחר בלי שקורה לך כלום בפנים. בישראל זו פעולה שדורשת מאמץ פיזי, ולכן מי שמצליח לפרגן נחשב אדם גדול, ומי שלא מצליח פשוט אומר חארטה על ההצלחה של האחר ומתקדם בחיים.
מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לא לקנא, לשמוח בהצלחת האחר". אחת המילים היחידות בעולם לתחושה הזו.
הפחד הלאומי מספר אחת של הישראלי. זה לא מספיק שיהיה לך טוב — צריך לוודא שאף אחד לא סידר אותך בדרך. מי שיוצא פראייר שילם מחיר מלא, חיכה בתור, ולא ידע שלחבר הייתה קומבינה שהייתה חוסכת לו חצי.
מקור: "פראייר" מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח" – במקור הלקוח התמים של בית הבושת. בעברית הפך לכינוי למי שמנצלים אותו.
בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים.
מקור: מיידיש: מאַכער (macher), "עושה". מתאר אדם שמסדר עניינים, בעל קשרים וקומבינות.
בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.
מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".
הגרסה המקוצרת והעצלה של נודניק, כי אפילו להגיד את המילה המלאה זה כבר מאמץ. זה מי שלא מפסיק לחפור על אותו נושא עד שאתה מסכים איתו רק כדי שישתוק.
מקור: קיצור של "נודניק", שמקורו ביידיש (מהפועל הסלאבי נודיץ' – לשעמם, להציק).
הגרסה הוותיקה והיידישאית של חופר — אדם שלא מפסיק לבקש, לשאול ולהזכיר לך אותו דבר עד שאתה נשבר ומסכים. לא רע לב, פשוט לא קיים אצלו כפתור כיבוי.
מקור: מיידיש: נודניק (נודניק), מהפועל הרוסי-פולני "נודיץ'" – לשעמם, להציק.
מקור: מיידיש: נייעס (nayes), "חדשות".
מקור: מיידיש: נייעס (nayes), "חדשות".
מישהו או משהו שנראה מזלזל, זול, חסר רמה או סתם מוזנח. אפשר להגיד על מסעדה, על בגד או על בנאדם שמתנהג בלי שום סטייל. הגרסה העדינה של "איזה מקום עלוב".
מקור: ככל הנראה מיידיש ומפולנית: pustak, "ריקני" – בנאדם ריק וחסר ערך. בעברית התרחבה המילה לכל דבר זול ומוזנח.
שני פירושים, שקרובים אחד לשני:
מקור: מהמילה העברית "פלוץ" (נפיחה), שמקורה ככל הנראה ביידיש. בהשאלה – אדם יומרני ושחצן.
הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפראייר הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פראייר.
מקור: מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח תמים". בעברית – מי שעובדים עליו.
היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.
מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".
מקור: מיידיש: קישקע (kishke), "מעיים" – וגם מאכל ממולא.
מקור: מיידיש: קישקע (kishke), "מעיים" – וגם מאכל ממולא.
מקור: מיידיש: קנייטש (kneytsh), "קפל".
מקור: מיידיש: קנייטש (kneytsh), "קפל".
כינוי לשאיפה של גראס, לרוב מגולגל בתוך ג׳וינט מעורבב עם טבק.דוגמה: "אחי, אני בעננים. עשיתי שאכטה בבית שימוש".דוגמה: "הבורסה שוב יורדת, אני חייב שאכטה להרגע".
מקור: מיידיש וגרמנית: Schacht ("פיר"), או ממילת סלנג מזרח-אירופאית לשאיפה עמוקה.
להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר.
מקור: מיידיש ומגרמנית: schweizer, ככל הנראה בהשפעת הפועל "להשוויץ" שמקורו ביידיש "שוויצן" – להזיע (מרוב מאמץ להרשים).
מי שחייב שכולם ידעו כמה הוא מדהים, גם כשאף אחד לא שאל. חצי ממה שהוא מספר זה צ'יזבט מוחלט, אבל הוא כבר מאמין לזה בעצמו — ולכן זה נשמע אמין.
מקור: מיידיש: שוויצן ("להזיע"), שבהשאלה – להתרברב. "שוויצר" הוא מי שמתרברב.
מצב של אנרגיה, מומנטום וזרימה שבו אתה עושה משהו בלי לחשוב יותר מדי, פשוט על הפיד. בא מיידיש, ומתאר רגע שבו אתה בעניינים ואי אפשר לעצור אותך. אם תפסת שוונג — אל תעצור, כי אין שום ערובה שהוא יחזור.
מקור: מיידיש וגרמנית: Schwung, "תנופה".
אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.
מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס שכל דבר משתבש לו.
קללה יידישאית חמודה למישהו שמן, קצת מסכן, קצת מגוחך ובעיקר לא רציני. הוא לא בדיוק פרייר ולא בדיוק פשלן.
מקור: מיידיש: שמענדריק (shmendrik), על שם דמות קומית מאופרטה יידית של אברהם גולדפדן מהמאה ה-19.
אדם שכל החיים שלו בנויים על זה שמישהו אחר משלם. אין לו כסף על עצמו אף פעם, תמיד "שכחתי ארנק", ובסוף כל ערב מישהו אחר יוצא פרייר. הכי מרשים בשנורר זה שהוא בכלל לא מתבייש.
מקור: מיידיש: שנאָרער (shnorrer), "קבצן" או "מתרים". מגיע מהפועל הגרמני schnurren – לזמזם, לקבץ נדבות.
מגיע מהמשחק קלפים "שניידר", שם ניצחון על מישהו שסיים עם אפס נקודות. בעברית יומיומית זה מתאר מצב שבו מישהו יצא אפס, ריק, בלי כלום – בין אם בסיכסוך, בספורט, בפיק-אפ או בכל תחרות אחרת. כשעושים לך שניידר, אתה לא רק הפסדת – אתה פשוט לא קיים בסיפור.
מקור: מגרמנית ומיידיש: Schneider, מונח ממשחק הקלפים "יאס" ו"סקאט" – ניצחון מוחץ שבו היריב נשאר עם אפס.
מושלם, ברמה הכי גבוהה, בלי פגם. אפשר להגיד על אוכל, על מסיבה, על חבר או על סתם יום שהכל הסתדר בו. כמעט כמו תותח, אבל בשביל דברים ולא רק אנשים.
מקור: מגרמנית/יידיש: Spitz – קצה, חוד, פסגה. מכאן "שפיץ" כרמה הכי גבוהה של משהו.
המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך.
מקור: מארמית: "תכלס" הוא הגייה מקוצרת של "תַּכְלִית", בהשפעת היידיש "תכלית" (takhles) – העיקר, הנקודה.
חסרה מילה? הוסיפו מונח חדש למילון. עוד: כל הסלנג מיידיש · סלנג משפות זרות.