הצורה העברית של "מדהים, יוצא דופן". בפה ישראלי זה נשמע בדרך כלל עם קצת דרמה או ציניות, כשרוצים להגיד שמשהו פשוט ברמה אחרת. אפשר להגיד את זה בכנות וגם כדי להקניט מישהו שמתלהב יותר מדי.
מקור: מהאנגלית phenomenal, שמקורה בלטינית וביוונית (phainomenon, "דבר הנראה לעין"). נכנסה לעברית היומיומית דרך האנגלית והסלנג.
דוגמה: "אחי, הסרט הזה היה פנומנלי". / "ראית איך הוא פתח את הבקבוק בשיניים? פנומנלי".
חוסר רצון בדבר שאדם מציע לך, או השמטת מה שהוא אומר.
דוגמה א':
רועי: "שמע מה אתה לא רוצה עוד שיעורים בכלכלה?"
איתי: "לא שיעורים ולא נעליים. שמעתי על השיעורים שלך בכלכלה, בינתיים כולם בלי שקל על התחת".
דוגמה ב':
מאיה: "שמעתי שהוא ממש חתיך. למה שלא תצאי איתו?"
רותי: "לא חתיך ולא נעליים. בפרופיל בטינדר נראה טוב, בת'כלס הוא כבר מקריח ויש לו קרס בירה".
מקור: ביטוי עברי מדובר בתבנית "לא X ולא נעליים".
מידע שמוצג כחשוב אבל יותר מיותר ממידע כמו כמות המטרג' שיש בנייר טואלט. במקור מסדרת "בובה של לילה" מהדמות המשחוקת על ידי שלום מיכאלשווילי, רז זהבי.
רז זהבי: "יש לי מידע שירעיד לך את אמות הסיפים"
שוקו: "כן?"
רז זהבי: "אני לוקח אותך לליגה ג', אליצור אולקוס נגד אליצור אולקוס הישנים…."
מקור: מהביטוי המקראי "וינועו אמות הספים" (ישעיהו ו').
התעצלו לסיים את העבודה כמו שצריך, עם הגימורים הכי טובים, אז התעצלו בדרך ועכשיו זו עבודה גרועה.
דוגמה: "התקינו לך פה צינור שלא מתחבר לשום דבר, זו הסיבה לנזילה שלך מהתקרה. חבל, שאר הצינור במרחק של פחות מחצי מטר ממנו. עשו חצי עבודה פה, וחבל".
מקור: ביטוי עברי תקני מעולם העבודה.
בדיחה, צחוק, או סתם שטות שנזרקת באוויר כדי להצחיק את החבר'ה. מילה שהגיעה מהערבית ונשארה איתנו כי אין לה תחליף עברי שמרגיש באמת נכון. אם מישהו אומר "דאחקה" אחרי משפט, סביר שהוא לא באמת התכוון ושאתה יכול להירגע. ומי שכל השיחה שלו דאחקות — כנראה שיש בו קצת מהפלצן, אבל בגרסה החמודה.
מקור: מערבית: דַּחְקָה, "צחוק" או "בדיחה" (מהשורש ד-ח-כ, לצחוק).
כתיב נוסף: דחקה
דוגמה: "מה, באמת חשבת שאני אקום בשש בבוקר לריצה? דאחקה, אחי".
דוגמה נוספת: "אחי אל תיעלב, עשינו את זה בדחקה, מה נלחצת פתאום".
משהו כל כך טוב שהוא ממש מכה אותך פיזית — אוכל, שיר, מזגן ביום שרב, לא משנה. אחותו הקטנה של חבל על הזמן, רק עם קצת יותר אלימות בתיאור.
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו כל כך טוב שהוא "מכה" אותך, בדומה לביטוי האנגלי it hits you.
דוגמה: "טעמת את החומוס של הדוד שלו? מכה בראש, אני נשבע לך".
אדם בעל נטייה לדייק, מקובע, קשוח ולא מתפשר. גם נקרא לעתים יקה פוץ.
דוגמה: "איזה גרמני יצא מנשה, נתן להולך רגל קנס בגלל שלא הייתה לו תעודה מזהה".
מקור: כינוי סטריאוטיפי על בסיס מוצא. מוצג כאן לצורך תיעוד.
אדם שאין לו משמעת כבירה. מילה שלו היא לא מילה. עשה כשהיה צריך לא לעשות. התנהל כמו שק חרא, ועוד.
כמו במונח ליצן, ככל שאומרים את זה יותר בקצרה, ככה הבנאדם יותר קיצוני במושג עצמו.
מקור: ביטוי עברי תקני שהתקבע בשפה המדוברת לתיאור אדם חסר עמוד שדרה.
הבריז.
נתן: "מה זה, איפה דניאל?"
מיכאל: "נראה לי דפק ברז… קבע דייט עם נטע".
מקור: מהצירוף "לדפוק ברז" – להבריז, כאילו סוגרים את הברז על הבטחה.
רצף הצלחות, נצחונות – מקביל לכך שמצליחים לתפוס גל בים, משהו שקשה לבצע בישראל, במיוחד אחד טוב.
מקור: מעולם הגלישה: מי שתופס גל ממשיך לנוע איתו עד החוף.
אזהרה בערבית שכל ישראלי מבין בלי לדעת מילה בערבית: "תיזהר לך". נאמר בטון של חצי צחוק חצי איום אמיתי, ואף אחד לא באמת יודע באיזה חצי מדובר. אם אמרו לך דיר בלק ואתה ממשיך בשלך, כנראה שהערב שלך ייגמר בבאסה.
מקור: מערבית: דִיר בַּאלַכּ (دير بالك), "שים לב" או "תיזהר".
כתיב נוסף: דיר בלק, דיר בלאק
דוגמה: "דיר בלק אתה נוגע בחומוס שלי בזמן שאני בשירותים".
דוגמה נוספת: "דיר בלאק תיגע לי בצ'יפס".
הבנאדם שקופץ לתוך כל שיחה שאף אחד לא הזמין אותו אליה, ותמיד עם דעה מגובשת על נושא ששמע עליו לפני שלוש שניות. לא לבלבל עם חופר — הקפצן לא מאריך, הוא רק נכנס באמצע, זורק משפט, ונעלם.
מקור: מהפועל העברי "לקפוץ", במובן של "לקפוץ לשיחה" בלי הזמנה.
דוגמה: "דיברנו על החתונה שלה, והקפצן נכנס עם 'אני אומר לכם, אולמות זה זריקת כסף'".
אדם רכרוכי, לא עובד בעבודות סזיפיות, לא קשוח.
מפקד: "אוריה, אני צריך שתעבוד קשה היום על הטנקים ותעזור גם לבנות אוהלים".
אוריה: "אבל המפקד, אני עדיין חלבי".
מקור: מהמילה העברית "חלב" – רך וחלבי.
