מישהו או משהו שגורם לך להרגיש לא נעים בעור: מבט שנמשך שנייה יותר מדי, הודעה באמצע הלילה מאדם שאין לכם שום קשר. זו תחושה של "משהו פה לא בסדר", גם בלי הסבר.
מקור: אנגלית, מהמילה creepy ("מצמרר, מפחיד") שנגזרת מהפועל creep ("לזחול"). נכנסה לעברית דרך הרשתות החברתיות וסלנג הצעירים.
דוגמה: "הוא עמד מחוץ לבית ופשוט הסתכל, אחי, זה היה קריפי רצח".
מישהו או משהו מעולה, מרשים או מושלם: אוכל, בחורה, חתיך, מסיבה, ציון. ביחס לאדם בדרך כלל מדובר על מי שנראה טוב. גם מי שנחת בהפתעה וגרם לכולם לדבר עליו הוא "פצצה" (ראה גם חתיכה).
מקור: "פצצה" היא מילה עברית מהשורש פצ"ץ, שמשמעו ניפוץ או התפוצצות. המשמעות החיובית נולדה מהדימוי של דבר שמפוצץ את החושים, וכך עברה לשפת היומיום.
דוגמה: "הביקור במסעדה היה פצצה, ההמבורגר פשוט התפוצץ בפה".
ההפך המוחלט מראש קטן. זה הבנאדם שביקשו ממנו להביא כיסא, והוא חזר עם כיסא, שולחן, מקרר וטלוויזיה. לפעמים זה מעריך אותך, ולפעמים זה פשוט גורם לכולם לעבוד יותר קשה בגללו.
מקור: ביטוי עברי מצה"ל ומעולם העבודה: "ראש קטן" הוא מי שעושה רק מה שאמרו לו, ו"ראש גדול" – מי שלוקח אחריות ויוזם.
דוגמה: "אל תהיה ראש גדול, אמרו לנו לנקות רק את המטבח, אתה למה שוטף את המדרגות?"
מונח בריוני של בני נוער המשמש לתאר ילד אחר שאם תתקיף אותו, הוא לא יתקוף חזרה.
לדוגמה:
שמעון הערס: "תראה איזה ילד כאפות בני".
חזי העוד יותר ערס: "כן אתה יכול להעיף לו כאפה לצוואר, הוא לא יעשה כלום. ממש ילד כאפות".
מקור: ביטוי עברי מדובר מעולם בתי הספר, מ"כאפה" (מערבית: סטירה).
נאמר בלעז והכוונה שלו ל-2 מקרים שונים:
מקור: מאנגלית: case, "מקרה" או "טיעון".
ההתלהבות והבאזז סביב משהו, לפעמים הרבה יותר ממה שהוא באמת שווה. "יש הייפ" אומר שכולם מדברים על זה.
מקור: אנגלית: hype. ההסבר המקובל הוא שמדובר בקיצור של hyperbole, "הגזמה", אך הדבר אינו ודאי לגמרי. נכנסה לעברית דרך הרשת והמוזיקה.
דוגמה: "היה הייפ ענק על הסרט הזה, והוא בסוף יצא סתם בסדר".
מצב שגורם לך להתכווץ מבפנים ולרצות שהאדמה תבלע אותך. יכול להיות שאמרת משהו שלא היה צריך, נפלת בפומבי, או סתם עשית שטות שגרמה לכולם סביבך לסגור לך את הצילום. המילה לקוחה מהערבית, אבל זה עשרות שנים שהיא חלק בלתי נפרד מהסלנג הישראלי ולא הולכת לשום מקום.
מקור: מערבית: פַדִיחָה (فضيحة), "שערורייה" או "בושה".
כתיב נוסף: פאדיחה
דוגמה: "אחי, ניגשתי לבחורה בבר, פתחתי איתה בחיוך — ואז ראיתי שהיא עם בן הזוג שלה. פדיחה על כל החיים."
סלנג ירושלמי לאדם שעושה פוזות. זהו צורה בה אדם מנסה למשוך צומת לב, או להרשים, כשאין באמת משהו מאחורי זה.
"בואנה איזה וואג'אראס. קנה טסלה חדשה, ועשה איתה סיבוב בעיר. משך את המבטים של כולם".
מקור: סלנג ירושלמי שמקורו ככל הנראה בערבית המדוברת.
מילה שהגיעה מרוסית (рыба = דג), אבל בעברית הישראלית המריאה לכיוון לגמרי אחר. "ריבה" היא בחורה יפה ומושכת, בדרך כלל נאמרת בהתפעלות גמורה. הסלנג הזה נכנס לשפה דרך גלי העלייה מרוסיה בשנות ה-90, ומאז השתקע בול באמצע הלקסיקון הישראלי.
מקור: מרוסית: рыба ("ריבה"), "דג". בסלנג הרוסי מילת חיבה לבחורה, ומשם לעברית.
דוגמה: חבר 1: "אחי, ראית מה ישבה ליד השולחן שלנו?" חבר 2: "ריבה על הפנים, לא? אל תסתכל ישר, היא תבחין".
הציון הכי גבוה שיש בעברית, ולא סתם אומרים אותו פעמיים — פעם אחת זה סתם משהו, פעמיים זה כבר בלתי נתפס. משמש בעיקר לאוכל, לנופים ולבנאדם שהוא פשוט תותח. ככל שמותחים יותר את ה"משהו" השני, ככה זה היה מטורף יותר.
מקור: הכפלה עברית להדגשה, תופעה מוכרת גם בערבית המדוברת. "משהו משהו" הוא הציון העליון של "משהו" (מיוחד).
דוגמה: "אחי, החומוס שאכלנו בירושלים היה משהו משהו, אני עדיין חושב עליו".
ההפך מרד פלאג: סימן חיובי אצל מישהו, במיוחד בדייטינג וביחסים. מי ששואל אותך מה שלומך ומקשיב לתשובה הוא גרין פלאג. מי שמגיע בזמן ולא נעלם אחרי הדייט, גם.
מקור: מהאנגלית green flag, "דגל ירוק". הביטוי נולד כהשלמה לרד פלאג בשיחות על מערכות יחסים ברשת, ואומץ בעברית בתעתיק.
דוגמה: "הוא הזכיר לי שאני שונאת קוסבר, גרין פלאג ענק".
שאלה שנשאלת כשמישהו עושה משהו מוזר ואתה מנסה להבין מה עובר לו בראש. משמש גם כפתיח לשיחה במקום "מה קורה", וגם כשאתה מתעצבן על נודניק שמסתובב לך מסביב ולא אומר מה הוא רוצה.
מקור: מהמילה "קטע" במובן של "עניין" או "סיטואציה". השאלה "מה הקטע?" היא הדרך העברית לשאול "מה העניין?" או "מה קורה פה?".
דוגמה: "אחי, מה הקטע? הזמנת אותי לשבע ואתה עוד במקלחת".
