מפרזיט ועד שלומיאל, מחנון ועד חרא על מקל – לישראלים יש מילה לכל טיפוס שמעצבן אותם. אספנו את העלבונות והכינויים הנפוצים בסלנג, עם הפירוש, המקור ומתי (לא) כדאי להשתמש בהם.
מקור: מיוונית: idiotes, "אדם פרטי" או "הדיוט".
מקור: מיוונית: idiotes, "אדם פרטי" או "הדיוט".
בנאדם שהפך את לא לעשות כלום לסגנון חיים. לא מרושע ולא נודניק, הוא פשוט תמיד בדרך להתחיל משהו, ואף פעם לא מגיע. הספה שלו כבר מכירה אותו בשמו הפרטי.
מקור: מהמילה העברית "בטל" (ריק, שאינו עושה דבר). "בטלן" מופיע כבר בספרות חז"ל, ובסלנג הוא מתאר מי שהפך את הבטלה לאורח חיים.
בית שימוש – תיאור מצב קשה, סיטואציה ממש לא נעימה, או שם תואר לאדם לא יוצלח.
מקור: ביטוי עברי מדובר.
שמנה, אוביס, אבל ביותר משעשע.
מקור: מערבית: דַבַּה (دبة), "דובה" – כינוי לאישה שמנה.
דומה ללא אפוי, אבל במצב קטטוני, רע, משהו לא נסגר איתו, או יותר גרוע – נסגר איתו סופית.
מקור: ביטוי עברי מדובר: "דפוק" כמו שניצל שדופקים בפטיש לפני הטיגון.
כינוי לאדם טיפש או מפגר.
מקור: ביטוי עברי וולגרי-הומוריסטי.
מקור: מהמילה העברית "חלב" – רך וחלבי.
מקור: מהמילה העברית "חלב" – רך וחלבי.
אדם שאין לו משמעת כבירה. מילה שלו היא לא מילה. עשה כשהיה צריך לא לעשות. התנהל כמו שק חרא, ועוד.
מקור: ביטוי עברי תקני שהתקבע בשפה המדוברת לתיאור אדם חסר עמוד שדרה.
משומש אך ורק למין הגברי, ומתייחס ל: מטומטם, מפגר, חסר השכלה, עושה משהו אותו דבר ומצפה שזה יצליח, טמבל, בדרך כלל על ידי התנהגות גברית טיפוסית.
מקור: מהמילה העברית "חמור", כינוי ותיק לאדם טיפש.
יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים. 1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל. 2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מרוסית או מיידיש שהתגלגלה דרך השוק, במשמעות של סחורה עלובה וישנה.
מישהו שמבלה יותר מדי זמן עם ספרים, מחשבים או נושאים מאוד ספציפיים, ומחוץ לזה קצת קשה לו חברתית. המילה נאמרת לפעמים בזלזול ולפעמים באהבה, תלוי מי אומר ובאיזה טון. היום חננות הם בדרך כלל הבוסים של הסטארטאפים, אז אולי כדאי להיות נחמדים אליהם. ההפך המוחלט של ערס, לפחות לפי הסטריאוטיפ.
מקור: גרסה מקוצרת של "חנון", בהשפעת הסיומת המקטינה. נפוצה בעיקר בבתי הספר.
מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה.
מקור: מהמילה העברית התקנית "חנופה", מהשורש ח-נ-פ, שמופיע כבר במקרא.
מקור: מטאפורה עברית: כמו מכונה שחסר בה בורג.
מקור: מטאפורה עברית: כמו מכונה שחסר בה בורג.
מי שהפך את החפיף לדרך חיים. החפיפניק עושה הכל בחצי כוח, על הדרך, ובעיקר מקווה שאף אחד לא יבדוק. העבודה אולי נגמרת, אבל אל תסתכל מקרוב מדי.
מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: חַפִיף, "קל" או "שטחי"), עם הסיומת הרוסית-יידית "-ניק" שמציינת בעל תכונה.
הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי.
מקור: מהפועל העברי "לחפור", עם סיומת "-ן" שמציינת בעל תכונה קבועה.
מצב על הפנים, גרוע, רע.
מקור: ביטוי עברי וולגרי: חרא בצבע לבן – משהו גרוע במיוחד.
