כינוי נפוץ בכדורגל חובבנים לשחקן חסר דריבלים שמנסה לתקוף את הקבוצה היריבה באמצעות דריבלים.
לדוגמה: "קח ליוני את הכדור! הוא לא יודע".
מקור: ביטוי מעולם הכדורגל השכונתי.
כינוי נפוץ בכדורגל חובבנים לשחקן חסר דריבלים שמנסה לתקוף את הקבוצה היריבה באמצעות דריבלים.
לדוגמה: "קח ליוני את הכדור! הוא לא יודע".
מקור: ביטוי מעולם הכדורגל השכונתי.
שורה מתוך טלנובלה ישראלית בשם "משחק החיים". מיועד לצחוק על שורות גורעות בסרטים או בסדרות.
מקור: ציטוט מטלנובלה ישראלית שהפך לממ ולביטוי לעג לדיאלוגים גרועים.
מקור: מהמילה העברית "ליצן" – מי שמצחיק בקרקס, ובהשאלה – אדם לא רציני.
דוכן קטנטן ברחוב שממנו מוכרים כל דבר בעולם — קפה, לוטו, סיגריות, שתייה. הכל דחוס בשני מטר רבועים, ותמיד יש שם בנאדם אחד שיודע הכל על כולם בשכונה.
מקור: מערבית ומטורקית: בּוּדְקָה, "תא" או "ביתן". במקור ביתן שמירה קטן, ובעברית – דוכן קיוסק ברחוב.
דוגמה: "תעצור רגע בבוטקה בפינה, אני קופץ לקנות שתייה".
"אוף, ביג דיל" זה הדרך הישראלית לומר "ולמה זה מעניין אותי?". אפשר להגיד את זה בציניות, כשמישהו מתרברב בדבר קטן, ואפשר לומר בגלגול עיניים, כשמישהו עושה מזה עניין.
מקור: אנגלית, מהביטוי big deal ("עסקה גדולה" ובמובן הרחב "עניין חשוב"). נכנס לעברית דרך סרטים וסדרות אמריקאיים והפך לתגובה סרקסטית נפוצה.
דוגמה: "הוא קנה לעצמו אוטו חדש? ביג דיל, כולם קונים אוטו".
להיפרד מבן או בת זוג בצורה מהירה וקרה, לפעמים בהודעה אחת ובלי הסברים. בעברית המדוברת המילה מוכרת גם מעולם הכלכלה, שם דמפינג הוא מכירה במחיר נמוך במיוחד, וזה בדיוק מה שקורה ליחסים.
מקור: מאנגלית, dumping, מהפועל to dump שפירושו לזרוק או להשליך. בעסקים ובכלכלה היא התקבעה כמונח מקצועי, ובסלנג של דייטינג היא קיבלה משמעות של לזרוק מישהו.
דוגמה: "אחרי שלושה חודשים הוא עשה לה דמפינג בווטסאפ, בלי אפילו אימוג׳י".
אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.
מקור: ביטוי עברי מדובר; חומוס כמשהו שנמרח.
ברכה חמה וקלילה, משהו בין "שלום" ל"מה קורה". משתמשים בה כשפוגשים חבר, נכנסים למקום או סתם רוצים להישמע כמו מישהו שחזר מחופשה באיים היווניים וגם הביא איתו כמה צלחות.
מקור: המילה היוונית γεια σου (יָה סוּ), שפירושה המילולי "לבריאותך". היא הגיעה לעברית דרך חופשות ביוון, מסעדות יווניות ותרבות הים התיכון.
דוגמה: "יאסו אחי, מה העניינים? הגעת סוף סוף, חיכינו לך כבר חצי שעה".
קיצור של "חיים רק פעם אחת", ובעצם תירוץ לכל הדברים שלא היו אמורים לקרות: להזמין עוד סיבוב, לקפוץ לתאילנד בלי תכנון או לקנות נעליים ב-800 שקל. הכול בשם היולו.
מקור: מהאנגלית YOLO, ראשי תיבות של you only live once ("חיים רק פעם אחת"), שהתפשטו באינטרנט בשנות ה-2010 ובמיוחד אחרי שימוש בשיר של הראפר דרייק. נכנס לעברית כמו שהוא, בכתיב "יולו".
כתיב נוסף: YOLO
דוגמה: "נו יולו, בוא נזמין עוד מנה".
הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.
דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".
מקור: "חארטה" מערבית (שטויות), ו"בארטה" היא הכפלת חריזה (כמו "שמונצס-מונצס") שמדגישה את חוסר הרצינות.