אמנות הישרדות ישראלית: לעשות בדיוק את מה שאמרו לך, אף לא מילימטר יותר, ובעיקר לא לשאול שאלות — כי כל שאלה גוררת עוד משימה. עושים את זה חפיף, לא מרימים ראש, וממשיכים הלאה. מי שכן מרים ראש נתקע עד תשע בלילה.
מקור: מהסלנג הצבאי: לעשות רק את מה שנדרש ולא לקחת אחריות מעבר לזה. ההפך מ"ראש גדול".
דוגמה: "אל תשאל את המפקד למה צריך את זה. ראש קטן, אח שלי, ובארבע אתה בבית".
הבנאדם עליו אומרים 'וואלה יופי' או המצב – הוא חוצפן, שערורייה או קטסטרופה.
דוגמה: [אדם נוסע בפקקים] "וואלה יופי! שוב פעם פקקים, מתי לעזאזל יבנו את הכביש העוקף?"
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני; "וואלה" מערבית.
כשנקבה אנושית קוראת לנקבה אנושית אחרת "אחותי", היא רוצה להגיד לה: "אני מנומסת מדי להגיד לך ללכת להזדיין עם השלשולים הובראליים שיוצאים לך מהפה".
דוגמה:
"תגידי, את הולכת להופעה של אד שירן?"
"אחותי, מה נסגר איתך?"
לא הייתה פעם אחת בהיסטוריה שמישהי אמרה למישהי את המילה “אחותי” והיא לא ניסתה להגיד לה שהיא מטומטמת, מפגרת, חסרת מודעות, בעלת פערים בידע, בורה, טיפשה, אהבלה. וזה לא כולל מקרים אחרים (ועוד).
דוגמה: “אחותי, הייתה צריכה להפסיק לצאת עם יניב מזמן!”.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל ל"אחי".
כינוי למשהו יקר שלא מצדיק את המחיר שלו.
"קניתי את העט הזה. הוא ממש מדהים אבל עלה לי 100 שקל".
"100 שקל לעט? זה כמו סופגנייה מרולדין"
מקור: ביטוי עברי מעולם המאפים של חנוכה.
הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך.
דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף".
– "באמת שאפעם איגזמתה".
מקור: כתיב הומוריסטי מכוון של "אף פעם הגזמת".
בדרך כלל, אוסף חברים שנפגשים במקום קבוע מראש. בדרך כלל לישיבה מביאים סמים, אוכל, שתייה, ואם קרה האירוע ואירע המזל – גם חבר חדש שרוצה להתקבל לפרלמנט. ישנם גם פירושים אחרים עליהם נרחיב בערך הזה.
ישנן הרבה סוגי ישיבות:
ישיבת מזרען – ישיבה של ערק, גת, שירה בציבור, נרגילות ופיצוחים בימי שישי בצהריים.
ישיבה של הביוקר – האנשים של הביוקר לא מגיעים לישיבה, אלא החבורה, או יותר נכון להגיד כנופייה, נפגשים. אין קשר בין דברים יקרים לבין הפגישה, אלא רק הבעת התלהבות מהפגישה עצמה.
ישיבת דריקטוריון – חירבון עצום.
ישיבת בקרה – מבצעים ישיבה בה חושבים האם חבר מסוים, בין אם הוא מפקיר או מלשין, עדיין שייך לחבורה, בלעדיו.
ישיבת צוות – דיון של הקולגות הקרובות לעבודה בחדר הישיבות.
ישיבה חשובה – אחרי שתוקעים לאפה וצריכים לחוש הקלה, נכנסים למספר 2 בשירותים.
ישיבה דחופה – חירבון שלא יכל להידחות, אפילו לא בשנייה.
ישיבה תיכונית – אורגיה בה ישנם הומוסקסואלים דתיים, או דתל"שים.
מקור: מהמילה העברית "ישיבה", בשימוש סלנג לכינוס חברים לעישון.
כינוי לאישה תימנייה, מכיוון שהן מורחות קרם לחוח, ויכולות להגיע לגיל 250.
מקור: כינוי גנאי עדתי שמבוסס על שם של מאפה תימני (לחוח). מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
בייגלה לא חם ולא נעליים. הבחור נמצא עם הבייגלה שם כל היום, וסביר שיהיה קשה כמו סלע.
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי על הבייגלה שנמכר בשוק "חם" כל היום.
מישהו שמאבד שליטה: מתעצבן בלי גבול, מתנהג מוזר, או פשוט חורג מהדרך הרגילה שלו. אפשר לרדת מהפסים מכעס, מהתרגשות או מבילוי שהסתבך קצת יותר מדי.
מקור: מדימוי של רכבת שנופלת מהפסים ומאבדת כיוון; הביטוי תורגם לעברית ככל הנראה מביטויים דומים בשפות אחרות, אך מקורו המדויק אינו ידוע.
דוגמה: "אחרי שלושה כוסות הוא ירד מהפסים והתחיל לרקוד על השולחן".
לאט לאט, צעד אחר צעד. לבצע פעולה כללית באמצעות פעולות קטנות יותר.
לדוגמה: "אל תשלוף פשוט את הצינור, קודם תוריד את הברגים. פרה פרה"
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מהעולם החקלאי של טיפול בבקר.
כל המופע החיצוני שנועד להרשים אנשים שבכלל לא ביקשו. השוויצר עושה דאווין, זה הכלי שלו — רמקול על הכתף בחוף, שעון שהוא מסתדר ככה שתראה אותו, וסיפור על עסקה שאף אחד לא הבין. בסוף מסתבר שכל הקומבינה הזאת עלתה לו יותר ממה שהרוויח ממנה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמקורה בערבית המדוברת. היא התקבעה בעברית כשם נרדף להפגנת ראווה שנועדה להרשים.
דוגמה: "הוא הזמין בקבוק לכל השולחן, אחי, דאווין בלבד. אחר כך ביקש ממני חמישים שקל לחניה".
אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.
מקור: ביטוי עברי מדובר; חומוס כמשהו שנמרח.
סתום בריבוע. בנאדם שלא חשב, באיזושהי דרך, לפני שביצע פעולה כלשהי.
מקור: חרוז עברי ילדותי שמגביר את העלבון "סתום".
