סלנג של מורים. הם מתכוונים לכך שהם רואים כל מה שקורה בכיתה. בפועל, הם לא באמת רואים משהו, אבל בדרך כלל הם מפענחים את הסיטואציה בצורה נכונה מבלי לראות מה קורה.
דוגמה א':
דניאל זורק נייר על דורון בזמן שהמורה כותבת על הלוח, עם הגב לכיתה.
המורה: "דניאל תרים את הנייר, ותתנצל. אתה גם נשאר איתי בהפסקה".
דניאל: "אבל המורה, זה לא אני!"
המורה: "אני יודעת שזה אתה. יש לי עניים בגב".
מבטאים, כמו שמבטאים mispar. ויש לו שני פירושים:
קיקדאון ברכב, כלומר ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף.
דוגמה: "האוטו שלי בקיק רציני יכול להגיע ל-100 קמ"ש ב-6 שניות".
זכר צדיק לברכה. לרוב משפט זה ייאמר על אדם שנפטר ואנו רוצים להביע את ההערכה לכך שהיה צדיק בחייו.
יש גם זצוק"ל – זכר צדיק וקדוש לברכה.
דוגמה: כמו שהרב עובדיה זצ"ל היה אומר..
משחק בעל אופי מיני בו אדם רואה בחורה, בדרך כלל קונפה ברחוב, ושואל את חברו אם הוא היה מקיים או לא מקיים יחסי מין איתה, בהתחשב בהזדמנות. אדם שאומר "לא עושה" אוטומטית נחשב לשקרן. מצד שני, יש מצבים שונים בהם ניתן להגיד "עושה", אך בתנאים מסוימים. לדוגמה:
– "יום קשה רוח גב" – אם היה לך יום קשה, והסיטואציה מזמינה ליחסי מין.
– "אי בודד" – אם רק האדם הנשאל והקונפה עליה נשאלת השאלה היו תקועים באי בודד. ניתן להוסיף משך זמן.
– "רפסודה כרישים" – אם זה הדבר האחרון שתעשה בחייך.
– "אקדח לרכה" – אם חייך באיום מיידי.
דוגמה 1:
– "הסבתא על ההליכון. עושה או לא עושה?".
– "לא עושה".
– "שקרן".
דוגמה 2:
– "זאת עם השחור, עושה או לא עושה?"
– "עושה".
דוגמה 3:
– "תראה את הקונפה שם. עושה או לא עושה?"
– "תאמין לי… יום קשה רוח גב".
– "לפחות אתה לא שקרן".
אם מישהו נעלב, אומרים לו את זה. מדובר בסלנג שהתחיל משמועה בה נדמה ששופטים מנסים לרצות שחקני כדורגל באמצעות נתינת פנדל. בפועל, מדובר בהשמטת תלונת אדם. לדוגמה:
"שמע, אני לא חושב שהיית צריך להגיד לי את זה"
"אם לא נראה לך, קח פנדל"
דרמה שאינה פוסקת. מתח. אי אפשר להתנהל כמו בנאדם כי כל הזמן צריך להיות מוכן, על הקצה, לא בטוח ולא נעים. בדרך כלל מגיע בתזמון גרוע.
בדרך כלל מדובר על גראס רפואי.
דוגמה: מקבלים SMS שכותרתו: "40 גרם רפואי 600 ש"ח, 30 גרם חממה 350 ש"ח".
קורה בצורה שוטפת, כל הזמן.
אדם א': "שמע אחי בדקת לי טיסה באל על"
אדם ב': "למה רק אל על?"
אדם א': "כי חברות התעופה האחרות מבטלות טיסות כמו מים"
מנוחת הצהריים – לקוח מהארגנטינאים העצלנים והרבה פעמים מקבל משנה תוקף בעסקים בישראל, במיוחד במגזר הציבורי, שם עובדים מ-10:00 עד 10:15 עם הפסקת תה באמצע.
ביטוי במקורו בתלמוד ופירושו שמטבע בודד בתוך קופסה עושה הרבה רעש, לעומת קופסה מלאה במטבעות שלא מרעישה הרבה.
והכוונה לאדם ריק מתוכן שעושה הרבה מעבר לרמתו.
לדוגמא: כשפוליטקאי חסר ידע בכלכלה מדבר הרבה על יוקר המחייה, נאמר עליו איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא.
