סרטון או תמונה שמתעדים את היום באינסטגרם ונעלמים אחרי 24 שעות. גם הדרך ללמוד איפה כולם היו בלי שהם סיפרו. "תעלה סטורי" הוא הצו של דור שלם, ו"ראית את הסטורי?" פותח כל שיחה.
מקור: אנגלית, story, "סיפור", תכונה שהוצגה באפליקציית Snapchat ואחר כך באינסטגרם. נכנסה לעברית כמו שהיא.
כתיב נוסף: סטוריז
דוגמה: "ראית את הסטורי שלה? היא בטיול ברומא ולא סיפרה לאף אחד".
מבטאים hish-gez (כמובן עם ח' בהתחלה). לפי מילון עברי-עברי, זהו פועל בלי הבנה ברורה. בפועל, משמש לשני דברים בעיקר: סטלת גראס שנכנסה חזק בפועל סביל, ועבור סאחים, מדובר על מילה לא נאותה להגיד שנתת למישהי בראש.
דוגמה לדלוקים: "גמרת אותי עם החומר הזה. אני מחושגז אש".
דוגמה לסאחים: "תודה על השידוך. חישגזתי אותה".
מקור: מקור המילה אינו ודאי; מילה עממית מתחום עולם הקנאביס.
מצב בו הכל רגוע, קול, ואפילו בזמן נופש. אם אפשר בנוסף, אז עונים במילה הזו תוך כדי שמקבלים מין אוראלי. ככל שהמילה 'פינוקים' ארוכה יותר בשיחה, ככה האדם נמצא במצב טוב יותר כרגע.
מקור: מהמילה העברית "פינוק".
דוגמה:
אדם 1: "היי, מה קורה? איפה אתה?"
אדם 2: "פינוקים".
מצב של כעס קטנוני ודרמטי בין חברים או זוגות, שבו אף אחד לא באמת רוצה להישאר ככה אבל אף אחד גם לא מתכוון להתקשר ראשון. בדרך כלל נגמר אחרי יומיים עם סטיקר של לב.
מקור: מיידיש: ברוגז (ברוֹגעז), מגרמנית böse – כועס. נפוץ במיוחד בקרב ילדים.
דוגמה: "אני איתה בברוגז כבר שעתיים, אם היא לא תבקש סליחה עד הערב אני לא עונה לה".
אדם בעל נטייה לדייק, מקובע, קשוח ולא מתפשר. גם נקרא לעתים יקה פוץ.
דוגמה: "איזה גרמני יצא מנשה, נתן להולך רגל קנס בגלל שלא הייתה לו תעודה מזהה".
מקור: כינוי סטריאוטיפי על בסיס מוצא. מוצג כאן לצורך תיעוד.
כינוי פוגעני לבחורה שנתפסת כשטחית, צעקנית או "לא מי יודע מה". זו מילה שנוטה למשוך ביקורת על גזענות, מעמדיות ושוביניזם, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שמשתמשים בה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי ואין לה ביסוס אטימולוגי מוסכם; היא נולדה בסלנג הרחוב הישראלי והתפשטה דרך שיחות בני נוער ומוזיקה.
דוגמה: "הוא קרא לה פקצה, והיא סגרה לו את הפה בשנייה".
נעשה בניגוד או בעקיפין לדרך הישר. בדרך כלל, המשמעות שלילית.
מקור: מאיטלקית: combinazione, "צירוף" או "סידור".
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום.
דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — שלוש פעמים נתקע לי איתו בכביש".
מקור: מערבית: נַחְס (نحس), "מזל רע" או "קללה". נכנס לעברית דרך יהודי ארצות ערב.
אדם שיודע לבצע מינגלינג, נטוורקינג בשפת העם העסקי, ולהגיע בדרך כלל עם אקשן-אייטמס, או כמו שאומרים: דברים לבצע בשביל לקדם את עצמו ואת המטרות שלו.
דוגמה: "קבל את מני, מדבר עם אנשים ומתמנגל כאילו זה חלק ממנו".
מקור: מאנגלית: mingling, "להתערבב" עם אנשים באירוע, עם הטיה עברית.
"בבקשה, אחי, תעשה לי טובה". דחילק הוא התחנונים הישראלי, ובכל זאת בטון שאומר "אני יודע שאני מבקש הרבה, אבל אתה גדול". אפשר לשמוע אותו בשוק, בתור לקופה, ובשיחות שכנוע עם בן/בת זוג.
מקור: ערבית, دخيلك (דַחִילָכּ), בערך "אני בחסותך" או "אני מתחנן אליך". הביטוי משמש בערבית דיבורית לבקשה ולהפצרה, ונכנס לסלנג הישראלי.
דוגמה: "דחילק, תן לי לעבור, אני מאחר לעבודה".
אומר לו בנימוס לצאת מהבית.
לדוגמה: "אחי, נראה לי אתה במקום הלא נכון. בוא אני אראה לך את הדלת".
מקור: תרגום מילולי מהביטוי האנגלי to show someone the door – לסלק בנימוס.
מקור: ביטוי שנולד מסיקור תקשורתי של חתונת סלבס ישראלית, והפך לתיאור בלעג של לבוש חושפני.
