המונח המקורי הוא 'בית זונות', אבל אפשר גם להגיד את זה במובן של "מסיבת אחושלוקי טובה".
דוגמה: "שמע, הייתי במסיבה בשישי בהוואנה, היה קראחנה".
מקור: מערבית: כַּרְכַּאנָה (كرخانة), "בית בושת" או "מקום פרוע".
המונח המקורי הוא 'בית זונות', אבל אפשר גם להגיד את זה במובן של "מסיבת אחושלוקי טובה".
דוגמה: "שמע, הייתי במסיבה בשישי בהוואנה, היה קראחנה".
מקור: מערבית: כַּרְכַּאנָה (كرخانة), "בית בושת" או "מקום פרוע".
חפרת או כל הכבוד. תלוי בקונטקסט ובטוניזציה של האומר.
דוגמה 1: אחרי סיפור משמים של חבר תאמר לו "שכוייח". כלומר, חפרת וטוב שנגמר.
דוגמה 2: אחרי דרשה טובה ומשובחת תאמר לדרשן "שכוייח". כלומר, נעמת לי בדרשה.
מקור: ראשי תיבות של "יישר כוחך", ברכה מהעולם הדתי.
דוכן קטנטן ברחוב שממנו מוכרים כל דבר בעולם — קפה, לוטו, סיגריות, שתייה. הכל דחוס בשני מטר רבועים, ותמיד יש שם בנאדם אחד שיודע הכל על כולם בשכונה.
מקור: מערבית ומטורקית: בּוּדְקָה, "תא" או "ביתן". במקור ביתן שמירה קטן, ובעברית – דוכן קיוסק ברחוב.
דוגמה: "תעצור רגע בבוטקה בפינה, אני קופץ לקנות שתייה".
מלשון "חרטא". אמר דברי שקר ובלע, בילף והסתיר את האמת במטרה לצאת טוב מסיטואציה.
דוגמה: נחום סיפר להורים של חברה שלו שיש לו תואר שני בהצטיינות מ-MIT, כשלמעשה התואר השני שלו הוא בכלל מהמכללה האקדמית בנתניה. חרטטן.
מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות).
דומה למונח פיגוז לעכוז, משהו ממש חיובי וטוב ב-99% מהמקרים.
דוגמה: "אכלתי מלאווח עם זחוק, העיף לי את הסכך".
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו כל כך טוב שהוא מעיף את הסכך (גג הסוכה).
הבנאדם שמאחורי כל בלוף שאי פעם שמעת. הוא לא בדיוק משקר, הוא פשוט מספר לך גרסה משודרגת של המציאות שבה הוא הכיר את הבעלים, קיבל הנחה של 40 אחוז וגם עשה חצי מרתון בבוקר. מי שמאמין לו פעם אחת מדי הופך אוטומטית לפרייר.
מקור: מאנגלית: bluff (הטעיה), עם סיומת "-ר". נכנס לעברית בעיקר דרך משחקי הקלפים.
דוגמה: "אל תקשיב לו, הוא בלופר. אין לו דירה בתל אביב, הוא גר עם ההורים ברמת גן".
מניפולציה שבה מישהו גורם לך לפקפק בזיכרון ובשיפוט שלך, בסגנון "לא אמרתי את זה אף פעם, אתה מדמיין". היום משתמשים בזה גם בקטע קליל, על כל מי שמכחיש משהו שברור שקרה.
מקור: אנגלית: gaslighting. המונח מגיע מהמחזה Gas Light (1938) ומעיבוד הסרט (1944), שבהם בעל גורם לאשתו לחשוב שהיא מאבדת שפיות, בין היתר בהכחשת העמעום של אורות הגז בבית.
כתיב נוסף: גזלייטינג, גאזלייטינג
דוגמה: "אמרת לי שתתקשר, ועכשיו אתה אומר שלא אמרת? אל תעשה לי גאסלייטינג".
מילה שמקורה בערבית ופירושה המילולי סטירה בפנים. בסלנג הישראלי, כאפה זה כל דבר שמגיע לך מהכיוון העיוור ומלכלך לך את היום בלי הודעה מוקדמת — חדשות לא טובות, פגישה מביכה, או גילוי שמגיע מאוחר מדי. אבל כאפה יכולה להיות גם חיובית: משהו כל כך מדהים, כל כך לא צפוי לטובה, שהוא ממש עושה לך את זה.
מקור: מערבית: כַּף (كف), "כף יד" – מכאן סטירה בכף היד.
דוגמה: חבר 1: "אחי, פגשתי את האקסית עם הבחור החדש שלה בסופר". חבר 2: "כאפה". / "ראית את הטריילר? כאפה, הסרט הזה הולך להיות מטורף".
קריאת תדהמה שמתאימה לכל מצב: הפתעה, פחד, התלהבות או סתם חוסר אמון מוחלט. הטון קובע הכול, ומי שמאריך את ה"ה" בסוף כנראה ראה משהו ממש מטורף. בקטע של תכלס, זו תגובה שאי אפשר לטעות בה.
מקור: מהמילה "אמא" עם סיומת החיבה "ל'ה" מיידיש. קריאת בהלה שבה קוראים לאמא, כמו בערבית "יַא מַמַא".
דוגמה: אדם 1: "ראית כמה עולה דירה בתל אביב?" אדם 2: "אמאלהההה".
כשהחבר'ה מנסים לקבוע משהו, ויש אופציה אחת גרועה ביי פאר, אז היא יורדת מהפרק אוטומטית.
דוגמה: "אנחנו גרים באשדוד ואתם בנתניה, ואתם רוצים ארוחת בוקר בשביל בחיפה. אנחנו לא הקופים הירוקים. אפשר להיפגש במקום קרוב יותר, נגיד תל אביב?".
מקור: ביטוי עברי תקני: "לרדת מסדר היום".
יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים.
1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל.
2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.
דוגמה 1: ״סבא, די להיות חנטריש. גם בתקופתך היו הומואים״.
דוגמה 2: ״זה חנטריש, ביקשתי ממנו לאסוף חבילה, לא קרא את שעות הפתיחה ובסוף החבילה לא הגיעה״.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מרוסית או מיידיש שהתגלגלה דרך השוק, במשמעות של סחורה עלובה וישנה.
מרחב אישי, זמן לבד או קצת שקט בלי שאף אחד יבקש ממך משהו. כשמישהו אומר "אני צריך ספייס", הוא לא כועס, הוא רק רוצה שיניחו לו לכמה ימים, ובדרך כלל זה בא עם הרבה צ'יל.
מקור: מהאנגלית space, "מרחב". הביטוי need some space נכנס לעברית דרך סרטים, שירים וקשרים זוגיים.
דוגמה: "אל תיעלב, אני פשוט צריך קצת ספייס אחרי השבוע הזה, נדבר ביום שישי".