מקרקף אותו

אלוף העולם בלעשות פדיחות. כל דבר שהפשלן נוגע בו איכשהו הופך לפאדיחה — לא כי הוא מתכוון, פשוט ככה זה יוצא לו כל פעם מחדש.

דוגמה: "אל תיתן לו לארגן את הטיול, הוא פשלן, נגמור בלי מלון ובלי אוטו".

בנאדם שאומר דברים ולא באמת מתכוון אליהם. בניגוד לשקרן, כולם יודעים שהוא לא דובר אמת, ולכן מחרטט. לפעמים חרטוט יכול להיות משהו חינני, כיפי, מצחיק.

מישהו שכבר ראה הכל, אכל אותה מספיק פעמים ולמד. אי אפשר לעבוד עליו, הוא לא פרייאר, ואם צריך הוא גם יודע לסדר קומבינה בלי שאף אחד ישים לב.

דוגמה: "אל תנסה למכור לו את זה במחיר הזה, הוא משופשף, הוא עשה את זה עשרים שנה".

הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי.

דוגמה: "אל תשב לידו באוטובוס, הוא חפרן, תגיע לתל אביב ותדע הכל על הדוד שלו מהצבא".

לא דווקא מספק סחורה פיזית, אלא עומד בציפיות.

דוגמה: "המרצה חיים שפירא הגיע להפי שלנו, היה מעניין, לגמרי סיפק את הסחורה".

בדרך כלל נאמר אחרי שקורה משהו קטנטן, שמשלים את החוויה ואז אפשר לקרוא למה שקורה כרגע "אירוע".

דוגמה: "וואליד הביא את הקלאץ' והתחיל לירות באוויר בחתונה, סוף סוף יש אירוע".

אדם שרצה לחרטט, ותפסו אותו. אדם שקרתה לו תאונה מביכה. אדם שבזמן שקרתה לו תאונה מביכה, הוא ניסה לחרטט לגביה, ואז תפסו אותו. בקיצור, אדם שלא מעוניין בזה שידעו שקרה לו משהו רע, והוא מנסה להסתיר את זה, ופשוט עולים על העניין.

דוגמה: תשמעי איזה פאדיחה, הלכתי לאכול שווארמה עם בן הזוג שלי, ואז הגיע האקס והתחיל להתיישב איתנו כמו ידיד. רציתי לקבור את עצמי.