זה ממש לא גאוני, מכובד, מעניין, מצחיק או מעיף ת'סכך למישהו.
לדוגמה: "זה מקובל לאכול עם סכין ומזלג".
זה ממש לא גאוני, מכובד, מעניין, מצחיק או מעיף ת'סכך למישהו.
לדוגמה: "זה מקובל לאכול עם סכין ומזלג".
מביס בתחרות ללא כל בעיה.
נתן: "אריק זאבי דפק איפון למצרי דקה וחצי אחרי שהתחיל הקרב".
ישראל: "כן הוא אכל אותו בלי מלח"
ביטוי שמקורו בתלמוד, וכוונתו לומר שאדם תמיד חוזר למקורות שלו.
המקביל של זה בעברית הוא: אפשר להוציא את האדם מטבריה, אבל אי אפשר להוציא את הערס מהבן אדם.
כרגע קורה משהו לא הגיוני, ובקרוב דברים יחזרו להיות כמו שאני מאמין שהיו צריכים להיות מלכתחילה.
דוגמה: "עכשיו יוטה ג'אז במקום הראשון במערב, ואפילו אין להם כוכב. הסטטיסטיקה תתיישר והם ימצאו את עצמם במקסימום במקום 9".
אומר לו בנימוס לצאת מהבית.
לדוגמה: "אחי, נראה לי אתה במקום הלא נכון. בוא אני אראה לך את הדלת".
נוטה להכנס לעצבים מיותרים מהר מדי, לפני ששמעה את כל הסיפור. ג'ננה מהלכת.
דוגמה: "רגע, אבל לא שמעת את כל הסיפור".
-"שמעתי את מה שהייתי צריכה".
"את ג'ינג'ית שזה לא ייאומן".
היה דביק לעקרונות ודרך מסוימים בהסתכלות מקצועית בלבד, למרות שאין שם שום דבר מקצועי, האינטרסים ברורים ורק נשאר להעריך אותו כי הוא מצדיק את המשכורת.
דוגמה: "הוא עשה ביסמוט כל כך חזק, הגן על איילת שקד כשהיא נפרדה מיועז הנדל".
קריאת שבח ישראלית-ערבית שמשמשת לביטוי התרשמות עמוקה, אישור נלהב, או פשוט "כל הכבוד". משתמשים בה כשמישהו עשה משהו שמשאיר אתכם עם פה פעור — הזמין פיצה לכולם, חנה בחניה בלי לשלם, או ענה תשובה חכמה בזמן. מקורה בערבית, אבל בישראל אימצו אותה בשתי ידיים ועוד בעיניים עצומות.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שדרגתי לך את כל הנסיעה לאיזור ביזנס בלי לשלם כלום." חבר 2: "סחטיין עליך אחי, סחטיין."
אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.
נאמר על ידי אנשים שעלו מרוסיה וממדינות בריה"מ. הקבלה טובה היא "אח יקר", או "אח לישיבות של תותחים".