סלנג צבאי: המילון המלא של צה"ל

שלוש שנים בצבא מייצרות שפה שלמה. ג׳ובניק, חמשוש, פזמניק, בלת"מ – מילים שנולדו בבסיסים ויצאו לרחוב, וגם מי שלא שירת בחיים משתמש בהן. כאן תמצאו את כל הסלנג הצבאי במילון, עם הפירוש, המקור ולמה אומרים את זה.

לא רציתי לאחל לו הצלחה בהמשך דרכו כי אני שונא אותו, אבל איחלתי לחייל בהצלחה בהמשך דרכו מגיע בסיום טופס העברה בצה"ל. זה הדבר האחרון בצ'ק ליסט ומוודא שהאדם שעוזר לך לעבור נחמד.

מקור: ציטוט מתוך הודעה רשמית שהפך לממ ברשתות החברתיות.

לפירוש המלא ודוגמאות של איחלתי לחייל בהצלחה בהמשך דרכו ←

מקור: ראשי תיבות צה"ליים: בלתי מתוכנן.

מקור: ראשי תיבות צה"ליים: בלתי מתוכנן.

לפירוש המלא ודוגמאות של בלת"מ ←

חייל שמשרת בצבא בתפקיד שולחני, בדרך כלל עם מדים מגוהצים ונעליים נוצצות, שמעולם לא ישן על קרקע קשה. בזמן שהלוחמים מתבוססים בבוץ, הג'ובניק מדפיס טפסים ושותה קפה בסדר. עם הזמן המילה יצאה מהצבא לחיים האזרחיים, וכל מי שמסתדר בחיים בלי להזיע יותר מדי — הוא ג'ובניק.

מקור: מאנגלית: job (עבודה), עם הסיומת "-ניק". בצה"ל – חייל בתפקיד עורפי.

לפירוש המלא ודוגמאות של ג'ובניק ←

מבטאים Wa-Sah. בערבית אומר 'לכלוך', בצבא אומר – הבנאדם יכול הכל. הוא מר ווסאח.

מקור: מערבית: וַסַח (وسخ), "לכלוך". בצה"ל התהפכה המשמעות לכינוי לחייל שעושה הכל.

לפירוש המלא ודוגמאות של ווסאח ←

נאמר על ידי חייל שבור בסוף מעצר שלא הצליח. אחרי שסיימו את כל ההמתנה והמארב, בסביבות 4:45 בבוקר, הגיעו לעץ עלוב עם כמויות של פסולת מסביבו. התיישבו שם וחיכו להסעה חזרה. שם, אותו חייל טבע את המונח, "זולה מפחודה", מה שגם קיבל נקודת ציון צה"לית.

מקור: מהסלנג הצבאי: "זולה" (פינת מנוחה) ו"מפחודה".

לפירוש המלא ודוגמאות של זולה מפחודה ←

חמישי-שישי-שבת בבית — הפרס הכי גדול שהצבא יודע לחלק. חייל קרבי מדבר על החמשוש שלו שבועיים לפני ושבועיים אחרי, בזמן שהג'ובניק פשוט קורא לזה "סוף שבוע".

מקור: קיצור צבאי של חמישי-שישי-שבת – סוף שבוע ארוך בבית.

לפירוש המלא ודוגמאות של חמשוש ←

מקור: משחק מילים צה"לי על "חצור הגלילית".

מקור: משחק מילים צה"לי על "חצור הגלילית".

לפירוש המלא ודוגמאות של חצור הפלילית ←

לעבור מספיק זמן ומספיק סיבובים במקום מסוים עד שאתה מפסיק לקחת אותו ללב. מי שהשתפשף כבר לא מתרגש משום דבר, עושה הכל בקטנה ולומד בדרך גם קצת ראש קטן. בצבא זה חובה, בעבודה זה מגיע לבד אחרי שנה.

מקור: מהפועל העברי "לשפשף", מעולם הצבא שבו "שפשוף" הוא אימון מפרך שמחשל את החייל.

לפירוש המלא ודוגמאות של להשתפשף ←

מקור: מהסלנג הצבאי, ככל הנראה ראשי תיבות של "לא מועיל, לא מזיק".

מקור: מהסלנג הצבאי, ככל הנראה ראשי תיבות של "לא מועיל, לא מזיק".

