המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין.
מקור: מערבית: סַבַּבַּה, "אחלה" או "טוב" – יש הטוענים שמקור המילה בערבית המצרית ויש שמקשרים אותה לשורש ס-ב-ב. נכנסה לעברית בשנות ה-70 והפכה לסמל של העברית המדוברת.
דוגמה: "אחי נדחה לשמונה?" "סבבה". "ואז גם נחלוק על החשבון?" "סבבה". "ואתה משלם?" "תכלס, לא סבבה".