מישהו או משהו מעולה, מרשים או מושלם: אוכל, בחורה, חתיך, מסיבה, ציון. ביחס לאדם בדרך כלל מדובר על מי שנראה טוב. גם מי שנחת בהפתעה וגרם לכולם לדבר עליו הוא "פצצה" (ראה גם חתיכה).
מקור: "פצצה" היא מילה עברית מהשורש פצ"ץ, שמשמעו ניפוץ או התפוצצות. המשמעות החיובית נולדה מהדימוי של דבר שמפוצץ את החושים, וכך עברה לשפת היומיום.
דוגמה: "הביקור במסעדה היה פצצה, ההמבורגר פשוט התפוצץ בפה".
מדהים באופן קיצוני.
דוגמה: "תראי את הסנדלים האלה. סוף הדרך".
מקור: ביטוי עברי מדובר, "סוף הדרך" – אין מעבר לזה.
חפרת או כל הכבוד. תלוי בקונטקסט ובטוניזציה של האומר.
דוגמה 1: אחרי סיפור משמים של חבר תאמר לו "שכוייח". כלומר, חפרת וטוב שנגמר.
דוגמה 2: אחרי דרשה טובה ומשובחת תאמר לדרשן "שכוייח". כלומר, נעמת לי בדרשה.
מקור: ראשי תיבות של "יישר כוחך", ברכה מהעולם הדתי.
הומוסקסואל.
דוגמה: "המתרומם הזה עקף אותי בדרך למצעד. חרפה".
מקור: כינוי גנאי הומופובי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
כשסאחי רוצה להודיע הודעה חשובה, בדרך כלל לחפות על טעות שעשה. בדרך כלל, מדובר על סיפור שעיתונאים רוצים להוציא בגלל שזה בא לרעת אותו סאחי, בדרך כלל אדם סאחי בלטה אפילו, במיוחד אם הוא בתפקיד בכיר.
דוגמה: "הבוס הסאחי שלנו רצה לכנס מסיבת עיתונאים בשביל להודיע שהוא לא הטריד את המזכירה שלו. נו באמת, כולנו יודעים מה היה שם".
מקור: מהמונח "מסיבת עיתונאים", בשימוש אירוני לתיאור הכרזה דרמטית ומיותרת.
הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפראייר הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פראייר.
מקור: מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח תמים". בעברית – מי שעובדים עליו.
כתיב נוסף: פרייר, פרייאר, פרייער
דוגמה: "מה, שילמת על החניה? מה אתה פראייר?".
דוגמה נוספת: "מה, שילמת מחיר מלא על הביטוח? אחי, אתה פראייר".
הגישה הישראלית הרשמית לפתרון בעיות: בלי תכנון, בלי ישיבת הכנה, פשוט מכה אחת חזקה והעניין סגור. עובד מעולה בערך בחצי מהמקרים, ובחצי השני יוצא מזה סיפור שמספרים שנים אחר כך.
מקור: "זבנג" הוא ככל הנראה צירוף צלילי (אונומטופאה) שמחקה מכה חזקה, ו"וגמרנו" מוסיף את סגירת העניין. הביטוי נפוץ בעברית מאז שנות ה-70.
דוגמה: "מה יש לחשוב, נשכור אולם, נזמין דיג׳יי, זבנג וגמרנו".
בדיחה צבאית מגדוד השריון 46. כשאומרים את המילה מהר, זה נשמע כמו תרופה, כשבפועל המילה מסכמת מישהו שמת על זין, משתטח לאיבר, סוגד לפין, או גם יכול להיות אדם שבא ברע. הוגים את זה metalzin.
דוגמה: "בואנה, אחרי היציאה הזו, אתה צריך לקחת 3 מתעלזין ביום במשך שבועיים".
מקור: בדיחה צבאית מגדוד שריון.
ההקבלה היא לעוגה בתנור שלא הספיקה לסיים את תהליך האפייה שלה. הכוונה היא לאדם משוגע, גזור, מעוך, מרוסק, מובס, חסר יכולת להגיב, גבר שחוטף את הסטרפאון, ועוד. "לא אפוי" הוא לא הכוונה למישהי מפילה תינוק, ושהוא עדיין "לא אפוי" בשביל לצאת מהרחם.
דוגמה: "הבנאדם הזה שחתך אותי עכשיו בצומת – ממש לא אפוי".
מקור: מטאפורה עברית: כמו עוגה שלא נאפתה עד הסוף.
בדרך כלל: מצוין, מעולה, פנטסטי. לעתים משומש גם במובן השלילי של הגזמה.
דוגמה: "שמע אכלתי אבטיח, היה טעם פיגוז לעכוז".
מקור: חרוז עברי הומוריסטי.
זה ממש לא גאוני, מכובד, מעניין, מצחיק או מעיף ת'סכך למישהו.
לדוגמה: "זה מקובל לאכול עם סכין ומזלג".
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
המונולוג האינסופי שאתה נאלץ לספוג כשמישהו חופר לך. אורך ממוצע: בין עשרים דקות לכל הנסיעה לאילת, בלי עצירה בדרך. הסימן המובהק לחפירה אמיתית — הוא לא שם לב שכבר עברת שלוש פעמים על כל הטלפון מולו.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות, כאילו חופרים בור שאין לו סוף.
דוגמה: "תשמור לי מקום ליד החלון, אני לא שורד עוד חפירה של שלוש שעות על הדיאטה החדשה שלו".
אדם שכל החיים שלו בנויים על זה שמישהו אחר משלם. אין לו כסף על עצמו אף פעם, תמיד "שכחתי ארנק", ובסוף כל ערב מישהו אחר יוצא פרייר. הכי מרשים בשנורר זה שהוא בכלל לא מתבייש.
מקור: מיידיש: שנאָרער (shnorrer), "קבצן" או "מתרים". מגיע מהפועל הגרמני schnurren – לזמזם, לקבץ נדבות.
דוגמה: "אל תזמין אותו לאש, הוא שנורר, יבוא עם קולה בלי גז ויאכל חצי אנטריקוט".
