השוט הקטן ששותים אחרי שוט, או המשקה שבא מיד אחרי כדי לשטוף את הטעם. בבר אומרים "תביא צ'ייסר" ופתאום כל השולחן מקבל עוד סיבוב, וככה אף אחד לא יוצא מפה בלי להיות מסטול.

מקור: מאנגלית: chaser, מהפועל chase, לרדוף. באנגלית זה המשקה שבא "לרדוף" אחרי משקה חריף, ובישראל המילה התקבעה בחיי הלילה גם במשמעות של שוט קטן שמזמינים לשולחן.

כתיב נוסף: צ׳ייסר, צייסר

דוגמה: "אחי, עוד צ'ייסר אחד וזזים, יש לי עבודה מחר בשמונה".

חורבן טוטאלי, בלגן ברמה תנ"כית. משתמשים בזה כשמשהו לא סתם מבולגן אלא הרוס לגמרי, כמו הסלון אחרי מסיבה או מצב החשבון אחרי חופשה באילת. גרסה מכובדת יותר של ברדק.

מקור: מהתנ"ך: ספר נחום (ב, יא) מתאר את חורבן נינוה במילים "בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה", כלומר ריקנות, שממה והרס. מהפסוק נשאר בעברית המודרנית הצירוף המקוצר כביטוי לחורבן ולאי סדר מוחלט.

דוגמה: "השארנו את הילדים לבד לסופ"ש וחזרנו לבית שהוא בוקה ומבולקה".

כינוי גס לבנאדם מעצבן, טיפש או שפל. אחיו הקטן של השמוק, ושניהם אומרים בדיוק את אותו דבר על אותו איבר. נאמר בעיקר בעצבים, ולפעמים גם בחיבה בין חברים.

מקור: מיידיש: פּאָץ (pots), כינוי גס לאיבר המין הגברי, ובהשאלה אדם טיפש או נבזה. באנגלית האמריקאית המילה הגיעה כ-putz, ובעברית היא נשארה בעיקר בפי דוברי יידיש ובסלנג הוותיק.

כתיב נוסף: פאץ

דוגמה: "איזה פוץ, הוא חנה לי בדיוק מאחורי האוטו ונעלם לשעתיים".

עלבון לבנאדם טיפש במיוחד, דרגה אחת מעל אידיוט. נשמע הכי טבעי עם מבטא רוסי כבד ובצעקה, בדרך כלל על מישהו שעשה משהו מטומטם בכביש.

מקור: מרוסית: дебил (דביל), במקור מונח רפואי ישן לפיגור קל, שמגיע מהלטינית debilis, חלש. ברוסית הוא הפך לקללה נפוצה, ונכנס לעברית בעיקר עם העלייה מברית המועצות לשעבר.

דוגמה: "הדביל הזה עקף אותי מימין ואז נעצר באמצע הצומת".

סבך. קשר שאי אפשר לפתוח, בין אם זה חוטים של אוזניות בכיס ובין אם זה מצב בחיים שנהיה כל כך מסובך שאתה כבר לא יודע מאיפה להתחיל. הבלגן הוא כשהכל מפוזר, הפלונטר הוא כשהכל קשור אחד בשני.

מקור: מיידיש: פּלאָנטער (plonter), סבך או קשר, מהפועל פּלאָנטערן, להסתבך. המילה הגיעה ליידיש מפולנית (plątać, לסבך) ונכנסה לעברית המדוברת עם העולים ממזרח אירופה.

כתיב נוסף: פלאנטר

דוגמה: "שאלתי אותה למה היא לא מדברת עם אחותה, ויצא לי פלונטר של עשרים שנה של ריבים משפחתיים".

מישהו שמסתכל על כולם מלמעלה כי יש לו טעם "מעודן" יותר. שותה רק קפה מפולים ספציפיים, לא יראה סרט שלא היה בפסטיבל, ומעקם את האף על כל דבר פופולרי. קרוב משפחה של הפלצן, רק עם יותר ביטחון עצמי.

