נתקע בשמירה בגלל שהאדם שלא החליף אותו, לא הגיע. בדרך כלל מלווה במשך הזמן בו האדם נתקע בתפירה.
– "בואנה, דביר המניאק הזה. לא התעורר ותפר אותי שעה בשמירה".
מקור: מהסלנג הצבאי: מי ש"נתפר" בשמירה.
נתקע בשמירה בגלל שהאדם שלא החליף אותו, לא הגיע. בדרך כלל מלווה במשך הזמן בו האדם נתקע בתפירה.
– "בואנה, דביר המניאק הזה. לא התעורר ותפר אותי שעה בשמירה".
מקור: מהסלנג הצבאי: מי ש"נתפר" בשמירה.
שיחת חולין קלילה ושטחית עם אנשים שאתה לא ממש מכיר — מזג אוויר, פקקים, "נו, מה התוכניות לחג?". הדבר שהכי הרבה אנשים שונאים במעלית ובאירועי עבודה, כי זה מרגיש מאולץ. ויש גם את החפרן שהופך סמול טוק של דקה לנאום של חצי שעה.
מקור: אנגלית — small talk, מילולית "שיחה קטנה". נכנס לעברית בעיקר דרך עולם ההייטק והעבודה הבינלאומית, ובמקום "שיחת חולין" הרשמית, כולם אומרים סמול טוק.
דוגמה: "באתי לכנס רק בשביל ההרצאה, אין לי כוח לסמול טוק עם כל העולם בהפסקת קפה".
לדוגמה:
רועי: "שמעי, נתן התפגר סופית"
מאיה: "שמע הוא תמיד היה שם. רק האם די גמר אותו".
דוגמה 2:
"אחי האוזניות לא עובדות יותר. נראה לי התפגרו סופית".
מקור: מהפועל העברי "להתפגר" (למות, בהקשר של בעלי חיים), שמשמש בסלנג לבני אדם ולמכשירים.
אין לי מושג על מה אתה מדבר, אבל אני גאה מידי בשביל להגיד שאני לא יודע, או שאני אכנס לצרות אחר כך. לקוח מקומדיית הישראלים.
ריבי: "בא לי גלידה"
רמי: "מה לשים לך בגלידה?"
ריבי: "אתה יודע מה אני אוהבת"
רמי: "וואלה אם אני לא אדע, מי ידע?"
מקור: ציטוט שהפך לביטוי עממי מתוך תוכנית טלוויזיה ישראלית.
ערבי. באתרי חדשות, בשביל לעניין את הקהל, מספרים על חדשות בארץ וחו"ל. בד"כ, בגלל שמדובר באיש מהמגזר הערבי, אז הקליקים יורדים אוטומטית, ולכן משתמשים במכבסות מילים מהסגנון הנ"ל.
דוגמה: "בעל תעודת זהות ישראלית ביצע רצח על רקע כבוד המשפחה".
מקור: ביטוי סאטירי על ניסוחים בתקשורת הישראלית.
הבנאדם שעושה לך ג'ננה בלי בכלל להתאמץ. הוא לא רשע ולא מתכוון לרע, הוא פשוט נדבק אליך, מתחיל לחפור על משהו שאף אחד לא שאל עליו, ולא עוזב עד שאתה קם להביא מים ולא חוזר.
מקור: מערבית: מְנַג'ֵס (منجس), "מטמא" או "מלכלך". בעברית התגלגל לתיאור מי שמציק ומעצבן.
דוגמה: "אל תושיב אותי לידו בחתונה, הוא מנג'ס, אני אצא משם עם כאב ראש".
משהו כל כך טוב שהוא ממש מכה אותך פיזית — אוכל, שיר, מזגן ביום שרב, לא משנה. אחותו הקטנה של חבל על הזמן, רק עם קצת יותר אלימות בתיאור.
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו כל כך טוב שהוא "מכה" אותך, בדומה לביטוי האנגלי it hits you.
דוגמה: "טעמת את החומוס של הדוד שלו? מכה בראש, אני נשבע לך".
מחמאה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. לא סתם טוב — טוב עד כדי כך שאתה קצת מפרגן לו בלי לשים לב שנעלבת מזה שאתה לא הוא. ברגע שאמרו עליך תותח, הסתיים הדיון, פשוט אין עליו.
מקור: מהמילה העברית "תותח", ששימשה בסלנג הצבאי של שנות ה-70 כמחמאה לחייל מקצועי ומוכשר במיוחד.
דוגמה: "הבאתי אותו לתקן את המזגן, תותח, תוך עשר דקות היה קר".
החשיבה שלך הפוכה. אתה טמבל.
דוגמה:
אדם מנסה לנגן בגיטרה חשמלית, ולא מפעיל את הAMP ולא מבין למה אין שמע.
מישהו שרואה את זה: "נראה לי אתה מאלה שנוסעים קדימה ברוורס".
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי מעולם הנהיגה.
קללה קלאסית שנזרקת על מישהו או על משהו שמעצבן עד כדי כך שאין מילה אחרת. אומרים אותה גם כקריאת כעס על מכשיר שלא עובד, על אח קטן או על פקיד שלא מתרגש. בדרך כלל כוונתה "שייקח אותך", אבל בצורה ביתית.
מקור: מיידיש: חאלערע (כולערע), שמקורה במחלת הכולרה, ובעבר שימשה קללה נפוצה בין דוברי יידיש. היא עברה לעברית דרך דור הסבים והסבתות.
כתיב נוסף: חולירה, חוליירע
דוגמה: "חולירע על המחשב הזה, שוב נתקע לי באמצע העבודה".
מחרבן כמות גדולה של צוואה.
דוגמה: "אכלתי פיצה אתמול בלילה. אני צריך להוריד גוש".
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי.
כינוי לאדם שלא מבין את כללי ההתנהגות במקום.
לדוגמא: צוות המשרד יושבים לפרזנטציה חשובה עם לקוח פוטנציאלי גדול.
מני הוא בחור טוב, אבל לא ממש יודע איך מתנהגים בסיטואציות חשובות. מני לוקח את כל הכיבוד אליו ולועס בקולי קולות.
מני תייר.
מקור: מהמילה העברית "תייר" – מי שלא מכיר את המקום.
אדם שהוא קצת (או הרבה) מעבר לנורמה: מכור לדבר מסוים, מוזר, או סתם משוגע על נושא. יכול להיות מחמאה ("פריק של מוזיקה") ויכול להיות עלבון, תלוי בטון ובחבר'ה סביבך.
מקור: אנגלית, freak, "חריג" או "מוזר". בעברית הפך לכינוי לאדם עם אובססיה או התנהגות יוצאת דופן.
דוגמה: "הוא פריק של כושר, מתעורר בחמש בבוקר כדי להתאמן".