הילד אמר שהארוחה הייתה "קרינג׳", שהחבר שלו "ברזן" ושאתם "בומרים"? לא צריך להיבהל. ריכזנו את 32 מילות הסלנג שהכי שומעים היום בבית, בקבוצת הווטסאפ ובטיקטוק – עם הסבר פשוט, מאיפה המילה הגיעה ואיך משתמשים בה.
המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין.
מקור: מערבית: סַבַּבַּה, "אחלה" או "טוב" – יש הטוענים שמקור המילה בערבית המצרית ויש שמקשרים אותה לשורש ס-ב-ב. נכנסה לעברית בשנות ה-70 והפכה לסמל של העברית המדוברת.
המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה.
מקור: מערבית: יַא אַללָּה, "הו אלוהים". בעברית איבד את המשמעות הדתית והפך לקריאת זירוז כללית.
הדרך הישראלית להגיד שהכל טוב, בלי להתאמץ ובלי להתלהב יותר מדי. עדיין ברמה של סבבה, אבל עם קצת יותר אנרגיה. אפשר להגיד על אוכל, על בנאדם, על תוכנית לשישי או על מצב כללי בחיים.
מקור: מערבית: אַחְלָא, "יותר מתוק" או "הכי יפה". נכנס לעברית כבר בתקופת היישוב והפך לאחת המילים הנפוצות ביותר.
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה.
מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון.
המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך.
מקור: מארמית: "תכלס" הוא הגייה מקוצרת של "תַּכְלִית", בהשפעת היידיש "תכלית" (takhles) – העיקר, הנקודה.
מילה שמדביקים לכל משפט כשרוצים להדגיש שמשהו קרה באמת, גם אם הוא נשמע לגמרי לא הגיוני. ככל שהסיטואציה יותר מופרכת, ככה ה'אשכרה' מקבל יותר כוח. אי אפשר להתווכח עם מישהו שאמר אשכרה.
מקור: מערבית, שקיבלה את המילה מפרסית: آشکارا (אשכארא), "בגלוי" או "באמת". בעברית משמשת להדגשה.
דרך להגיד שמשהו ממש לא בעיה ואפשר לעשות אותו בלי מאמץ ובלי דרמות. ככל שהבקשה בעצם יותר מטורפת, ככה הבנאדם יגיד "בקטנה" בביטחון גדול יותר.
מקור: ביטוי עברי מדובר: "בקטנה" – ברמה קטנה, בלי מאמץ. נפוץ מאוד מאז שנות ה-2000.
להשוויץ במשהו, בדרך כלל באופן שמראה שאתה לא ממש מתאמץ ושזה קטן עליך. מגיע מהאנגלית, ומשמש כפועל ("לפלקס") וגם כשם עצם ("איזה פלקס"). נפוץ במיוחד באינסטגרם ובכל חתונה של בן דוד.
מקור: מאנגלית: flex, "לכווץ שריר" כדי להראות אותו. בסלנג ההיפ הופ האמריקאי זה "להשוויץ", ומשם לעברית של דור Z.
האנרגיה הכללית שמקום, מסיבה או אפילו בנאדם משדרים. "וייב טוב" זה כיף ונעים, ו"וייב מוזר" זה סימן שכדאי לך לקחת את התיק וללכת הביתה.
מקור: מאנגלית: vibe (קיצור של vibration, רטט). מתאר את האנרגיה של מקום או אדם, והפך פופולרי בעיקר בקרב דור Z.
מקור: מאנגלית: cringe, "להתכווץ" (ממבוכה). הפך לאחת מילות הסלנג הנפוצות ברשתות החברתיות.
מקור: מאנגלית: cringe, "להתכווץ" (ממבוכה). הפך לאחת מילות הסלנג הנפוצות ברשתות החברתיות.
כשמישהו עושה בופר, הוא פשוט מתמהמה, דוחה ומשחק על הזמן בלי להתקדם לשום מקום. זה יכול להיות חבר שאתה מחכה לו כבר שלוש שעות, עובד שמסרב להתחיל משימה עד הדקה האחרונה, או בן/בת זוג שיש להם תשובה לכל שאלה חוץ מתשובה ישירה. נגזר מהמונח הטכנולוגי "buffer" — כי בדיוק כמו סרטון שנתקע בטעינה, גם הוא לא זז.