מקור: מאנגלית: snobby, מהמילה snob, שבמאה ה-19 שימשה לתיאור אדם המחקה את המעמדות הגבוהים ומזלזל במי שמתחתיו. בעברית אומרים גם "סנוב" כשם עצם.

כתיב נוסף: סנוב

דוגמה: "אל תביא אותה למסעדה הזאת, היא סנובית, היא תגיד שהחומוס פה תעשייתי".

צרור שטרות מגולגל או ערימה עבה של כסף מזומן, מהסוג שמוציאים מהכיס כדי שכולם יראו. מי ששולף בוכטה בקופה בדרך כלל רוצה להרשים, ולפעמים זה גם נשמע קצת חשוד.

מקור: ככל הנראה מרוסית: бухта (בוּחטה), סליל של חבל מגולגל, ומשם בהשאלה גליל של שטרות. בעברית המדוברת זה הפך לכינוי לכל צרור כסף גדול במזומן.

כתיב נוסף: בוחטה

דוגמה: "הוא שלף בוכטה של מאתיים מהכיס ושילם על כל השולחן".

החוש הזה שאומר לך מתי לסתום. מי שיש לו טאקט יודע להגיד דברים לא נעימים בעדינות ולא לשאול את החבר שנפרד הרגע "נו, ומה עם האקסית?". בדרך כלל שומעים את המילה בשלילה: "אין לך טפת טאקט".

מקור: מגרמנית: Takt, במקור "קצב" ו"מגע" (מהלטינית tactus), ובהשאלה רגישות חברתית ועדינות. המילה עברה גם ליידיש (טאַקט) ונכנסה לעברית דרך העולים מאירופה.

דוגמה: "היא באה ללוויה ושאלה מי מקבל את הדירה? אין לה שום טאקט".

הבנאדם הכי מגושם שאתה מכיר. מפיל כוסות, נתקע בכל משקוף, דורך לך על הרגל בריקוד. הוא לא אידיוט, פשוט כל התנועה שלו בעולם נראית כמו תאונה שמחכה לקרות.

מקור: מיידיש: קלאָץ (klots), שפירושו המילולי בול עץ, ובהשאלה אדם כבד, מגושם וחסר חן. המילה הגיעה לעברית עם יוצאי מזרח אירופה, ומאותו מקור גם klutz באנגלית האמריקאית.

דוגמה: "אל תיתן לו להחזיק את העוגה, הוא קלוץ, היא תגמור על הרצפה תוך שתי דקות".

ילד קטן, זאטוט, או סתם מישהו קטנטן ומתוק. בדרך כלל נאמר בחיבה, כמו שסבתא מדברת על הנכד, אבל כשאומרים את זה על בנאדם מבוגר זה כבר קצת מקטין ומתנשא.

מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא נפוצה בעברית המדוברת לפחות מאמצע המאה ה-20 במשמעות "ילד קטן", ואין לה מקור לועזי מוסכם.

כתיב נוסף: פטוץ

דוגמה: "תראה איך הפאטוץ הזה כבר רוכב על אופניים בלי גלגלי עזר".

בסלנג, סמרטוט הוא בנאדם בלי עמוד שדרה: כל אחד דורך עליו, מנגב בו את הרגליים, והוא עוד אומר תודה. הבוס מעמיס, החברה מבטלת ברגע האחרון, והסמרטוט רק מהנהן. זה כמו פראייר, רק שהוא כבר לא אפילו מנסה להתנגד.

מקור: מלשון חז"ל, שבה סמרטוט (ברבים: סמרטוטין) הוא בגד בלוי או פיסת בד ישנה. מהמשמעות המילולית של הבד שמנגבים בו את הרצפה נולד הכינוי לאדם שכולם "מנגבים" בו.

דוגמה: "היא ביטלה לך עוד פעם ואתה מחכה לה? אחי, אל תהיה סמרטוט".