התיאור הכי אכזרי שיש בעברית למשהו גרוע במיוחד — סרט, מסעדה, בן אדם, לא משנה מה. אם זה "חרא על מקל" זה אומר שזה לא סתם רע, זה רע ברמה שאתה כמעט מתפעל מזה. מין קרוב משפחה רחוק של בלוף, רק בלי אפילו הבטחה ריקה מאחורי זה.
מקור: ביטוי עברי וולגרי שנשען על דימוי חזותי של משהו מגעיל במיוחד שאפילו לגעת בו אי אפשר בלי מקל.
מקור: מטאפורה עברית: כמו טונה בקופסה – רך וכולם "לועסים" אותו.
מקור: מטאפורה עברית: כמו טונה בקופסה – רך וכולם "לועסים" אותו.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי a fool with motivation.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי a fool with motivation.
טמבל. טיפש. מטומטם. אידיוט. רק עם קריצה סלחנית.
מקור: מ"טמבל" (מיידיש ומגרמנית: Tölpel, גולם) עם סיומת חיבה.
אדם שמצטרף לכל מקום בלי להשקיע כלום – לא בנזין, לא תכנון ולא כסף. כל הכבוד לו על ההתמדה. בגרסה העדינה זה פשוט מי שמנצל ליד חבר שכבר סידר הכל, ובגרסה הקשה הוא סוג של פלצן שעוד מספר לכולם שהוא ארגן את הערב.
מקור: מהמילה "טרמפ", שנכנסה לעברית מאנגלית (tramp, נווד) עוד בתקופת המנדט. מי שתופס טרמפ על מאמץ של אחרים הוא טרמפיסט.
מקור: ביטוי עברי מדובר מעולם בתי הספר, מ"כאפה" (מערבית: סטירה).
מקור: ביטוי עברי מדובר מעולם בתי הספר, מ"כאפה" (מערבית: סטירה).
ההקבלה היא לעוגה בתנור שלא הספיקה לסיים את תהליך האפייה שלה. הכוונה היא לאדם משוגע, גזור, מעוך, מרוסק, מובס, חסר יכולת להגיב, גבר שחוטף את הסטרפאון, ועוד. "לא אפוי" הוא לא הכוונה למישהי מפילה תינוק, ושהוא עדיין "לא אפוי" בשביל לצאת מהרחם.
מקור: מטאפורה עברית: כמו עוגה שלא נאפתה עד הסוף.
מישהו שכל דבר שהוא מנסה מתפרק לו ביד, והוא כבר התרגל. בדרך כלל חבר קרוב של הפשלן וגם של החננה מהכיתה, ובמקרים קשים הוא פשוט שלושתם ביחד.
מקור: מאנגלית: loser (מפסיד). נכנס לעברית דרך סרטים וסדרות אמריקאיות.
מקור: מהמילה העברית "ליצן" – מי שמצחיק בקרקס, ובהשאלה – אדם לא רציני.
מקור: מהמילה העברית "ליצן" – מי שמצחיק בקרקס, ובהשאלה – אדם לא רציני.
הדרך המנומסת-כביכול להגיד למישהו להתפנות מהחיים שלך. נאמר בדרך כלל לנודניק שכבר עשה לך ג׳ננה ולא הבין רמזים עדינים. הדימוי של ילד שנשלח לשחק בחוץ עושה את העבודה יותר טוב מקללה.
מקור: ביטוי עברי מדובר מאמצע המאה ה-20: לשלוח מישהו "לשחק באוטובוסים" – לשחק בכביש, כלומר להסתלק.
במקור, כינוי לאמא. בפועל, מי שאומר את המונח הוא אדם רופס. חלש, נרפה, חסר עמוד שדרה, ונשים.
מקור: מהמילה "מאמי" (אמא), שהפכה למילת חיבה ולעיתים לעלבון.
הבנאדם שעושה לך ג'ננה בלי בכלל להתאמץ. הוא לא רשע ולא מתכוון לרע, הוא פשוט נדבק אליך, מתחיל לחפור על משהו שאף אחד לא שאל עליו, ולא עוזב עד שאתה קם להביא מים ולא חוזר.
מקור: מערבית: מְנַג'ֵס (منجس), "מטמא" או "מלכלך". בעברית התגלגל לתיאור מי שמציק ומעצבן.