לפירוש המלא ודוגמאות של למלם ←

החייל (או העובד) שלוקח את זה הכי ברצינות שיש. מגיע ראשון, הולך אחרון, מתנדב לכל שמירה ומדבר על היחידה כאילו זו משפחה. בדיוק ההפך מג׳ובניק שסופר את הימים לשחרור — המורעל כבר מתכנן לחתום קבע.

מקור: מצה"ל: מהביטוי "מורעל" (מורעל ברעל), כאילו שהשירות הצבאי חלחל לו לדם.

לפירוש המלא ודוגמאות של מורעל ←

מתחרז עם "מחנה נתן", המחנה אליו היו נאספים אלפי חיילים בשביל להתחיל את השבוע שלהם במסגרות השונות. ידוע שהיה צריך להגיע לשם עד השעה 10:00 בבוקר ביום ראשון, בפקקים, בגועל, באוטובוסים וברכבות. כל פעם, חוטפים סרטן כשמגיעים לשם.

מקור: חרוז הומוריסטי צבאי על "מחנה נתן" בבאר שבע.

לפירוש המלא ודוגמאות של מחנה סרטן ←

מקור: מהסלנג הצבאי: "להקטין ראש" – לא לקחת אחריות.

מקור: מהסלנג הצבאי: "להקטין ראש" – לא לקחת אחריות.

לפירוש המלא ודוגמאות של מקטין ראש ←

מישהו שכבר ראה הכל, אכל אותה מספיק פעמים ולמד. אי אפשר לעבוד עליו, הוא לא פרייאר, ואם צריך הוא גם יודע לסדר קומבינה בלי שאף אחד ישים לב.

מקור: מהפועל העברי "לשפשף" (בהשאלה – להתנסות), ובמיוחד מהסלנג הצבאי שבו "שפשוף" הוא אימון קשה.

לפירוש המלא ודוגמאות של משופשף ←

בדיחה צבאית מגדוד השריון 46. כשאומרים את המילה מהר, זה נשמע כמו תרופה, כשבפועל המילה מסכמת מישהו שמת על זין, משתטח לאיבר, סוגד לפין, או גם יכול להיות אדם שבא ברע. הוגים את זה metalzin.

מקור: בדיחה צבאית מגדוד שריון.

לפירוש המלא ודוגמאות של מתעלזין ←

עוזר לך להבין שאם יש משימה קטנה שאתה חושב שעדיין לא בוצעה, אז היא בוצעה או תבוצע.

מקור: ביטוי עברי מדובר מהסלנג הצבאי.

לפירוש המלא ודוגמאות של סגורה הפינה ←

מקור: מהסלנג הצבאי: מערבית, ככל הנראה מ"סַחַל" – השארית בתחתית הבקבוק.

מקור: מהסלנג הצבאי: מערבית, ככל הנראה מ"סַחַל" – השארית בתחתית הבקבוק.

לפירוש המלא ודוגמאות של סחלה ←

לעשות כלום, אבל בכיף ובלי שום נקיפות מצפון. אין תוכניות, אין שעה, יש מזגן, ספה ואולי אבטיח. זה בן דוד של פינוקים, רק בלי לצאת מהבית.

מקור: מקובל לראות בה הלחם של "סתם להתבטל", שנוצר בסלנג הצבאי והתקבע בעברית המדוברת.

לפירוש המלא ודוגמאות של סתלבט ←

חייל שנשארו לו חודשים בודדים לשחרור, והוא דואג שכל העולם ידע את זה. הפזמניק לא עושה כלום — לא כי הוא ג׳ובניק, אלא כי לפי החוק הלא כתוב הוא כבר לא חייב. כל בקשה מהמפקד נענית ב"אחי, אני פזמניק".

מקור: מהסלנג הצבאי: חייל ב"פז"ם" (פרק זמן) האחרון של השירות. הצורה "פזמניק" נוצרה בהשראת המילה "פזמון", כמו שהוא חוזר ומזכיר כמה ימים נשארו לו.

לפירוש המלא ודוגמאות של פזמניק ←

מונח מהצבא שהפך לסלנג יומיומי – במקור זה פרופיל רפואי שניתן למי שהצבא קבע שהוא לא כשיר נפשית לשרת, אבל היום משתמשים בו כדי לתאר כל אחד שמתנהג קצת לא הגיוני. הוא אפילו לא הספיק להיות ג'ובניק, ישר קיבל פרופיל 21 ושוחרר.