טריק, תרגיל קטן ומבריק שגורם לדבר לעבוד, או סתם כדי להרשים. מי שיודע את הקונץ פותח את המנעול בלי מפתח, מוציא קפה מהמכונה בלי מטבע ועוקף את התור בעירייה. כשמישהו "עושה קונצים" הוא בדרך כלל עובד על כולם, לפעמים חמוד ולפעמים כבר גובל בקומבינה.

מקור: מיידיש: קונץ (kunts), "טריק, להטוט", שמקורו בגרמנית Kunst, "אמנות, מיומנות". נכנס לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשאר בשימוש יומיומי.

כתיב נוסף: קונצים

דוגמה: "אל תתאמץ עם השלט, יש קונץ: לוחצים על הכפתור פעמיים ומכים לו בצד".

הדוכן בשוק: שולחן, ארגזים, סחורה פרוסה וזבן שצועק "הכל בעשר". בסלנג "לפתוח בסטה" זה לפרוס מלא דברים ולהתחיל למכור, גם מחוץ לשוק, ו"לסגור את הבסטה" זה לסיים, לקפל וללכת. מי שבונה עסק קטן על קומבינה מהירה מחזיק בסטה.

מקור: מערבית: بسطة (בַּסְטַה), דוכן או משטח של סחורה, מהשורש ב־ס־ט "לפרוש, לשטח". נקלטה בעברית דרך השווקים, ובעיקר שוק הכרמל ומחנה יהודה.

כתיב נוסף: באסטה

דוגמה: "תראה אותו, פתח בסטה של מטענים בכניסה לקניון, עוד שבוע הוא בעל רשת".

מי שעשה את העוול, ואז עוד צועק הכי חזק שפגעו בו. הוא דחף אותך בתור, ובסוף הוא זה שמתלונן למנהל שהתנהגת אליו בגסות. ה"קוזק הנגזל" הוא אמן בלהפוך את הסיפור, לשחק אותה בכיין ולצאת קורבן. בפוליטיקה הישראלית זו כמעט תרבות לאומית.

מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא נשען על זיכרון יהודי ממזרח אירופה, שבו הקוזקים פרעו ביהודים, והדימוי של קוזק שבוזז ואז טוען שהוא זה שנגזל הפך לסמל של מי שמציג עצמו כקורבן.

כתיב נוסף: הקוזק הנגזל, קוזאק נגזל

דוגמה: "הוא חסם לי את החניה ועכשיו הוא כותב פוסט שאני שכן נוראי? תעשה לי טובה, הקוזק הנגזל".

כשלמישהו "יש טאצ'", יש לו את הדבר הזה שאי אפשר ללמד: יד טובה, חוש, קסם קטן. השף ששם רק עוד קורט מלח והמנה עפה, המעצבת שמזיזה כרית אחת והסלון נראה אחר. ובכדורגל "טאצ'" זה נגיעה רכה בכדור שמרדימה אותו בדיוק איפה שצריך.

מקור: מאנגלית: touch, "מגע". בעברית נקלט בעיקר בביטויים "יש לו טאצ'" ו"לתת טאצ' אחרון", וגם בשפת הכדורגל לתיאור שליטה בכדור.

כתיב נוסף: טאץ'

דוגמה: "תן לה לסדר את השולחן, יש לה טאצ', אצלך זה ייראה כמו חדר אוכל בטירונות".

הלוק המלא שלך מכף רגל ועד ראש: בגדים, נעליים, אקססוריז, הכל ביחד. אצל דור Z אאוטפיט הוא לא סתם "מה לבשתי", אלא הצהרה. אם הוא באמת מוצלח, כל התגובות באינסטגרם יהיו "סלאי" ו"איפה קנית".

מקור: מאנגלית: outfit, "מערכת לבוש". נכנס לעברית בעיקר דרך אינסטגרם, טיקטוק וסרטוני OOTD (Outfit Of The Day), ומחליף היום את "תלבושת" כמעט בכל שיחה של צעירים.

כתיב נוסף: אוטפיט, אאוטפיטים

דוגמה: "רגע, אל תצלמי עדיין, אני צריכה להחליף אאוטפיט לפני שאנחנו יוצאות".