משהו או מישהו שהוא סוג של לא מוצלח, חלש, כזה שאין בו שום דבר מרשים. סרט מעפן, מסעדה מעפנה, ובעיקר אחד שמנסה להיות פלצן ולא מצליח אפילו בזה.
מקור: מערבית: מְעַפַּן (معفن), "רקוב" או "עבש". בעברית איבדה המילה את המשמעות המילולית ונשארה לתיאור כל דבר עלוב ולא מוצלח.
החשיבה שלך הפוכה. אתה טמבל.
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי מעולם הנהיגה.
כינוי לאדם שמנת המשכל שלו אינה גבוה מזו של נעל ממוצעת.דוגמה: נעל אמיתי לא יבין את הנכתב במושג זה.
מקור: מטאפורה עברית: חכם כמו נעל.
מישהו שמגיע לכל מקום בלי להביא כלום, אבל אוכל, שותה ולוקח הביתה שאריות – ממש כמו ספוג. קרוב משפחה של פרזיט, רק עם יותר סטייל ופחות בושה.
מקור: מאיטלקית/לדינו: spugna, ספוג. במקור סמרטוט לשטיפת רצפה, ובסלנג – מי שסופג הכל ולא נותן כלום.
סתום בריבוע. בנאדם שלא חשב, באיזושהי דרך, לפני שביצע פעולה כלשהי.
מקור: חרוז עברי ילדותי שמגביר את העלבון "סתום".
ביטוי שמתאר מצב, אירוע, או בנאדם שהוא פשוט גרוע, נכשל, או מביש בצורה מוחלטת. לא סתם גרוע — ממש על הפנים. אפשר להשתמש בזה על אוכל, על מישהו שהתנהג פחות טוב, על סרט שהיה גרוע, ובעצם על כל דבר שמאכזב בענק.
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו גרוע כל כך שהוא "נופל על הפנים".
עצלן, עגול, חלש, בדרך כלל בא במובן פיזי.
מקור: מערבית: פַדְלָה (فضلة), "שארית" או "פסולת". בעברית – כינוי לאדם עצלן ומסורבל.
מקור: מלדינו: postema, פצע מוגלתי. בסלנג – אישה טיפשה, מעצבנת או חסרת תועלת.
מקור: מלדינו: postema, פצע מוגלתי. בסלנג – אישה טיפשה, מעצבנת או חסרת תועלת.
מישהו או משהו שנראה מזלזל, זול, חסר רמה או סתם מוזנח. אפשר להגיד על מסעדה, על בגד או על בנאדם שמתנהג בלי שום סטייל. הגרסה העדינה של "איזה מקום עלוב".
מקור: ככל הנראה מיידיש ומפולנית: pustak, "ריקני" – בנאדם ריק וחסר ערך. בעברית התרחבה המילה לכל דבר זול ומוזנח.
שני פירושים, שקרובים אחד לשני:
מקור: מהמילה העברית "פלוץ" (נפיחה), שמקורה ככל הנראה ביידיש. בהשאלה – אדם יומרני ושחצן.
יצא רע, לא טוב, ראחד פלסטין, נגמר, אין לו סיכוי, חרא בלבן, פשוט גרוע.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה צליל עברי מדובר בהשראת "פקק" או "פקקט" (בדיחה כושלת).
הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפראייר הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פראייר.
מקור: מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח תמים". בעברית – מי שעובדים עליו.
מי שגר אצלך על הספה "לכמה ימים" כבר שלושה שבועות ואוכל לך את כל מה שיש במקרר. בניגוד לסחבק, שבא לבלות איתך, הפרזיט בא לגור איתך.
מקור: מיוונית דרך לטינית: parasitos – מי שאוכל ליד שולחנו של אחר. בעברית התקנית זה "טפיל", וברחוב – פרזיט.
בחור צעיר שגדל ברחוב, פותר בעיות עם ידיים ועם קשרים, ובכל מקרה לפני שמדברים עם עורך דין. נראה מאיים מבחוץ אבל בפנים רק רוצה שהאמא תשמח ממנו.
מקור: מהמילה העברית "פרחח" (נער שובב), שמקורה במקרא ("פִרְחָח" באיוב). בסלנג הפכה לכינוי לנער רחוב.
