אדם בעל נטייה לדייק, מקובע, קשוח ולא מתפשר. גם נקרא לעתים יקה פוץ.
דוגמה: "איזה גרמני יצא מנשה, נתן להולך רגל קנס בגלל שלא הייתה לו תעודה מזהה".
מקור: כינוי סטריאוטיפי על בסיס מוצא. מוצג כאן לצורך תיעוד.
אדם בעל נטייה לדייק, מקובע, קשוח ולא מתפשר. גם נקרא לעתים יקה פוץ.
דוגמה: "איזה גרמני יצא מנשה, נתן להולך רגל קנס בגלל שלא הייתה לו תעודה מזהה".
מקור: כינוי סטריאוטיפי על בסיס מוצא. מוצג כאן לצורך תיעוד.
מלשון "חרטא". אמר דברי שקר ובלע, בילף והסתיר את האמת במטרה לצאת טוב מסיטואציה.
דוגמה: נחום סיפר להורים של חברה שלו שיש לו תואר שני בהצטיינות מ-MIT, כשלמעשה התואר השני שלו הוא בכלל מהמכללה האקדמית בנתניה. חרטטן.
מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות).
מישהו או משהו שכולם מתרחקים ממנו, לא נוגעים בו ולא רוצים קשר איתו. אדם שהפך למוקצה הוא מי שאחרי סיפור מביך או התנהגות מכוערת אף אחד בחבר'ה כבר לא מזמין אותו לשום דבר. אפשר להגיד גם על חפץ מגעיל: "אל תיגע בגרביים האלה, הן מוקצה".
מקור: מעולם ההלכה — "מוקצה" הוא חפץ שאסור לטלטל בשבת, וממנו הביטוי התלמודי "מוקצה מחמת מיאוס": חפץ שמרוב שהוא מאוס, אדם מרחיק אותו מעצמו. בעברית המדוברת המונח עבר מחפצים לאנשים, במובן של מי שכולם מרחיקים.
דוגמה: "מאז שהוא סיפר לכולם את הסוד שלה, הוא מוקצה בקבוצה, אף אחד לא עונה לו".
מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות.
מקור: מערבית: וַאללָּכּ ("ואללה" עם סיומת "לך"), "באלוהים לך". משמש כקריאת הפתעה או ספקנות.
כתיב נוסף: ואלק
דוגמה: אדם 1: "שמע, קניתי דירה בתל אביב". אדם 2: "וואלק?!".
דוגמה נוספת: "ואלק שכחתי לכבות ת'גז בבית".
מכיוון שתנאי הקבלה גמישים במיוחד, יצא לה שם בה ישנם החושבים שקונים שם תארים אוניברסיטאים, והיא שמה את עצמה כסטנדרט אקדמי נמוך.
דוגמה: "הוא כל כך טיפש, אפילו במכללה האקדמית נתניה לא הייתי נותן לו ללכת ללמוד".
מקור: כינוי סאטירי לא רשמי.
פוסט או משפט שנכתב בכוונה כדי לעצבן אנשים ולגרור תגובות, כמו פיתיון לדגים. "לא לאכול בייט" זה להימנע מהתגובה שהמפרסם רוצה. מי שנופל בזה הוא מי ש"אכל בייט".
מקור: המילה באה מהאנגלית bait, פיתיון, ופועל bait להקניט. היא נכנסה לעברית דרך שפת הגיימרים והרשתות החברתיות.
דוגמה: "הוא העלה פוסט שכל הפוליטיקאים אשמים, זה בייט, אל תגיב".
ההפך המוחלט מראש קטן. זה הבנאדם שביקשו ממנו להביא כיסא, והוא חזר עם כיסא, שולחן, מקרר וטלוויזיה. לפעמים זה מעריך אותך, ולפעמים זה פשוט גורם לכולם לעבוד יותר קשה בגללו.
מקור: ביטוי עברי מצה"ל ומעולם העבודה: "ראש קטן" הוא מי שעושה רק מה שאמרו לו, ו"ראש גדול" – מי שלוקח אחריות ויוזם.
דוגמה: "אל תהיה ראש גדול, אמרו לנו לנקות רק את המטבח, אתה למה שוטף את המדרגות?"
מצב מביך, מחפיר או שפשוט נגמר באסון. "איזה ביזיון!" אומרים על משחק שנגמר ב-5:0, על חתונה עם אוכל גרוע, או על כל דבר שאין לו הצדקה. הרבה יותר דרמטי מ"אה, לא נורא".
מקור: מהעברית "בזיון" (שורש ב.ז.ה, "לבזות"), בהגייה יומיומית עם י. המילה קיימת בעברית ההיסטורית והפכה בסלנג לקריאת ביטוי.
כתיב נוסף: בזיון
דוגמה: "הם הפסידו בבית לקבוצה מהליגה השנייה, איזה ביזיון".
מתחרז עם "מחנה נתן", המחנה אליו היו נאספים אלפי חיילים בשביל להתחיל את השבוע שלהם במסגרות השונות. ידוע שהיה צריך להגיע לשם עד השעה 10:00 בבוקר ביום ראשון, בפקקים, בגועל, באוטובוסים וברכבות. כל פעם, חוטפים סרטן כשמגיעים לשם.
מקור: חרוז הומוריסטי צבאי על "מחנה נתן" בבאר שבע.
שילוב של שני מילים – קוביד (COVID) ואידיוט (IDIOT). בד"כ מתואר על ידי אנשים התומכים בזריקות פייזר למניעת חיסון הקורונה, או סתם אנשים שאוהבים להתחסן בכללי.
דוגמה: "די עם הקונספירציות, קובידיוט".
מקור: מאנגלית: covidiot, הלחם של COVID ו-idiot, שנולד בתקופת מגפת הקורונה ב-2020.
סלג ירושלמי למשחק אבן, נייר ומספריים. ידוע באזורים בשרון גם כ"שה". מבוטא SHA.
מקור: מערבית: ג'וּק, ככל הנראה מהמשחק "ג'ק-אן-פוי". סלנג ירושלמי.
יצא לנסיעה קצרה במכונית.
"שמע קניתי טסלה חדשה. רוצה לצאת לסיבוב?"
"בטח אחי. אף פעם לא נהגתי באחת"
מקור: ביטוי עברי מדובר.
כינוי לתרנגולת. לקוח מרומנית והוטמע על ידי מערכון של ארץ נהדרת על עובדים רומנים זרים בארץ ישראל.
מקור: מרומנית: curcă/קוריצה ("תרנגולת"). הפך לסלנג בעקבות מערכון של "ארץ נהדרת".