בלגן, אבל עם יותר נשמה. המילה שמתארת חדר אחרי מסיבה, לוח זמנים של שלוש משפחות, או את החיים של כל בלגניסט שמכבד את עצמו. אף אחד לא באמת יודע מאיפה להתחיל לסדר, אז פשוט סוגרים את הדלת.

דוגמה: "נכנסתי אליו לדירה, אחי, בלאגן ברמות שלא ראיתי מאז הצבא".

לעשות משהו בלי להשקיע יותר מדי מאמץ. הבנאדם שעושה חפיף לא בדיוק כישל, אבל גם לא ניסה יותר מדי. בישראל, לעשות חפיף זה כמעט אומנות לאומית — מהתשובה שנותנים בבחינה ועד לאיך שמסדרים את הבית לפני שאורחים מגיעים.

דוגמה: "ניקה את החדר בחפיף לפני שההורים הגיעו, ופשוט דחף הכל מתחת למיטה."

מילה שמדביקים לכל משפט כשרוצים להדגיש שמשהו קרה באמת, גם אם הוא נשמע לגמרי לא הגיוני. ככל שהסיטואציה יותר מופרכת, ככה ה'אשכרה' מקבל יותר כוח. אי אפשר להתווכח עם מישהו שאמר אשכרה.

דוגמה: "אחי, ראיתי אותו אשכרה קונה שווארמה בשלוש בלילה ובוכה".

סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח.

"אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה"

"אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12"

הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.

דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".

מטיף לו בהתלהבות נחרצת. לא חובה שיהיה בהקשר דתי.

לדוגמה: "תראה את סער. הלך להניח תפילין ופתאום החרדי הזה מרביץ בו תורה".

מכיוון שכל ישראלי משוכנע שהוא פראייר, אז מי שלא עושה 80,000 ש"ח בחודש הכנסה פאסיבית (תלוי איזו הכנסה, ומי הפאסיבי) – מלאכתם של פראיירים נעשית על ידי עצמם, ועל ידי עצמם בלבד. נאמר בסיטואציה של חבר שעקצו אותו.

ההגייה זהה למילה "להסתבך", במיוחד אצל אשכנזים. משמעות המילה להסתבך גם יכול להיות לבוא ברע, כהכללה מדובר במישהו שלא הבין את מה שדיברתם, פעל אחרת, ועכשיו אתם רוצים לבוא איתו בדין וחשבון. לעומת זאת, להסתבח היא מילה שמשמעותה ללכת לאכול סביח.

דוגמה:

חבר 1: *בא ברע בשעה 12:00 בצהריים*

חבר 2, בחמלה: "תגיד לי, בא לך להסתבח איתי?"

ע"ע אחושלוקי, קצת יותר מוגזם.