מקור: מ"פשלה" (ככל הנראה מיידיש פֿאַרשלאָגן, או מהעברית "פשל" – הפשיל), עם הסיומת "-ן".
מקור: מ"פשלה" (ככל הנראה מיידיש פֿאַרשלאָגן, או מהעברית "פשל" – הפשיל), עם הסיומת "-ן".
שילוב של שני מילים – קוביד (COVID) ואידיוט (IDIOT). בד"כ מתואר על ידי אנשים התומכים בזריקות פייזר למניעת חיסון הקורונה, או סתם אנשים שאוהבים להתחסן בכללי.
מקור: מאנגלית: covidiot, הלחם של COVID ו-idiot, שנולד בתקופת מגפת הקורונה ב-2020.
בנאדם שמתעסק בפרטים הכי קטנים ומחשב כל שקל וחצי. אם יצאתם לאכול והוא מבקש לפצל את החשבון לפי מי לקח יותר צ'יפס, זה הוא. קרוב משפחה של נודניק, רק עם מחשבון, ובדרך כלל גם נחשב לפרייר הפוך — הוא בטוח שאף אחד לא יעבוד עליו.
מקור: מהמילה העברית "קטן", במובן של מי שמתעסק בקטנות. מוכר כבר בעברית של תחילת המאה ה-20.
הדרך הכי ישראלית להגיד "עזוב אותי במיץ" בלי לקלל ממש. משתמשים בזה כשמישהו מנסה למכור לך משהו, לשכנע אותך בשטויות, או סתם לעשות ממך פראייר — אתה פשוט זורק "קפוץ לי" וממשיך הלאה בחיים.
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מקוצר מקללה ארוכה יותר, שמשמעותו "לא מעניין אותי".
בנאדם שנדבק אליך ולא יורד, גם כשאתה עושה את כל סימני הגוף שאומרים "אחי, תעזוב אותי". רמה אחת מעל נודניק, כי נודניק לפחות הולך הביתה בסוף. הקרציה תגיע איתך למכונית, תיכנס איתך, ותמשיך לחפור גם ליד הבית.
מקור: מהמילה העברית התקנית "קרציה" – טפיל שנצמד לעור ולא משתחרר.
להגיד על אדם מסוים שהוא מטומטם, או בור, או אידיוט, בשפה יפה ומתחכמת.
מקור: ביטוי עברי גבוה (מלשון "רפה" – חלש) שמשמש בציניות במקום "טיפש".
בנאדם שמרגיש שהוא ה-דבר הכי גדול מאז הפיתה, ולא שוכח להזכיר לך את זה כל חמש דקות. לא תמיד יש לו על מה, אבל זה לא מפריע לו. אחיו הבכור של הפלצן.
מקור: מילה עברית עתיקה מהשורש ש-ח-צ, המופיעה כבר במקרא ("בני שחץ" באיוב). משמעה גאוותן ויהיר.
קללה יידישאית חמודה למישהו שמן, קצת מסכן, קצת מגוחך ובעיקר לא רציני. הוא לא בדיוק פרייר ולא בדיוק פשלן.
מקור: מיידיש: שמענדריק (shmendrik), על שם דמות קומית מאופרטה יידית של אברהם גולדפדן מהמאה ה-19.
אדם שכל החיים שלו בנויים על זה שמישהו אחר משלם. אין לו כסף על עצמו אף פעם, תמיד "שכחתי ארנק", ובסוף כל ערב מישהו אחר יוצא פרייר. הכי מרשים בשנורר זה שהוא בכלל לא מתבייש.
מקור: מיידיש: שנאָרער (shnorrer), "קבצן" או "מתרים". מגיע מהפועל הגרמני schnurren – לזמזם, לקבץ נדבות.
מישהו שההפך ממילה שלו זו מילה. הוא עצלן, רכיכה, חלש אופי, לא יכול להתמודד עם ביקורת. בדרך כלל מפיל יותר מדי באנגים, ויוצא לעבוד בשביל להצדיק את קיומו, בקושי.
מקור: ביטוי עברי וולגרי: כמו שק מלא בחרא – כבד, חסר צורה וחסר ערך.
חסר עלבון? הוסיפו מונח חדש למילון. עוד: כל העלבונות והקללות · כינויים לאנשים.