מקור: מאנגלית: buffer – זיכרון ביניים שגורם לסרטון "להיתקע" בזמן טעינה. הפך לתיאור של מי שמתעכב ומושך זמן.
מקור: מאנגלית: noob (קיצור של newbie), מעולם משחקי המחשב.
מקור: מאנגלית: noob (קיצור של newbie), מעולם משחקי המחשב.
בנאדם שנולד בשנים 1946-1964, אחרי מלחמת העולם השנייה. בפועל, בומר זה התנהגות. נמנע מהתחדשות, כותב עם פסיקים במקום נקודות, כותב הלצות לא ברורות, ובכללי – מוזר.
מקור: מאנגלית: boomer, קיצור של baby boomer – בני דור ה"בייבי בום" שאחרי מלחמת העולם השנייה.
יצור, לקוח מאנגלית Creeping. עם סגנון וטאץ' עברי, מדובר בהתנהגות מוזרה של אותו אדם. האדם מעורר תחושת אי נוחות בקרב כלל המגדרים. התחושות כוללות צמרמורות, תחושת בחילה קלה ורצון לברוח מהמקום בו אותו אדם נמצא.
מקור: מאנגלית: creep / creepy, "מצמרר".
כינוי לאישה שרבה עם נותני שירות, בעלת חמצון בלונדיני זול, בוגדנית, הולכת חשוף יחסית ובכלל – חושבת שהכל מגיע לה באמצעות כעס ודרמה.
מקור: מאנגלית: Karen, כינוי אינטרנטי לאישה שמתלוננת ודורשת "לדבר עם המנהל".
הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי.
מקור: מהפועל העברי "לחפור", עם סיומת "-ן" שמציינת בעל תכונה קבועה.
מי שגר אצלך על הספה "לכמה ימים" כבר שלושה שבועות ואוכל לך את כל מה שיש במקרר. בניגוד לסחבק, שבא לבלות איתך, הפרזיט בא לגור איתך.
מקור: מיוונית דרך לטינית: parasitos – מי שאוכל ליד שולחנו של אחר. בעברית התקנית זה "טפיל", וברחוב – פרזיט.
הבנאדם שאתה יודע מראש שהוא הולך להתברז, עוד לפני שהוא בכלל ענה להזמנה. תמיד יש לו תירוץ חדש חצי שעה לפני, ואתה כבר מזמין שולחן לחמישה במקום לשישה כדי למנוע פדיחה מול המסעדה.
מקור: מהפועל "להתברז" (ראו ערך), שמקורו ככל הנראה בצירוף "לסגור את הברז". "ברזן" הוא מי שמתברז באופן קבוע.
הבנאדם שחי בשביל הדאווין. משקפי שמש בתוך המועדון, מפתחות של האוטו על השולחן, וסטורי מכל ארוחה. הוא לא בהכרח עשיר, הוא פשוט דואג שכולם יחשבו שכן.
מקור: מהמילה "דאווין" (ראו ערך), שמקורה בערבית המדוברת, עם הסיומת האנגלית "-ר" שמציינת את מי שעושה את הפעולה.
בנאדם שהגוף שלו בשיחה אבל הראש שלו בקפריסין. שואלים אותו שאלה, והוא עונה אחרי שלוש שניות עם "מה?". לא להתבלבל עם חופר: המרחפן לא מדבר יותר מדי, הוא פשוט לא פה.
מקור: מהפועל העברי "לרחף" – כמו מי שמרחף מעל הקרקע ולא נוגע במציאות. המשמעות קרובה ל"בעננים".
מחמאה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. לא סתם טוב — טוב עד כדי כך שאתה קצת מפרגן לו בלי לשים לב שנעלבת מזה שאתה לא הוא. ברגע שאמרו עליך תותח, הסתיים הדיון, פשוט אין עליו.
מקור: מהמילה העברית "תותח", ששימשה בסלנג הצבאי של שנות ה-70 כמחמאה לחייל מקצועי ומוכשר במיוחד.
האומנות של להגיד "בטוח אחי, אני בא" ואז להיעלם מהמפה שעתיים לפני. מי שמתברז אף פעם לא מבטל מראש, הוא תמיד מודיע ברגע האחרון שיש לו "בלגן בבית", ומי שנשאר לחכות לו בתחנה הופך לפרייער התורן.
