מבואס
מצב רוח של "אין לי כוח לכלום ובא לי להסתכל על התקרה". לא ממש דיכאון, יותר כמו פלופ קטן בנשמה אחרי שהתוכניות של הערב התבטלו ברגע האחרון. מקור: מהשורש ב-א-ס, שנולד מ"באסה" – מילה שמקורה בערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה). ממנה התגלגלו בעברית הפועל "לבאס", התואר "מבאס" וגם "מבואס". דוגמה: חבר 1: "מה קורה […]
אחלה
הדרך הישראלית להגיד שהכל טוב, בלי להתאמץ ובלי להתלהב יותר מדי. עדיין ברמה של סבבה, אבל עם קצת יותר אנרגיה. אפשר להגיד על אוכל, על בנאדם, על תוכנית לשישי או על מצב כללי בחיים. מקור: מערבית: אַחְלָא, "יותר מתוק" או "הכי יפה". נכנס לעברית כבר בתקופת היישוב והפך לאחת המילים הנפוצות ביותר. דוגמה: "מה נשמע?" […]
יאללה
המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה. מקור: מערבית: יַא אַללָּה, "הו אלוהים". בעברית איבד את המשמעות הדתית והפך לקריאת זירוז כללית. […]
וואלה
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה. מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון. דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, […]
ג'ובה
הרבה כסף, במיוחד בהתחשב בנסיבות. דוגמה: "עזרתי לאיזה בחור עשיר עם כמה דברים בגינה. עשיתי ג'ובה בעבודה הזאת". מקור: מערבית: ג'וּבָּה, במקור גלימה או מעיל רחב. התגלגל לסלנג כ"חבילה גדולה" של כסף.
דאחקה
בדיחה, צחוק, או סתם שטות שנזרקת באוויר כדי להצחיק את החבר'ה. מילה שהגיעה מהערבית ונשארה איתנו כי אין לה תחליף עברי שמרגיש באמת נכון. אם מישהו אומר "דאחקה" אחרי משפט, סביר שהוא לא באמת התכוון ושאתה יכול להירגע. ומי שכל השיחה שלו דאחקות — כנראה שיש בו קצת מהפלצן, אבל בגרסה החמודה. מקור: מערבית: דַּחְקָה, […]
סבבה
המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין. מקור: מערבית: סַבַּבַּה, "אחלה" או "טוב" – יש הטוענים שמקור המילה בערבית המצרית ויש שמקשרים אותה לשורש ס-ב-ב. נכנסה […]
חרטא
שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה. מקור: מערבית: خرطة ("חַרְטַה"), "שטויות" או "דברים בעלמא". נכנסה לעברית דרך הדיבור היומיומי. כתיב נוסף: חארטה דוגמה: "די עם […]
מעפן
משהו או מישהו שהוא סוג של לא מוצלח, חלש, כזה שאין בו שום דבר מרשים. סרט מעפן, מסעדה מעפנה, ובעיקר אחד שמנסה להיות פלצן ולא מצליח אפילו בזה. מקור: מערבית: מְעַפַּן (معفن), "רקוב" או "עבש". בעברית איבדה המילה את המשמעות המילולית ונשארה לתיאור כל דבר עלוב ולא מוצלח. דוגמה: "הלכנו למסיבה והיא הייתה כזאת מעפנת, […]
דאווינר
הבנאדם שחי בשביל הדאווין. משקפי שמש בתוך המועדון, מפתחות של האוטו על השולחן, וסטורי מכל ארוחה. הוא לא בהכרח עשיר, הוא פשוט דואג שכולם יחשבו שכן. מקור: מהמילה "דאווין" (ראו ערך), שמקורה בערבית המדוברת, עם הסיומת האנגלית "-ר" שמציינת את מי שעושה את הפעולה. דוגמה: "ראית אותו מזמין בקבוק לשולחן ומצלם את הזיקוקים? דאווינר ברמות, […]