נודז

מה זה

נודז

ההגדרה עבור

נודז

הגרסה המקוצרת והעצלה של נודניק, כי אפילו להגיד את המילה המלאה זה כבר מאמץ. זה מי שלא מפסיק לחפור על אותו נושא עד שאתה מסכים איתו רק כדי שישתוק.

מקור: קיצור של "נודניק", שמקורו ביידיש (מהפועל הסלאבי נודיץ' – לשעמם, להציק).

דוגמה: "די נודז, שאלת אותי את זה שלוש פעמים בעשר דקות".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

משפט הקסם של כל ישראלי שלא בא לו. לא תמיד מדובר בעייפות אמיתית, לפעמים פשוט אין חשק לקום מהספה ולעשות משהו שהוא לא נטפליקס. אפשר להוסיף "אין לי כוח לאף אחד" לאפקט דרמטי.

מקור: ביטוי עברי פשוט שהפך לסמל תרבותי של העצלות הישראלית, ומוכר גם בגרסה המקוצרת "אין כוח".

דוגמה: חבר 1: "יאללה, באים לים?" חבר 2: "אחי, אין לי כוח".

ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו לומר יפה השתיקה ע"פ הדיבור.
בעברית: מילה שווה סלע (שקל), אבל שתיקה שווה שתיים (כפול).

לדוגמא: כשהבת זוג צורחת עליך על כך שלא הקשבת לה והיא תשאל אותך "נו, מה יש לך להגיד על זה"
תענה: מחלה בסלע משתוקא בתרין.

מקור: מארמית של התלמוד (מגילה י"ח): "מילה בסלע, משתוקא בתרין" – מילה שווה סלע, שתיקה שווה שניים.

קשר רומנטי קליל וחד-פעמי (או כמה-פעמי, לא נספור) בלי שום כוונות רציניות ובלי לדבר על "לאן זה הולך". כולם יודעים מה זה, אף אחד לא מודה שהוא בתוך אחד.

מקור: מיידיש וגרמנית: Stutz, "מכה" או "דחיפה". בעברית קיבל משמעות של קשר רומנטי מזדמן וקצר.

דוגמה: "לא לא, זה לא בן זוג שלי, זה סתם סטוץ… כבר שמונה חודשים".

אדם שלא זורם, מתנהג בצורה מגעילה, הורס צחוקים עם עובדות, שרמיט, לוקח מרשם מתעלזין כל יום שלוש פעמים.

דוגמה: "שמע, אתה כל כך בא ברע, הורדת לי את כל הסטלה".

מקור: ביטוי עברי מדובר: מי ש"בא ברע" – מגיע עם אנרגיה שלילית.

עשו על אדם מסוים לינץ'. אפשרות גם ללינץ' מילולי, ולא פיזי.

דוגמה: "שמע, נתן הזה מה זה גבר, הכיפה אדומה שעשיתם לו – ממש לא הוגן".

מקור: משחק מילים על האגדה, בהקשר של "לינץ'".

חזק בעל יכולת.

דוגמה: "אל תשחק לי אותה אבו עלי, אני יודעת שאתה פוחד".

מקור: מערבית: "אבו עלי" – "אבא של עלי", כינוי מכובד לגבר קשוח.

מתאר שביעות רצון ממצב מסוים. נאמר הרבה על ידי האוכלוסיה הברזילאית, שיש לה יחסית הרבה מגע עם התיירים הישראלים.

מקור: הרחבה הומוריסטית של "סבבה" (מערבית), עם "אגוזים" לחרוז ולצחוק.

תמיד יהיה מאוחר יותר מהשעה הנקובה, אם זה יקרה.

דוגמה: "נפגש בסביבות השעה 17:00?".

– " כן, למרות שאני יודע שלא תהיה מוכן בזמן".

מקור: ביטוי עברי מדובר על "זמן ישראלי" גמיש.