הרגע שבו הכל על הקו ומישהו פשוט מספק את הסחורה: סל בשנייה האחרונה, קליעה אחרונה בפורטנייט כשכל הקבוצה מתה, או עבודה שהוגשה בדקה ה־90 וקיבלה 100. מי שעושה את זה באופן קבוע הוא שחקן קלאץ', תותח אמיתי בדיוק כשהלחץ בשמיים.

מקור: מאנגלית: clutch, מהביטוי in the clutch, "ברגע הקריטי". נכנס לעברית דרך שידורי NBA וקהילת הגיימינג, ומשם התפשט לכל מצב שבו מישהו מציל את המצב ברגע האחרון.

כתיב נוסף: קלאצ'

דוגמה: "נשאר לו אחד נגד שלושה והוא הוריד את כולם. קלאץ' מטורף, אחי".

מי שנראה כאילו התלבש בחושך, מתוך ערימת כביסה שעוד לא קופלה. חולצה מתוחה, מכנסי טרנינג עם כתם, נעליים שראו ימים טובים יותר. השלומפר לא מתאמץ ולא מתכוון להתחיל, וכל בגד שלו נראה כמו שמאטע, גם אם קנה אותו אתמול.

מקור: מיידיש: שלומפּער (shlumper), אדם מרושל ומוזנח, מאותה משפחה של שלומפּ, "סמרטוט" או אדם מרושל. הגיעה לעברית עם יוצאי מזרח אירופה ונשארה בעיקר בפי ההורים והסבתות.

כתיב נוסף: שלומפרית, שלאמפר

דוגמה: "אתה הולך לחתונה ככה? אתה נראה כמו שלומפר, לך תחליף לפני שאמא שלך רואה".

מכה קלה עם כף יד פתוחה על העורף, בדרך כלל מחבר, אח גדול או דוד שמרגיש קרוב מדי. זו לא כאפה לפרצוף שבאה מעצבים, אלא יותר משהו בין "חינוך" לחיבה, עם צליל "טח" מאוד מספק. לרוב מגיעה עם "יא אהבל" צמוד.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהיא הגיעה לעברית מהערבית המדוברת, יחד עם עוד מילים מעולם המכות כמו כאפה.

כתיב נוסף: צפחה, צ'פחות

דוגמה: "עוד פעם אתה מספר לאמא שלי שעישנתי? תקבל צ'פחה שתזכור עד הגיוס".

מי שרץ לספר למורה, למפקד, לבוס או למשטרה מה עשית, ברגע שהסתובבת. המלשין הוא האיש שאף אחד לא מספר לידו כלום, כי ידוע שזה יגיע ליעד תוך חמש דקות. בניגוד לחפרן שרק מעייף אותך, המלשין ממש יכול להכניס אותך לצרות.

מקור: עברית מקורית, מהשורש ל־ש־ן (לשון): כבר בתהילים מופיע "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ", ובתפילת שמונה עשרה מתפללים "וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה". משם המילה עברה כמו שהיא לשפת הרחוב, לבית הספר ולצבא.

כתיב נוסף: מלשן, מלשינה

דוגמה: "מי סיפר לרס"פ שהזמנו פיצה לש.ג? יש פה מלשין בפלוגה ואני אמצא אותו".

התאריך שממנו מתחילים לעבוד באמת. עד הדדליין יש בעיקר תכנונים, נטפליקס ו"מחר אני על זה"; בלילה שלפניו פתאום יש קפה, מצגת ושלושה מסמכים שנכתבים במקביל. בעבודה ובלימודים זה הזמן האחרון להגיש משהו, ובחיים זה בעיקר מקור ללחץ.

מקור: מאנגלית — deadline, מילולית "קו מוות". מקור המונח נקשר לעיתים לקו במחנות שבויים במלחמת האזרחים האמריקנית שאסור היה לחצות; המשמעות "מועד אחרון" התקבעה בעולם העיתונות ומשם הגיעה גם לעברית.

