סלנג של מורים. הם מתכוונים לכך שהם רואים כל מה שקורה בכיתה. בפועל, הם לא באמת רואים משהו, אבל בדרך כלל הם מפענחים את הסיטואציה בצורה נכונה מבלי לראות מה קורה.

דוגמה א':

דניאל זורק נייר על דורון בזמן שהמורה כותבת על הלוח, עם הגב לכיתה.

המורה: "דניאל תרים את הנייר, ותתנצל. אתה גם נשאר איתי בהפסקה".

דניאל: "אבל המורה, זה לא אני!"

המורה: "אני יודעת שזה אתה. יש לי עניים בגב".

שכונה קשה בהוד השרון, למרות שיש לעיר תדמית של אשכנזים, מי שמגיורא הוא מחוספס. האנשים שם בעלי מכולות, גובי חובות, שיפוצניקים בלי חשבוניות, מקבלים ביטוח לאומי, שבורים בשיכונים ובכללי דפוקים יותר משניצל. מי ששרד בגיורא והפך להיות בנאדם שתועלתו לקהילה גדולה מחסרונותיו, הוא לא פחות ממלאך.

דוגמה: "אתה לא מרשים אותי עם הפוזות שלך. אני מגיורא".

מתוך השיר של ליאור נרקיס – מסמל משהו בין פלישה של חייזרים, לבין זה שכולם נהנים במועדון. "קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת, שכל המועדון פה – צלחת מעופפת".

דוגמה: "היה שם טרפת אמיתית. מסיבה כיפית על אמת, לא מסיבת מעגלים".

כינוי לאדם ללא יכולות מוטוריות בסיסיות.

לדוגמא: שגיב מפנה את הכלים מהשולחן ועל הדרך מפיל את האגרטל החדש ושובר אותו.
בעוד שגיב מניח את הצלחות במדיח, נופלות מידיו שתי צלחות נוספות ונשברות.
לשגיב יש ידיים שמאליות.

הסתלבטות על דני דנון, כשהוא היה כותב פוסטים מוזרים בעמוד העסקי שלו בפייסבוק, לפני כעשר שנים. כשאתם רוצים להדגיש משהו, בדרך כלל בהסתלבטות או בצחוק.

דוגמה:
אישה: "אתה לא מקשיב לי!".
גבר: "למה ככה, הקשבתי והייתי קשוב".

כינוי לאדם שיודע על קיומו של סיטואציה, אך באופן מודע בוחר להתעלם מהסיטואציה.

דוגמא צורמת: יעל חווה הטרדה במקום עבודתה על ידי אחד העובדים. איציק הוא הבוס של המקום ומודע לקיומה של ההטרדה, אך בוחר להקטין ראש.

ממש שטויות, חוסר אמת, שקר מוחלט, חירטוט.

"כדור הארץ לא שטוח. זה שטויות במיץ עבניות"

בית שימוש – תיאור מצב קשה, סיטואציה ממש לא נעימה, או שם תואר לאדם לא יוצלח.

דוגמאות:

1. "רכשתי חבילה של קונדומים אך חמדה במחזור, איזה בית שימוש".
2. "שמעת על הרכש החדש של בית״ר? בלם מגינאה המשוונית. עזוב, זה שחקן בית שימוש".