המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין.

דוגמה: "אחי נדחה לשמונה?" "סבבה". "ואז גם נחלוק על החשבון?" "סבבה". "ואתה משלם?" "תכלס, לא סבבה".

כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.

דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".

אדם שהכאוס הוא לא תקלה אצלו אלא שיטת עבודה. הוא לא בדיוק פשלן — הוא כן מביא תוצאות בסוף, פשוט אף אחד לא מבין איך, כולל הוא. שולחן העבודה שלו נראה כמו זירת פיגוע והוא יודע בדיוק איפה כל דף.

דוגמה: "הוא בלגניסט אבל גאון, תן לו לעבוד ואל תסתכל על התהליך".

רוממת את רוחי, שימחת אותי עד מאוד.
דוגמה: אחי! תודה על הקוק! באת לי טוב!

אדם רכרוכי, לא עובד בעבודות סזיפיות, לא קשוח.

מפקד: "אוריה, אני צריך שתעבוד קשה היום על הטנקים ותעזור גם לבנות אוהלים".

אוריה: "אבל המפקד, אני עדיין חלבי".