פוסט או משפט שנכתב בכוונה כדי לעצבן אנשים ולגרור תגובות, כמו פיתיון לדגים. "לא לאכול בייט" זה להימנע מהתגובה שהמפרסם רוצה. מי שנופל בזה הוא מי ש"אכל בייט".
מקור: המילה באה מהאנגלית bait, פיתיון, ופועל bait להקניט. היא נכנסה לעברית דרך שפת הגיימרים והרשתות החברתיות.
דוגמה: "הוא העלה פוסט שכל הפוליטיקאים אשמים, זה בייט, אל תגיב".
המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה.
מקור: מערבית: יַא אַללָּה, "הו אלוהים". בעברית איבד את המשמעות הדתית והפך לקריאת זירוז כללית.
דוגמה: חבר 1: "אנחנו מאחרים כבר חצי שעה". חבר 2: "יאללה יאללה, אני יורד". (הוא עוד במקלחת).
מבטאים kalbasa, דגש בסיום המילה. ברוסית, 'נקניק'. מבטא תסכול מפעמים בהן מגישים יותר מדי פעמים גבינות ביקבים.
דוגמה: "שמע, פיזדץ על כל הסיר הזה. מת לאכול קצת קלבסה".
מקור: מרוסית: колбаса (קלבסה), "נקניק".
הבנאדם עליו אומרים 'וואלה יופי' או המצב – הוא חוצפן, שערורייה או קטסטרופה.
דוגמה: [אדם נוסע בפקקים] "וואלה יופי! שוב פעם פקקים, מתי לעזאזל יבנו את הכביש העוקף?"
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני; "וואלה" מערבית.
מתאר שביעות רצון ממצב מסוים. נאמר הרבה על ידי האוכלוסיה הברזילאית, שיש לה יחסית הרבה מגע עם התיירים הישראלים.
מקור: הרחבה הומוריסטית של "סבבה" (מערבית), עם "אגוזים" לחרוז ולצחוק.
כינוי לאדם חזק וגדול שמרמה את חבריו למשחק. הלחמה של שתי המילים "לברון" (ג'יימס) ו"פלופ".
דוגמה: "ראית איזה לפלופ? אחותי עשתה צד וחצי והוא התרסק על הפארקט כאילו חטף אגרוף מטייסון".
מקור: הלחם של "לברון" ו"פלופ" (מאנגלית flop, העמדת פנים של נפילה בכדורסל).
שילוב של שני מילים – קוביד (COVID) ואידיוט (IDIOT). בד"כ מתואר על ידי אנשים התומכים בזריקות פייזר למניעת חיסון הקורונה, או סתם אנשים שאוהבים להתחסן בכללי.
דוגמה: "די עם הקונספירציות, קובידיוט".
מקור: מאנגלית: covidiot, הלחם של COVID ו-idiot, שנולד בתקופת מגפת הקורונה ב-2020.
גִּרְבּוּץ הוא גירוד באשכים. המילה היא הֵלְחֵם של המילים "גירוד" ו"ביצים". שורש ג.ר.ב.צ.
דוגמה: אחי דיי לגרבץ (שם פעולה) כבר אתה על הבמה.
מקור: הלחם עברי של "גירוד" ו"ביצים".
לקוח מהסדרה "רמזור". דוגמה אחת מני רבות למילים הרבות שיכולות להחשב "אחי", אבל אנחנו לא מספיק קרובים או בתודעה מספיק משותפת בשביל לקרוא "אחי" אחד לשני. נדיר, אבל לפעמים נאמר בלעג. דומה למילה "ג'ונסון", עם קצת יותר קרבה.
דוגמה: "גיסנו, תעביר את המלח", לקרוב משפחה רחוק במיוחד.
מקור: מהסדרה "רמזור" של ערוץ 2.
האומנות של להגיד "בטוח אחי, אני בא" ואז להיעלם מהמפה שעתיים לפני. מי שמתברז אף פעם לא מבטל מראש, הוא תמיד מודיע ברגע האחרון שיש לו "בלגן בבית", ומי שנשאר לחכות לו בתחנה הופך לפרייער התורן.
מקור: מהצירוף "לסגור את הברז" – להפסיק את הזרימה. יש הגורסים שהמקור ב"ברזל" או ב"ברז" כמכשול. הפועל נפוץ מאוד בקרב צעירים.
דוגמה: "אמרת שאתה בא בתשע, עכשיו עשר וחצי. אתה מתברז עליי או מה?"
מי שגר אצלך על הספה "לכמה ימים" כבר שלושה שבועות ואוכל לך את כל מה שיש במקרר. בניגוד לסחבק, שבא לבלות איתך, הפרזיט בא לגור איתך.
מקור: מיוונית דרך לטינית: parasitos – מי שאוכל ליד שולחנו של אחר. בעברית התקנית זה "טפיל", וברחוב – פרזיט.
דוגמה: "תגיד לו כבר ללכת הביתה, הוא פרזיט, גמר לי את הגבינה והשוקולד".
חבילה שמנה של כסף, כזאת שתופסים ביד ומרגישים. לא חייבת להיות באמת הרבה — מאה שטרות של עשרים גם עושים בוחטה, וזה בערך כל הרעיון. יש אנשים שמחזיקים בוחטה בכיס במיוחד כדי שתראה אותה כשהם משלמים.
מקור: מערבית: בּוּחְטָה, צרור או חבילה של כסף. נכנס לעברית בעיקר דרך עולם העסקים והקומבינות.
דוגמה: "ראית איך הוא שילם על הפלאפל? הוציא בוחטה מהכיס בשביל שלושים שקל".
