משפט שאדם סאחי כותב בפייסבוק לפני שהוא מפרסם סיפור שהוא לכאורה, נוגע ללב או בעל חשיבות כלשהי לעולם. בפועל, האדם הזה מפרסם שטויות ובדיחות גרועות על בסיס קבוע.
מקור: ממ רשת על פתיחים קבועים בפוסטים בפייסבוק.
משפט שאדם סאחי כותב בפייסבוק לפני שהוא מפרסם סיפור שהוא לכאורה, נוגע ללב או בעל חשיבות כלשהי לעולם. בפועל, האדם הזה מפרסם שטויות ובדיחות גרועות על בסיס קבוע.
מקור: ממ רשת על פתיחים קבועים בפוסטים בפייסבוק.
בנאדם שכל הזמן מקרר את האווירה, או לחלופין מקפיא אותה. מזגן הוא מי שבא לפגישה, יושב בפינה, לא אומר מילה, והטמפרטורה בחדר יורדת בעשר מעלות. לפעמים הוא פשוט נודניק שהחליט לעבור לשיטה השקטה.
מקור: מטאפורה עברית חדשה: כמו מזגן, הוא מקרר את האווירה בכל חדר שהוא נכנס אליו.
דוגמה: "תזמין אותו לחתונה, אבל תשים אותו רחוק מהריקודים, הוא מזגן, הוא ידרדר את כל הערב".
מצב מביך שגורם לך לרצות שהאדמה תבלע אותך, קרוב משפחה של פדיחה אבל עם יותר כאב. במקור זה גם המילה למצח ולקדמת הראש, ומשם הפדחת האדומה של מי שמתבייש.
מקור: "פדחת" היא מילה עברית עתיקה מלשון חז"ל, שפירושה מצח או קדמת הראש. הקשר המדויק בינה לבין "פדיחה" אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהמשמעות המביכה נולדה מההסמקה במצח.
דוגמה: "נכנסתי לפגישה עם הרוכסן פתוח, איזו פדחת".
פתגם האומר שאדם מנסה לחרטט אדם שהוא חרטטן מטבעו. זה כמו שאדם שעובד במכירות ינסה להשתמש בשיטות מכירות בסיסיות בשביל למכור מוצר כלשהו לאדם שגם כן עובד במכירות. לדוגמה:
איש מכירות: "שמע הבי היפ הזה, גרם לילד שלי לדבר בפעם הראשונה"
קונה: "תגיד לי מה אתה בא לערבב בלנדר. כולם יודעים שבי היפ זה עסק פירמידה!"
מקור: ביטוי עברי מדובר.
בהכרח לא עוד יום במשרד. זה יכול להיות לא במשרד, וזה יכול להיות ממש לא "עוד יום". בקיצור, כל מה שלא "עוד יום במשרד", תופס.
דוגמה: "עשיתי היום 30 שיחות טלפון וסגרתי 29 עסקאות. עוד יום במשרד".
מקור: תרגום מהביטוי האנגלי just another day at the office.
לאבד את זה לגמרי, ולא בהכרח בגלל משהו רציני — לפעמים מספיק שהמזגן החליט למות ביולי. אפשר גם להתחרפן משמחה, אבל ברוב המקרים זה קורה כשהמצב פשוט על הפנים.
מקור: משחק מילים עברי שקרוב ל"להשתגע", ככל הנראה בהשראת "חרפה" או צליל מצחיק ונוח.
דוגמה: "שלוש שעות בהמתנה לתמיכה הטכנית, עוד רגע אני מתחרפן".
להשוויץ במשהו, בדרך כלל באופן שמראה שאתה לא ממש מתאמץ ושזה קטן עליך. מגיע מהאנגלית, ומשמש כפועל ("לפלקס") וגם כשם עצם ("איזה פלקס"). נפוץ במיוחד באינסטגרם ובכל חתונה של בן דוד.
מקור: מאנגלית: flex, "לכווץ שריר" כדי להראות אותו. בסלנג ההיפ הופ האמריקאי זה "להשוויץ", ומשם לעברית של דור Z.
דוגמה: "ראית אותו מעלה סטורי מהמלון? כזה הזוי, פלקס בלי בושה".
הבנאדם שקנה את כל הכרטיסים להופעה לפני שהבנת שהיא בכלל קיימת, ועכשיו מוכר לך אותם ב-400% רווח עם חיוך של דוד שעושה לך טובה. ספסר לא עובד, ספסר "מתווך". הוא גם זה שתמיד גורם לך להרגיש כמו פראייר שמחכה בתור.
מקור: מילה עברית תקנית מהשורש ס-פ-ס-ר, שקיבלה ברחוב משמעות של מי שקונה כרטיסים בכמויות ומוכר אותם ביוקר. בשנים האחרונות נקשרה בעיקר להופעות ולמשחקי כדורגל.
דוגמה: "רציתי כרטיס לגמר, יש לי ספסר מחוץ לאצטדיון שמבקש אלף שקל. אחי, זה לא כרטיס, זה משכנתא".
מי שמתנהג כאילו החיים שלו הם סרט והוא הכוכב הראשי, וכל השאר סתם ניצבים ברקע. לפעמים זה דווקא מחמאה – לחיות את הרגע עד הסוף, ללכת עם אוזניות בגשם כמו בקליפ. אבל רוב הזמן זה נאמר בעקיצה על מישהו שעושה מכל דבר קטן דרמה ומעלה על זה סטורי.
מקור: מאנגלית – main character, כלומר "הדמות הראשית". הביטוי (ובעיקר main character energy) התפוצץ בטיקטוק בסביבות 2020 ומשם עבר לסלנג של דור Z בישראל.
כתיב נוסף: מיין קאראקטר, מיין קרקטר אנרג'י
דוגמה: "היא ירדה מהאוטובוס, הסתכלה על השקיעה ועשתה סלואו מושן לבד. מיין קרקטר ברמות".
מי שמתלונן על הכל, על כל דבר קטן. נפל לו הטלפון, גשם, אין חניה, והוא כבר מספר לכולם כמה קשה החיים. כינוי מעט מעליב לילדים וגם למבוגרים שמתנהגים כמו ילדים.
מקור: מילה עברית מהשורש ב.כ.ה, "בכי", בתוספת סיומת ן' שמציינת אדם שעושה את הפעולה בקביעות.
דוגמה: "הוא ביקש שיעבירו אותו מקום כי יש שמש בעיניים, איזה בכיין".
אמיתי, נכון, מדויק. אומרים "ריל" כשמישהו אומר משהו שאתה מזדהה איתו לגמרי, בערך "אני מרגיש אותך".
מקור: אנגלית: real, "אמיתי". בסלנג הרשת האנגלי משמשת המילה כתגובה לאמירה שמתחברים אליה, ומשם עברה לעברית של דור Z.
דוגמה: חבר 1: "אין לי כוח לשום דבר היום". חבר 2: "ריל".
מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה.
מקור: מהמילה העברית התקנית "חנופה", מהשורש ח-נ-פ, שמופיע כבר במקרא.
דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".