דוגמה: "אני לא יכול לצאת הערב, יש לי דדליין מחר בשמונה בבוקר ועוד לא התחלתי".

כשמשהו מקבל הרבה יותר הייפ ממה שמגיע לו. מסעדה שכולם מעלים ממנה סטורי, סדרה שכולם מתים עליה, יעד שכולם טסים אליו — ואתה מגיע ו… בסדר? נחמד? אבל ממש לא שווה את כל הרעש. ההפך שלו הוא "אנדרייטד": משהו טוב שלא מקבל מספיק כבוד.

מקור: מאנגלית — overrated, "מוערך יתר על המידה" (over, "יתר", ו־rated, "מדורג"). המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך אנגלית של רשת, ספורט ותרבות פופ.

כתיב נוסף: אוברייטיד

דוגמה: "כולם אמרו לי שהשווארמה שם הכי טובה בעיר. אוברייטד, אכלתי טובה יותר בתחנה המרכזית".

מילת ההגברה הכי שחוקה של דור Z: "ליטרלי מתתי", "ליטרלי הכי טעים בעולם", "זה ליטרלי אני". במקור המשמעות היא "באופן מילולי", אבל בפועל אומרים את זה בדיוק כשלא מתכוונים באופן מילולי — אף אחד לא באמת מת מצחוק. בשלב מסוים זה מתחיל להישמע קצת קרינג', אבל זה ליטרלי בכל משפט שני.

מקור: מאנגלית — literally, "באופן מילולי, פשוטו כמשמעו". השימוש המוגזם והלא־מילולי נפוץ באנגלית המדוברת, ומשם, דרך סדרות ורשתות חברתיות, עבר לעברית של בני נוער.

דוגמה: "ראית את הסרטון של הכלב? ליטרלי בכיתי מצחוק".

הבן דוד העצלן של הגוסטינג: הוא לא נעלם לגמרי, אבל גם לא באמת מתקדם. לייק לסטורי, "היי מה קורה" פעם בשבועיים, ותמיד "נקבע בקרוב" — רק כדי להשאיר אותך על הספסל למקרה שהאופציה הראשית לא תצליח. אם מישהו עושה לך בנצ'ינג, זה רד פלאג בגודל של שלט חוצות.

מקור: מאנגלית — benching, מ־bench ("ספסל"), דימוי מעולם הספורט לשחקן שיושב על ספסל המחליפים. המונח נולד בשיח הדייטינג ברשת באמצע שנות ה־2010 ועבר לעברית יחד עם שאר סלנג האפליקציות.

דוגמה: "הוא לא עונה שבוע ואז פתאום 'מתגעגע'? זה בנצ'ינג, תמחקי".

ימי מחלה בצבא: הרופא בדק אותך, השתכנע שאתה באמת חולה (או לפחות משתעל ממש משכנע), ושלח אותך הביתה לכמה ימים. "לקבל גימלים" זה החלום של כל טירון באמצע שבוע שטח, ומי שמביא גימלים כל שבועיים מקבל מהר מאוד שם של ג'ובניק.

מקור: צה"ל — הכינוי בא מהאות ג' (גימל), שבה סומנו ימי מנוחה בבית ברישום הרפואי הצבאי. ההסבר המדויק לבחירת האות אינו ודאי, אבל הביטוי מוכר לכל מי שעשה צבא.

כתיב נוסף: גימל, ימי גימלים

דוגמה: "מה, שוב לא באת לבסיס?" "אחי, יש לי שלושה גימלים, דלקת גרון".

מסיבה עם הרבה אוכל, הרבה מוזיקה ים תיכונית ודרבוקה שמישהו תמיד מביא מהבית. חאפלה זה לא מועדון עם סלקטור בכניסה — זו חגיגה משפחתית־שכונתית, שולחנות ארוכים, סלטים בלי סוף, וכולם קמים לרקוד כשמתחיל השיר הנכון. אומרים את זה גם על כל אירוע שיצא שמח ורועש במיוחד.

