ביטוי שגור בקרב אלו המבקשים להטריל את זולתם. השימוש בביטוי למטרת בלבול והקטנת הזולת תוך הבאתו לתחושת חוסר אונים. בפועל, הביטוי אינו אומר כלום.
דוגמה: תגיד, השתקמה לך הניבדה? אתה בטוח?
מקור: ביטוי טרולינג עברי שנולד ברשת. הוא נשמע כמו ביטוי עממי אמיתי, אבל במקור לא הייתה לו משמעות קבועה – וזה בדיוק הקטע: להשתמש בו בביטחון כדי לבלבל את בן השיח. הצירוף "הניבדה" המציא מילה שנשמעת עתיקה וספרותית.
כל מפלגה שלא תומכת בביבי נתניהו.
"ליברמן הפך להיות מפלגת שמאל"
"אחי על מה אתה מדבר? הוא גר בנוקדים"
מקור: ביטוי סאטירי מהשיח הפוליטי הישראלי, שלועג לנטייה לכנות כל מתנגד פוליטי "שמאלני".
להיות באוויר, בסטלה, בעולם משלך. אפשר לפרוח מאושר, מעייפות או מכל דבר אחר שגורם לך לאבד קשר עם הקרקע. כשמישהו פורח, אין טעם לבקש ממנו לזכור משהו.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמדובר בהשאלה מהפועל העברי לפרוח, כמו לעוף, שבסלנג קיבל משמעות של ניתוק וסטלה.
דוגמה: "אל תדבר איתו עכשיו, הוא פורח מאז ההופעה".
כשסאחי רוצה להודיע הודעה חשובה, בדרך כלל לחפות על טעות שעשה. בדרך כלל, מדובר על סיפור שעיתונאים רוצים להוציא בגלל שזה בא לרעת אותו סאחי, בדרך כלל אדם סאחי בלטה אפילו, במיוחד אם הוא בתפקיד בכיר.
דוגמה: "הבוס הסאחי שלנו רצה לכנס מסיבת עיתונאים בשביל להודיע שהוא לא הטריד את המזכירה שלו. נו באמת, כולנו יודעים מה היה שם".
מקור: מהמונח "מסיבת עיתונאים", בשימוש אירוני לתיאור הכרזה דרמטית ומיותרת.
המילה "פיזית" דורשת שמיד יגידו אחריה ש"פיזית זה היה בור", בזכות הסרטון שהפך לגאג מתמשך, על אדם ששם לאנשים בורות בחצרות, ושכל אחד רוצה בור גדול יותר מהשכן שלו".
אדם 1: "פיזית זה לא אפשרי".
אדם 2: "פיזית זה היה בור".
מקור: מסרטון ויראלי ישראלי.
כינוי לאדם דו מיני. נלקח מהחיקוי של "רז זהבי" מהתוכנית "בובה של לילה", המשוחקת על ידי שלום מיכאלשווילי.
לדוגמה:
נתן: "ראיתי את איתן במועדון אתמול. הוא יצא החוצה עם בחור, ושבוע קודם הוא יצא עם איזה מישהי"
דביר: "כן אחי. איתן גם בנבדל אקטיבי וגם פסיבי".
מקור: ציטוט מתוך מערכון בטלוויזיה הישראלית.
מלשון "חרטא". אמר דברי שקר ובלע, בילף והסתיר את האמת במטרה לצאת טוב מסיטואציה.
דוגמה: נחום סיפר להורים של חברה שלו שיש לו תואר שני בהצטיינות מ-MIT, כשלמעשה התואר השני שלו הוא בכלל מהמכללה האקדמית בנתניה. חרטטן.
מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות).
הצורה העברית של "מדהים, יוצא דופן". בפה ישראלי זה נשמע בדרך כלל עם קצת דרמה או ציניות, כשרוצים להגיד שמשהו פשוט ברמה אחרת. אפשר להגיד את זה בכנות וגם כדי להקניט מישהו שמתלהב יותר מדי.
מקור: מהאנגלית phenomenal, שמקורה בלטינית וביוונית (phainomenon, "דבר הנראה לעין"). נכנסה לעברית היומיומית דרך האנגלית והסלנג.
דוגמה: "אחי, הסרט הזה היה פנומנלי". / "ראית איך הוא פתח את הבקבוק בשיניים? פנומנלי".
אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.
דוגמה:
"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".
– "די, תמשיך".
מקור: ביטוי עברי מדובר.
אדם מושך במיוחד.
דוגמה: "יוסי נראה טוב במיוחד, מגנט. יודע לרקוד, יש לו ריבועים בבטן ולפי השמועות גם מצויד היטב".
מקור: מטאפורה עברית: אדם שמושך אליו אחרים כמו מגנט.
מצב של בלגן כללי: חדר, חיים, ראש או ממשלה. אפשר גם להגיד "יש לי בלגן" כשהכוונה היא שיש לך הרבה דברים על הראש ובעיקר אין לך כוח לפרט. לפעמים זה גם מחמאה, כמו "בלגן של מסיבה", כלומר הצלחה מוחלטת שאף אחד לא זוכר.
מקור: מרוסית: балаган (באלאגאן), שמקורה בפרסית או טורקית ופירושה המקורי הוא דוכן או אוהל ירידים רועש.
כתיב נוסף: בלאגן
דוגמה: "איך היה אתמול?" "בלגן, אחי, חלאס, אני עדיין מנסה להרכיב מה קרה".
דוגמה נוספת: "נכנסתי אליו לדירה, אחי, בלאגן ברמות שלא ראיתי מאז הצבא".
