ההקבלה היא לעוגה בתנור שלא הספיקה לסיים את תהליך האפייה שלה. הכוונה היא לאדם משוגע, גזור, מעוך, מרוסק, מובס, חסר יכולת להגיב, גבר שחוטף את הסטרפאון, ועוד. "לא אפוי" הוא לא הכוונה למישהי מפילה תינוק, ושהוא עדיין "לא אפוי" בשביל לצאת מהרחם.

דוגמה: "הבנאדם הזה שחתך אותי עכשיו בצומת – ממש לא אפוי".

מבטאים SHAllak. לתת מכה, גם אם קטנה, בביצים. האפקט הוא לכמה דקות, ההשפלה היא נצחית. בד"כ קורה כשילדים מתחילים לגלות את עצמם, אזור כיתה ה' עד ח'.

דוגמה: "עידן הבן זונה שלק לי את הביצה הימנית, ועוד מול כל הכיתה".

מי שכל הפרנסה שלו בנויה על חלטורה אחרי חלטורה. אין לו באמת מקצוע אחד, אבל תמיד יש לו איזה ג'וב בצד שהוא בדיוק בדרך אליו. אתה שואל אותו במה הוא עובד ומקבל תשובה אחרת כל פעם, ותמיד עם ביטחון מלא.

דוגמה: "אל תסמוך עליו שיגיע בזמן, הוא חלטוריסט — בבוקר צלם חתונות ובערב מתקין מזגנים".

מילה שמקורה בערבית ופירושה המילולי סטירה בפנים. בסלנג הישראלי, כאפה זה כל דבר שמגיע לך מהכיוון העיוור ומלכלך לך את היום בלי הודעה מוקדמת — חדשות לא טובות, פגישה מביכה, או גילוי שמגיע מאוחר מדי. אבל כאפה יכולה להיות גם חיובית: משהו כל כך מדהים, כל כך לא צפוי לטובה, שהוא ממש עושה לך את זה.

דוגמה: חבר 1: "אחי, פגשתי את האקסית עם הבחור החדש שלה בסופר". חבר 2: "כאפה". / "ראית את הטריילר? כאפה, הסרט הזה הולך להיות מטורף".

חוסר רצון בדבר שאדם מציע לך, או השמטת מה שהוא אומר.

דוגמה א':

רועי: "שמע מה אתה לא רוצה עוד שיעורים בכלכלה?"

איתי: "לא שיעורים ולא נעליים. שמעתי על השיעורים שלך בכלכלה, בינתיים כולם בלי שקל על התחת".

דוגמה ב':

מאיה: "שמעתי שהוא ממש חתיך. למה שלא תצאי איתו?"

רותי: "לא חתיך ולא נעליים. בפרופיל בטינדר נראה טוב, בת'כלס הוא כבר מקריח ויש לו קרס בירה".

סובל מזעזוע מוח קל או סחרור.

"שתינו כל כך הרבה עד שראיתי את אותו השוטר פעמיים"

מכה אחת חזקה שגומרת את הסיפור, אחות גדולה של כאפה. משמש גם בהשאלה לכל פעולה אחת מוחצת שפותרת הכל בבת אחת — "זבנג וגמרנו".

דוגמה: "לא נעשה את זה בשלבים, נשלם את כל החוב זבנג וגמרנו".

משהו יוקרתי, מצוחצח ומוגזם בכוונה, בדרך כלל כדי שכולם יראו כמה הוא עלה. אפשר להגיד את זה על אוטו, על מסעדה, על חתונה ובעיקר על כל דבר שהשוויצר של הקבוצה קנה השבוע.

דוגמה: "הזמין אותנו למקום מפונפן בשרונה, יצאנו רעבים ובלי כסף".

כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.

דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".