הגישה הישראלית הרשמית לפתרון בעיות: בלי תכנון, בלי ישיבת הכנה, פשוט מכה אחת חזקה והעניין סגור. עובד מעולה בערך בחצי מהמקרים, ובחצי השני יוצא מזה סיפור שמספרים שנים אחר כך.
מקור: "זבנג" הוא ככל הנראה צירוף צלילי (אונומטופאה) שמחקה מכה חזקה, ו"וגמרנו" מוסיף את סגירת העניין. הביטוי נפוץ בעברית מאז שנות ה-70.
דוגמה: "מה יש לחשוב, נשכור אולם, נזמין דיג׳יי, זבנג וגמרנו".
שתי מילים שאומרות "אתה רציני עכשיו?". משתמשים בזה כשמישהו אמר משהו מגוחך, תירוץ עלוב או סיפור שאף אחד לא קונה. ככל שהטון יותר מתעצבן, ככה הוא חופר לך יותר.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי oh come on. "נו" עצמה נכנסה לעברית מיידיש ומרוסית.
דוגמה: "אמרת שהפלאפון נגמר לך בטריה בשלוש שעות שלא ענית? נו באמת".
משהו יוקרתי, מצוחצח ומוגזם בכוונה, בדרך כלל כדי שכולם יראו כמה הוא עלה. אפשר להגיד את זה על אוטו, על מסעדה, על חתונה ובעיקר על כל דבר שהשוויצר של הקבוצה קנה השבוע.
מקור: מהמילה "פונפון" (מצרפתית pompon, ציצית קישוט), שהפכה בעברית לסמל של קישוט מוגזם ויומרני.
דוגמה: "הזמין אותנו למקום מפונפן בשרונה, יצאנו רעבים ובלי כסף".
להיעלם מהמקום בשקט לפני שמתחילים לחלק תפקידים. המתחפף לא בורח מהמסיבה, הוא בורח מהניקיון שאחריה — וזה תמיד נעשה בקטנה, בלי להיפרד ובלי להסביר. אם הצלחת להתחפף וגם נשארת חבר של כולם, סגורה הפינה.
מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: קל, שטחי), שממנה נגזר הפועל העברי "להתחפף" – להיעלם בקלילות.
דוגמה: "רק התחילו לאסוף צלחות והוא כבר התחפף, ראיתי אותו מדליק את האוטו".
שמח באופן יוצא דופן, התרגש באופן קיצוני (בדרך כלל בצורה חיובית). המהדרין נוגים לומר השפיך ניטים.
דוגמה: כשאמא של סמי ראתה אותו יוצא ממעצר של שבועיים, היא השפריצה ניטים.
דוגמת בונוס: עומר ודור פגשו עלמות חן, והם השפריצו ניטים כשעלמות נתנו להם את מספר הטלפון שלהן.
מקור: ביטוי עברי מדובר: "להשפריץ" משמחה.
במקור, כינוי לאמא. בפועל, מי שאומר את המונח הוא אדם רופס. חלש, נרפה, חסר עמוד שדרה, ונשים.
מקור: מהמילה "מאמי" (אמא), שהפכה למילת חיבה ולעיתים לעלבון.
לקוח מתוך מבצע סבתא, כשקרמבו מקבל את הבשורה מעידן שסבתא חיה מתה. באותה שעה, קרמבו הזרים מתנדבת מהאולפן של הקיבוץ. לכן, עניין לו את התחת שסבתא חיה מתה, ולכן, אמר לעידן שיהיה חזק, ושהוא ידבר איתו מחר. בפועל, הכוונה היא: אל תדבר איתי בכלל בנושא. בדרך כלל, אותו אדם שהביא את הבשורה, בכיין.
דוגמה:
אדם 1: "אני לא יכול יותר עם תרגילי הריצה האלה".
אדם 2: "שמע יוסי, הכי חשוב שתהיה חזק, ונ'דבר איתך מחר".
מקור: מתוך הסרט "מבצע סבתא" (1999).
מסמל מורכבות מבחינת לו"ז, ריבוי אירועים, ריבוי משימות, שדים בראש ועוד.
דוגמה: "היא מתחילה את הסיפורים שלה באמצע, עוברת לסוף ואז חוזרת להתחלה. יש לה סלט בראש. מה היא, טרנטינו?"
מקור: מטאפורה עברית: כמו סלט מעורבב – הכל ביחד ובבלגן.
כידוע לכולם, כל השמנים שקרנים. מי שאומר ש'ממחר מתחילים דיאטה', זה בנאדם שקרן.
דוגמה: "אתה מאלה שאומרים 'ממחר מתחילים דיאטה'. אל תעבוד עליי".
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי על הבטחות דיאטה שלא מתקיימות.
אכזבה קטנה עד בינונית — לא אסון, אבל מספיק כדי להרוס לך את מצב הרוח לחצי שעה. ההבדל בין באסה לעל הפנים הוא שבאסה עוד אפשר לשרוד עם קפה.
מקור: מערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה).
כתיב נוסף: בעסה
דוגמה: "איזו באסה, הגעתי לחוף ונזכרתי ששכחתי את המגבת באוטו".
דוגמה נוספת: "ההופעה בוטלה והכרטיסים לא מוחזרים. בעסה, אחי".
מצב של רוגע, בלי לחץ ובלי להיכנס לפאניקה. אפשר להיות בצ'יל, לעשות צ'יל או סתם להגיד למישהו "תעשה צ'יל" כשהוא מתחיל להילחץ בלי סיבה. קרוב מאוד לתחושה של סבבה כללי.
מקור: מהפועל האנגלי to chill, "להתקרר" ובהשאלה להירגע. המילה התפשטה לעברית דרך סרטים, מוזיקה ורשתות חברתיות.
כתיב נוסף: צ׳יל
דוגמה: "אין לחץ, היום יש לנו רק צ'יל על החוף, בלי טלפונים ובלי שיחות עבודה".
מביס אותו בצורה ברורה בדבר מסיים.
לדוגמה:
"בואנה אחי אתה מפסיד פה 8-2 בשש בש. נתן מקרקף אותך".
מקור: מהמילה העברית "קרקפת" – כאילו קרקף את היריב.
ביטוי שימושי שאומר "בחייך", "לא נכון", או "אל תהיה תמים". אפשר להגיד אותו כשמישהו מספר לך סיפור לא הגיוני, וגם כשמישהו מתנצל על שטות והשיחה צריכה פשוט להמשיך הלאה. הכל תלוי בטון, ובכמה ידיים זזות תוך כדי.
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה בהשפעת הערבית "חַלִּיק" או "סִיבַּכּ" (עזוב), שמשמש כדי לבטל את דברי בן השיח.
דוגמה: חבר 1: "סליחה שלא עניתי, הטלפון היה על שקט". חבר 2: "עזוב אותך, הכל טוב".
