קריאת שבח ישראלית-ערבית שמשמשת לביטוי התרשמות עמוקה, אישור נלהב, או פשוט "כל הכבוד". משתמשים בה כשמישהו עשה משהו שמשאיר אתכם עם פה פעור — הזמין פיצה לכולם, חנה בחניה בלי לשלם, או ענה תשובה חכמה בזמן. מקורה בערבית, אבל בישראל אימצו אותה בשתי ידיים ועוד בעיניים עצומות.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שדרגתי לך את כל הנסיעה לאיזור ביזנס בלי לשלם כלום." חבר 2: "סחטיין עליך אחי, סחטיין."
יש כמה פירושים. אחרי שהמונח 'בובה' הפך להיות מונח של זקנים שמתאים נשים שנראות טוב, היום 'בובה' הוא קיצור ל'בובה של לילה', תוכנית ההסתלבטות על ספורט.
דוגמה: ראיתי בובה אתמול, נגמרתי מצחוק.
כינוי לאדם שלא מבין את כללי ההתנהגות במקום.
לדוגמא: צוות המשרד יושבים לפרזנטציה חשובה עם לקוח פוטנציאלי גדול.
מני הוא בחור טוב, אבל לא ממש יודע איך מתנהגים בסיטואציות חשובות. מני לוקח את כל הכיבוד אליו ולועס בקולי קולות.
מני תייר.
כל כך קל לעשות משהו ולהרוויח ממנו, עד שזה כמו להרים כסף מזומן מהרצפה, אחרי שמישהו אחר הפיל אותו.
דוגמה: "ההימור על מכבי תל אביב היה כל כך בטוח, נתנו ליין טוב. ממש כסף על הרצפה".
שכונה קשה בהוד השרון, למרות שיש לעיר תדמית של אשכנזים, מי שמגיורא הוא מחוספס. האנשים שם בעלי מכולות, גובי חובות, שיפוצניקים בלי חשבוניות, מקבלים ביטוח לאומי, שבורים בשיכונים ובכללי דפוקים יותר משניצל. מי ששרד בגיורא והפך להיות בנאדם שתועלתו לקהילה גדולה מחסרונותיו, הוא לא פחות ממלאך.
דוגמה: "אתה לא מרשים אותי עם הפוזות שלך. אני מגיורא".
אדם רכרוכי, לא עובד בעבודות סזיפיות, לא קשוח.
מפקד: "אוריה, אני צריך שתעבוד קשה היום על הטנקים ותעזור גם לבנות אוהלים".
אוריה: "אבל המפקד, אני עדיין חלבי".
כשמדובר על "אחרים", מדובר על אנשים שעקצו את הפראיירים, ואז ביקשו מהם לעשות את העבודה. מקביל לזמרים באירועים, כשהם מפנים את המיקרופון לקהל.
כינוי למשהו יקר שלא מצדיק את המחיר שלו.
"קניתי את העט הזה. הוא ממש מדהים אבל עלה לי 100 שקל".
"100 שקל לעט? זה כמו סופגנייה מרולדין"
מונח המשומש בפרגון לישראלים אשר הגיעו להישגים נחשבים, בדרך כלל בתחום הספורט. ישראלים משתמשים במונח הזה לתאר כמה הם שמחים שהם ישראלים, והישראלים שהגיעו להישגים מובילים הם דוגמה לכך.
לדוגמה:
איתן: "תראה את אלכס שטילוב. ממש גאווה ישראלית".
מיכל: "תראה את גל גדות בוונדוומן. ממש גאווה ישראלית".
