ההפך המוחלט מראש קטן. זה הבנאדם שביקשו ממנו להביא כיסא, והוא חזר עם כיסא, שולחן, מקרר וטלוויזיה. לפעמים זה מעריך אותך, ולפעמים זה פשוט גורם לכולם לעבוד יותר קשה בגללו.

דוגמה: "אל תהיה ראש גדול, אמרו לנו לנקות רק את המטבח, אתה למה שוטף את המדרגות?"

מתאר מצב שבו מישהו עושה המון רעש, מזיע, לחוץ ומשקיע אנרגיה בטירוף — אבל בפועל לא זז לשום מקום. כאילו לוחצים על דוושת הגז עד הרצפה, רק שההילוכים תקועים בניוטרל: המנוע צורח, כולם שומעים, והאוטו עומד בדיוק באותה נקודה.

דוגמה: "הבוס שלי כל היום בישיבות דחופות ומיילים באדום, אבל הפרויקט לא זז מילימטר. פול גז בניוטרל, אחי."

כל כך קל לעשות משהו ולהרוויח ממנו, עד שזה כמו להרים כסף מזומן מהרצפה, אחרי שמישהו אחר הפיל אותו.

דוגמה: "ההימור על מכבי תל אביב היה כל כך בטוח, נתנו ליין טוב. ממש כסף על הרצפה".

התחושה הכבדה שנוחתת עליך ביום ראשון בבוקר, כשהשעון מצלצל ואתה נזכר שהסופ״ש נגמר ושוב צריך לקום לעבודה, לבסיס או ללימודים. באסה ברמה לאומית — כל המדינה מסתובבת עם אותו פרצוף, והקפה של הבוקר לא באמת עוזר.

דוגמה: "אל תדבר איתי עד עשר, יש לי שביזות יום א׳ רצח".

תמיד יהיה מאוחר יותר מהשעה הנקובה, אם זה יקרה.

דוגמה: "נפגש בסביבות השעה 17:00?".

– " כן, למרות שאני יודע שלא תהיה מוכן בזמן".

התיאור הכי אכזרי שיש בעברית למשהו גרוע במיוחד — סרט, מסעדה, בן אדם, לא משנה מה. אם זה "חרא על מקל" זה אומר שזה לא סתם רע, זה רע ברמה שאתה כמעט מתפעל מזה. מין קרוב משפחה רחוק של בלוף, רק בלי אפילו הבטחה ריקה מאחורי זה.

דוגמה: "הלכתי לסרט הזה עם ציפיות גבוהות, יצאתי אחרי חצי שעה — זה היה חרא על מקל."