בגדים ישנים, סמרטוטים או סתם חפצים בלי ערך שמסתובבים בבית. המילה שסבתא אומרת כשהיא מתכוונת ל"הבגדים האלה" בטון של זלזול.
מקור: יידיש: שמאטע (שמאטעס ברבים) פירושה סמרטוט או בגד מרופט. המילה נכנסה לעברית דרך דוברי היידיש.
כתיב נוסף: שמאטעס, שמטעס
דוגמה: "תזרקי כבר את כל השמעטס האלה מהארון, לא לבשת אותם מאז הצבא".
מצב של שובע והנאה מוחלטים: מישהי שאכלה טוב, נחה טוב, ועכשיו היא פשוט חיה בשלום עם העולם. הצורה הנפוצה היא "מדושן עונג" בלשון זכר, והיא מתארת מישהו שממש מפוטם בהנאה.
מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא קשור לשורש ד.ש.ן ("שומן, שפע") ולפסוק "ותתענג בדשן נפשכם" (ישעיהו נ"ה, 2), שמחבר בין דשן להתענגות.
כתיב נוסף: מדושן עונג
דוגמה: "אחרי הסעודה אמא ישבה על הספה, מדושנת עונג, ואמרה שאף אחד לא מפריע לה".
בנאדם שמרגיש שהוא ה-דבר הכי גדול מאז הפיתה, ולא שוכח להזכיר לך את זה כל חמש דקות. לא תמיד יש לו על מה, אבל זה לא מפריע לו. אחיו הבכור של הפלצן.
מקור: מילה עברית עתיקה מהשורש ש-ח-צ, המופיעה כבר במקרא ("בני שחץ" באיוב). משמעה גאוותן ויהיר.
דוגמה: "קנה אופניים חשמליים והתנהג כאילו זכה בטור דה פראנס, איזה שחצן".
ביטוי שגור בקרב אלו המבקשים להטריל את זולתם. השימוש בביטוי למטרת בלבול והקטנת הזולת תוך הבאתו לתחושת חוסר אונים. בפועל, הביטוי אינו אומר כלום.
דוגמה: תגיד, השתקמה לך הניבדה? אתה בטוח?
מקור: ביטוי טרולינג עברי שנולד ברשת. הוא נשמע כמו ביטוי עממי אמיתי, אבל במקור לא הייתה לו משמעות קבועה – וזה בדיוק הקטע: להשתמש בו בביטחון כדי לבלבל את בן השיח. הצירוף "הניבדה" המציא מילה שנשמעת עתיקה וספרותית.
דוגמה א': "לא עשיתי הסכם ממון עם אשתי, ועכשיו היא רוצה להתגרש. היא ממש תופסת אותי בביצים".
דוגמה ב': המאפיונרים תופסים את הפוליטקאים בביצים".
מקור: ביטוי עברי וולגרי, מקביל לאנגלי to have someone by the balls – להחזיק במישהו בנקודת התורפה שלו.
האומנות של להגיד "בטוח אחי, אני בא" ואז להיעלם מהמפה שעתיים לפני. מי שמתברז אף פעם לא מבטל מראש, הוא תמיד מודיע ברגע האחרון שיש לו "בלגן בבית", ומי שנשאר לחכות לו בתחנה הופך לפרייער התורן.
מקור: מהצירוף "לסגור את הברז" – להפסיק את הזרימה. יש הגורסים שהמקור ב"ברזל" או ב"ברז" כמכשול. הפועל נפוץ מאוד בקרב צעירים.
דוגמה: "אמרת שאתה בא בתשע, עכשיו עשר וחצי. אתה מתברז עליי או מה?"
כל דבר שנאמר או נעשה בלי שום סיבה, בלי שום כיוון ובלי שום משמעות. תשובה של מישהו שלא הכין שיעורי בית, או תוכנית לסופ"ש שנקראת "נראה מה יהיה". ההיפך הגמור של תכלס.
מקור: מארמית של התלמוד: "בוקי סריקי" הם כדים ריקים, ובהשאלה – דיבורים ריקים מתוכן. משם עבר הצירוף לעברית המדוברת כשם נרדף לשטויות.
דוגמה: "שאלתי אותו מה התוכנית לשבוע הבא והוא ענה לי איזה בוקי סריקי, בלי שום פרטים".
כינוי נפוץ בכדורגל חובבנים לשחקן חסר דריבלים שמנסה לתקוף את הקבוצה היריבה באמצעות דריבלים.
לדוגמה: "קח ליוני את הכדור! הוא לא יודע".
מקור: ביטוי מעולם הכדורגל השכונתי.
לקוח מצמד המילים "בוא הנה", אך למרות הבסיסים לא קשור למילים אלה כלל. המונח מציין התפעלות לטובה או לרעה ממקרה מסויים ובדרך כלל יופיע בתחילת משפט. על אף השיוך המיני, ניתן להגיד גם לנקבה.
לדוגמה: "בואנה איזה משחק אש היה אתמול", "בואנה איזה מפקיר יצאת".
מקור: מערבית: יַא בּוּאָה / "בואנה", פנייה לחבר ("אחי").
כינוי לאדם דו מיני. נלקח מהחיקוי של "רז זהבי" מהתוכנית "בובה של לילה", המשוחקת על ידי שלום מיכאלשווילי.
לדוגמה:
נתן: "ראיתי את איתן במועדון אתמול. הוא יצא החוצה עם בחור, ושבוע קודם הוא יצא עם איזה מישהי"
דביר: "כן אחי. איתן גם בנבדל אקטיבי וגם פסיבי".
מקור: ציטוט מתוך מערכון בטלוויזיה הישראלית.
מטיף לו בהתלהבות נחרצת. לא חובה שיהיה בהקשר דתי.
לדוגמה: "תראה את סער. הלך להניח תפילין ופתאום החרדי הזה מרביץ בו תורה".
מקור: מהביטוי "להרביץ תורה" – ללמד בלהט, כמו רב שמלמד את תלמידיו.
מסמל מורכבות מבחינת לו"ז, ריבוי אירועים, ריבוי משימות, שדים בראש ועוד.
דוגמה: "היא מתחילה את הסיפורים שלה באמצע, עוברת לסוף ואז חוזרת להתחלה. יש לה סלט בראש. מה היא, טרנטינו?"
מקור: מטאפורה עברית: כמו סלט מעורבב – הכל ביחד ובבלגן.
