הבנאדם שלא יודע מתי לעצור. הוא לא סתם חופר — הוא מגיע עם פנס ראש, כלונסאות ומכרה שלם. שאלת אותו בנימוס מה נשמע, ועכשיו אתה בדקה השבע-עשרה של סיפור על החניה שהוא מצא ליד הבית.
מקור: מהפועל העברי "לחפור", במובן של לדבר ארוכות על אותו נושא.
דוגמה: "אחי תציל אותי ממנו, הוא חופר עליי חצי שעה על הקרוספיט שלו".
כינוי לאדם שלא מבין את כללי ההתנהגות במקום.
לדוגמא: צוות המשרד יושבים לפרזנטציה חשובה עם לקוח פוטנציאלי גדול.
מני הוא בחור טוב, אבל לא ממש יודע איך מתנהגים בסיטואציות חשובות. מני לוקח את כל הכיבוד אליו ולועס בקולי קולות.
מני תייר.
מקור: מהמילה העברית "תייר" – מי שלא מכיר את המקום.
שני מובנים, שניהם לא נעימים: או שאתה בקריז — חשק מטורף למשהו (סיגריה, קפה, שוקולד) שאתה לא יכול להשיג עכשיו, או שמישהו "חוטף קריז" — מתעצבן פתאום ומתפוצץ על כולם בלי שום התראה.
דוגמה: "אני בלי קפה מהבוקר, אני בקריז, אם מישהו ידבר איתי הוא יחטוף פצצה לפנים".
מקור: מרוסית: криз ("קריז"), קיצור של קריזיס – משבר. נכנס לעברית דרך עולם הסמים (תסמיני גמילה), והתרחב לכל התקף עצבים.
כשמישהו מעצבן אותך, אפשר לשאול אותו האם הוא רעב. במקרה והתשובה היא "לא", עונים: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה?". במקרה והתשובה היא "כן", עונים: "יופי, כי אתה הולך לאכול דקירה".
דוגמה:
אדם 1: *מתנהג בצורה מעצבנת, באה ברע*
אדם 2: תגיד [שם גנרי], אתה רעב?
אדם 1: "לא".
אדם 2: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה"?
מקור: ביטוי איום מדובר.
סלנג ירושלמי לאדם שעושה פוזות. זהו צורה בה אדם מנסה למשוך צומת לב, או להרשים, כשאין באמת משהו מאחורי זה.
"בואנה איזה וואג'אראס. קנה טסלה חדשה, ועשה איתה סיבוב בעיר. משך את המבטים של כולם".
מקור: סלנג ירושלמי שמקורו ככל הנראה בערבית המדוברת.
מצב מביך שגורם לך לרצות שהאדמה תבלע אותך, קרוב משפחה של פדיחה אבל עם יותר כאב. במקור זה גם המילה למצח ולקדמת הראש, ומשם הפדחת האדומה של מי שמתבייש.
מקור: "פדחת" היא מילה עברית עתיקה מלשון חז"ל, שפירושה מצח או קדמת הראש. הקשר המדויק בינה לבין "פדיחה" אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהמשמעות המביכה נולדה מההסמקה במצח.
דוגמה: "נכנסתי לפגישה עם הרוכסן פתוח, איזו פדחת".
שכונה קשה בהוד השרון, למרות שיש לעיר תדמית של אשכנזים, מי שמגיורא הוא מחוספס. האנשים שם בעלי מכולות, גובי חובות, שיפוצניקים בלי חשבוניות, מקבלים ביטוח לאומי, שבורים בשיכונים ובכללי דפוקים יותר משניצל. מי ששרד בגיורא והפך להיות בנאדם שתועלתו לקהילה גדולה מחסרונותיו, הוא לא פחות ממלאך.
דוגמה: "אתה לא מרשים אותי עם הפוזות שלך. אני מגיורא".
מקור: על שם שכונת גיורא בהוד השרון.
נאמר בלעז והכוונה שלו ל-2 מקרים שונים:
מקור: מאנגלית: case, "מקרה" או "טיעון".
מונח בריוני של בני נוער המשמש לתאר ילד אחר שאם תתקיף אותו, הוא לא יתקוף חזרה.
לדוגמה:
שמעון הערס: "תראה איזה ילד כאפות בני".
חזי העוד יותר ערס: "כן אתה יכול להעיף לו כאפה לצוואר, הוא לא יעשה כלום. ממש ילד כאפות".
מקור: ביטוי עברי מדובר מעולם בתי הספר, מ"כאפה" (מערבית: סטירה).
כשאתה מלמד דרום אמריקאיות חמודות להגיד "שבת שלום", אבל משום מה, הם לא אומרות את המ'.
דוגמה:
אתה: שבת שלום
היא: שבת שלון
מקור: שיבוש הומוריסטי של "שבת שלום".
אדם שיודע לבצע מינגלינג, נטוורקינג בשפת העם העסקי, ולהגיע בדרך כלל עם אקשן-אייטמס, או כמו שאומרים: דברים לבצע בשביל לקדם את עצמו ואת המטרות שלו.
דוגמה: "קבל את מני, מדבר עם אנשים ומתמנגל כאילו זה חלק ממנו".
מקור: מאנגלית: mingling, "להתערבב" עם אנשים באירוע, עם הטיה עברית.
שילוב של שני מילים – קוביד (COVID) ואידיוט (IDIOT). בד"כ מתואר על ידי אנשים התומכים בזריקות פייזר למניעת חיסון הקורונה, או סתם אנשים שאוהבים להתחסן בכללי.
דוגמה: "די עם הקונספירציות, קובידיוט".
מקור: מאנגלית: covidiot, הלחם של COVID ו-idiot, שנולד בתקופת מגפת הקורונה ב-2020.
1. כינוי לעג למשפט באנגלית שלא נאמר נכון, או בשגיאות מוחלטות. הגיע מראיון ששחקן הכדורגל שלומי ארבייטמן נתן לתקשורת הבלגית בזמן ששיחק בגנט.
אדם א': "How are you?"
אדם ב': "עוואר אבא שלך."
אדם א': "אני רואה שהאנגלית שלך… פאס פאס איטס אה קאם."
2. ניסיון להסביר בלעג שאי אפשר להגיע להישג מסוים בבת אחת.
אדם א': "שמע, אני רוצה שהחברה שלי תרוויח מיליון דולר בחודש".
אדם ב': "אחי קודם כל תגמור את החודש, ואז תנסה ללכת על מיליון דולר. פאס פאס איטס אה קאם".
מקור: מראיון של כדורגלן באנגלית שגויה, שהפך לממ.
