מילה שבאה לפני שם עצם ומעצימה אותו, בערך כמו "איזה" או "אחלה של". "וואחד פיצוץ", "וואחד בלגן", "וואחד בן אדם" — כל מה שבא אחרי זה פשוט גדול, מוגזם או מרשים יותר מהרגיל, לטוב ולרע.
מקור: מערבית: واحد (וַאחַד), "אחד". בערבית המדוברת משמשת גם במובן "איזה, אחד ש…", ומשם נקלטה בסלנג העברי כמילת הדגשה.
כתיב נוסף: ואחד
דוגמה: "הייתה אתמול וואחד מסיבה, לא ישנתי עד שש בבוקר".