כיפה אדומה

מה זה

כיפה אדומה

ההגדרה עבור

כיפה אדומה

עשו על אדם מסוים לינץ'. אפשרות גם ללינץ' מילולי, ולא פיזי.

דוגמה: "שמע, נתן הזה מה זה גבר, הכיפה אדומה שעשיתם לו – ממש לא הוגן".

מקור: משחק מילים על האגדה, בהקשר של "לינץ'".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

כששואלים אדם מסוים איפה הוא אוכל, והוא עונה שהוא "אוכל… בצלחת" כי "אוכל בתחת" זה גס מדי ולא מספיק מתוחכם. "אוכל בתחת" נועד להגדיר אנשים הומוסקסואליים, אבל "אוכל… בצלחת" נועד לגחך את הסיטואציה שזה מה שחושבים עליו.

דוגמה:

אדם 1: שמעתי שאתה אוכל…

אדם 2: בצלחת?

מקור: משחק מילים עברי וולגרי.

"אוף, ביג דיל" זה הדרך הישראלית לומר "ולמה זה מעניין אותי?". אפשר להגיד את זה בציניות, כשמישהו מתרברב בדבר קטן, ואפשר לומר בגלגול עיניים, כשמישהו עושה מזה עניין.

מקור: אנגלית, מהביטוי big deal ("עסקה גדולה" ובמובן הרחב "עניין חשוב"). נכנס לעברית דרך סרטים וסדרות אמריקאיים והפך לתגובה סרקסטית נפוצה.

דוגמה: "הוא קנה לעצמו אוטו חדש? ביג דיל, כולם קונים אוטו".

עבודה צדדית שעושים ביד שמאל בשביל כסף מהיר, בלי יותר מדי מחשבה על התוצאה. אפשר גם להשתמש בזה כדי לתאר עבודה שנעשתה בצורה חפיף — כלומר, כשמישהו עשה חלטורה, הוא לא באמת השקיע, הוא רק סימן וי.

מקור: מרוסית: халтура (חלטורה), "עבודה מזדמנת" או "עבודה שטחית".

דוגמה: "הבנאדם שצבע לי את הסלון עשה חלטורה, יש עדיין כתמים על התקרה".

כינוי גנאי ותיק לצעיר שנתפס כ"שכונתי": שרשרת זהב, צעקות ברחוב, מוזיקה בפול ווליום מהאוטו. בעצם הסבא של הערס, ובשנות ה-50 וה-60 הוא שימש בעיקר נגד צעירים ממוצא מזרחי מהעיירות והשיכונים, ולכן יש בו מטען עדתי ומתנשא שכדאי להכיר לפני שזורקים אותו.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מצלולית (אונומטופאית) שנולדה בעברית הישראלית של שנות ה-50, ולא בתרגום של מילה מוכרת משפה אחרת.

כתיב נוסף: צחצח, צ'חצ'חים

דוגמה: "סבתא שלי עדיין קוראת לכל מי שיש לו מכנסי טרנינג וצ'יינז 'צ'חצ'ח', אין מה לעשות איתה".

פוסט או משפט שנכתב בכוונה כדי לעצבן אנשים ולגרור תגובות, כמו פיתיון לדגים. "לא לאכול בייט" זה להימנע מהתגובה שהמפרסם רוצה. מי שנופל בזה הוא מי ש"אכל בייט".

מקור: המילה באה מהאנגלית bait, פיתיון, ופועל bait להקניט. היא נכנסה לעברית דרך שפת הגיימרים והרשתות החברתיות.

דוגמה: "הוא העלה פוסט שכל הפוליטיקאים אשמים, זה בייט, אל תגיב".

יש כמה פירושים. אחרי שהמונח 'בובה' הפך להיות מונח של זקנים שמתאים נשים שנראות טוב, היום 'בובה' הוא קיצור ל'בובה של לילה', תוכנית ההסתלבטות על ספורט.

דוגמה: ראיתי בובה אתמול, נגמרתי מצחוק.

מקור: מהמילה "בובה" (צעצוע), מילת חיבה ותיקה לאישה יפה.

אני נדהם מהמידע שאתה אומר לי.

לדוגמה:

"אחי, מסי חתם בפריז סאן ג'רמן ועזב את ברצלונה".

"זין שלי"

מקור: ביטוי עברי וולגרי שמשמש כקריאת תדהמה.

אדם שמערסל אותך, עפ"י מתן פרץ. דואג לך, שומע שאתה רוצה לדקור מישהו או מישהי, משתמש באינטיליגנציה רגשית גבוהה מהרגיל כדי להוריד אותך מהעניין. בנוסף, לפי הסרטון של תמיר בר, 99% יהיה מזרחי אם לא 100%, אוהב להתלבש עם מותגים, מעשן נרגילות, נוסע ברכבים עם לוגו יוקרתי בתשלומים, לעתים קרובות בעודף משקל, ואוהב לעשות פוזות.

דוגמה: "הערס הזה עקף אותי עם האאודי שלו, בטח הלך לו איזה חצי מיכל על הקיק הזה. מזל שלא הייתי צריך לריב איתו על חנייה".

מקור: מערבית: עַרְס (عرص), "סרסור". כינוי גנאי שהתגלגל בעברית לתיאור טיפוס צעקני ובוטה.

ערבי. באתרי חדשות, בשביל לעניין את הקהל, מספרים על חדשות בארץ וחו"ל. בד"כ, בגלל שמדובר באיש מהמגזר הערבי, אז הקליקים יורדים אוטומטית, ולכן משתמשים במכבסות מילים מהסגנון הנ"ל.

דוגמה: "בעל תעודת זהות ישראלית ביצע רצח על רקע כבוד המשפחה".

מקור: ביטוי סאטירי על ניסוחים בתקשורת הישראלית.

כשצדק לא נעשה, נבטא אין דין ואין דיין. כלומר, אין דין (חוק) ואין דיין (שופט).

לדוגמא: כשמחבל מתועב מקבל עונש מקל או שחרור, נאמר אין דין ואין דיין.

מקור: מהמקורות: מדרש חז"ל על קין והבל ("לית דין ולית דיין").

קריאה בסגנון "אחי!" או "בנאדם!" שנזרקת כשמישהו מעצבן, מפתיע או סתם צריך שיקשיב. לפי הטון היא יכולה להיות חיבה, תלונה או חוסר אמון מוחלט במה שהבנאדם שמולך עושה עכשיו.

מקור: מערבית: يا زلمة, "הו, גבר" או "הו, בנאדם". "זלמה" בערבית מדוברת פירושו גבר או בחור, והביטוי חלחל לעברית דרך הדיבור היומיומי בין יהודים וערבים.

כתיב נוסף: יא זלמה, יא זלמי

דוגמה: "יא זלמה, שעה אני מחכה לך בחוץ, איפה אתה?"

מחמאה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. לא סתם טוב — טוב עד כדי כך שאתה קצת מפרגן לו בלי לשים לב שנעלבת מזה שאתה לא הוא. ברגע שאמרו עליך תותח, הסתיים הדיון, פשוט אין עליו.

מקור: מהמילה העברית "תותח", ששימשה בסלנג הצבאי של שנות ה-70 כמחמאה לחייל מקצועי ומוכשר במיוחד.

דוגמה: "הבאתי אותו לתקן את המזגן, תותח, תוך עשר דקות היה קר".

כתיבת תגובה