סיפור שהתחיל אולי מאיזה גרעין של אמת, ועד שהוא הגיע אליך כבר יש בו מסוק, שני גנרלים ודוב. אף אחד לא באמת מאמין למספר, אבל כולם מקשיבים כי זה מצחיק — עד שמישהו בודק את הפרטים ואז זו פדיחה רצינית.
מקור: מערבית: כִּזְבּ (كذب), "שקר". הפך למונח עברי בפלמ"ח, שם צ'יזבטים היו סיפורים מוגזמים סביב המדורה.
דוגמה: "הוא אמר לי שהוא הכיר את מסי בברצלונה. צ'יזבט על צ'יזבט".
דוגמה נוספת: "איחרת שעה? מה זה הצ'יזבט הזה על הפנצ'ר וסבתא של השכן, תגיד שהתעכבת ודי".
אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.
מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס שכל דבר משתבש לו.
דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".
מצב בו הכל רגוע, קול, ואפילו בזמן נופש. אם אפשר בנוסף, אז עונים במילה הזו תוך כדי שמקבלים מין אוראלי. ככל שהמילה 'פינוקים' ארוכה יותר בשיחה, ככה האדם נמצא במצב טוב יותר כרגע.
מקור: מהמילה העברית "פינוק".
דוגמה:
אדם 1: "היי, מה קורה? איפה אתה?"
אדם 2: "פינוקים".
חם, ביתי ונעים, כמו אוכל של סבתא או חבר שמרגיש כמו משפחה. מי שהוא "היימיש" לא מתאמץ להרשים, הוא פשוט נעים להיות לידו. מקום "היימיש" הוא מקום שנכנסים אליו ומיד מורידים נעליים.
מקור: מהיידיש heymish (היימיש), "ביתי", מהמילה heym ("בית"). נכנסה לעברית דרך הדוברים האשכנזים ושרדה כמילה שמתארת אווירה חמה.
דוגמה: "המסעדה הזאת ממש היימיש, מגישים לך מרק כאילו אתה בן המשפחה".
גישה של "לא נורא, יהיה בסדר": לקחת דברים בקלילות, בלי להילחץ ובלי להתייחס ברצינות מוגזמת. לפעמים זה שלווה מעוררת קנאה, ולפעמים זה פשוט חוסר אחריות שמסתיים בבעיה.
מקור: הצירוף "קלות ראש" הוא עברי ותיק, מלשון חז"ל, ומשמעותו קלילות דעת ויחס לא רציני; ההפך שלו הוא "כובד ראש". בעברית המדוברת הוא התקצר ל"בקלות ראש" ונכנס לשפת היומיום.
דוגמה: "אחי, תיקח את הבגרות בקלות ראש, זה לא סוף העולם". "בקלות ראש הוא הזמין מלון בלי לבדוק מחירים".
מכיוון שתנאי הקבלה גמישים במיוחד, יצא לה שם בה ישנם החושבים שקונים שם תארים אוניברסיטאים, והיא שמה את עצמה כסטנדרט אקדמי נמוך.
דוגמה: "הוא כל כך טיפש, אפילו במכללה האקדמית נתניה לא הייתי נותן לו ללכת ללמוד".
מקור: כינוי סאטירי לא רשמי.
חרא.
דוגמה: יוסי, הגשייפט הזה, מתבנקר על עשרה שקלים לגלידה.
מקור: מיידיש: געשעפט (gesheft), "עסק" – כאן בשימוש אירוני.
דוכן קטנטן ברחוב שממנו מוכרים כל דבר בעולם — קפה, לוטו, סיגריות, שתייה. הכל דחוס בשני מטר רבועים, ותמיד יש שם בנאדם אחד שיודע הכל על כולם בשכונה.
מקור: מערבית ומטורקית: בּוּדְקָה, "תא" או "ביתן". במקור ביתן שמירה קטן, ובעברית – דוכן קיוסק ברחוב.
דוגמה: "תעצור רגע בבוטקה בפינה, אני קופץ לקנות שתייה".
נאמר על ידי חייל שבור בסוף מעצר שלא הצליח. אחרי שסיימו את כל ההמתנה והמארב, בסביבות 4:45 בבוקר, הגיעו לעץ עלוב עם כמויות של פסולת מסביבו. התיישבו שם וחיכו להסעה חזרה. שם, אותו חייל טבע את המונח, "זולה מפחודה", מה שגם קיבל נקודת ציון צה"לית.
לדוגמה: "שמע אחי הלכנו לאזור התעשייה קדימה צורן אחרי שש בערב, ניסינו לגנוב בקבוקים מאיזה מסעדה ובסוף המתנו באיזה זולה מפחודה אחרי שכיסחו אותנו, עד שהמשטרה הגיעה למקום".
מקור: מהסלנג הצבאי: "זולה" (פינת מנוחה) ו"מפחודה".
