כינוי לאדם הומוסקסואל, משום ששוקו מתייחס לחור תחת, ו-וניל מתייחס לנוזל הרבייה הזכרי.
אדם א': "שמע אני לא מאמין. ראיתי את יורם נכנס למועדון גייז באלנבי"
אדם ב': "אחי אתה לא יודע שהוא אוכל גם שוקו וגם וניל?"
מקור: לשון נקייה עברית וולגרית.
כינוי לאדם הומוסקסואל, משום ששוקו מתייחס לחור תחת, ו-וניל מתייחס לנוזל הרבייה הזכרי.
אדם א': "שמע אני לא מאמין. ראיתי את יורם נכנס למועדון גייז באלנבי"
אדם ב': "אחי אתה לא יודע שהוא אוכל גם שוקו וגם וניל?"
מקור: לשון נקייה עברית וולגרית.
בהכרח לא עוד יום במשרד. זה יכול להיות לא במשרד, וזה יכול להיות ממש לא "עוד יום". בקיצור, כל מה שלא "עוד יום במשרד", תופס.
דוגמה: "עשיתי היום 30 שיחות טלפון וסגרתי 29 עסקאות. עוד יום במשרד".
מקור: תרגום מהביטוי האנגלי just another day at the office.
בדיחה, צחוק, או סתם שטות שנזרקת באוויר כדי להצחיק את החבר'ה. מילה שהגיעה מהערבית ונשארה איתנו כי אין לה תחליף עברי שמרגיש באמת נכון. אם מישהו אומר "דאחקה" אחרי משפט, סביר שהוא לא באמת התכוון ושאתה יכול להירגע. ומי שכל השיחה שלו דאחקות — כנראה שיש בו קצת מהפלצן, אבל בגרסה החמודה.
מקור: מערבית: דַּחְקָה, "צחוק" או "בדיחה" (מהשורש ד-ח-כ, לצחוק).
כתיב נוסף: דחקה
דוגמה: "מה, באמת חשבת שאני אקום בשש בבוקר לריצה? דאחקה, אחי".
דוגמה נוספת: "אחי אל תיעלב, עשינו את זה בדחקה, מה נלחצת פתאום".
מתאר בנאדם (בעיקר בהקשר רומנטי) שהתחלת איתו/איתה לדבר וגילית שזה לא סתם בנאדם — זה בנאדם עם המוני דרמות, טראומות מהעבר, בעיות עם הורים, ודרישות רגשיות שאין להן סוף. אתה נכנס בתמים ויוצא עם נשירת שיער מוקדמת.
מקור: מאנגלית: project. בסלנג הזוגי – אדם שדורש "עבודה" רבה כאילו היה פרויקט שיפוץ.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שלוש שעות על הטלפון, בכתה לי על האקס שלה, על אמא שלה, על הבוס שלה". חבר 2: "ברור, ראיתי לך את זה מהסטארט. היא פרוייקט."
מבטאים Wa-Sah. בערבית אומר 'לכלוך', בצבא אומר – הבנאדם יכול הכל. הוא מר ווסאח.
מקור: מערבית: וַסַח (وسخ), "לכלוך". בצה"ל התהפכה המשמעות לכינוי לחייל שעושה הכל.
נאמר בדרך כלל בצורה בה גברים מתנשאים על דרך החשיבה של נשים. אומרים את זה בשתיים-שלוש אוקטבות גבוה יותר מהקול הרגיל.
בת הזוג: "תגיד, למה יש רק אדם אחד עם חולצה ורודה על המגרש?".
בן הזוג: "אישה, חלאס לשגע אותי".
מקור: ביטוי עברי מדובר בעל אופי סטריאוטיפי.
לפעמים מדברים על 'מתחנגל' כהומוסקסואל, למרות שהפירוש המקורי הוא 'מקיים יחסי מין'.
מקור: ככל הנראה צירוף של "מתחנחן" ו"מתגנדר", שהתקבע בסלנג במשמעות מינית.
מתנה קטנה שנופלת עליך בדיוק כשלא ציפית, ומשפרת לך את היום בפרופורציות שממש לא הגיוניות ביחס לגודל שלה. במקור מהצבא — יום חופש, קרטיב, מקלחת חמה — אבל היום כל דבר שמגיע בחינם נכנס לקטגוריה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא התקבעה בעברית דרך הסלנג הצבאי, שבו "צ'ופר" הוא יום חופש, ארטיק או כל הטבה קטנה ולא צפויה.
דוגמה: "המנהל שלח את כולם הביתה בשתיים, איזה צ'ופר".
דוגמה נוספת: "עשינו תרגיל של שבועיים בשטח וכל הצ׳ופר היה ארטיק. תודה רבה, באמת".
ההצהרה שהמשימה שהרגע נזרקה עליך היא כלום בשבילך, גם אם אין לך מושג ירוק איך עושים אותה. נאמרת בביטחון של תותח, ובערך בחצי מהמקרים מסתיימת בטלפון דחוף לחבר שיודע.
מקור: ביטוי עברי מדובר: המשימה "קטנה" עליי, כלומר קלה מדי בשבילי. מתועד כבר בסלנג הצבאי של שנות ה-70.
דוגמה: חבר 1: "אתה יודע להרכיב את הארון הזה מאיקאה?" חבר 2: "קטן עליי". (כעבור ארבע שעות, שלושה ברגים מיותרים).
אומר לו בנימוס לצאת מהבית.
לדוגמה: "אחי, נראה לי אתה במקום הלא נכון. בוא אני אראה לך את הדלת".
מקור: תרגום מילולי מהביטוי האנגלי to show someone the door – לסלק בנימוס.
מצב בו הכל רגוע, קול, ואפילו בזמן נופש. אם אפשר בנוסף, אז עונים במילה הזו תוך כדי שמקבלים מין אוראלי. ככל שהמילה 'פינוקים' ארוכה יותר בשיחה, ככה האדם נמצא במצב טוב יותר כרגע.
מקור: מהמילה העברית "פינוק".
דוגמה:
אדם 1: "היי, מה קורה? איפה אתה?"
אדם 2: "פינוקים".
עברו עליו כל כך הרבה דברים בחיים, או נמצא בשיאה של תקופה רעה (מנטלית, חברתית או מינית), שאין לו כוח להתמודד עם דברים נוספים.
דוגמה: "תומר השבור הזה מתחיל לצאת עם כל אחת שהוא רואה באינסטגרם".
מקור: מהמילה העברית "שבור" – בהשאלה, אדם שרוחו נשברה.
במקור (לשון חז"ל) מרפסת. כיום משומש כאדם שמשוויץ בעברית הגבוהה שלו.
ערן: "אחי אני מה זה מוכן לפסיכומטרי"
אבי: "באמת? אתה יודע מה זה גזוזטרא?"
מקור: מלשון חז"ל: "גזוזטרא" היא מרפסת (מיוונית). בסלנג – מי שמשתמש במילים גבוהות כדי להרשים.