לאבד את זה לגמרי, ולא בהכרח בגלל משהו רציני — לפעמים מספיק שהמזגן החליט למות ביולי. אפשר גם להתחרפן משמחה, אבל ברוב המקרים זה קורה כשהמצב פשוט על הפנים.
מקור: משחק מילים עברי שקרוב ל"להשתגע", ככל הנראה בהשראת "חרפה" או צליל מצחיק ונוח.
דוגמה: "שלוש שעות בהמתנה לתמיכה הטכנית, עוד רגע אני מתחרפן".
להיעלם מהמקום בשקט לפני שמתחילים לחלק תפקידים. המתחפף לא בורח מהמסיבה, הוא בורח מהניקיון שאחריה — וזה תמיד נעשה בקטנה, בלי להיפרד ובלי להסביר. אם הצלחת להתחפף וגם נשארת חבר של כולם, סגורה הפינה.
מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: קל, שטחי), שממנה נגזר הפועל העברי "להתחפף" – להיעלם בקלילות.
דוגמה: "רק התחילו לאסוף צלחות והוא כבר התחפף, ראיתי אותו מדליק את האוטו".
כשמישהו עושה בופר, הוא פשוט מתמהמה, דוחה ומשחק על הזמן בלי להתקדם לשום מקום. זה יכול להיות חבר שאתה מחכה לו כבר שלוש שעות, עובד שמסרב להתחיל משימה עד הדקה האחרונה, או בן/בת זוג שיש להם תשובה לכל שאלה חוץ מתשובה ישירה. נגזר מהמונח הטכנולוגי "buffer" — כי בדיוק כמו סרטון שנתקע בטעינה, גם הוא לא זז.
מקור: מאנגלית: buffer – זיכרון ביניים שגורם לסרטון "להיתקע" בזמן טעינה. הפך לתיאור של מי שמתעכב ומושך זמן.
דוגמה: חבר 1: "איפה אורי? אמרנו שמתחילים ב-8." חבר 2: "שכח, הוא בבופר. יגיע כשיגיע".
סיפור שהתחיל אולי מאיזה גרעין של אמת, ועד שהוא הגיע אליך כבר יש בו מסוק, שני גנרלים ודוב. אף אחד לא באמת מאמין למספר, אבל כולם מקשיבים כי זה מצחיק — עד שמישהו בודק את הפרטים ואז זו פדיחה רצינית.
מקור: מערבית: כִּזְבּ (كذب), "שקר". הפך למונח עברי בפלמ"ח, שם צ'יזבטים היו סיפורים מוגזמים סביב המדורה.
דוגמה: "הוא אמר לי שהוא הכיר את מסי בברצלונה. צ'יזבט על צ'יזבט".
דוגמה נוספת: "איחרת שעה? מה זה הצ'יזבט הזה על הפנצ'ר וסבתא של השכן, תגיד שהתעכבת ודי".
מילה נרדפת למילה "בבקשה" לאחר אמירת תודה. משמשת כהקשר לתוכנית קומדיה ששודרה בעבר בערוץ ביפ, "לילה בכיף".
מקור: ביטוי עברי מדובר, מ"כיף" (מערבית: כֵּיף, הנאה).
לקוח מצמד המילים "בוא הנה", אך למרות הבסיסים לא קשור למילים אלה כלל. המונח מציין התפעלות לטובה או לרעה ממקרה מסויים ובדרך כלל יופיע בתחילת משפט. על אף השיוך המיני, ניתן להגיד גם לנקבה.
לדוגמה: "בואנה איזה משחק אש היה אתמול", "בואנה איזה מפקיר יצאת".
מקור: מערבית: יַא בּוּאָה / "בואנה", פנייה לחבר ("אחי").
ההצהרה שהמשימה שהרגע נזרקה עליך היא כלום בשבילך, גם אם אין לך מושג ירוק איך עושים אותה. נאמרת בביטחון של תותח, ובערך בחצי מהמקרים מסתיימת בטלפון דחוף לחבר שיודע.
מקור: ביטוי עברי מדובר: המשימה "קטנה" עליי, כלומר קלה מדי בשבילי. מתועד כבר בסלנג הצבאי של שנות ה-70.
דוגמה: חבר 1: "אתה יודע להרכיב את הארון הזה מאיקאה?" חבר 2: "קטן עליי". (כעבור ארבע שעות, שלושה ברגים מיותרים).
מי שכל הפרנסה שלו בנויה על חלטורה אחרי חלטורה. אין לו באמת מקצוע אחד, אבל תמיד יש לו איזה ג'וב בצד שהוא בדיוק בדרך אליו. אתה שואל אותו במה הוא עובד ומקבל תשובה אחרת כל פעם, ותמיד עם ביטחון מלא.
מקור: מ"חלטורה", שמקורה ברוסית халтура (עבודה מזדמנת ושטחית), עם הסיומת "-יסט".
דוגמה: "אל תסמוך עליו שיגיע בזמן, הוא חלטוריסט — בבוקר צלם חתונות ובערב מתקין מזגנים".
בנאדם שהתמקם על הספה ופשוט התאחד איתה. לא זז, לא יוצא, לא עונה להודעות, ובקושי קם לשירותים בין פרק לפרק. מצב שבו הסלון הוא כל העולם והשלט הוא ההישג היומי.
מקור: מטאפורה עברית על בטטה – ירק שוכב וכבד, בהשפעת הביטוי האנגלי couch potato (תפוח אדמה של ספה).
דוגמה: "מה, אתה לא בא למסיבה? אתה כזה בטטה בזמן האחרון".
מחיאת כף מילולית. אומרים את זה כשמישהו עשה משהו טוב, יפה או מרשים במיוחד, לפעמים ברצינות מלאה ולפעמים בציניות מדויקת. אם הוא באמת התעלה על עצמו, אפשר לשדרג לפיגוז לעכוז.
מקור: מערבית: צַחְתֵּין (صحتين), "שתי בריאויות", ברכה שנאמרת לאוכל ולשתייה והפכה למחמאה.
כתיב נוסף: סחטיין, סחתן
דוגמה: "תיקנת לבד את המכונת כביסה? סחתיין עליך".
דוגמה נוספת: "אחי, סידרת לכולם כרטיסים לחצי מחיר? סחתן עליך".
שני פירושים, שקרובים אחד לשני:
הראשון – מרבה בנפיחות, נודים, פוקים, יוספים, גז מדמיע.
השני – אדם שמשחק אותה אנין טעם בביטחון ולא מתפשר על דברים פשוטים, עמחה, פחות מורכבים.
מקור: מהמילה העברית "פלוץ" (נפיחה), שמקורה ככל הנראה ביידיש. בהשאלה – אדם יומרני ושחצן.
הבריז.
נתן: "מה זה, איפה דניאל?"
מיכאל: "נראה לי דפק ברז… קבע דייט עם נטע".
מקור: מהצירוף "לדפוק ברז" – להבריז, כאילו סוגרים את הברז על הבטחה.
ביטוח לאומי. ראשי תיבות די פשוטים בשביל להבין שביטוח לאומי למעשה = בטלנים.
מקור: ראשי תיבות של "ביטוח לאומי", במשחק מילים על "בטל".
