מישהו שמגיע לכל מקום בלי להביא כלום, אבל אוכל, שותה ולוקח הביתה שאריות – ממש כמו ספוג. קרוב משפחה של פרזיט, רק עם יותר סטייל ופחות בושה.

דוגמה: "הוא שוב הגיע לברביקיו בלי אפילו חומוס ויצא עם שלוש קופסאות, איזה ספונג'ה".

כינוי לכל אדם ברחוב שאתם לא יודעים את שמו. כולם עונים.

דוגמה: "ג'וני, תן לעבור".

המילה הכי רב-תכליתית בעברית. יכולה להיות סיפור, מצב, בעיה, רעיון או סתם משהו שקרה. כשמישהו אומר "איזה קטע" – הוא מתכוון שמשהו מוזר, מצחיק או מפתיע קרה. כשהוא אומר "אין לי קטע עם זה" – זה אומר שזה פשוט לא בא לו.

דוגמה: חבר 1: "שמע, פגשתי את האקסית שלי בסופר". חבר 2: "איזה קטע!".

הבנאדם יכול הכל. נלקח מהבדיחות המקוריות על צ'אק נוריס וזלאטן איברהימוביץ', שאין שני להן.

דוגמה: "יש לו מלא ווסאח. הבנאדם טורק דלתות מסתובבות ביד ימין וביד שמאל".

לבלוע סיפור מומצא בלי לשאול שאלה אחת, ורק אחר כך להבין שסובבו אותך. ההבדל בין זה לבין להיות פרייער הוא שפרייער יודע שדפקו אותו ובכל זאת מסכים, ואילו מי שאכל לוקש בכלל לא שם לב — עד רגע הפדיחה.

דוגמה: "הוא אמר לי שהאוטו עבר רק תאונה קטנה בחניה. אכלתי לוקש, המוסך צחק עליי חצי שעה".

התכונה של בנאדם שאפשר לסמוך עליו שכל הפרטים הקטנים כבר טופלו, גם את אלה שלא חשבת עליהם. בזמן שכולם עוד מתלבטים בקבוצה, הוא כבר הזמין, תיאם ושילם מקדמה. אם הוא בעניין, אז סגורה הפינה על הכל.

דוגמה: "תן לרוני לארגן את הטיול, הוא סוגר פינות, יהיה גם צימר וגם מנגל וגם מי שיחזיר אותנו".

אדם רכרוכי, לא עובד בעבודות סזיפיות, לא קשוח.

מפקד: "אוריה, אני צריך שתעבוד קשה היום על הטנקים ותעזור גם לבנות אוהלים".

אוריה: "אבל המפקד, אני עדיין חלבי".

כינוי לאדם שיודע על קיומו של סיטואציה, אך באופן מודע בוחר להתעלם מהסיטואציה.

דוגמא צורמת: יעל חווה הטרדה במקום עבודתה על ידי אחד העובדים. איציק הוא הבוס של המקום ומודע לקיומה של ההטרדה, אך בוחר להקטין ראש.

המשפט שאומרים לך כדי שתפסיק לשאול, לא כדי שתפסיק לדאוג. אצל בנאדם רציני זה אומר שסגורה הפינה ואפשר להירגע, אצל פשלן זה אומר שתתחיל לחשוב על תוכנית ב'. הדרך היחידה לדעת באיזה מהשניים מדובר היא לחכות.

דוגמה: "אחי, הבאת את הפחמים?" "סמוך עליי". "אז הבאת או לא?" "אמרתי סמוך עליי".

התחושה הכבדה שנוחתת עליך ביום ראשון בבוקר, כשהשעון מצלצל ואתה נזכר שהסופ״ש נגמר ושוב צריך לקום לעבודה, לבסיס או ללימודים. באסה ברמה לאומית — כל המדינה מסתובבת עם אותו פרצוף, והקפה של הבוקר לא באמת עוזר.

דוגמה: "אל תדבר איתי עד עשר, יש לי שביזות יום א׳ רצח".