אדם שכל החיים שלו בנויים על זה שמישהו אחר משלם. אין לו כסף על עצמו אף פעם, תמיד "שכחתי ארנק", ובסוף כל ערב מישהו אחר יוצא פרייר. הכי מרשים בשנורר זה שהוא בכלל לא מתבייש.

דוגמה: "אל תזמין אותו לאש, הוא שנורר, יבוא עם קולה בלי גז ויאכל חצי אנטריקוט".

הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך.

דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף".

– "באמת שאפעם איגזמתה".

בנאדם שהתמקם על הספה ופשוט התאחד איתה. לא זז, לא יוצא, לא עונה להודעות, ובקושי קם לשירותים בין פרק לפרק. מצב שבו הסלון הוא כל העולם והשלט הוא ההישג היומי.

דוגמה: "מה, אתה לא בא למסיבה? אתה כזה בטטה בזמן האחרון".

במקור, כינוי לאמא. בפועל, מי שאומר את המונח הוא אדם רופס. חלש, נרפה, חסר עמוד שדרה, ונשים.

לצאת מעמדה שנתקעת בה בוויכוח בלי לספוג פדיחה. בדרך כלל שני הצדדים כבר מזמן יודעים מי צודק, אבל מישהו צריך גשר קטן כדי לוותר ולהמשיך הלאה.

דוגמה: "תגיד לו שאולי הוא צדק חצי, ככה הוא ירד מהעץ ונוכל להזמין אוכל".

מונח בלדינו שהתאזרח בעברית, מתאר אישה מטומטמת, שבדרך כלל לא מבינה שהיא מטומטמת, אלא מישהי שכל החיים שלה הם עלבון מתמשך, ולעתים רחוקות גם מרחמים עליה.

דוגמה: "תעזוב אותה בשקט, היא פוסטמה, גם הוויפיי בבית לא עובד לו כבר חודש, וזה לא בגלל הבעיה בתשתית".

סתום בריבוע. בנאדם שלא חשב, באיזושהי דרך, לפני שביצע פעולה כלשהי.