מקור: מצה"ל: פרופיל רפואי 21 ניתן למי שנמצא לא כשיר לשירות. המספר הפך לסלנג לתיאור התנהגות מוזרה.

לפירוש המלא ודוגמאות של פרופיל 21 ←

מתנה קטנה שנופלת עליך בדיוק כשלא ציפית, ומשפרת לך את היום בפרופורציות שממש לא הגיוניות ביחס לגודל שלה. במקור מהצבא — יום חופש, קרטיב, מקלחת חמה — אבל היום כל דבר שמגיע בחינם נכנס לקטגוריה.

מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא התקבעה בעברית דרך הסלנג הצבאי, שבו "צ'ופר" הוא יום חופש, ארטיק או כל הטבה קטנה ולא צפויה.

לפירוש המלא ודוגמאות של צ'ופר ←

סיפור שהתחיל אולי מאיזה גרעין של אמת, ועד שהוא הגיע אליך כבר יש בו מסוק, שני גנרלים ודוב. אף אחד לא באמת מאמין למספר, אבל כולם מקשיבים כי זה מצחיק — עד שמישהו בודק את הפרטים ואז זו פדיחה רצינית.

מקור: מערבית: כִּזְבּ (كذب), "שקר". הפך למונח עברי בפלמ"ח, שם צ'יזבטים היו סיפורים מוגזמים סביב המדורה.

לפירוש המלא ודוגמאות של צ'יזבט ←

שאלה שאף אחד לא ביקש ממך לשאול, ואחריה כל הפלוגה משלמת. בא מהצבא — מישהו מרים יד ושואל את המפקד "ומה אם יורד גשם?", וחמש דקות אחר כך כולם סוחבים ציוד מיותר בגללו. בדרך כלל זה בדיוק הראש גדול של הקבוצה, שבטוח שהוא עוזר לכולם.

מקור: מצה"ל: "קיטבג" הוא תיק הצבא הגדול. הסיפור הצבאי מספר על חייל ששאל אם צריך להביא קיטבג – ובעקבות השאלה כל הפלוגה נאלצה לסחוב אותו.

לפירוש המלא ודוגמאות של קיטבג ←

ההפך המוחלט מראש קטן. זה הבנאדם שביקשו ממנו להביא כיסא, והוא חזר עם כיסא, שולחן, מקרר וטלוויזיה. לפעמים זה מעריך אותך, ולפעמים זה פשוט גורם לכולם לעבוד יותר קשה בגללו.

מקור: ביטוי עברי מצה"ל ומעולם העבודה: "ראש קטן" הוא מי שעושה רק מה שאמרו לו, ו"ראש גדול" – מי שלוקח אחריות ויוזם.

לפירוש המלא ודוגמאות של ראש גדול ←

אמנות הישרדות ישראלית: לעשות בדיוק את מה שאמרו לך, אף לא מילימטר יותר, ובעיקר לא לשאול שאלות — כי כל שאלה גוררת עוד משימה. עושים את זה חפיף, לא מרימים ראש, וממשיכים הלאה. מי שכן מרים ראש נתקע עד תשע בלילה.

מקור: מהסלנג הצבאי: לעשות רק את מה שנדרש ולא לקחת אחריות מעבר לזה. ההפך מ"ראש גדול".

לפירוש המלא ודוגמאות של ראש קטן ←

התחושה הכבדה שנוחתת עליך ביום ראשון בבוקר, כשהשעון מצלצל ואתה נזכר שהסופ״ש נגמר ושוב צריך לקום לעבודה, לבסיס או ללימודים. באסה ברמה לאומית — כל המדינה מסתובבת עם אותו פרצוף, והקפה של הבוקר לא באמת עוזר.

מקור: "שביזות" היא מילה מהסלנג הצבאי, שמקורה המדויק אינו ודאי. יום ראשון הוא יום החזרה לבסיס, ומכאן התחושה הלאומית של תחילת השבוע.

לפירוש המלא ודוגמאות של שביזות יום א׳ ←

מקור: מהסלנג הצבאי: מי ש"נתפר" בשמירה.

מקור: מהסלנג הצבאי: מי ש"נתפר" בשמירה.

לפירוש המלא ודוגמאות של תופר ←

שירתם ויש לכם מילה שחסרה פה? הוסיפו אותה למילון. לכל הסלנג הצבאי במקום אחד: קטגוריית צבא.