קיבלת הצעת חברות בפייסבוק מהחמאס או מניגרי, בלי תואר אצולה. מה שקרה זה שמישהי שמתלבשת באופן חשוף למדי, לחילופין לבושה בחוטים דנטליים, שלחה לך הצעת חברות, הסכמת, דבר אחד הוביל למשנהו ומפה לשם בחור אפריקאי (במקרה הטוב) או החמאס (במקרה הרע) סוחט\ים אותך כדי שתעביר לו\להם כסף בשביל שלא יפיצו את הסרטון שלך מאונן מולו\ם.

חבר 1: "קבל איזה מישהי שלחה לי הצעת חברות בפייסבוק".

חבר 2: "מה אתה דפוק, אתה גרוש פלוס שמונה מדימונה וחי על קצבת ביטוח לאומי. קיבלת הצעת חברות ממשפיענית".

ע"ע סגורה הפינה.

היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.

דוגמה: "אחי, ממש פרגון שפתחת עסק משלך וזה תופס. אם אפשר, שלח לי את הפרטים — גם לי יש רעיון דומה שאני מפתח כבר שנתיים."

אומר לו בנימוס לצאת מהבית.

לדוגמה: "אחי, נראה לי אתה במקום הלא נכון. בוא אני אראה לך את הדלת".

אחד שאפשר לסמוך עליו.

דוגמה: "תקרא למשה שיתקן לך את הדוד, הוא אייזן".

מונח בלדינו שהתאזרח בעברית, מתאר אישה מטומטמת, שבדרך כלל לא מבינה שהיא מטומטמת, אלא מישהי שכל החיים שלה הם עלבון מתמשך, ולעתים רחוקות גם מרחמים עליה.

דוגמה: "תעזוב אותה בשקט, היא פוסטמה, גם הוויפיי בבית לא עובד לו כבר חודש, וזה לא בגלל הבעיה בתשתית".