חלש אופי

מה זה

חלש אופי

ההגדרה עבור

חלש אופי

אדם שאין לו משמעת כבירה. מילה שלו היא לא מילה. עשה כשהיה צריך לא לעשות. התנהל כמו שק חרא, ועוד.

כמו במונח ליצן, ככל שאומרים את זה יותר בקצרה, ככה הבנאדם יותר קיצוני במושג עצמו.

  1. חלש אופי – אין לו הרבה משמעת, אבל אני לא לוקח את זה אישית.
  2. חלשאוו – חלש האופי של הצרפתים. מבטאים "Ha-La-sh-Oo".
  3. חלושס – לא אכל מספיק, קטן פיזית, כמו קפטן אמריקה לפני השדרוג בסרט הראשון. הלב שלו שם אבל הגוף שלו עדיין לא הדביק את הלב.
  4. חלש – הבנאדם דפק ברז כבר כמה פעמים ואשמיד אותו בפעם הבאה שאראה אותו.

מקור: ביטוי עברי תקני שהתקבע בשפה המדוברת לתיאור אדם חסר עמוד שדרה.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

טלפון, בין אם נייד ובין אם חכם. אף אחד לא אומר 'סלקום', 'פרטנר' או כל אחת מענקיות התקשורת, אבל הרבה אנשים אומרים "פלאפון" במקום טלפון, או טלפון נייד, או סמארטפון.

מקור: על שם חברת "פלאפון" – אחת מחברות הסלולר הראשונות בישראל, שהפכה לשם גנרי לטלפון נייד.

ההתלהבות והבאזז סביב משהו, לפעמים הרבה יותר ממה שהוא באמת שווה. "יש הייפ" אומר שכולם מדברים על זה.

מקור: אנגלית: hype. ההסבר המקובל הוא שמדובר בקיצור של hyperbole, "הגזמה", אך הדבר אינו ודאי לגמרי. נכנסה לעברית דרך הרשת והמוזיקה.

דוגמה: "היה הייפ ענק על הסרט הזה, והוא בסוף יצא סתם בסדר".

כינוי לאשה שהוכתה בתדהמה, הזדעזעה.

  1. סיפרתי לשולה שכרתו לי את אשך שמאל, נפל לה הציצי לרצפה.
  2. סימה שמעה שביבי ניצח את הבחירות, נפל לה הציצי לרצפה.

מקור: ביטוי עברי הומוריסטי.

התיאור הכי אכזרי שיש בעברית למשהו גרוע במיוחד — סרט, מסעדה, בן אדם, לא משנה מה. אם זה "חרא על מקל" זה אומר שזה לא סתם רע, זה רע ברמה שאתה כמעט מתפעל מזה. מין קרוב משפחה רחוק של בלוף, רק בלי אפילו הבטחה ריקה מאחורי זה.

מקור: ביטוי עברי וולגרי שנשען על דימוי חזותי של משהו מגעיל במיוחד שאפילו לגעת בו אי אפשר בלי מקל.

דוגמה: "הלכתי לסרט הזה עם ציפיות גבוהות, יצאתי אחרי חצי שעה — זה היה חרא על מקל."

אמיתי, מקורי, הדבר האמיתי בלי זיופים. כשאומרים על מישהו 'אסלי', מתכוונים שהוא אמיתי עד העצם. כשאומרים את זה על מוצר, מתכוונים שהוא לא חיקוי מהשוק. תואר שאפשר לתת רק למי שמגיע לו, ולכן הוא מגניב במיוחד.

מקור: מערבית, أصلي (aṣlī), שפירושה מקורי או אותנטי, מהמילה أصل (aṣl), שורש או מקור. המילה נכנסה לסלנג הישראלי דרך הדיבור היומיומי והשפעת הערבית.

דוגמה: "הוא אסלי, אם אמר שיבוא, הוא יגיע גם אם ירד שלג".

כינוי למזרחי סוג ב'. או ליתר דיוק לספרדי. בחרדית אין מזרחי ואשכנזי אלא יש "ספרדי" (בני עדות המזרח) ויש ליטאי (אשכנזי).
דוגמה: תראה את הפרענק פארך הזה לובש גרביים לבנים.

מקור: מיידיש: פרענק, כינוי גנאי לספרדים. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.

כתיב נוסף: פרענק פארך

כינוי לטיפש – לא מזיק.

מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש מתחנף-עוקצני.

אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.

דוגמה:

"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".

– "די, תמשיך".

מקור: ביטוי עברי מדובר.

מבטאים Wa-Sah. בערבית אומר 'לכלוך', בצבא אומר – הבנאדם יכול הכל. הוא מר ווסאח.

מקור: מערבית: וַסַח (وسخ), "לכלוך". בצה"ל התהפכה המשמעות לכינוי לחייל שעושה הכל.

משחק בעל אופי מיני בו אדם רואה בחורה, בדרך כלל קונפה ברחוב, ושואל את חברו אם הוא היה מקיים או לא מקיים יחסי מין איתה, בהתחשב בהזדמנות. אדם שאומר "לא עושה" אוטומטית נחשב לשקרן. מצד שני, יש מצבים שונים בהם ניתן להגיד "עושה", אך בתנאים מסוימים. לדוגמה:
– "יום קשה רוח גב" – אם היה לך יום קשה, והסיטואציה מזמינה ליחסי מין.
– "אי בודד" – אם רק האדם הנשאל והקונפה עליה נשאלת השאלה היו תקועים באי בודד. ניתן להוסיף משך זמן.
– "רפסודה כרישים" – אם זה הדבר האחרון שתעשה בחייך.
– "אקדח לרכה" – אם חייך באיום מיידי.

דוגמה 1:
– "הסבתא על ההליכון. עושה או לא עושה?".
– "לא עושה".
– "שקרן".

דוגמה 2:
– "זאת עם השחור, עושה או לא עושה?"
– "עושה".

דוגמה 3:
– "תראה את הקונפה שם. עושה או לא עושה?"
– "תאמין לי… יום קשה רוח גב".
– "לפחות אתה לא שקרן".

מקור: ביטוי עברי וולגרי מעולם החבר'ה.

במטבח הכשר — אוכל שהוא לא בשרי ולא חלבי, אז אפשר לאכול אותו עם הכל. בסלנג זה כבר עבר לאנשים ולדברים: משהו פרווה הוא חסר טעם, חסר עמדה, לא פה ולא שם. בנאדם פרווה לא יגיד לך אף פעם מה הוא חושב, ומסעדה פרווה היא כזאת שנשכח ממנה עוד לפני הקינוח — בייסיק לגמרי.

מקור: יידיש — פּאַרעוו (parev), המונח ההלכתי למאכל ניטרלי שאינו בשר ואינו חלב. מקור המילה ביידיש עצמה אינו ודאי. בעברית הישראלית התרחבה המשמעות ל"ניטרלי, חסר ייחוד".

כתיב נוסף: פארווה, פרבה

דוגמה: "שאלתי אותו מה הוא חושב על הוויכוח, והוא ענה ש'לשני הצדדים יש נקודה'. פרווה לגמרי".

תמיד יהיה מאוחר יותר מהשעה הנקובה, אם זה יקרה.

דוגמה: "נפגש בסביבות השעה 17:00?".

– " כן, למרות שאני יודע שלא תהיה מוכן בזמן".

מקור: ביטוי עברי מדובר על "זמן ישראלי" גמיש.

כתיבת תגובה