מקור: מערבית — حفلة (חַפְלֶה), "מסיבה, חגיגה". המילה נכנסה לעברית המדוברת מהערבית המדוברת ומיהודי ארצות ערב, ומזוהה במיוחד עם מסיבות של מוזיקה מזרחית.

כתיב נוסף: חפלה, חפלות

דוגמה: "הבר מצווה של הבן דוד שלי הפכה לחאפלה אמיתית, עד שתיים בלילה עם דרבוקות".

ערב של "רק פרק אחד ולישון", שנגמר בשלוש לפנות בוקר כשכל העונה כבר מאחוריך ונטפליקס שואלת אם אתה עדיין שם. בינג' זה לזלול סדרה שלמה ברצף, בלי הפסקות ובלי רגשות אשם — או לפחות עם מעט מאוד מהם. אפשר לעשות בינג' גם על אוכל, אבל בעיקר זה סדרות.

מקור: מאנגלית — binge, "זלילה" או "השתוללות" בלי שליטה. הצירוף binge-watching התפשט בעידן הסטרימינג, כששירותים כמו נטפליקס התחילו לשחרר עונות שלמות בבת אחת, ומשם עבר לעברית.

כתיב נוסף: בינג'ינג, לעשות בינג'

דוגמה: "מה עשית בסופ"ש?" "בינג' על כל העונה, לא יצאתי מהמיטה".

כשגבר מסביר לאישה, בטון הכי סבלני בעולם, משהו שהיא יודעת הרבה יותר טוב ממנו — לפעמים אפילו בתחום שהיא עצמה מומחית בו. אף אחד לא שאל אותו אם צריך הסבר, הוא פשוט התחיל, וחופר בביטחון מלא עד הסוף.

מקור: מאנגלית — mansplaining, הלחם של man ("גבר") ו־explaining ("הסבר"). המונח התפשט ברשת בהשראת מסה של הסופרת רבקה סולניט מ־2008, ונכנס לעברית דרך השיח הפמיניסטי ברשתות החברתיות.

כתיב נוסף: מנספליין, מנסספליינינג

דוגמה: "הוא הסביר לרופאה שלו איך עובדת אנטיביוטיקה. מנספליינינג ברמות".

הזאב הבודד של האינטרנט: לא צריך אף אחד, קם בארבע לפנות בוקר, לא מחייך בתמונות ובטח שלא עונה להודעות. ברשת זה התחיל כמחמאה רצינית ונגמר בעיקר בצחוק — היום קוראים "סיגמא" לכל מי שעושה משהו מוזר בביטחון מלא. משהו כמו "יש לו ריזז", רק בגרסה המתבודדת.

מקור: מאנגלית — sigma male, על שם האות היוונית סיגמא (Σ). הכינוי נוצר ברשת כהמשך להיררכיית ה"אלפא" וה"בטא", ונכנס לעברית דרך טיקטוק וממים של דור Z, לרוב באירוניה.

כתיב נוסף: סיגמה, סיגמא מייל

דוגמה: "הוא ישב לבד בחתונה, אכל שלוש מנות עיקריות ועזב בלי להגיד שלום. סיגמא".

מי שהכי מיינסטרים שיש: שומע רק מה שמתנגן ברדיו, צוחק ממם רק אחרי שהוא כבר מת, וחושב שטיקטוק זה "האפליקציה עם הריקודים". נורמי זה לא בדיוק עלבון, יותר אבחנה — בנאדם נחמד לגמרי, פשוט בייסיק ברמה הכי מוחלטת, שלא מבין אף בדיחה פנימית של הרשת.

מקור: מאנגלית — normie (מ־normal, "רגיל"), כינוי שנולד בפורומים ובקהילות הממים באינטרנט לאדם שלא חלק מתרבות הרשת, והגיע לעברית דרך סלנג הרשת של דור Z.

כתיב נוסף: נורמיז

דוגמה: "שלחתי לו מם על הבחירות והוא שאל אותי מה זה אומר. אחי, איזה נורמי".