בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים.

דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".

שכונה קשה בהוד השרון, למרות שיש לעיר תדמית של אשכנזים, מי שמגיורא הוא מחוספס. האנשים שם בעלי מכולות, גובי חובות, שיפוצניקים בלי חשבוניות, מקבלים ביטוח לאומי, שבורים בשיכונים ובכללי דפוקים יותר משניצל. מי ששרד בגיורא והפך להיות בנאדם שתועלתו לקהילה גדולה מחסרונותיו, הוא לא פחות ממלאך.

דוגמה: "אתה לא מרשים אותי עם הפוזות שלך. אני מגיורא".

כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.

דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".

מי שהחדר שלו נראה כאילו עבר בו טורנדו, והראש שלו נראה אותו דבר. הבלאגניסט לא מוצא מפתחות, מאחר לכל דבר, ומתעקש שיש לו "סדר משלו". בפועל, הסדר היחיד שיש שם הוא סדר ההתמוטטות.

דוגמה: "אל תיכנס לדירה שלו, הוא בלאגניסט, מצאתי שם גרב בתוך המקרר".

כינוי למקום בו מחנג'רים ישראלים שחושבים שזול שם. במקור זו הסתלבטות על הדיוטי פרי בישראל, אחד המקומות עם השכירות הכי גבוהה בארץ, מול קהל שבוי שרוצה לקנות דברים. אז מה אם אין 17% מע"מ, יש שכירות פי שבע, שמגולמת במחיר.

דוגמה: "דפקו לך ג'יימס ריצ'רדסון אחי. היית שם, כולך צמא ורעב, והמוכר ראה את זה ומכר לך שווארמה ב-75 ש"ח. אין מה לעשות, בחיים לא מגיעים יותר מדי רעבים וצמאים למסעדה".

מישהו שכבר ראה הכל, אכל אותה מספיק פעמים ולמד. אי אפשר לעבוד עליו, הוא לא פרייאר, ואם צריך הוא גם יודע לסדר קומבינה בלי שאף אחד ישים לב.

דוגמה: "אל תנסה למכור לו את זה במחיר הזה, הוא משופשף, הוא עשה את זה עשרים שנה".

מחיאת כף מילולית. אומרים את זה כשמישהו עשה משהו טוב, יפה או מרשים במיוחד, לפעמים ברצינות מלאה ולפעמים בציניות מדויקת. אם הוא באמת התעלה על עצמו, אפשר לשדרג לפיגוז לעכוז.

דוגמה: "תיקנת לבד את המכונת כביסה? סחתיין עליך".

נאמר בדרך כלל על ידי נשים בצורת פאסיב-אגרסיב. זה בחיים לא מה שאתה רוצה, אלא מה שאני רוצה.

דוגמה: [בויכוח] "תעשה מה שאתה רוצה".