דוכן קטנטן ברחוב שממנו מוכרים כל דבר בעולם — קפה, לוטו, סיגריות, שתייה. הכל דחוס בשני מטר רבועים, ותמיד יש שם בנאדם אחד שיודע הכל על כולם בשכונה.

דוגמה: "תעצור רגע בבוטקה בפינה, אני קופץ לקנות שתייה".

דומה למונח פיגוז לעכוז, משהו ממש חיובי וטוב ב-99% מהמקרים.

דוגמה: "אכלתי מלאווח עם זחוק, העיף לי את הסכך".

הגיע למקום עוין והסתלבט על כולם, למרות שהייתה סכנה ממשית לביטחון האישי שלו. יש להבדיל את "עשה גיא הוכמן" לבין "עשה איתי אנגל" בכך שאיתי אנגל מגיע למקומות מסוכנים הרבה יותר ללא מטרה הומוריסטית.

דוגמה א':

שחר: "הלכתי אתמול לכנס פמינסיטיות ושאלתי מישהי אם הבעל שלה שחרר לה את הרצועה מהמטבח".

יונתן: "אחי נשמע שעשית גיא הוכמן".

דוגמה ב':

מנשה: "שמעתי שיונתן הלך למונדיאל בקטאר ושאל איראנים אם הם אוהבים את ישראל".

שמעון: "כן אחי הוא עשה גיא הוכמן".

בזמן הקרוב. לא באמת חמש דקות. כשאומרים עשר, חמש או שתי דקות, תדעו שמדובר בד"כ בשקרנים. כשנוקבים במספר ספציפי, תדעו בד"כ שמדייקים.

דוגמה: "חמש דקות אצלך".

מה שגברים אומרים לנשים בשביל שהן יפסיקו לחפור, אבל בד"כ הן עדיין ממשיכות בקדיחות.

דוגמה: "אתה לא מקשיב לי כמו פעם".

– "את צודקת. אנסה לעשות מאמץ בעניין".

כשמישהו לא מפסיק לדבר על אותו הדבר שוב ושוב, מנסה לשכנע אותך, לגרום לך לעשות משהו, או פשוט מטחן את המוח — הוא חופר. הפועל "לחפור" מתאר את התחושה שהצד השני מקדח לך את הראש עד שאתה מוכן לעשות כל דבר רק כדי שיפסיק. זה יכול להיות הורה, בוס, חבר, ואפילו אותו טיפוס שמסביר לך כמה כדורגל עגול.

דוגמה: חבר 1: "אחי, כבר שבוע אמא שלי חופרת לי שאסתפר." חבר 2: "אז תסתפר כבר." חבר 1: "לא, עקרון."

אחד שאפשר לסמוך עליו.

דוגמה: "תקרא למשה שיתקן לך את הדוד, הוא אייזן".

שני מובנים, שניהם לא נעימים: או שאתה בקריז — חשק מטורף למשהו (סיגריה, קפה, שוקולד) שאתה לא יכול להשיג עכשיו, או שמישהו "חוטף קריז" — מתעצבן פתאום ומתפוצץ על כולם בלי שום התראה.

דוגמה: "אני בלי קפה מהבוקר, אני בקריז, אם מישהו ידבר איתי הוא יחטוף פצצה לפנים".

אדם רך, אותו כולם לועסים ומשתמשים בו בלי בעיה.

לדוגמה:

עומר: "גיא תתחיל לשחק כבר!"

גיא: "אני משחק אחי. זה לא פשוט, הוא הורג אותי"

עומר: "חלאס להיות טונה!"