מקור: מהצירוף "לסגור את הברז" – להפסיק את הזרימה. יש הגורסים שהמקור ב"ברזל" או ב"ברז" כמכשול. הפועל נפוץ מאוד בקרב צעירים.
לעשות משהו בלי להשקיע יותר מדי מאמץ. הבנאדם שעושה חפיף לא בדיוק כישל, אבל גם לא ניסה יותר מדי. בישראל, לעשות חפיף זה כמעט אומנות לאומית — מהתשובה שנותנים בבחינה ועד לאיך שמסדרים את הבית לפני שאורחים מגיעים.
מקור: מערבית: חַפִיף (خفيف), "קל" או "שטחי".
מצב שגורם לך להתכווץ מבפנים ולרצות שהאדמה תבלע אותך. יכול להיות שאמרת משהו שלא היה צריך, נפלת בפומבי, או סתם עשית שטות שגרמה לכולם סביבך לסגור לך את הצילום. המילה לקוחה מהערבית, אבל זה עשרות שנים שהיא חלק בלתי נפרד מהסלנג הישראלי ולא הולכת לשום מקום.
מקור: מערבית: פַדִיחָה (فضيحة), "שערורייה" או "בושה".
אכזבה קטנה עד בינונית — לא אסון, אבל מספיק כדי להרוס לך את מצב הרוח לחצי שעה. ההבדל בין באסה לעל הפנים הוא שבאסה עוד אפשר לשרוד עם קפה.
מקור: מערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה).
שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה.
מקור: מערבית: خرطة ("חַרְטַה"), "שטויות" או "דברים בעלמא". נכנסה לעברית דרך הדיבור היומיומי.
ביטוי שמתאר מצב, אירוע, או בנאדם שהוא פשוט גרוע, נכשל, או מביש בצורה מוחלטת. לא סתם גרוע — ממש על הפנים. אפשר להשתמש בזה על אוכל, על מישהו שהתנהג פחות טוב, על סרט שהיה גרוע, ובעצם על כל דבר שמאכזב בענק.
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו גרוע כל כך שהוא "נופל על הפנים".
מצב של שביעות רצון מוחלטת, כשהכל בדיוק כמו שרצית ואין לך אפילו תלונה קטנה אחת על החיים. בדרך כלל מגיע אחרי אוכל טוב, מזגן חזק, או כשמישהו אחר משלם.
מקור: מטורקית ומערבית: מַבְּסוּט (مبسوط), "שמח" או "מרוצה".
מישהו שהראש שלו עובד קצת אחרת מכולם — לא רע, פשוט הזוי. אפשר לומר את זה גם באהבה וגם כאזהרה, הכל תלוי בטון.
מקור: מהפועל העברי "לשרוט": כאילו המוח "שרוט" כמו תקליט שמדלג. השימוש נפוץ מאוד בקרב צעירים מאז שנות ה-90.
הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפראייר הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פראייר.
מקור: מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח תמים". בעברית – מי שעובדים עליו.
מתנה קטנה שנופלת עליך בדיוק כשלא ציפית, ומשפרת לך את היום בפרופורציות שממש לא הגיוניות ביחס לגודל שלה. במקור מהצבא — יום חופש, קרטיב, מקלחת חמה — אבל היום כל דבר שמגיע בחינם נכנס לקטגוריה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא התקבעה בעברית דרך הסלנג הצבאי, שבו "צ'ופר" הוא יום חופש, ארטיק או כל הטבה קטנה ולא צפויה.
כשמישהו לא מפסיק לדבר על אותו הדבר שוב ושוב, מנסה לשכנע אותך, לגרום לך לעשות משהו, או פשוט מטחן את המוח — הוא חופר. הפועל "לחפור" מתאר את התחושה שהצד השני מקדח לך את הראש עד שאתה מוכן לעשות כל דבר רק כדי שיפסיק. זה יכול להיות הורה, בוס, חבר, ואפילו אותו טיפוס שמסביר לך כמה כדורגל עגול.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – כאילו המדבר חופר בור שאין לו סוף.
שמעתם מילה שלא מופיעה כאן? חפשו במילון או הוסיפו מונח חדש. עוד מילים חדשות: סלנג רשת ודור Z.