פאטוץ
ילד קטן, זאטוט, או סתם מישהו קטנטן ומתוק. בדרך כלל נאמר בחיבה, כמו שסבתא מדברת על הנכד, אבל כשאומרים את זה על בנאדם מבוגר זה כבר קצת מקטין ומתנשא. מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא נפוצה בעברית המדוברת לפחות מאמצע המאה ה-20 במשמעות "ילד קטן", ואין לה מקור לועזי מוסכם. כתיב נוסף: פטוץ דוגמה: "תראה […]
צ'פחה
מכה קלה עם כף יד פתוחה על העורף, בדרך כלל מחבר, אח גדול או דוד שמרגיש קרוב מדי. זו לא כאפה לפרצוף שבאה מעצבים, אלא יותר משהו בין "חינוך" לחיבה, עם צליל "טח" מאוד מספק. לרוב מגיעה עם "יא אהבל" צמוד. מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה לעברית מהערבית המדוברת, יחד […]
חוצפה
העזה בלי בושה — לעשות או להגיד משהו שאף אחד נורמלי לא היה מעז. לפעמים זה עלבון ("איזו חוצפה!"), ולפעמים דווקא מחמאה, כמו כשאומרים שהחוצפה הישראלית היא מה שבנה את הסטארט־אפ ניישן. נגיד להתפרץ לתור ואז להתלונן שהתור איטי — זה כבר ביזיון ברמה של חוצפה. מקור: עברית ותיקה מהשורש ח־צ־ף, כבר במשנה (סוטה ט, […]
סמול טוק
שיחת חולין קלילה ושטחית עם אנשים שאתה לא ממש מכיר — מזג אוויר, פקקים, "נו, מה התוכניות לחג?". הדבר שהכי הרבה אנשים שונאים במעלית ובאירועי עבודה, כי זה מרגיש מאולץ. ויש גם את החפרן שהופך סמול טוק של דקה לנאום של חצי שעה. מקור: אנגלית — small talk, מילולית "שיחה קטנה". נכנס לעברית בעיקר דרך […]
קיטש
משהו שמנסה מאוד להיות יפה או מרגש ומגזים עד שהוא יוצא מצחיק. פסל גנומים בגינה, תמונת שקיעה עם כיתוב ברוח "החיים יפים" ושטיח של נמר, הכל קיטש. לפעמים אומרים את זה בגועל ולפעמים באהבה גדולה. מקור: גרמנית, מהמילה Kitsch שהופיעה בסביבות סוף המאה ה-19 בעולם האמנות. מקור המילה עצמה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא […]
מיינסטרים
כל מה שכולם אוהבים, שומעים ורואים. הזרם המרכזי, הרגיל, זה שאין בו שום דבר מיוחד. מי שאומר "אני לא מיינסטרים" מנסה להגיד שהוא מיוחד, מה שבדרך כלל לא עובד. מקור: אנגלית, mainstream, "הזרם המרכזי". נכנס לעברית מעולם התרבות והמוזיקה, והפך לתיאור כללי של כל דבר פופולרי. דוגמה: "הוא שומע רק מוזיקה לא מיינסטרים, אתה לא […]
שמעטס
בגדים ישנים, סמרטוטים או סתם חפצים בלי ערך שמסתובבים בבית. המילה שסבתא אומרת כשהיא מתכוונת ל"הבגדים האלה" בטון של זלזול. מקור: יידיש: שמאטע (שמאטעס ברבים) פירושה סמרטוט או בגד מרופט. המילה נכנסה לעברית דרך דוברי היידיש. כתיב נוסף: שמאטעס, שמטעס דוגמה: "תזרקי כבר את כל השמעטס האלה מהארון, לא לבשת אותם מאז הצבא".
ביצפר
"בית ספר" בגרסה המקוצרת והמרוחה של מי שלא מתאמץ לפתוח את הפה עד הסוף. משתמשים בזה כשמדברים על לימודים בגיל צעיר, ולפעמים בנימה מתנשאת על מי שמדבר "כמו ילד". מקור: צירוף "בית ספר" שהתקצר והתמזג למילה אחת בהגייה מהירה, כמו הרבה מילים שקוצרו בעברית מדוברת. אין מקור זר ולא ידוע על יוצר מסוים. דוגמה: "אחי, […]
פונטנלה
המקום הרך בראש של תינוק, שם עצמות הגולגולת עוד לא נסגרו. בסלנג משתמשים בזה בציניות על מי שמתנהג כאילו הפונטנלה שלו עוד פתוחה: תמים, מפוזר ולא ממש מחובר למציאות. מקור: המילה הגיעה מהמינוח הרפואי הלועזי fontanelle / fontanella, שפירושו "מזרקה קטנה" (תיאור של הדופק שנראה במקום הרך). המשמעות הסלנגית היא הרחבה הומוריסטית של המילה. דוגמה: […]
ניים דרופינג
לזרוק שמות של אנשים מפורסמים או חשובים בשיחה כדי להרשים, כאילו במקרה. "כשישבתי עם יובל" יכול להיות יובל נבון, או סתם יובל מהשכנים, אבל הטון תמיד אומר שאתה אמור להתרשם. מקור: מאנגלית, name-dropping, מהצירוף to drop names שפירושו להפיל שמות לתוך השיחה. נכנס לעברית כמות שהוא, בעיקר בשיחות על קשרים וחברה. דוגמה: "הוא מתחיל כל […]