בדרך כלל, אוסף חברים שנפגשים במקום קבוע מראש. בדרך כלל לישיבה מביאים סמים, אוכל, שתייה, ואם קרה האירוע ואירע המזל – גם חבר חדש שרוצה להתקבל לפרלמנט. ישנם גם פירושים אחרים עליהם נרחיב בערך הזה.

ישנן הרבה סוגי ישיבות:

ישיבת מזרען – ישיבה של ערק, גת, שירה בציבור, נרגילות ופיצוחים בימי שישי בצהריים.

ישיבה של הביוקר – האנשים של הביוקר לא מגיעים לישיבה, אלא החבורה, או יותר נכון להגיד כנופייה, נפגשים. אין קשר בין דברים יקרים לבין הפגישה, אלא רק הבעת התלהבות מהפגישה עצמה.

ישיבת דריקטוריון – חירבון עצום.

ישיבת בקרה – מבצעים ישיבה בה חושבים האם חבר מסוים, בין אם הוא מפקיר או מלשין, עדיין שייך לחבורה, בלעדיו.

ישיבת צוות – דיון של הקולגות הקרובות לעבודה בחדר הישיבות.

ישיבה חשובה – אחרי שתוקעים לאפה וצריכים לחוש הקלה, נכנסים למספר 2 בשירותים.

ישיבה דחופה – חירבון שלא יכל להידחות, אפילו לא בשנייה.

ישיבה תיכונית – אורגיה בה ישנם הומוסקסואלים דתיים, או דתל"שים.

מקור: מהמילה העברית "ישיבה", בשימוש סלנג לכינוס חברים לעישון.

אדם שמערסל אותך, עפ"י מתן פרץ. דואג לך, שומע שאתה רוצה לדקור מישהו או מישהי, משתמש באינטיליגנציה רגשית גבוהה מהרגיל כדי להוריד אותך מהעניין. בנוסף, לפי הסרטון של תמיר בר, 99% יהיה מזרחי אם לא 100%, אוהב להתלבש עם מותגים, מעשן נרגילות, נוסע ברכבים עם לוגו יוקרתי בתשלומים, לעתים קרובות בעודף משקל, ואוהב לעשות פוזות.

דוגמה: "הערס הזה עקף אותי עם האאודי שלו, בטח הלך לו איזה חצי מיכל על הקיק הזה. מזל שלא הייתי צריך לריב איתו על חנייה".

מקור: מערבית: עַרְס (عرص), "סרסור". כינוי גנאי שהתגלגל בעברית לתיאור טיפוס צעקני ובוטה.

התעצלו לסיים את העבודה כמו שצריך, עם הגימורים הכי טובים, אז התעצלו בדרך ועכשיו זו עבודה גרועה.

דוגמה: "התקינו לך פה צינור שלא מתחבר לשום דבר, זו הסיבה לנזילה שלך מהתקרה. חבל, שאר הצינור במרחק של פחות מחצי מטר ממנו. עשו חצי עבודה פה, וחבל".

מקור: ביטוי עברי תקני מעולם העבודה.

מילה שאין לה שום משמעות, ובדיוק בגלל זה כולם אומרים אותה. ילדים ובני נוער משתמשים בה כקריאה מצחיקה, כתשובה לכל שאלה, או כדי להגיד שמשהו מוזר, אקראי ומטומטם במובן הטוב. ההורים בדרך כלל לא מבינים מה רוצים מהם.

מקור: המילה באה מהמם האנגלי "Skibidi", הברות חסרות משמעות מהשיר "Dom Dom Yes Yes" שהפך ויראלי ב-2022, ובהמשך התפוצצה בעקבות סדרת האנימציה "Skibidi Toilet" ביוטיוב. היא נכנסה לעברית הרשת דרך טיקטוק.

כתיב נוסף: סקיבידי, סקיבי

דוגמה: "מה אכלת היום?" "סקיבידי". "אחי, למה הוא רוקד ככה?" "סקיבידי, אל תשאל".

כתיבת תגובה