דוס
הכוונה לאוכלוסיית החרדים, לובשי השחורים. מונח שגור ולפעמים, כמו במקרה של דוסה נובה, פשוט הברה אחת וקלה, אין הקשר שלילי או חיובי בהכרח.
שתי דקות להניח תפילין
חצי שעה להניח תפילין. אדם בתחנה מרכזית: "חייל, צדיק, יש לך שתי דקות להניח תפילין?". חייל: "בכיף, אבל אני יודע שזה חצי שעה אז אל תערבב אותי".
דוסה נובה
אישה חרדית או דתית שנראית מעולה או בעלת אנרגיה חזקה, טובה, יש לה כוחות. דוגמה: "אתה קולט את הדוסה נובה שם? היא לא מפסיקה לזוז".
מילה בסלע משתוקא בתרין
ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו לומר יפה השתיקה ע"פ הדיבור. בעברית: מילה שווה סלע (שקל), אבל שתיקה שווה שתיים (כפול). לדוגמא: כשהבת זוג צורחת עליך על כך שלא הקשבת לה והיא תשאל אותך "נו, מה יש לך להגיד על זה" תענה: מחלה בסלע משתוקא בתרין.
חברך חברא אית ליה
ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו שגם לחבר שלך יש חברים נוספים. הביטוי מתייחס לאופן שמירת סוד בין חברים, כאשר אדם מספר סוד לחבר, שיקח בחשבון שגם לחבר שסיפרת לו יש חברים נוספים שלהם הוא יספר את הסוד. לדוגמא: כשסוד שהסתרת התגלה, יגיע החבר המעצבן שיגיד לך "נו מה חשבת לעצמך שסיפרת לאיציק, חברך חברא אית ליה"
איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא
ביטוי במקורו בתלמוד ופירושו שמטבע בודד בתוך קופסה עושה הרבה רעש, לעומת קופסה מלאה במטבעות שלא מרעישה הרבה. והכוונה לאדם ריק מתוכן שעושה הרבה מעבר לרמתו. לדוגמא: כשפוליטקאי חסר ידע בכלכלה מדבר הרבה על יוקר המחייה, נאמר עליו איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא.
זרוק חוטרא לאוירא, העיקרא קאי
ביטוי שמקורו בתלמוד, וכוונתו לומר שאדם תמיד חוזר למקורות שלו. המקביל של זה בעברית הוא: אפשר להוציא את האדם מטבריה, אבל אי אפשר להוציא את הערס מהבן אדם.
וצ"ע
וצריך עיון. בדומה לדו"ק, צריך עיון הוא דבר שלא ניתן להכריע בו תשובה חד משמעית. לרוב זה יהיה סביב סוגיה הלכתית שנויה במחלוקת שלא ניתן להכריע בה.
ודו"ק
ראשי תיבות "ותדקדק ותמצא קל". כלומר, דבר שאין לנו תשובה ברורה לגביו. דוגמה: ככשני אנשים מסכימים שהם לא מסכימים, הם יאמרו ודו"ק.
שכוייח
חפרת או כל הכבוד. תלוי בקונטקסט ובטוניזציה של האומר. דוגמה 1: אחרי סיפור משמים של חבר תאמר לו "שכוייח". כלומר, חפרת וטוב שנגמר. דוגמה 2: אחרי דרשה טובה ומשובחת תאמר לדרשן "שכוייח". כלומר, נעמת לי בדרשה.