התיאור הכי אכזרי שיש בעברית למשהו גרוע במיוחד — סרט, מסעדה, בן אדם, לא משנה מה. אם זה "חרא על מקל" זה אומר שזה לא סתם רע, זה רע ברמה שאתה כמעט מתפעל מזה. מין קרוב משפחה רחוק של בלוף, רק בלי אפילו הבטחה ריקה מאחורי זה.
מקור: ביטוי עברי וולגרי שנשען על דימוי חזותי של משהו מגעיל במיוחד שאפילו לגעת בו אי אפשר בלי מקל.
דוגמה: "הלכתי לסרט הזה עם ציפיות גבוהות, יצאתי אחרי חצי שעה — זה היה חרא על מקל."
דומה למונח פיגוז לעכוז, משהו ממש חיובי וטוב ב-99% מהמקרים.
דוגמה: "אכלתי מלאווח עם זחוק, העיף לי את הסכך".
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו כל כך טוב שהוא מעיף את הסכך (גג הסוכה).
המונולוג האינסופי שאתה נאלץ לספוג כשמישהו חופר לך. אורך ממוצע: בין עשרים דקות לכל הנסיעה לאילת, בלי עצירה בדרך. הסימן המובהק לחפירה אמיתית — הוא לא שם לב שכבר עברת שלוש פעמים על כל הטלפון מולו.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות, כאילו חופרים בור שאין לו סוף.
דוגמה: "תשמור לי מקום ליד החלון, אני לא שורד עוד חפירה של שלוש שעות על הדיאטה החדשה שלו".
בניגוד לאבו עלי, שזה אדם חזק ביותר, כשמישהו 'עושה' אבו עלי, הוא משנה את המשמעות והוא מנסה לעשות משהו שהוא לא. בקצרה, אחד שעושה רושם והרבה רעש וצלצולים על כלום.
דוגמה:
מקור: "אבו עלי" מערבית: "אבא של עלי", כינוי לגבר קשוח ומכובד. "לעשות אבו עלי" – להעמיד פנים של חזק.
סטירת בולבול.
דוגמה: "זאתי בלבלה את המוח, צריכה איזה סטירבול או סזאם".
מקור: הלחם עברי של "סטירה" ו"בולבול".
כל דבר שיש לו סטייל, שווה, או פשוט עושה רושם. מי שמגניב הוא בדרך כלל קצת תותח עם יחסי ציבור טובים. אבל זהירות: מי שמסביר לכולם כמה הוא מגניב, כנראה לא.
מקור: מהשורש העברי ג-נ-ב ("גונב את ההצגה"), או ממילת הסלנג של שנות ה-70 "גניבה" שמשמעה דבר שווה. הפך למקבילה העברית של cool.
דוגמה: "ראית את האוטו החדש שלו? וואו, איזה מגניב".
מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה.
מקור: מהמילה העברית התקנית "חנופה", מהשורש ח-נ-פ, שמופיע כבר במקרא.
דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".
אזהרה בערבית שכל ישראלי מבין בלי לדעת מילה בערבית: "תיזהר לך". נאמר בטון של חצי צחוק חצי איום אמיתי, ואף אחד לא באמת יודע באיזה חצי מדובר. אם אמרו לך דיר בלק ואתה ממשיך בשלך, כנראה שהערב שלך ייגמר בבאסה.
מקור: מערבית: דִיר בַּאלַכּ (دير بالك), "שים לב" או "תיזהר".
כתיב נוסף: דיר בלק, דיר בלאק
דוגמה: "דיר בלק אתה נוגע בחומוס שלי בזמן שאני בשירותים".
דוגמה נוספת: "דיר בלאק תיגע לי בצ'יפס".
ביטוי שמקורו בתלמוד, וכוונתו לומר שאדם תמיד חוזר למקורות שלו.
המקביל של זה בעברית הוא: אפשר להוציא את האדם מטבריה, אבל אי אפשר להוציא את הערס מהבן אדם.
מקור: מארמית של התלמוד: "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי" – זרוק מקל לאוויר והוא ינחת על שורשו.
עברו עליו כל כך הרבה דברים בחיים, או נמצא בשיאה של תקופה רעה (מנטלית, חברתית או מינית), שאין לו כוח להתמודד עם דברים נוספים.
דוגמה: "תומר השבור הזה מתחיל לצאת עם כל אחת שהוא רואה באינסטגרם".
מקור: מהמילה העברית "שבור" – בהשאלה, אדם שרוחו נשברה.
ההפך המוחלט מ"טעים" או "יפה" — משהו כל כך דוחה שהגוף ממש מתכווץ. אפשר על אוכל, על ריח, על חדר מלוכלך ועל התנהגות של מישהו: "גועל נפש מה שהוא עשה לה". חזק יותר מקרינג' — שם רק מתביישים, פה ממש בא להקיא.
מקור: עברית מקראית — יחזקאל טז, ה: "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ", והשורש ג־ע־ל מופיע גם בויקרא כו ("וגעלה נפשי אתכם"). הצירוף נשמר בעברית החדשה כקריאת סלידה יומיומית.
דוגמה: "מישהו השאיר את הסיר עם האורז במקרר שבועיים. גועל נפש!".
כשהחבר'ה מנסים לקבוע משהו, ויש אופציה אחת גרועה ביי פאר, אז היא יורדת מהפרק אוטומטית.
דוגמה: "אנחנו גרים באשדוד ואתם בנתניה, ואתם רוצים ארוחת בוקר בשביל בחיפה. אנחנו לא הקופים הירוקים. אפשר להיפגש במקום קרוב יותר, נגיד תל אביב?".
מקור: ביטוי עברי תקני: "לרדת מסדר היום".
דיבור שאף אחד לא מבין: בלגן של מילים שנשמע כמו שפה אבל בעצם אין בו שום משמעות. משתמשים בו גם על מישהו שמדבר מהר ומסובך מדי, וגם על הוראות הרכבה של רהיט שבא בקופסה שטוחה.
מקור: מילה באנגלית, gibberish, שמשמעה פטפוט חסר פשר. היא נכנסה לעברית היומיומית דרך האנגלית ודרך סרטים וסדרות.
כתיב נוסף: גיבריש, ג׳יבריש
דוגמה: "הוא התחיל להסביר לי על הביטקוין ואני שמעתי רק ג'יבריש".
