מי שמשקיע יותר מדי מאמץ, וזה גלוי: משתדל להיות מגניב, לשכנע שהוא טוב, לנצח במשחק או להרשים. משתמשים בזה בנימה לועגת גם על מי שבאמת עובד קשה. בקצה השני נמצא חנון שמשקיע ולא מתבייש.
מקור: מהאנגלית try hard, "להתאמץ חזק". המילה צמחה בקהילות הגיימרים, ומשם עברה לשפה היומיומית של בני נוער.
דוגמה: "הוא הגיע לחתונה עם שלוש חליפות, איזה טרייהארד".
לא העיר הוואנה שבקובה, אלא מועדון הוואנה קלאב ביגאל אלון, תל-אביב יפו.
מקור: על שם מועדון "הוואנה" בתל אביב, שהיה מוקד של חיי לילה.
הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.
דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".
מקור: "חארטה" מערבית (שטויות), ו"בארטה" היא הכפלת חריזה (כמו "שמונצס-מונצס") שמדגישה את חוסר הרצינות.
משהו יוקרתי, מצוחצח ומוגזם בכוונה, בדרך כלל כדי שכולם יראו כמה הוא עלה. אפשר להגיד את זה על אוטו, על מסעדה, על חתונה ובעיקר על כל דבר שהשוויצר של הקבוצה קנה השבוע.
מקור: מהמילה "פונפון" (מצרפתית pompon, ציצית קישוט), שהפכה בעברית לסמל של קישוט מוגזם ויומרני.
דוגמה: "הזמין אותנו למקום מפונפן בשרונה, יצאנו רעבים ובלי כסף".
לקוח מצמד המילים "בוא הנה", אך למרות הבסיסים לא קשור למילים אלה כלל. המונח מציין התפעלות לטובה או לרעה ממקרה מסויים ובדרך כלל יופיע בתחילת משפט. על אף השיוך המיני, ניתן להגיד גם לנקבה.
לדוגמה: "בואנה איזה משחק אש היה אתמול", "בואנה איזה מפקיר יצאת".
מקור: מערבית: יַא בּוּאָה / "בואנה", פנייה לחבר ("אחי").
שוהה יותר מדי זמן במקום מסוים. גם נקרא שם את האוטו בפארק, עלוקה, חסר טאקט, מעייף.
דוגמה: "אישה מהגן הגיעה אלי, התחילה לדגור לי בבית עם הילד שלה, ולקחה את הזמן. היא טחנה את השניצלים של הילדים שלי".
מקור: מהשורש העברי ד-ג-ר (לשבת על ביצים) – לשבת במקום זמן רב.
יכול להיות שמדובר בהקשר של הימורים, או בהקשר מיני.
דוגמת הימורים: "איזה מלך, איך הוא גרף קופה. הביא אותה".
דוגמה מינית: "ראית איך הוא הביא אותה למלון? שחקן-שחקן זה".
מקור: ביטוי עברי מדובר: "להביא אותה" – להצליח בגדול.
כינוי לתרנגולת. לקוח מרומנית והוטמע על ידי מערכון של ארץ נהדרת על עובדים רומנים זרים בארץ ישראל.
מקור: מרומנית: curcă/קוריצה ("תרנגולת"). הפך לסלנג בעקבות מערכון של "ארץ נהדרת".
המחמאה הכי ישראלית שיש — משפט אחד שסוגר את כל הדיון ומכריז שהבנאדם הזה בליגה של עצמו. אומרים את זה כשמישהו עשה משהו טוב בשבילך בלי שביקשת, וזה בא במקום שלוש דקות של פרגון מסודר. בעל ערך מיוחד כשזה נאמר מאחורי הגב ולא בפנים.
מקור: ביטוי עברי מדובר: "אין עליו" – אין אף אחד מעליו, הוא הכי טוב.
דוגמה: "אחי, בשתיים בלילה הוא קם והגיע להחליף לי גלגל בכביש 6. אין עליו".
חפר, סיפר סיפור ארוך מידי מבלי להגיע לפואנטה.
מירב: שמע הוא לא הפסיק לדבר. חצי שעה שבר לי את המוח, כתב לי מגילה".
מקור: מהביטוי "מגילה" (כמו מגילת אסתר) – טקסט ארוך מאוד.
הבנאדם יכול הכל. נלקח מהבדיחות המקוריות על צ'אק נוריס וזלאטן איברהימוביץ', שאין שני להן.
דוגמה: "יש לו מלא ווסאח. הבנאדם טורק דלתות מסתובבות ביד ימין וביד שמאל".
מקור: מבדיחות האינטרנט על צ'אק נוריס, שהפכו לסוג של ממ.
מילה שמדביקים לכל משפט כשרוצים להדגיש שמשהו קרה באמת, גם אם הוא נשמע לגמרי לא הגיוני. ככל שהסיטואציה יותר מופרכת, ככה ה'אשכרה' מקבל יותר כוח. אי אפשר להתווכח עם מישהו שאמר אשכרה.
מקור: מערבית, שקיבלה את המילה מפרסית: آشکارا (אשכארא), "בגלוי" או "באמת". בעברית משמשת להדגשה.
דוגמה: "אחי, ראיתי אותו אשכרה קונה שווארמה בשלוש בלילה ובוכה".
