ברוך השם
"הכול טוב". ביטוי שנולד בעולם הדתי והתפשט לכל הסלונים בארץ, גם אצל חילונים שמעולם לא הניחו תפילין. אפשר להשתמש בו בתשובה ל"מה שלומך", או כשמשהו הצליח ואתה מרגיש הקלה. מקור: עברית, מהמקורות היהודיים, "ברוך ה'" (ברוך אלוהים). כינוי דתי לדיבור שמודה לאל, שנכנס לדיבור היומיומי הישראלי בכל הקהילות. דוגמה: "מה שלומך?" "ברוך השם, הכול בסדר".
ממזר
בשימוש היומיומי: אחד שמצליח לעשות מעשה ערמומי או שובב ולצאת מזה בחיוך. תלוי בטון, זה יכול להיות עלבון קל או מחמאה חצי מוסתרת, בדרך כלל על מי שהצליח לעקוף אותך בעורמה, עם קצת כבוד ובלי כוונה לריב. מקור: מהמילה העברית המקראית "ממזר" (דברים כג, ג), שפירושה ההלכתי הוא ילד שנולד מקשר אסור. בדיבור היומיומי איבדה […]
מרביץ בו תורה
מטיף לו בהתלהבות נחרצת. לא חובה שיהיה בהקשר דתי. לדוגמה: "תראה את סער. הלך להניח תפילין ופתאום החרדי הזה מרביץ בו תורה". מקור: מהביטוי "להרביץ תורה" – ללמד בלהט, כמו רב שמלמד את תלמידיו.
תורה מסיני
אמת מוחלטת, שאי אפשר להתווכח איתה. ניתן להתייחס לדברים כאילו הם תורה מסיני. מקור: מהמסורת היהודית: התורה ניתנה למשה בהר סיני, ולכן "תורה מסיני" היא אמת שאין עליה עוררין.
דוס
אדם דתי, או כזה שנראה ככה מהצד, בדרך כלל מישהו עם כיפה, עם חולצה מכופתרת ועם הרבה יותר סבלנות משלך. המילה יכולה להישמע כמו קללה או כמו חיבה, תלוי מי אומר ולמי. ההפך המוחלט של חנון, כי הדוסי דווקא מכיר את כל החבר'ה בשכונה. מקור: מיידיש, מהמילה "דאָס" ("דוֹס"), שהיא ההגייה האשכנזית של "דת". במקור […]
גזוזטרא
במקור (לשון חז"ל) מרפסת. כיום משומש כאדם שמשוויץ בעברית הגבוהה שלו. ערן: "אחי אני מה זה מוכן לפסיכומטרי" אבי: "באמת? אתה יודע מה זה גזוזטרא?" מקור: מלשון חז"ל: "גזוזטרא" היא מרפסת (מיוונית). בסלנג – מי שמשתמש במילים גבוהות כדי להרשים.
שתי דקות להניח תפילין
חצי שעה להניח תפילין. אדם בתחנה מרכזית: "חייל, צדיק, יש לך שתי דקות להניח תפילין?". חייל: "בכיף, אבל אני יודע שזה חצי שעה אז אל תערבב אותי". מקור: מהמשפט הקבוע של מתנדבי חב"ד שמציעים לעוברים ושבים להניח תפילין.
דוסה נובה
אישה חרדית או דתית שנראית מעולה או בעלת אנרגיה חזקה, טובה, יש לה כוחות. דוגמה: "אתה קולט את הדוסה נובה שם? היא לא מפסיקה לזוז". מקור: "דוסה" מיידיש (דת), ו"נובה" מלטינית (כוכב חדש).
צדיק וטוב לו
אדם שטוב לו, עושה טוב לאחרים, ולא צופר בכביש, אלא אם מדובר בתאונה. מקור: מהמקורות: "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו" – שאלה תיאולוגית מהתלמוד (ברכות ז').
צדיק ורע לו
לא באמת צדיק, ולכן רע לו. יותר נכון – בדרך כלל לא שומר על גבולותיו האישיים. מקור: מהמקורות: "צדיק ורע לו" – שאלה תיאולוגית מהתלמוד (ברכות ז').