נאמר למי שגילה עכשיו משהו שכל העולם ידע לפני שבוע, ובא לספר לך את זה בהתלהבות כאילו הוא שבר חדשות. אין שום אליהו, זה סתם אליהו, וכן — אומרים את זה גם בשתיים בלילה. אם הוא ממשיך להסביר לך את זה אחרי שאמרת לו, הוא כבר חופר.

דוגמה: חבר 1: "אחי שמעת? העלו את מחירי החניה בעיר!" חבר 2: "בוקר טוב אליהו, זה מלפני חודשיים".

להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר.

דוגמה: "שאלתי אותו מה השעה והוא ענה לי עשרים לתשע לפי הרולקס. איזה שוויץ".

בדרך כלל: מצוין, מעולה, פנטסטי. לעתים משומש גם במובן השלילי של הגזמה.

דוגמה: "שמע אכלתי אבטיח, היה טעם פיגוז לעכוז".

המשלוח לא יגיע, הכל יתפקשש, מה שיכול להשתבש – ישתבש, תחכה מלא זמן ואז יגידו לך שהחבילה שלך במקום אחר.

דוגמה: הבן זונה כמו דואר ישראל, לוקח חודשיים וחצי עד שהצ'קים שלו מגיעים.

או "אין דברים כאלה" – יש דברים כאלה, אבל כנראה שלא הרבה, או שלא בנמצא, או שלא זמינים כל כך.

לדבר המון ולהגיד אפס. זה לא לחפור, כי חופר לפחות יש לו נושא; מי שמתברבר פשוט משחרר מילים לאוויר עד שמישהו עוצר אותו. גם משמש למצב שבו התוכניות שלך נמסות ואתה מסתובב בלי כלום ליד הבית.

דוגמה: "מה עשית בשבת?" "כלום, התברברתי בשכונה ארבע שעות וחזרתי הביתה".

אדם כל כך שבור, עד שהוא הועלה בדרגה למעוך.

הדרגות: גזור, שבור, מפורק, מעוך, מרוסק, חלש, ליצן.

כשמדובר על "אחרים", מדובר על אנשים שעקצו את הפראיירים, ואז ביקשו מהם לעשות את העבודה. מקביל לזמרים באירועים, כשהם מפנים את המיקרופון לקהל.

בדרך כלל נאמר אחרי שקורה משהו קטנטן, שמשלים את החוויה ואז אפשר לקרוא למה שקורה כרגע "אירוע".

דוגמה: "וואליד הביא את הקלאץ' והתחיל לירות באוויר בחתונה, סוף סוף יש אירוע".

רוממת את רוחי, שימחת אותי עד מאוד.
דוגמה: אחי! תודה על הקוק! באת לי טוב!

חבילה שמנה של כסף, כזאת שתופסים ביד ומרגישים. לא חייבת להיות באמת הרבה — מאה שטרות של עשרים גם עושים בוחטה, וזה בערך כל הרעיון. יש אנשים שמחזיקים בוחטה בכיס במיוחד כדי שתראה אותה כשהם משלמים.

דוגמה: "ראית איך הוא שילם על הפלאפל? הוציא בוחטה מהכיס בשביל שלושים שקל".