אדם שחטף הרבה מאוד מכות, ספיציפית אגרופים, ולא החזיר באותה כמות קרובה למכות שחטף. לפעמים לא החזיר בכלל.
לדוגמה: "מייק טייסון היה חיה. כל מי שעלה מולו בקרבות הראשונים הפך לשק החבטות שלו".
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום.
דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — שלוש פעמים נתקע לי איתו בכביש".
מידע שמוצג כחשוב אבל יותר מיותר ממידע כמו כמות המטרג' שיש בנייר טואלט. במקור מסדרת "בובה של לילה" מהדמות המשחוקת על ידי שלום מיכאלשווילי, רז זהבי.
רז זהבי: "יש לי מידע שירעיד לך את אמות הסיפים"
שוקו: "כן?"
רז זהבי: "אני לוקח אותך לליגה ג', אליצור אולקוס נגד אליצור אולקוס הישנים…."
חפרת או כל הכבוד. תלוי בקונטקסט ובטוניזציה של האומר.
דוגמה 1: אחרי סיפור משמים של חבר תאמר לו "שכוייח". כלומר, חפרת וטוב שנגמר.
דוגמה 2: אחרי דרשה טובה ומשובחת תאמר לדרשן "שכוייח". כלומר, נעמת לי בדרשה.
זה ממש לא גאוני, מכובד, מעניין, מצחיק או מעיף ת'סכך למישהו.
לדוגמה: "זה מקובל לאכול עם סכין ומזלג".
וצריך עיון. בדומה לדו"ק, צריך עיון הוא דבר שלא ניתן להכריע בו תשובה חד משמעית.
לרוב זה יהיה סביב סוגיה הלכתית שנויה במחלוקת שלא ניתן להכריע בה.
משומש אך ורק למין הגברי, ומתייחס ל: מטומטם, מפגר, חסר השכלה, עושה משהו אותו דבר ומצפה שזה יצליח, טמבל, בדרך כלל על ידי התנהגות גברית טיפוסית.
דוגמה: "שמע, אתה חמור. די כבר לנסות להתחיל עם מי שלא רוצה אותך".
מילה שהגיעה מרוסית (рыба = דג), אבל בעברית הישראלית המריאה לכיוון לגמרי אחר. "ריבה" היא בחורה יפה ומושכת, בדרך כלל נאמרת בהתפעלות גמורה. הסלנג הזה נכנס לשפה דרך גלי העלייה מרוסיה בשנות ה-90, ומאז השתקע בול באמצע הלקסיקון הישראלי.
דוגמה: חבר 1: "אחי, ראית מה ישבה ליד השולחן שלנו?" חבר 2: "ריבה על הפנים, לא? אל תסתכל ישר, היא תבחין".
צוואה יבשה במיוחד שלאחר חירבונה לא צריך לנגב את פי הטבעת מכיוון שהיא לא לכלכה אותו.
דוגמה:
אדם א' – "אחי, איך חירבנת כל כך מהר?"
אדם ב' – "לא הייתי צריך לנגב. יצא קקי יום הולדת".
מביס בתחרות ללא כל בעיה.
נתן: "אריק זאבי דפק איפון למצרי דקה וחצי אחרי שהתחיל הקרב".
ישראל: "כן הוא אכל אותו בלי מלח"
מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות.
דוגמה: אדם 1: "שמע, קניתי דירה בתל אביב". אדם 2: "וואלק?!".
לאט לאט, צעד אחר צעד. לבצע פעולה כללית באמצעות פעולות קטנות יותר.
לדוגמה: "אל תשלוף פשוט את הצינור, קודם תוריד את הברגים. פרה פרה"
