המפגע הבודד

מה זה

המפגע הבודד

ההגדרה עבור

המפגע הבודד

מחבל שלא סיפר לאף אחד שהוא הולך לעשות פיגוע.

דוגמה (בין מפקד לחברו): "אתן לך דוגמה טובה למפגע הבודד. הגיע ג'מיל, הרגיש יפה היום, אבל אז אשתו אמרה לו שהוא מכוער. מפה לשם, דקר יהודי עם מברג בצומת מסמיה".

מקור: מונח מהתקשורת הביטחונית הישראלית.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

כינוי למקום בו מחנג'רים ישראלים שחושבים שזול שם. במקור זו הסתלבטות על הדיוטי פרי בישראל, אחד המקומות עם השכירות הכי גבוהה בארץ, מול קהל שבוי שרוצה לקנות דברים. אז מה אם אין 17% מע"מ, יש שכירות פי שבע, שמגולמת במחיר.

דוגמה: "דפקו לך ג'יימס ריצ'רדסון אחי. היית שם, כולך צמא ורעב, והמוכר ראה את זה ומכר לך שווארמה ב-75 ש"ח. אין מה לעשות, בחיים לא מגיעים יותר מדי רעבים וצמאים למסעדה".

מקור: משחק מילים על רשת הדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.

מילה שהגיעה אלינו מרוסית ותפסה חזק ברחוב הישראלי — מתארת מישהו שקצת לא שפוי, עושה סטוצים מטורפים בלי לחשוב פעמיים, כאילו אין לו מה להפסיד. לא תמיד שלילי — לפעמים זה אפילו סוג של קומפלימנט על אומץ (או על חוסר שכל).

מקור: מקור המילה שנוי במחלוקת: יש המקשרים אותה לרוסית ויש הרואים בה גלגול של המילה העברית "שפוט" (נתון למרות מישהו), שהתרחבה לתיאור מי שמתנהג בלי שיקול דעת.

דוגמה: "ראית אותו קופץ מהגג לבריכה? הבנאדם שפוט לגמרי."

אנחנו נצא החוצה בשביל ללכת מכות.

"אתה מעצבן אותי ואתה חתיכת ילד זין. בוא החוצה, רק רוצה לדבר איתך"

מקור: ביטוי עברי מדובר: הזמנה לצאת החוצה ולסגור חשבון במכות.

מי שחייב שכולם ידעו כמה הוא מדהים, גם כשאף אחד לא שאל. חצי ממה שהוא מספר זה צ'יזבט מוחלט, אבל הוא כבר מאמין לזה בעצמו — ולכן זה נשמע אמין.

מקור: מיידיש: שוויצן ("להזיע"), שבהשאלה – להתרברב. "שוויצר" הוא מי שמתרברב.

דוגמה: "איזה שוויצר, אמר לי שהוא מכיר את השף אישית — זה מקום שאין בו בכלל שף".

"בית ספר" בגרסה המקוצרת והמרוחה של מי שלא מתאמץ לפתוח את הפה עד הסוף. משתמשים בזה כשמדברים על לימודים בגיל צעיר, ולפעמים בנימה מתנשאת על מי שמדבר "כמו ילד".

מקור: צירוף "בית ספר" שהתקצר והתמזג למילה אחת בהגייה מהירה, כמו הרבה מילים שקוצרו בעברית מדוברת. אין מקור זר ולא ידוע על יוצר מסוים.

דוגמה: "אחי, אני צריך לקום מחר לביצפר ואני בכלל לא למדתי".

כשצדק לא נעשה, נבטא אין דין ואין דיין. כלומר, אין דין (חוק) ואין דיין (שופט).

לדוגמא: כשמחבל מתועב מקבל עונש מקל או שחרור, נאמר אין דין ואין דיין.

מקור: מהמקורות: מדרש חז"ל על קין והבל ("לית דין ולית דיין").

בתרגום המילולי נייעס הוא חדשות. מעין ניוז שבאידיש נאמר נייעס. אבל לא רק, נייעס הוא גם רכילות.

דוגמה: מה הנייעס עם האדמו"ר מגור? כלומר, מה הבלאגן שקורה כעת בחצר של חסידות גור.

מקור: מיידיש: נייעס (nayes), "חדשות".

עובדת בשירותי ליווי, זונה. הכינוי לקוח מפרשנות שניתנה לפסוק בו מציגים את רחב הזונה, ומפרשים את זה כ"מוכרת מזון" בספרי תנ"ך לילדים.
– "שמע, אני לא רוצה להגיד את זה ליד אמא שלה, אבל שמעתי שהיא פוטרה מהעבודה והפכה למוכרת מזון".

מקור: לשון נקייה מהמקורות (פירוש לרחב, "פונדקית").

התקלה הקטנה שמפרקת תוכנית שלמה שתי דקות לפני שהיא יוצאת לדרך. בדרך כלל הפנצ'ר לא נופל מהשמיים — יש לו שם ופנים, ובדרך כלל הוא פשלן אחד ששכח דבר אחד קטן.

מקור: מאנגלית: puncture, נקב בצמיג. בעברית המילה התרחבה לכל תקלה קטנה שמשבשת תוכניות.

דוגמה: "היינו כבר באוטו בדרך לים, ואז פנצ'ר — אף אחד לא הביא את המפתחות של הצימר".

המילה הכי רב-תכליתית בעברית. יכולה להיות סיפור, מצב, בעיה, רעיון או סתם משהו שקרה. כשמישהו אומר "איזה קטע" – הוא מתכוון שמשהו מוזר, מצחיק או מפתיע קרה. כשהוא אומר "אין לי קטע עם זה" – זה אומר שזה פשוט לא בא לו.

מקור: מהמילה העברית התקנית "קטע" (חלק, מקטע), שבסלנג קיבלה משמעות רחבה של סיטואציה, עניין או חוויה.

דוגמה: חבר 1: "שמע, פגשתי את האקסית שלי בסופר". חבר 2: "איזה קטע!".

מתאר שביעות רצון ממצב מסוים. נאמר הרבה על ידי האוכלוסיה הברזילאית, שיש לה יחסית הרבה מגע עם התיירים הישראלים.

מקור: הרחבה הומוריסטית של "סבבה" (מערבית), עם "אגוזים" לחרוז ולצחוק.

כשהדרך להשיג משהו היא לא הטופס באתר אלא הדוד של החבר של אח שלך. אחותה הגדולה של הקומבינה — רק שכאן לא צריך תחכום, צריך רק להכיר מישהו. כולם מקללים אותה עד השנייה שהיא עובדת לטובתם.

מקור: מצרפתית ולטינית: protection, "הגנה". בעברית קיבלה המילה משמעות של קשרים אישיים שעוקפים את הסדר.

דוגמה: "חיכיתי לתור אצל הרופא שלושה חודשים, ואשתו של השכן נכנסה מחר. פרוטקציה, מה לעשות".

כתיבת תגובה